אור ברסלב
בני ציון חושן המשפט › סימן קמב

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

חושן המשפט · סימן קמב

סימן קמא

צ"ע בדברי התוס' כתובות כ"א וטעם נכון על הא דאין עד נעשה דיין

כתובות ד' כ"א ע"ב דאיתא התם דבדאורייתא אין אין עד נעשה דיין, וכתבו התוס' שם וטעמא דאין עד נעשה דיין משום דבעינן שיעידו לפני הדיינין, כמו שמפרש רשב"ם דכתיב ועמדו שני האנשים אלו העדים לפני ה' אלו הדיינין, וי"מ משום דבעינן עדות שאתה יכול להזימן ואם העדים נעשו דיינים עדות שאין אתה יכול להזימם הוא שלא יקבלו הזמה על עצמם, ומיהו לפי טעם זה אם העדים קרובים לדיינים אינם יכולים להעיד דלא יקבלו הזמה עליהם, אלא כיון דבני הזמה נינהו בב"ד אחר עדות שאתה יכול להזימה קרינן ביה ה"נ יהיה הדיין כו' עכ"ל התו' יעו"ש.

ודברי התוס' אלו קשה להבין דאם נימא דכונת התוס' דהוה עדות שאאי"ל, היינו שאם יבואו המזימין קודם גמר דין לבטל עדותן לא יקבלו ההזמה יגמרו הדין, א"כ מאי נ"מ בין הזמה להכחשה והו"ל להתוס' לומר שאם יבואו עדים אחרים ויכחישו, לא יקבלו ב"ד את ההכחשה ולמה נקטו דוקא הזמה, ואם נימא דכונתם כפשוטו דאם יבואו המזימין לאחר גמ"ד לא יקבלו ב"ד ההזמה לחייבם כאשר זמם, א"כ למה להו להתוס' לומר שלא ירצו לקבל הזמה על עצמו ועל קרוביהם דמשמע הא אם רצו לקבל היו מקבלים, טפי הוה להו לומר דאפילו אם מקבלין את העדים לא כלום הוא דהא הם בעלי דינים או קרובים שפוסלין לדין, וא"כ אפי' ירצו לקבל אין זה הזמה לחייבם משום כאשר זמם וז"פ, ובקצה"ח סי' ז' הביא תירוץ לקושית התוס' בשם השר מקוצי למ"ד למפרע הוא נפסל ומ"ש שם דניחא אפילו למ"ד מכאן ולהבא הוא נפסל הוא דחוק כמבואר להמעיין שם

ולענ"ד נראה לומר דהטעם דאין עד נעשה דיין הוא משום דהוי עדות שאאי"ל, ומה דהקשו התוס' דאתה יכול להזימן ב"ד אחר, נראה בזה דבשלמא בכל עדות אף אם יוזמו אח"כ ונמצא ששקר העידו והדין בטל, מ"מ הוי הגמר דין של הדיינים בתורת דין דהא הדיינים לא ידעו שהדבר שקר, והם מחויבים לדון עפ"י העדים כדין ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ונמצא דהוה גמר דין וא"כ אם יוזמו שפיר הוה גמר דין וחייבים העדים משום כאשר זמם, אבל הכא אם העדים גופא הם דיינים ואם יוזמו יתברר דשקר הדבר ולא ראו מעולם שום עדות, א"כ הדיינים בעצמם ידעו שאין כאן שום עדות והדבר שקר, ואיך נוכל לקרא זה בשם גמר דין כיון שהדיינים יודעים שאין כאן עדות והמעשה שקר, ומה שאמרו הדיינים להנתבע חייב אתה ליתן, הוא רק בגדר מזיק באמירת פיו אבל לא בגדר פסק דין, דהא אדרבה כיון דהדין דעד נעשה דיין אפילו אם באו עדים אחרים ויעידו לפניהם כיון שהדיינים יודעים דשקר הדבר, הרי הוא כתרי ותרי דהדיינים בעצמם נעשו עדים על ההכחשה, ואם יגמרו הדין על פיהם הוי גמ"ד בפסול, וא"כ מכש"כ היכא דליכא עדים אחרים כלל רק הדיינים בעצמם והם יודעים דהמעשה שקר, ואם גמרו את הדין באופן כזה פשיטא דלא הוי דין כלל וכיון דהדין דאין עדים זוממין נענשין עד שיגמר הדין על פיהם, א"כ שפיר הוי הכא עדות שאי אתה יכול להזימה אפילו בב"ד אחר, דהא אם יוזמו ויתברר דהדיינים היו יודעין ששקר הדבר א"כ לא הוי גמ"ד ואין נענשין בתורת הזמה ולכן הדין דאין עד נעשה דיין משום עדות שאאי"ל וא"ש:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה