בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
חושן המשפט · סימן קנג
הערה בענין עדות שאי אתה יכול להזימה.
שמעתי מקשים על הגאון רי"ס שהביא ראי' דבממון לא בעינן עדות שאתה יכול להזימה, מהא דמבואר במס' כתובות ד"כ ע"ב א"ר חסדא ש"מ מר"מ האי סהדותא עד שיתין שנין מדכר דכיר טפי לא דכיר ומסיק הגמרא ולא היא התם הוא דלא רמי עליה לא מדכיר, אבל היכא דרמי עליה אפילו טובא נמי, והקשה הגאון הנ"ל דאיך יוכלו העדים להעיד במילתא דרמיא יותר מששים שנה הא הוי עדות שאי אתה יכול להזימה, דהא לגבי המזימין הוי מילתא דלא רמיא ולא יוכלו להזימן בשום אופן, וע"כ מוכח מזה דבממון לא בעינן עדות שאתה י"ל:
ותמהו על זה דשפיר משכחת לה הזמה גם ביותר מששים שנה ע"פ מה דמבואר במכות דף ה' ע"א באו שנים ואמר בסורא בצפרא הרג פלוני את הנפש, ובאו שנים אחרים ואמרו בנהרדעא בפניא עמנו הייתם, חזינן אי מצפרא לפניא מצי אזיל מסורא לנהרדעא לא הוי זוממין, ואי לא הוי זוממין, ופריך הגמ' מאי קמ"ל ומשני מהו דתימא חיישינן לגמלא פרחא קמ"ל, אלמא דמשערינן במהלך הדרך אם הוא רחוק כל כך שיכולין לבוא משם למקום שאמרו העדים, ואם לא הוי הזמה אף שאין אומרים בשעה אחת, א"כ ה"נ משכחת לה הזמה כגון שיאמרו העדים שהיו בתוך ששים שנה במקום רחוק כל כך שבלתי אפשר להיות שראו המעשה במקום שאמרו העדים בזמן שלפני ששים שנה, דאם ראו שם העדים לא היה מספיק להם הזמן לבוא במקום שאמרו המזימים עמנו הייתם במקום פלוני, וזה הוי שפיר הזמה כדמוכח בגמ' דמכות הנ"ל.
ולענ"ד נראה ששגו בזה דזה פשוט דלא מקרי הזמה רק אם יאמרו המזימים אמת, אבל בעדות שקר לא מקרי הזמה ולכן גבי עדות שאי"ל, בעי' שאם רק היו העדים במקום אחר לא כמו שאמרו, בעינן שיוכלו להזימם משם, אבל אם רק יוכלו להזימן במקום שלא היו העדים שם מעולם, זה לא מקרי עדות שאתה יכול להזימה, דהעדים לא יפחדו לומר שקר דלא אסיק אדעתם שימצאו עוד עדים אחרים שקרנים, שיאמרו עמנו הייתם במקום שלא היו שם מעולם, וא"כ הכא גבי עדות לאחר ששים שנה לא מקרי מחמת זה עדות שאי"ל, שהמזימים יוכלו לומר שהיו, במקום רחוק כ"כ שלא יוכלו לראות המעשה שצריך ע"ז מהלך כמה שנים, כיון דבאמת העדים בעצמם יודעים שלא היו במקום רחוק כ"כ, וא"כ אפילו היו במקום אחר ולא ראו את המעשה כלל, לא יוכל שום אדם להזימם באמת רק בעדות שקר, ומטעם זה לא הוי עדות שאי"ל דלא יפחדו מחמת הזמה, כזו להעיד שקר ושפיר מקשה הגאון הנ"ל והראיה חזקה:
אלא דא"כ קשה היכא שהיה אמת שהיו העדים במקום שאמרו רק שלא היה המעשה ולא ראו, א"כ הוי עדות שאאי"ל דהא שום אדם לא יזים אותם לומר עמנו הייתם במקום אחר, דהא לא היו במקום אחר, ומה שהעדים יוכלו להזימם בשקר ולומר שהיו במקום אחר, מטעם זה לא מקרי עשאי"ל וא"כ בכל עדות ניחוש הכי שמא אלו העדים אומרים אמת שהיו במקום פלוני רק שלא ראו את המעשה והוי עדות שאי אתה יכול להזימה:
ונראה לומר דעד כאן לא בעינן בעדות שיהי' יכול להזימן, היינו דוקא היכא שיש כאן הזמה, כגון שהיו במקום אחר ולא היו כלל במקום שאמרו, באופן זה בעינן שיכולים להזימם דהא יש כאן הזמה ואם אין יכולין להזימם לא מקרי עדות, אבל היכא שבאמת היו במקום זה ואין כאן מה להזימם, דהא הוא אמת לא בעינן כלל שיהיה יכול להזימם, דלמה לי הזמה כיון שאומרים אמת, ומה שלא ראו את המעשה אינו ענין כלל לדין הזמה, אלא דבעינן שאם באמת היו במקום אחר שיהיה יכולין להזימם משם, וא"כ ממ"נ הוי עדות דאם לא היו במקום זה הרי יכול להזימם, ואם היו במקום זה לא בעי' שיהי' יכול להזימם, ושפיר הוי עשאי"ל, אבל עכ"פ בעינן שיהיה יכולין בעדות אחת להזימם, אבל לא בעדות שקר וראית הגאון רי"ם קמה וגם נצבה: