אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן מ

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן מ

סימן לט

תמיה על הגאון רעק"א בדו"ח ביצה ד' כ"א ע"ב ובחידושי רע"ק בשו"ת או"ח סי' תקכ"ח:

ביצה ד' כ"א ע"ב במשנה שלשה דברים מחמיר ר"ג כדברי ב"ש, אין טומנין את החמין לכתחילה ביו"ט, ובגמ' פריך עליה היכי דמי אי דאנח עירובי תבשילין מאי טעמא דב"ש, ואי דלא אנח עירובי תבשילין מ"ט דב"ה, ומשני אביי כגון דעירב לזה [אפה ובישל מבעוד יום לשם עירוב] ולא עירוב לזה [ולא טמין חמין מבעוד יום לשם עירוב] וחנינא היא אליבא דב"ש, דתניא חנינא אומר ב"ש אומרים אין אופין אלא א"כ עירב בפת, ואין מבשלין אלא א"כ עירב בתבשיל, ואין טומנין אלא א"כ היו לו חמין טמונים מבעוד יום ע"כ:

ובדו"ח הקשה ע"ז וז"ל קשה לי הא הטמנה בשבת במעמיד הבל אסור, רק משום שמא ימצא קדרתו צוננת וירתיחנה, כדאיתא ספ"ב דשבת והכא ביו"ט דאף אם ירתיחנה לא יעבור על איסור דאורייתא, או משום דצרכי שבת נעשין ביו"ט, או מטעם הואיל, וא"כ דילמא בהטמנה זו ביו"ט לצרכי שבת אף בלא עירובי תבשילין שרי ב"ה, כיון בהטמנה זו בעצמו אין בו איסור מלאכה, ומטעם שמא ירתיחנה אינו אסור כיון דלא מצי למיתי לידי איסור דאורייתא, וא"כ מאי פריך בגמ' אי דלא אנח ע"ת מאי טעמא דב"ה, וכתב דיש לדחות דסתמא דתלמודא ס"ל דמ"מ יש לחוש שמא ירתיחנה, אבל הא קשיא לי למאי דמשני אביי כגון שעירב לזה ולא עירב לזה, וחנינא היא דצריך לערב על כל אחד ואחד בפני עצמו, ובהא קשה א"כ מ"ט דב"ש דאסרי דהא ליכא חשש דשמא ירתיחנה, דהא על מעשה רתיחה שהוא בישל עירב עליה מערב יו"ט, וא"כ למה בעינן עירוב על הטמנה בפ"ע ע"כ יעו"ש, וכן הקשה הקושיא הנ"ל בשו"ע או"ח סי' תקכ"ח על הגליון והניח בצע"ג:

ולענ"ד תמיהני על קושיא זו שמפרש פירוש חדש בדברי הגמ' שלא נמצא בראשונים כלל זה הפירוש, דאיהו מפרש דהא דאמר ב"ש דאין טומנין את החמין ביו"ט, וכן מה דחנינא ס"ל דאין טומנין אלא א"כ היה לו חמין טמונין מערב יו"ט, דעל הטמנה צריך עירוב בפ"ע, דהטעם הוא משום גזירה דהטמנה בדבר המעמיד הבל דאינו אלא איסור דרבנן, וזה גרם לו להקשות דאיך נוכל לומר דמשום גזירה יהי' צריך ע"ת, וגם אם עירב לבישול אין כאן גזירה כלל, אבל לפי מה שמפרשים בפשוטו דאיסור הטמנה הוא משום דמין תבשיל כזה לא נכלל בכלל בישול והוא מין אחר, וצריך ע"ז עירוב בפ"ע דהא עירב רק בתבשיל, אבל לא בתבשיל של טמונים, ואם ירצה לבשל להטמנה צריך עירוב ע"ז בפ"ע, וכן כתבו בפירוש התו' לעיל דף י"ז ע"ב בד"ה אמר רבא וכו' שכתבו והא דקאמרי ב"ה לעיל מניח אדם עירוב תבשיל אחד ועושה בו כל צרכו, קאי אמה דקאמר ב"ש אין טומנין את החמין אלא א"כ היו לו חמין טמונים מבעוד יום וסברי דאפי' בשלשה תבשילין צריך שיהיה לכל אחד כנגדו, וע"ז קא מיירי ב"ה ואמרי דעל תבשיל אחד עושה בו כל צרכו, כלומר כל מיני תבשילין כגון חמין וכיוצא בו, מבואר מדבריהם דמחלוקת ב"ש וב"ה הוא דלב"ש צריך עירוב מכל מין ומין, ואם עשה עירוב ממין תבשיל זה אינו יכול לבשל מין תבשיל אחר על סמך עירוב זה, ועל כל מין תבשיל צריך עירוב ממינו, ולב"ה סגי בעירוב תבשיל אחד על כל מיני תבשילין, ולפי זה ליתא לקושית הגאון הנ"ל דהכא לאו משום גזירה דשמא ירתיחנה אסרו ב"ש, אלא דהבישול של מין תבשיל זה אסרו ב"ש בלא עירוב ממינו, ושפיר משני אביי כגון שעירב לזה ולא עירב לזה כיון דלא עירב ע"ז המין חמין טמונים, אסור לו לבשל המין תבשיל, וא"כ משום בישול אסור ולא משום גזירה דשמא ירתיחנה, וא"ש דברי הגמרא ופירוש הגאון הנ"ל לא זכיתי להבין.

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה