אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן נט

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן נט

סימן נח

תירוץ לקושית השעה"מ פ"ה מהלכות מאכלות אסורות על הר"ן ב"פ כל שעה לענין אין מבטלין איסור לכתחילה:

בס' שער המלך ה"ל מאכלות אסורות ה' כ"ה הקשה על הר"ן ב"פ כל שעה אהא דפריך שם בגמ' ד' ל' דאמר רב קדירות בפסח ישברו ופריך בגמ' אמאי ולישהינן אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן, והקשה שם הר"ן קושית התוס' דמאי פריך הא אין מבטלין איסור לכתחלה וכו' משמע דס"ל דאפילו בשאינו מתכוין לבטל את האיסור וליהנות ממנו אפי"ה אין מבטלין איסור לכתחלה, ובע"ז ב"פ אין מעמידין כתב הר"ן איפכא אברייתא דקנקנים של עכו"ם חדשים מותרים כו' וכתב שם בפשיטות דכל שאינו מתכוין לבטלו כדי ליהנות ממנו שרי, והוכיח כן מכלי מדין שאמרה תורה להגעילן למאן דס"ל אין מבטלין איסור לכתחילה מדאורייתא וכיון שכן קשה דמאי ק"ל הכא ב"פ כל שעה וצ"ע עכ"ל:

ולענ"ד נראה דלא קשה כלל דמה שכתב הר"ן בע"ז דכל היכא דאין כונתו לבטל שרי לכתחילה לבטל וליהנות ממנו, היינו דכונתו רק להכשיר הכלי אבל המים ישפך ולא יהנה מהם כלל ואז שרי להכשירו הכלי אף דממילא אח"כ מותרים המים אם ירצה לשתותם משום דבטל בס' מ"מ כיון דלא היה כונתו לכתחילה ע"ז ואפילו אם אומרים לו לשפוך המים ג"כ ניחא ליה להכשיר הכלי אז אמרינן דמותר לכתחילה להכשיר הכלי דהא אין כונתו ליהנות מהמים, אבל היכא דכונתו ליהנות מהמים רק שאין כונתו בביטול האיסור מחמת זה אינו מותר לבטל לכתחילה דז"ל הר"ן שם ועוד שאפילו תאמר שהן מוציאין אותו משם ומערבין אותו עם ההיתר, לא נאסר לבטל איסור לכתחילה אלא למי שמתכוין לבטלו כדי ליהנות ממנו, הא לא הכי לא שאם לא תאמר כן נמי למי שסובר דמאי דאמרינן אין מבטלין איסור לכתחילה הוא מדאורייתא א"כ האיך הכשירה תורה כלי מדין בהגעלה ומעתה האיך צותה תורה להגעילם והרי הוא מבטל איסור הבלוע בהם לכתחילה במים שהוא מגעיל אותן, אלא ודאי לא אמרו אין מבטלין איסור אלא במתכוין לערב איסור בהיתר כדי ליהנות ממנו, אבל במתכוין להכשיר הכלי ואין נהנה מן האיסור שרי, מבואר להדיא דדוקא במתכוין להכשיר הכלי ואין נהנה מן האיסור שרי אף שיוכל אח"כ ליהנות מ"מ שרי כיון דאין כונתו מתחילה לכך אבל אם כונתו ליהנות מן המים אפילו אין כונתו על הביטול מ"מ אסור, דאל"כ דנימא דבכל האופנים מותר א"כ מאי ראיה מייתי מהא דצותה תורה להכשיר כלי מדין והרי הוא מבטל האיסור לכתחילה במים, דילמא התם מיירי שישפוך המים לחוץ ולא יהנה מהמים כלל וא"כ אמאי יהיה אסור להגעיל לכתחילה, ומאי קשה ליה להר"ן אלא ע"כ דכונתו דכיון דאחרי כן סוף סוף יהיה מותר המים כיון דיש בו כדי לבטל הטעם, וא"כ מקרי שהוא מבטל איסור דהא מתיר את האיסור וע"ז תירץ דכיון דאין כונתו כלל ליהנות מהמים ואף אם אמרינן ליה לשפוך המים ג"כ יכשיר הכלי ולכן מותר להגעיל הכלי ואח"כ המים ג"כ מותרים אם ירצה ליהנות מהם כיון דלא איכפת לו בהמים כלל וכן גבי מילוי ועירוי של קנקנים דהמים מותרים כיון דאין כונתו ליהנות כלל מהמים אף דממילא מותר מ"מ מחמת זה אין אנו אוסרין אותו לכתחילה, כיון דלא איכפת ליה אם מותר ליהנות מהמים או לו וזה מקרי אין כונתו לבטלו כדי ליהנות ממנו ומותר, וכן מבואר להדיא בפ"ח על גליון השו"ע סי' קכ"ג שהביא דתירוץ הר"ן אינו עולה על מה דמותר לתת שכר לתוך הקנקנים יעו"ש:

ומה שכתב שם הר"ן מתחילה ומיהו שמעינן שהמים של מילוי ועירוי מותרין בשתיה, והקשה הרשב"א ז"ל א"כ מצינו שמבטלין איסור לכתחילה שהרי נותנין מים או שכר בכלי זה לבטל טעם היין והמים והכלים מותרים, נראה לענ"ד דהך "או שכר" הוא ט"ס בר"ן, דהר"ן מפרש קושית הרשב"א רק על המים אמאי מותר, אבל על השכר, כנראה מתחילת דבריו שהמים של מילוי ועירוי מותרים בשתיה וכן מה שכתב והמים והכלים מותרים ולא כתב והמים והשכר מותרים, אע"כ דלא הקשה רק ממים, ולא משכר, דעל שכר מפרש משום דשכרא מבטל לטעמא דחמרא, או דמיקלי קלי לחמרא כמ"ש שם הר"ן, ואין זה ביטול איסור כלל, אלא דהקושיא הוא רק ממים שמותר בשתיה וא"כ אמאי מותר לבטל לכתחלה, וע"ז תירץ הר"ן דאין כונתו להנות כלל מהמים, ולכן מותר להכשיר הכלי, אבל משכר לא תירץ מידי כמ"ש הפר"ח, וכיון דעיקר כונת הר"ן דמותר דוקא היכא שאין מתכוון להנות מהמים א"כ שפיר מקשה הר"ן בפסחים, אמאי דפריך שם הגמ' ולישהינהו אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן א"כ קשה הא אין מבטלין איסור לכתחילה, דהרי הכא כיון דמבשל בהקדירה, ע"כ כונתו לאכול התבשיל א"כ אע"ג דאין כונתו לבטל האיסור רק לבשל התבשיל, מ"מ אסור משום אין מבטלין איסור לכתחילה, דהא הוא מבטל לכתחילה ע"מ להנות מהאיסור, ושפיר הקשה הר"ן ומתרץ בדרך אחר ודוק היטב כי זה ברור בכונת הר"ן:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה