אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן נח

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן נח

סימן נז

תירוץ פשוט לקושית הח"ש המובא בשו"ת רעק"א סי' כ"ג לענין דברים שבלב:

(באשמת המעתיק נדפסה שלא במקומה.)

בשו"ת הגאון רעק"א סימן כ"ג בד"ה ביסוד הזה וכו' הקשה בהא דמבואר בגיטין כ"ג דגט שכתבו נכרי וישראל עומד על גביו דלא מהני, משום דנכרי אדעתיה דנפשיה עביד, מ"מ נימא דקודם הכתיבה יאמר בפה מלא שכותב לשמה ממילא אף אם בלבו אינו כן הוי דברים שבלב דלא הוי דברים, ובודאי לא הוי בכלל אנן סהדי, וכמו מברחת דלא הוי דברים שבלב, דהא באמת הוי רק ספק שמא אדעתיה דנפשיה קעביד כמ"ש הב"ש סימן קכ"ג ס"ק ה' והביא שהח"צ סי' א' עמד בזה דבאמר הנכרי בפיו שכותב לשמה מה לנו בכונת לבו דסותר לדברים שבפיו, ותירץ דאנן סהדי דעביד אדעתיה דנפשיה וכאילו פירש, וזה אינו דהא באמת הוי רק ספק ולא מקרי אנן סהדי יעו"ש, ובאמצע דבריו כ' דיש לישב ולא פירש מה הוא הישוב על זה.

ולענ"ד נראה דבפשוטו ניחא דהכא שפיר הוי דברים, דהא זה פשוט דבגט ובמכירה וכדומה בעינן דגם בלבו ירצה לגרש ולמכור, ולעשות כל הדברים בלב שלם, ואם יגרש וימכור ולבו בל עמו דבודאי דלא מהני, דמשמע בלא כונה לאו כלום הוא, וכן אם כותב גט ויאמר שהוא כותב אותו לשמה ובלבו באמת לא יחשוב כלל, או שיחשוב מחשבה אחרת פשוט דזה לא מקרי לשמה, דהוי מעשה בלא כונה, וא"כ הא דאמרינן בכל מקום דדברים שבלב לא הוי דברים, ואף דנהי דמחשבה שחשב להיפך לא הוי כדברים ולאו כלום היא, אבל מ"מ הא לא עדיף ממעשה בלי כונה דהמעשה בטל, ומוכרחין אנו לתרץ דזה לא מקרי מעשה בלי כונה כיון דמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שמכוין ג"כ לעשות, דאל"כ למה הוא עושה כגון בגרושין דאם לא ירצה לגרש למה הוא מגרש, וע"כ דגם בלבו רצונו ומחשבתו לגרש, וכיון דמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו ע"ז שפיר אמרינן דאף אם חשב להיפך מ"מ הוי רק דברים שבלב דלא הוי דברים, דהא המחשבה סותר את המעשה וגם את מחשבתו הניכרת מתוך מעשיו, ולכן אמרינן דלא הוי דברים דלא אתי מחשבה ומבטל מעשה, ואפילו היכא דאין מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו רק שאומר בפיו שעושה על דעת כן ג"כ מהני, דכיון שיש לו נאמנות במה שאומר דעל דעת כן הוא עושה וא"כ אפילו אם באמת לא חשב כן מ"מ כיון שאומר בשעת עשיה דמחשבתו כן הוא ואנו מאמינים אותו משום זה שפיר אמרי' דמה שבלבו לא הוי דברים, כיון שסותר את דבורו ואנו הולכין רק אחר אמירתו או עשייתו וכ"ז רק בישראל דאמרי' ביה מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו, ואנו סומכין על אמירתו אבל בכותי שכותב גט ואומר שכותב אותו לשמה, כיון דליכא כאן מחשבתו הניכרת מתוך מעשיו כיון דנכרי אדעתיה דנפשיה עביד, וכן אין אנו מאמינים לו מה שאומר שכותב אותו לשמה, וא"כ אם חשב לשם דבר אחר, לא נוכל לומר דמחשבתו סותר את דבורו, דהא אין לו נאמנות במה שאמר בעת הכתיבה שכותב לשמה, וא"כ נהי דהמחשבה שחשב לאו כלום היא, מ"מ הוי ככתיבה בלא מחשבה כלל דהוי שלא לשמה, דאמירה בלא נאמנות לאו אמירה היא, והוי כמו דברים בעלמא דאינו מועיל לענין הגט וז"פ

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה