אור ברסלב
בני ציון חושן המשפט › סימן קמא

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

חושן המשפט · סימן קמא

סימן קמ

תירוץ על קושית התומים סי' ס"ה לענין שליש.

בחו"מ סי' ס"ה איתא המוצא. שטר ואינו יודע מה טיבו אם המלוה הפקידו אצלו או הלוה או השלישו בידו וכו' יהא מונח עד שיבוא אליהו, ואם החזירו להמלוה עבר על ד"ח, ואם המלוה יכחיש אותו שנתנו לו יגבה בו, והסמ"ע פירש דיגבה בשבועה דהא צריך לישבע להכחיש את העד שאומר דנתנו לו השליש בזמן שאין שלישותו בידו הוי כעד, ובתומים תמה ע"ז דהא קי"ל אין אדם משים עצמו רשע ואינו נאמן כלל בעדותו, והא הכא ג"כ משים נפשו רשע דעבר על דברי חכמים, והוי כמו בעדים שאמרו אמנה היו דברינו שאינם נאמנים, ואפילו באיסור דרבנן אמרי' אין אדם משים עצמו רשע ע"כ:

ולענ"ד נראה לתרץ שלא תקשה כלל דהנה מקור הדין דא"א מע"ר הוא בסנהדרין גבי פלוני רבעני דס"ל לרב יוסף לרצונו רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד, ורבא אמר אדם קרוב אצל עצמו ואאמע"ר, ולכאורה צריך להבין דעת ר"י שאמר דלרצונו הוא פסול וכי ס"ל דאדם יוכל לפסול עצמו לעדות דזה לא יתכן כלל דאדם אינו נאמן על עצמו לשום דבר מלבד בממון מצד הודאת בע"ד מגזה"כ דכי הוא זה כמ"ש רש"י בקדושין דס"ה ע"ב ועיין בקצה"ח אבל לשארי דברים אין לו שום נאמנות על עצמו, וגם זה לא יתכן לומר דס"ל דכיון דאינו נאמן על עצמו אינו נאמן ג"כ על חבירו דאמרינן זה עדות שבטלה מקצתה בטלה כו' דא"כ למה אמר רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד הו"ל למימר פשוט עדות שבטלה מקצתה בטלה כו', ועוד דעל כרחך גם רב יוסף מודה דהבע"ד אינו בגדר עדות ולא אמרינן ביה עדות שבטלה וכו' דאל"כ תקשה על רב יוסף קושית הגמרא במכות ד"ו אלא מעתה הורג ורובע יצילו, דהגמרא משני ע"ז במקיימי דבר הכתוב מדבר היינו דבע"ד אינו בגדר עדות כלל, ולא אמרינן ביה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואם נימא דס"ל לרב יוסף דגם בבע"ד אמרינן עדות שבטלה וכו', תקשה קושית הגמ', אלא ע"כ דגם ר"י מודה דבע"ד לא אמרינן ביה עדות שבטלה מקצתה בטלה כו', אלא דזה גופא כונת ר"י דנהי דעל עצמו אינו נאמן לפסל לעדות, אבל מה שהעיד על אחרים שפלוני רבע אמאי לא מהימן דבע"ד אינו בגדר עדות ולא אמרי' עדות שבטלה והו"ל להיות מהימן לגבי אחרים, וע"ז אמר דממ"נ פסול לגבי חבירו ג"כ דאם נאמינו הו"ל רשע ופסול לעדות דהתורה אמרה אל תשת רשע עד, ולכן פסול גם לגבי חבירו דהוי תרתי דסתרי דכיון שהוא מהימן הוי רשע ורשע לא מהימן לעדות, ורבא חידש לן דמהימן מטעם דפלגינן דבורא דכיון דהוא מעיד על עצמו הוי כמי שלא אמר כלל על עצמו מחמת שהוא בע"ד, ולא כמו שסובר ר"י דהוי אמירה אלא שאין אנו מאמינין על עצמו, ורבא סובר שלא אמר כלל על עצמו ואם כן הוא כשר לעדות על חבירו וזה ברור בכונת הגמ' ולפ"ז היכא דא"א למפלג דבורא כמו באנוסים היינו ובשארי מקומות דלא פלגינן דבורא, נשאר הדין גם לרבא כמו לר"י דפסול לעדות משום דממ"נ אם באמת אתו הרי הוא רשע ופסול לעדות, ואם שקר אתי הרי הוא שקר וא"כ פסול ממ"נ, ולפ"ז אם לפני הגדת העדות עשה תשובה גמורה כדין, א"כ נפקע ממנו שם רשע על להבא ושוב לא הוי רשע, וא"כ שפיר י"ל דהוי עדות לגבי חבירו כיון דאף אם עשה העבירה מ"מ עכשיו הוא כשר להעיד, ולמה לא נאמינו לגבי חבירו דהא עכשיו כשר להעיד ולא הוי תרתי דסתרי כלל, אלא דזה אינו דהוי תחילתו בפסול וסופו בכשרות דאם נאמינו על המעשה א"כ בשעת ראיה ה"ה פסול, ושוב לא חזו אף אם יעשה תשובה דהא בעינן תחילתו וסופו בכשרות, והוי תרתי דסתרי דפסול ממ"נ כמו בלא עשה תשובה, ולפ"ז אם יעיד על מעשה שראה קודם שעשה העבירה ובעת הגדת העדות עשה תשובה, א"כ הדין פשוט דיכול להעיד דהא הוי תחילתו וסופו בכשרות דשוב לא נוכל לומר דפסול ממ"נ דהא עכשיו הוא כשר דעשה תשובה, וגם בעת ראיה היה כשר, וא"כ מיושב קושית התומים הנ"ל, דאף שאומר שנעשה רשע במה שהחזיר את השטר מ"מ עכשיו שרוצה להעיד ולתקן האיסור א"כ אין לך תשובה גדולה מזו, דבעבירה שאינה מפורסמת מהני תשובה כזו, כמו שכתב החו"י והובא בקצה"ח סי' ל"ד נמצא דעכשיו הוא כשר וגם בעת ראיה קודם שנתן השטר ליד המלוה ג"כ היה כשר דעדיין לא עשה העבירה והוא מעיד כעת שהשטר שהיה בידו לא היה יודע מה טיבו והיה הדין שיהא מונח עד שיבוא אליהו, וא"כ השטר פסול לפי דבריו, ורק מה שאומר שהחזיר לו השטר ועשה עבירה הא עכשיו עשה תשובה והוי תחילתו וסופו בכשרות, ואין לדחות דשמא בשעת חזרת השטר היה נזכר מה טיבו של השטר והחזיר כדין ועכשיו הוא פסול להעיד דלא היה יודע בעת החזרה משום דהיה תחילתו בפסול וא"כ הדרא הקושיא לדוכתא דאמאי מחויב השליש שבועה הא אאמע"ר, אמנם ז"א דהא מצינו בשבועות ד' ל"ג ע"ב גבי השביע את העדים חמשה פעמים בפני ב"ד אינו חייב אלא אחת מפני שאינו יכול לחזור ולהודות וא"כ הרי יכול לחזור ולומר נזכרתי, וכיון דעכשיו אומר השליש דקודם החזרה נשכח ממנו הוי עדות גמורה ואין להסתפק שמא נזכר אח"כ, וא"כ שפיר הוי השליש עד גמור ומחויב שבועה כמ"ש הסמ"ע וא"ש קושית התומים הנ"ל:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה