בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אורח חיים · סימן סב
הערה על הגאון רעק"א בשו"ע או"ח סי' תנ"ב במג"א ס"ק ו'.
בשו"ע או"ח סי' תנ"ב במג"א ס"ק ו' וכשמגעיל קודם פסח אחר שש, צריך ליזהר בכל הדברים הנזכרים, פירוש שיראה שלא יהיו הכלים בני יומן, ואם היו ב"י צריך שיהא במים ס' כנגדו, ואם יגעיל הרבה כלים באח"ז צריך שיהא ס' נגד כולם, דהאיסור חוזר וניעור יעו"ש, וכתב ע"ז הגאון בחידושי רעק"א על מה שכתב המג"א דצריך ס' נגד כולם דהאיסור חוזר וניעור, וז"ל לענ"ד יש לומר כיון דבתחילה בטל בס' והיה היתר, ממילא הוי נ"ט בר נ"ט דהתירא, ושוב לא שייך חוזר וניעור וכו', וסברא זו מוכיח מדברי רמ"א ביו"ד סי' ק"ג דנטל"פ מקרי נ"ט בר נ"ט דהיתירא יעו"ש:
ותמהני ע"ז דהא כה"ג מבואר ביו"ד סי' צ"ד סעיף ב' אם תחב הכף שני פעמים ולא נדע בינתים צריך שני פעמים ששים, והרמ"א מיקיל דסגי בפעם אחת ששים, והטעם של הרמ"א כתב הש"ך משום דבדבר הבלוע, לא אמרינן חנ"נ, אבל בל"ז כו"ע מודים דבעינן שני פעמים ששים, ולדברי הגאון הנ"ל תקשה אמאי בעינן שני פעמים ששים, הא הפעם הראשון הוא רק נ"ט בר נ"ט דהיתירא, דהא כיון דיש ששים נגד הכף הראשון, א"כ עדיין הוא היתר וממילא הוי נ"ט בר נ"ט דהיתירא, ומהי"ת יאסור התחיבה השניה, וכמו שרצה הגאון הנ"ל לומר דבשני כלים בזאח"ז, לא בעינן שיהי' ס' נגד כולם משום דהוה נ"ט בר נ"ט דהיתירא, א"כ מכש"כ בכלי אחת שני פעמים בודאי דלא בעינן ב' פעמים ס' דהוה נ"ט בר נ"ט דהיתירא ולענין נ"ט בר נ"ט לא מהני מה שלא נודע בינתים, וא"כ אמאי פסק השו"ע דבעינן ב' פעמים ס' אע"כ מוכח מזה דביטול בששים לא מקרי נ"ט בר נ"ט דהיתירא, ואינו דומה לנטלפ"ג שכתב הרמ"א דהוה נ"ט בר נ"ט דהיתירא, דיש לחלק בפשיטות: