אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן יד

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן יד

סימן יג

איזה הערות בתשובת הגרעק"א סי' ז' לענין גונח יונק חלב בשבת.

כתובות דף פ' ע"ב גונח יונק חלב בשבת וקאמר הגמ' מ"ט דר' מרינוס משום דהוי מפרק כלאחר יד ובמקום צערא לא גזרו רבנן, והקשה ע"ז הגאון רעק"א בתשובה סי' ה' הא החלב שינק הוי מוקצה כמו הבהמה שהיא מוקצה מחמת איסור כן החלב שיצא ממנה הוי מוקצה, והביא דברי הרמב"ן שכתב גבי חולב אז לקדירה דאף דהעז הוי מוקצה בשבת, מ"מ מוקצה כזה דלא דחי בידים אינו אסור אלא בעוד שהאיסור עליו, אבל כשנסתלק המוקצה ולא עבר על שום איסור ואפילו בשוגג לא הוי מוקצה ע"ש, והיינו דוקא בנסתלק בלא שום מלאכת שבת אבל הכא שנסתלק במלאכת שבת דמפרק כלאחר יד, ואף דהתירו גבי גונח מ"מ הא עבר על איסור והוי החלב מוקצה עכ"ל,

ולענ"ד נראה לישב ע"פ מה שכתבו התוס' בביצה ד' ל"א גבי בית מלא פירות ונפחת דרש"י פירש דכיון דהוי רק איסור דרבנן לא אמרינן מיגו דאיתקצאי, והביא ראיה מטבל דהוה מוכן אצל שבת ולא אמרינן מיגו דאיתקצאי משום דאיסור הפרשה בשבת הוא רק דרבנן, והתוס' פירשו דלא אמרינן זה דמחמת איסור דרבנן לא אמרינן מיגו דאיתקצאי אלא היכא שנסתלק המוקצה מן העולם כגון גבי טבל אבל היכא שהמוקצה נשאר בעולם אמרינן מיגו דאיתקצאי אפילו באיסור דרבנן, אבל גבי איסור דאורייתא אמרינן מיגו דאיתקצאי אפי' היכא שנסתלק המוקצה מן העולם יעו"ש, וא"כ לפ"ז ניחא הכא שפיר גבי יונק חלב דהא הרמב"ן הנ"ל כתב דכל מוקצה היכא דלא דחי בידים כשנסתלק המוקצה בלא איסור מותר, והוי כאלו לא הי' כאן איסור מעיקרא כלל, א"כ כה"ג היכא דנסתלק המוקצה ע"י איסור דרבנן הוי כאלו לא היה כאן לכתחלה רק איסור דרבנן וזה פשוט ולפי מה שכתבו התוס' הנ"ל דבאסור דרבנן היכא שנסתלק האיסור מכל וכל לא אמרינן מיגו דאיתקצאי, א"כ ה"נ גבי גונח שנסתלק המוקצה ע"י אסור דרבנן במפרק כלאחר יד ובדרבנן לא אמרינן מיגו דאיתקצאי היכא שנסתלק המוקצה מן העולם דהא הכא נמי כיון שכבר ינק החלב שוב אין בהחלב זה איסור מפרק לעולם, ואינו דומה לבית שהוא מלא פירות ונפחת שכתבו התו' דזה לא מקרי שנסתלק האיסור, דהתם אם יחזיר הלבנים למקומן כמעיקרא חזר המוקצה למקומה, אבל הכא אחר שינק לא יהיה עוד איסור וכיון שנסתלק המוקצה הוי כמו טבל דמוכן הוא אצל שבת כיון דלא הוי רק איסור דרבנן, וא"כ הכא נמי גבי גונח לא הוי מוקצה.

ובזה מיושב נמי מה שהקשה עוד שם בתשובה הנ"ל על מה דהקשו התוס' בשבת צ"ה, אמאי הרודה חלות דבש ביו"ט לוקה והא איכא למימר הואיל ואי מקלעי אורחים וחזי ליה ע"כ, והקשה הגרע"א בתשובה הנ"ל אף דס"ל להתוס' דגם תלישה ביו"ט מותר לצורך או"נ מ"מ מדרבנן אסור, וא"כ הוי מוקצה וגם בדיעבד אסור משום פירות הנושרין ולא יוכלו האורחין לאכול ממנה, ולפי מ"ש נוכל לישב הך קושיא ממוקצה דכיון דלא הוי רק מוקצה מחמת איסור דרבנן דהא מדאורייתא מותר תלישה ביו"ט כיון שנסתלק המוקצה מן העולם אז לא אמרינן מיגו דאיתקצאי ולא הוי מוקצה, וא"כ יוכלו האורחין לאכול ממנה ושפיר הקשו התוס', ומה שהקשה עוד הגאון שם על הך דגונח יונק חלב דהיה ראוי לאסור החלב משום גזירה דמשקין שזבו דלא גרע ממשקין שיצאו מעצמן דאסורין משום גזירה שמא יסחוט, ה"נ הו"ל לגזור משום שמא יסחוט, ולבסוף הביא מתשובת הרשב"א דמשמע שם דהחלב שחלבו נכרי אין בו משום משקין שזבו, ולא כתב באמת הטעם אמאי ליכא כאן הך גזירה דמשקין שזבו ומלבד זה קשה לי אמאי לא הביא מדברי הר"ן שהביא הגאון הנ"ל בעצמו למעלה שהקשה הר"ן אמאי התירו ליה לגונח לינק חלב בשבת בעצמו, היה ליה לומר לנכרי לחלוב דהא בכל מקום בחולה שאב"ס אומר לנכרי ועושה ע"כ, ואם נימא דהיכא שיונק בעצמו ליכא איסור משום משקין שזבו כמ"ש הגאון בתשובה הנ"ל ובנכרי איכא משום משקין שזבו, א"כ לא מקשה הר"ן מידי אע"כ דגם בנכרי החולב ליכא איסור משום משקין שזבו.

אמנם טעמא בעי מ"ט לא גזרו גם בחלב משום משקין שזבו, וחפשתי ומצאתי ברשב"א שבת קכ"ב שכתב וז"ל דמשקין שזבו ופירות הנושרין דממילא קא אתי אי שרית ליה אתי למיעבד איהו בידים דמיחלף ליה, אבל מידי דלא אתי ממילא אלא תלי במעשה כגון אפיה ובישול ונר וכבש שנעשה בשבת ע"י עכו"ם בשביל עכו"ם שרי אפי' לישראל דליכא למיגזר בהא מידי דישראל בעכו"ם לא מחליף ליה, ומשקין הבאין ע"י נכרי אסור משום דילמא אתי למשרי כשיצאו מעצמן ע"כ, הרי משחלק הרשב"א דגזירה דפירות בנושרין אינו אלא בדבר שיוכל להעשות מעצמו, אבל דבר שאינו נעשה מעצמו אפילו אם עשה נכרי לא גזרינן משום גזירה דפירות הנושרין ומשקין שזבו, ומכש"כ דבר הנעשה ע"י ישראל בודאי אין כאן גזירה, וא"כ בודאי לא גזרו בחלב גזירה דמשקין שזבו דהא החלב אינו זב מעצמו, ורק שצריך מעשה לחלוב וא"כ אין בזה משום גזירה דמשקין שזבו, ופלא גדול על הגאון הנ"ל שלא הביא דברי הרשב"א הנ"ל, וכן מה שהקשה גבי הרודה חלות דבש אמאי מותר לאורחין הא איכא גזירה דפירות הנושרין, ולפי מ"ש הרשב"א אין שום גזירה דהא הדבש אין דרך שיזוב מעצמו מן הכורת, ולכן לא גזרו על זה כלל משום פירות הנושרין ושפיר הקשו התוס' שם:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה