בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
חושן המשפט · סימן קנט
צ"ע קצת בדברי הרשב"א קדושין ד' כ"ג מ"ש בשם הראב"ד:
קדושין ד' כ"ג ע"ב בגמ' הב"ע כגון דאקניה ליה אחר מנה וא"ל ע"מ שאין לרבך רשות בהן כי אמר ליה קני קנה עבד וקנה רבו וכי א"ל ע"מ לאו כלום קאמר, ובחידושי הרשב"א הקשה וז"ל תימה האיך אפשר לומר כן שאם התנה עליו שלא יקנה רבו שיקנה בעל כרחו של נותן, והרי הוא כפל לתנאו לדברי ר"מ שאם יקנה רבו שלא תהיה מתנתו מתנה כלל, וא"כ האיך קני רבו ולמה אין מתנתו בטילה, ותירץ בשם הראב"ד דטעמא דהא מילתא משום דיד עבד כיד רבו לזכות לו לאדון אמרינן אבל לא לחוב לו, והלכך ס"ל לר"מ דכיון דאמר ליה קני קנה עבד וקנה רבו, דכשנתנו לעבד כאלו נתנו לרבו ממש, וכשהתנה עם העבד כאלו התנה עם אחר, ואין זה כשאר תנאין דמתנה עם מקבל המתנה בעצמו, ורבנן סברי דמעיקרא קני עבד אלא דלכי זכי עבד זכי אדון מכח זכות העבד, והלכך כשהתנה עם העבד הו"ל כשאר תנאין דעלמא, דמתנה עם המקבל מתנה בעצמו וכיון שכן תנאו קיים וכו' יעו"ש.
ולא זכיתי להבין דבריהם הקדושים בעיקר היסוד דלא מהני היכא שמתנה התנאי עם אדם אחר, ואמאי לא מהני היכא שמתנה קודם הקנין, ולמה לא יוכל להתנות קודם הקנין בפני עדים שלא בפני המקבל מתנה, ויאמר המתנה שאתן לפלוני הוא על תנאי כך וכך, ובאם לאו תהיה המתנה בטילה, ולמה לא מהני התנאי אף אם יתן אח"כ סתם, כיון שהתנה מקודם לפני עדים, וכן אם אחד מזכה לחבירו מתנה ע"י אחר בודאי שיוכל להתנות איזה תנאי שירצה קודם הנתינה, דמה לי בפניו ומה לי שלא בפניו, הא סוף סוף חזינן דעתיה שאינו רוצה ליתן כ"א ע"י תנאי זה, וא"כ ה"נ נהי דהעבד הוא כאדם אחר, מ"מ כיון שהתנה קודם שנתן המתנה ליד העבד דאם לא יהיה רשות לרבו יהיה מתנה, ובאם יהיה רשות לרבו לא תהיה מתנה, ואח"כ כשעושה העבד הקנין הוא על תנאי זה, ואמאי לא מהני תנאי זה וגם גבי אדם אחר ראוי להועיל תנאי כזה קודם הנתינה, ומכש"כ גבי עבד ולא אוכל להשיג כונתם בזה.