אור ברסלב
בני ציון חושן המשפט › סימן קלד

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

חושן המשפט · סימן קלד

סימן קלג

תרוץ נכון לקושית מהרש"ל ומהרש"א על רש"י סנהדרין דפ"ו ע"א לענין חצי דבר:

בסנהדרין דפ"ו ע"א בגמ' עדי גניבה ועדי מכירה בנפש שהוזמו [שני כיתי עדים אחת מעידה שגנב את הנפש ואחת העידה שמכר את הנפש אם הוזמו השני כיתי עדים] חזקיה אמר אין נהרגין וכו' ומפרש הגמ' הטעם דחזקיה סבר כר"ע דאמר דבר ולא חצי דבר והכא כל כת מעיד על חצי דבר ופי' רש"י אין נהרגין, וכיון דאינהו לא מקטלי איהו נמי אם לא הוזמו לא מקטל משום דהוה עדות שאאי"ל עו"ש, והקשה המרש"ל והמהרש"א דל"ל לרש"י לומר הטעם דאיהו לא מקטל משום דהוה עדות שאאי"ל תיפוק ליה לגבי הנידון גופא הטעם משום דהוה חצי דבר דכל כת מעיד על חצי דבר ואין כאן עדות כלל יעו"ש

ונראה לתרץ דהא לכאורה קשה על הך כללא דדבר ולא חצי דבר דהא אדרבה הסברא פשוטה דיותר קל להאמין את העדים על חצי דבר מלהאמינם על דבר שלם, וא"כ כיון שהתורה נתנה נאמנות לשני עדים על דבר שלם, א"כ מכש"כ שראוי להמינם על חצי דבר וכי עדיף שני יותר מארבעה עדים או יותר זהו דבר בלתי מסתבר.

אמנם הדבר פשוט לפי מה שמבואר בכמה מקומות דאין עונשין מן הדין כמו גבי בת אביו ובת אמו דאי לאו דגלי קרא היה פטור אף דאיכא ק"ו אם על בת אביו חייב על בת אביו ובת אמו לכש"כ דחייב אלא משום דאין עונשין מן הדין וא"כ הכי נמי גבי חצי דבר אף דבאמת איכא ק"ו דאם הדבר שלם האמינה התורה לשני עדים א"כ מכש"כ על חצי דבר בודאי נאמנים אלא משום דאין עונשין מן הדין אמרינן דכיון דכתיב עפ"י שנים עדים יקום דבר דדוקא בדבר שלם האמינם התורה ולא חצי דבר דק"ו לא מהני ולא מידי, אמנם זה נוכל לומר דוקא גבי דיני נפשות דקי"ל אין עונשין מן הדין אבל גבי דיני ממונות דקי"ל עונשין מן הדין כמו שכתבו התוס' בב"ק ד' ד' ע"ב דבדיני ממונות לא אמרינן כאשר זמם ולא כאשר עשה דבממון עונשין מן הדין וכן כתבו התוס' בריש ב"ק דתלמודא דידן ס"ל דעונשין מן הדין גבי ממון ורק המיכלתא ס"ל דאין עונשין ועיין ברשב"א שם שאומר דגם המכילתא ס"ל עונשין ממון מן הדין ורק גבי בור ס"ל אין עונשין אבל בכל מקום לכו"ע ס"ל דעונשין ממון מן הדין, ולפי"ז גבי ממון היה ראוי לומר דעדים נאמנים גם על חצי דבר מטעם ק"ו דאם על דבר שלם נאמנים על חצי דבר לכש"כ דנאמנים וא"כ לכאורה קשה דהא בהדיא מבואר בב"ק ד' ע' ע"ב דגם לענין ממון אמרינן דבר ולא חצי דבר גבי דו"ה וכן בב"ב גבי שני חזקה אמרינן דבר ולא חצי דבר חזינן דאפי' גבי ממון דאמרינן עונשין מן הדין ואפי"ה נאמנים דוקא על דבר שלם ולא על חצי דבר אף דאיכא ק"ו ובע"כ מוכרחין אנו לומר דגבי ממון אין ה"נ היה ראוי להאמין העדים לגבי הנתבע מטעם ק"ו וכי בשביל שהעידו ארבעה עדים מגרע גרע אלא דאם אח"כ יוזמו העדים אם צריכין לשלם מחמת כאשר זמם אז ליכא ק"ו ואדרבה מגרע גרע דנוכל לומר דדוקא אם העידו על דבר שלם והוזמו אז חייבין לשלם כאשר זמם אבל אם העידו על חצי דבר שהיא עדות קל אינם מחויבין לשלם כאשר זמם וליכא כאן ק"ו ושפיר פטורין וא"כ כיון דהעדים פטורין לשלם מכאשר זמם ממילא גם הוא פטור אם לא הוזמו משום דהוה עדות שאאי"ל וכיון דחזינן דגבי ממון מוכרחין לומר ע"כ דהפטור של חצי דבר אינו לגבי הנידון אלא לגבי העדים והנידון ממילא פטור משום דהוה עדות שאאי"ל א"כ גבי דיני נפשות נמי הכי הוא דהא עיקר קרא דעל פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר גבי ממון כתיב כמבואר בקדושין ד' ס"ו ע"ב ונילף דבר דבר ממון ובתוס' מכות ד' ה' כתבו דגבי ד"מ כתיב עפ"י שנים וכו' וכיון דעיקר קרא דדבר ולא חצי דבר גבי ממון כתיב וגבי ממון ע"כ הטעם משום דהוה עדות שאאי"ל כמ"ש א"כ גבי ד"נ נמי ע"כ הטעם משום עשאאי"ל דהא לא ידעינן שום פסול אחר גבי ד"נ יותר מן ד"מ כיון דעיקר קרא בד"מ כתיב ובדי"נ לא כתיב דבר כלל, ולפי"ז שפיר כתב רש"י גבי עדי גניבה בנפש ועדי מכירה דהעדים פטורין משום חצי דבר והנידון פטור אם לא הוזמו משום דהוי עדות שאאי"ל ומדוקדק בזה לשון הגמ' דנקטו מחלוקתם של חזקיה ור"י רק לגבי העדים ויותר הו"ל להגמ' למתני מחלוקתם לגבי הנידון גופא אם הוא חייב מחמת חצי דבר או לא אם היה הפטור של חצי דבר לגבי הנידון אלא ע"כ חזינן מזה דעיקר הפטור הוא רק לענין הזמה של העדים וממילא פטור הנידון משום דהוה עדות שאאי"ל ודברי רש"י ז"ל אתי כפשוטן וממילא מוכח מדברי רש"י ז"ל דס"ל דגם גבי ממון בעינן עדים שאתה יכול להזימה ויעיין בש"ך חו"מ סי' ל"ג ובתומים שם:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה