אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן כו

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן כו

סימן כה

הערה על הגאון רע"א בשו"ת סימן קנ"ט.

בשו"ת הגאון רע"א סי' קנ"ט הביא ראיה דאסור לעשות קנין בע"ש ע"מ שיחול בשבת. וכן אסור לקיים תנאי בשבת באופן שיחול הקנין מע"ש, מהא דאיתא ביומא דף י"ג אלא דמגרש להו לתרווייהו לחדא אמר לה הרי את מגורשת ע"מ שלא תמות חברתך ולחדא אמר לה הרי את מגורשת ע"מ שאכנס לביהכ"נ, והקשה ע"ז השאג"א למה לו למיעבד כולי האי לקדש ולגרש וכל הטורח הזה למה, לקדש האחרת בתנאי אם תמות חברתך וכו', ותירץ דכיון דמתנה בדבר שאינו בידו לעשותו דהיינו מיתה תליא בברירה, ואם אמרינן אין ברירה אינה מקודשת אפילו שתמות חברתה.

ותמה ע"ז הגאון רעק"א שם דהא עדיין קשה לקדש להאחרת בתנאי ע"מ שאכנס לביהכ"נ, ולאשתו הראשונה לגרשה ע"מ שאכנס לביהכ"נ, ואם מייתא היא עייל לביהכ"נ ומגורשת למפרע והאחרת מקודשת למפרע, והוא לכאורה השגה גדולה, ותירץ דברי השאג"א עפ"מ שכתב הרע"ב בעירובין דהיכי דהוי ב' שבותים חמור וגזרו עליו ביהש"מ, והאה"ע תמה עליו מסוגיא דעירובין נתנו במגדול וכו' דהתם איכא ב' שבותים, ההוצאה מכרמלית לרה"ר ואין עולין באילן ואפ"ה לא גזרו עליו ביהש"מ, ותירץ דהתם אין ב' שבותים באין כאחד דכשעוקרו מאילן לא עשה הנחה ברה"ר, וכשמניח ברה"ר כבר עקרו מאילן ולכן לא גזרו ביהש"מ, אבל באבד המפתח דברגעי אחד שסותר המגדול עובר ב' שבותים, סתירת אוהל וטלטול הסכין שפיר גזרו עליו ביהש"מ, וכ' ע"ז הגאון הנ"ל דמעתה י"ל דגם במקדש שני שבותים חמירי וגזרו אף במקדש, ובזה מיושב דלא מצי לקדש על מנת שאכנס לביהכ"נ, דא"כ במה דמקיים התנאי גורם הגרושין והקדושין בב"א ואסור אף במקדש.

ותמהני על תירוץ זה דהא עדיין קשה שיקדש אותה ע"מ שאכנס לביהכ"נ זו, והאחרת יגרש ע"מ שאכנס לביהכ"נ אחר ויכנס לשני בתי כנסיות, וכיוצא בזה בכמה גוני שלא יבואו שני השבותים בבת אחת ואז מותר במקדש, כיון שעושה השבותים בזא"ז וכמ"ש האה"ע גבי ביהש"מ דהיכא דלא באו השבותים בב"א דלא גזרו, ולא הועיל במה שהביא דברי האה"ע ואדרבה מגרע גרע כיון דגם הכא יוכל לעשות כן שלא יבואו השבותים בבת אחת.

ומה שתירץ עוד גם י"ל בפשוטו דמה דאפשר למעט בשבותים עדיף דהשתא עובר רק שבות אחד, ואלו יעשה כנ"ל יעבור על ב' שבותים קדושין וגרושין, ומזה מוכיח דקיום התנאי הוי שבות דאל"כ תקשה אמאי לא יעשה כנ"ל לקדש על תנאי שאכנס, וגם תרוץ זה לא הבנתי דאם נימא דגם במקדש אם אפשר למעט בשבותים עדיף טפי וצריך לאהדורי אבתרה, א"כ תקשה שיכול לעשות באופן שלא יהיה שבות כלל, דיקדש אותה ע"מ שלא יכנס למחר בביהכ"נ, ואת אשתו יגרש ג"כ ע"מ שלא יכנס לביהכ"נ, וממ"נ אתי שפיר ולא יעבור על שום שבות, דאם תמות אשתו הראשונה אפילו בפלגא דעבודה לא ילך לביהכ"נ כל היום ונמצא דהיא מגורשת למפרע והאחרת מקודשת למפרע, ובזה אינו עובר שום שבות דהא לא עביד מעשה, ואם תמות האשה שקידשה אז ילך לביהכ"נ וממילא תבטל הגרושין והקדושין בב"א ובביטול אינו עובר שום שבות, ואם ויחיו שניהם אז יעשה כמו שירצה או ילך לביהכ"נ ויבטל הקדושין והגרושין, או לא ילך וישאר הקדושין והגרושין, וא"כ כל השבותים הוא אך למותר אלא ע"כ הגמ' דילן ס"ל דבעינן שיהי כניסה לחופה וזה א"א ע"י תנאי וכמ"ש הגאון הנ"ל אח"כ, ולכן מוכח הגמ' לומר דמגרש לתרווייהו, והירוש' דס"ל דלא בעי כניסה דהא ס"ל דלאחר שמתה אשתו מקדש האחרת ביוה"כ, מוכרחין אנו לומר דאמאי לא יקדש מעריוה"כ על תנאי כהנ"ל, משום דס"ל דכיון דהתירו שבות במקדש צא בעינן לאהדורי כלל למעט בשבותין דזה היתר גמיר דלא גזרו במקדש, ומה דמקשה הירושלמי אמאי אינו כונס מעריוה"כ דעכ"פ עדיף טפי שיכנסינה לחופה דחזי לביאה אבל לא למעט בשבות, וכן מוכח לשון הירושלמי דמתחלה מקשה ויקדשנה מאתמול ומשני, ואח"כ פריך ולא נמצא כקונה קנין בשבת ומשני משום דהתירו שבות במקדש, אלמא דמתחלה אין הקושיא משום כדי שלא לעשות שבות, דבזה אין שום נ"מ כיון דהותרה במקדש, וראיה לזה דהא אם התנה בעת הקדושין שיחול לכשתמות חברתה בודאי דאין זה שבות כלל, אף אם תמות ביוה"כ, כיון דאינו מיוחד דוקא שתחול ביוה"כ דהא אפשר שתמות מקודם או אח"כ, ואין הקדושין תלוי ביום הכפורים כלל ומהי"ת יהיה אסור, דהא לא מסתפק הגאון רק אם מתנה בפירוש שיחול ביום השבת, אבל היכא שתלי בדבר אחד אף אם יהיה זאת ביום השבת לאיזה מקרה לא איכפת לן כלל וז"פ, וא"כ תקשה על הירושלמי אמאי לא יעשה באופן כזה, שיקדש לאחר שתמות חברתה ולזה לא תליא בברירה כלל כיון דהקדושין חלין מכאן ולהבא ולכו"ע הוי קדושין ולשיטת הירושלמי דסגי אפילו אם השניה תתקדש בפלגא דעבודה אע"כ דאין אנו צריכין לאהדורי כלל כיון דהותרה במקדש, ואף אם עושה שבות לא איכפת לן, וא"כ יותר טוב שיקדש ביוה"כ בלא תנאי ואם כן אין ראיה מזה לשני הספיקות הנ"ל.

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה