בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אורח חיים · סימן יט
ביאור דברי רש"י שבת ד, קי"ג,
שבת ד' קי"ג אמר רב יהודא אמר שמואל כלי קיוואי מותר לטלטלן בשבת, ופ"י רש"י כלי קיוואי כלי אורגים מותר לטלטלן לשני הקנים לתשמיש אחר, ואשמעינן דאין גרדי מקפיד עליהן ולא הוי מלאכתן לאיסור, והקשה ע"ז בדו"ח מה שמפרש רש"י דאין גרדי מקפיד עליהן ולא הוי מלאכתן לאיסור, קשה לי וכי בשביל שאינו מקפיד עליהן לא מקרי מלאכתו לאיסור, דהא דאינו מקפיד מועיל דלא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס, אבל מ"מ הוי מלאכתו לאיסור ומיירי באמת לצורך גופו ומקומו ע"כ, וא"כ תמוהים דברי רש"י בתרתי, חדא מה שכתב דמחמת אינו מקפיד לא הוי מלאכתו לאיסור, ועוד אפילו אם הוי מלאכתו לאיסור מ"מ מותר לצורך גופו ומקומו, והכא דמיירי לתשמיש אחר כמ"ש רש"י א"כ לא איכפת לן אפילו אם הוי מלאכתו לאיסור, ול"ל לרש"י לדחוקי משום דאין מקפיד עליהן:
אמנם נראה לפי מה דמוכח מדברי רש"י בדיבור השני, על מה דאיתא בגמ' שם כובד העליון וכובד התחתון מהו, ופי' רש"י מהו מי אמרינן איידי דיקירי לא חזי סתמייהו לתשמיש אחרינא, והוי ליה דבר שמלאכתו לאיסור, משמע מדברי רש"י דס"ל דכל כלי שמלאכתו לאיסור אם רק חזי גם לתשמיש היתר, אפילו דעיקר התשמיש הוא לאיסור, מ"מ לא מקרי מלאכתו לאיסור וכיון שכן מותר לטלטל אף מחמה לצל כדין כלי שמלאכתו להיתר, וא"כ מוכח מזה דגם פי' רש"י בדיבור הראשון עולה ג"כ על כונה זו, ורק דהך שני תיבות לתשמיש אחר צריך להיות בתר דאין גרדי מקפיד עליהן, וכן צריך להיות ברש"י מותר לטלטלן לשני הקנים ואשמעינן דאין גרדי מקפיד עליהן לתשמיש אחר, ולא הוי מלאכתן לאיסור, וכונתו דמותר לטלטלן לשני הקנים היינו מחמה לצל כפשוטו ולא לשום תשמיש, ואשמעינן דאין גרדי מקפיד עליהן לתשמיש אחר, וא"כ חזי גם לתשמיש היתר ולא הוי מלאכתו לאיסור, וא"ש גם האיבעי דכובד העליון וכובד התחתון כמש"כ רש"י, דאיידי דיקירי לא חזי לתשמיש אחר, ולכן הוי מלאכתו לאיסור ואסור לטלטל מחמה לצל, ומדויק היטב שני דיבורי רש"י דדבר שמלאכתו לאיסור אם משתמש לפעמים למלאכת היתר מותר לטלטל, כדין כלי שמלאכתו להיתר וזה ברור בכונות רש"י: