אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן ס

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן ס

סימן נט

הערה על הפ"ח ביו"ד סי' קמ"ח:

הפרי חדש ביו"ד סי' קמ"ח כתב דמילתא דפשיטא הוא דקלקול וקריעת הניר בשבת, כדי לפתוח התנור בשבת לא מקרי מקלקל, אלא מתקן, ומלאכה אסורה היא בשבת מן התורה, וכמ"ש הרמב"ם בפ"י מהל' שבת שהמפרק ניירות דבוקין, או עורות דבוקין, ולא נתכוין לקלקל בלבד הוי זה תולדת קורע וחייב, נמצא מוסכם לכו"ע שכל מקלקל שאין כונתו לקלקל וכגון בנ"ד, שאין כונתו לקרוע הניירות הדבוקין משום קלקול אלא כונתו כדי שיוכל לפתוח את התנור להוציא משם את החמין קלקול זה הו"ל תיקון לדידיה, והו"ל מלאכה דאסורה מן התורה עכ"ל הפר"ח, והובא דבריו באחרונים בשו"ע או"ח סי' ש"מ יעו"ש, מבואר מדבריו דכל שהוא קורע לשם איזה תיקון מקרי מתקן ואסור מדאורייתא:

ותמהני ע"ז ממה דמבואר בתוספתא פ"ג דביצה קורע אדם את העור שעל פי החביות של יין או מורייס, ובלבד שלא יכוין לעשות זינוב [היינו מרזב], והובא במג"א סי' שי"ד ס"ק י"ד ולשון קורע את העור משמע דקורע את העור עצמו ממש, ומותר משום דלגבי העור הוא מקלקל ע"מ שלא לתקן, ומה דמתקן בזה שיוכל לפתוח את החביות לא מקרי תיקון, ולכן מותר לקרוע, מבואר להדיא דבעינן שיהי' התיקון בגוף הנייר או העור ממש ובלא"ה מקרי מקלקל ואין לומר דנייר שאני מדין עור, דהא עיקר ראית הפר"ח הוא מדברי הרמב"ם שכתב גבי מפרק ניירות שלא נתכוון לקלקל בלבד, דמשמע הא אם מתכוון לאיזה תיקון חייב, ושם נזכר ג"כ עורות שכתב וכן המפרק ניירות דבוקין או עורות דבוקין, ולא נתכוון לקלקל בלבד הרי זה תולדת קורע וחייב, אלמא דשוה דין עורות לדין ניירות, וכיון דמוכח מהתוספתא הנ"ל דבעורות בעינן התיקון בגופן ממש כמו"כ גבי ניירות ג"כ בעינן תיקון בגוף הנייר:

ומה שכתב בס' נ"א כ' כ"ט סי' ה' להוכיח מדברי הרמב"ם שכתב וכן המפרק ניירות דבוקים חייב משום קורע, ומדהזכיר בתופר עורות ולא הזכיר בקורע, משמע דבעורות לא שייך קורע, והוא תמיה דהרמב"ם כתב ג"כ עורות כמו בתופר יעו"ש:

ועכ"פ מוכח מדברי התוספתא דלא כדברי הפר"ח:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה