אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן סא

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן סא

סימן ס

תמיה על המשנה ברורה בסי' שס"ו:

בשו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף ה' בכל עושין מחיצה אפילו בבעלי חיים, ואפילו באנשים שעומדים זה אצל זה בפחות משלשה, ואפילו כשהם מהלכים, וכו', והביא המג"א דהב"ח הקשה ע"ז דהא סתם אדם רחבו אמה, וא"כ אפילו יש ביניהם הרבה יותר מג"ט יהיה מותר, מטעם עומד מרובה על הפרוץ, והמג"א תירץ דלהכי בעינן דוקא שיהיה פחות משלשה, משום הרגלים דמסתמא אין הרגלים דבוקין זו בזו, ובפרט כשהם מהלכים וסתם פסיעה מרחיק הרגלים חצי אמה זו מזו יעו"ש:

ובספר משנה ברורה הביא דהתוספת שבת כתב דהדין עם המג"א כשהוא מהלך אבל לא כשהוא עומד, והמ"ב הקשה ע"ז דהא אפילו אם הוא מהלך, הלא השיעור ג' טפחים שיש ביניהם הוא רק בסוף הרגל, ולא למעלה מזה דהא הריוח שביניהם מתקצר והולך למעלה, וא"כ אף שלמטה יש חלל בין רגל לרגל ג"ט, הלא כשנמדד קצת למעלה מזה בתוך ג"ט בגובה, לא יהיה ג' טפחים חלל רחב בין רגל לרגל ונימא לבוד וצ"ע עכ"ל:

ותמיהני על דבריו דהא דק"ל דאין בין רגל לרגל רק חצי אמה דהיינו שלשה טפחים, הוא רק אם נחשוב מכף רגל זו לרגל האחרת אז אינו מחזיק רק ג' טפחים, אבל אם נחשוב מקנה הרגל זו לקנה הרגל האחרת, הלא יש בסוף הרגל הרבה יותר משלשה טפחים, דהא קנה הרגל אינו מחזיק אפילו טפח, וא"כ לכל הפחות נשאר בין קנה הרגל לקנה חמשה טפחים, ובאמת הכף של הרגל אינו נחשב למחיצה כלל, דהא אין לו גבוה רק מעט ואפילו טפח ליכא בגובה של הכף ואין זה מחיצה כלל, רק עיקר המחיצה היא, הקנים וכיון דהחלל שבין הקנים הוא יותר מחמשה טפחים, א"כ אף שמקצר והולך למעלה בעת הילוכו, מ"מ לעולם יהיו חלל יותר משלשה טפחים בגובה ג' טפחים מן הקרקע, וליכא למימר לבוד כיון דבגבוה ג' יש חלל יותר משלשה טפחים בין קנה הרגל זו לקנה רגל האחרת, וא"כ נכונים דברי המג"א בתירוצו על קושית הב"ח, ולכן בעינן דוקא שעומדים זה אצל זה בפחות מ"ג, וכפי מה שמפרש התוס' שבת דוקא בעומד ולא במהלך, וזה פשוט מאוד וברור:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה