אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן יג

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן יג

סימן יב

ביאור נכון עפ"י הנ"ל לדברי הרמ"א באורח חיים סי' שי"ח:

בשו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף ב' בהג"ה כתב הרמ"א ואם קצץ פירות מן המחובר לחולה בשבת אפילו היה חולה מבעוד יום אסור לבריא בשבת משום שגדל והולך בשבת ויש בו משום מוקצה, [ב"י בשם אורחות חיים ע"כ לשון הרמ"א] והקשה ע"ז המג"א דאמאי הוי מוקצה הא מה שגדל בטל ברוב, כמבואר בתוס' ב"ק ד' ס"ט ואף דהתוס' כתבו שם דהיכא דהוה דשיל"מ לא בטיל, מ"מ הכא בטיל דהא הכא נולד האיסור בתערובות וכל היכא שנולד האיסור בתערובות בטיל אפילו דשיל"מ כמבואר בשו"ע סי' ש"ב גבי גיגית דבטיל אפילו דשיל"מ, וא"כ קשה אמאי לא בטיל הכא מה שגדל בשבת ברוב היתר במה שגדל קודם השבת, ובביאור הגר"א הקשה ג"כ על הרמ"א ומתוך זה חלק על הרמ"א דז"ל שם ולא אמרינן דגידולין בטלים ברוב העיקר משום דהוה דשיל"מ כמ"ש התוס' דב"ק ד' ס"ט, אבל לפי מ"ש בסי' ש"ב מותר, וכונתו ממש כמ"ש המג"א יעו"ש:

ולענ"ד לולא דבריהם הקדושים היה נראה לפרש כונת הרמ"א באופן אחר ולא תקשי כלל קושית המג"א הנ"ל, דז"ל הב"י בשם האורחות חיים שממנו מוצא מקור הדין הזה, כתוב בא"ח הקוצץ פרי שלא נגמר בישולו לחולה בשבת אסור לבריא משום מוקצה, ואפי' חלה מבעוד יום שאין הכנה במחובר בכיוצא בזה שהוא גדל והולך כ"כ הרא"ה ז"ל עכ"ל, ולפי הבנת המג"א דעיקר האיסור הוא על מה שגדל בשבת דלא בטיל משום דהוה דשיל"מ, א"כ קשה מאי איריא פרי שלא נגמר בישולו אפילו נגמר בישולו אסור היכא שגדל בשבת, דהא ודאי דאף פרי שנגמר בישולו כ"ז שעומד על האילן ניתוסף מעט ואותו המעט לא בטיל אפילו באלף, ועוד קשה הלשון שאין הכנה במחובר בכיוצא כזה שהוא גדל והולך, דמשמע שיש כאן הכנה אלא שאינו מועיל ואם נימא דהאיסור הוא רק משום מה שגדל וניתוסף בשבת אין כאן הכנה כלל:

ולכן נראה בביאור האורחות חיים הנ"ל עפ"י מה שכתבו התוס' בשבת מ"ג גבי כופין את הסל לפני האפרוחין דאמרינן שם בגמ' דבעודן עליו כל בין השמשות אמרינן מיגו דאיתקצאי ביהש"מ איתקצאי לכולי יומא, והקשו בתוס' תימה כיון דבידו להפריחן הוי גמרו בידי אדם דלא אמרינן מיגו דאיתקצאי ותירצו דכיון שמרצונו הקצה שעה אחת לצרכן אמרינן מיגו דאיתקצאי, מבואר מדבריהם דאף דבר שבידו מ"מ היכא שמרצונו הקצה שעה אחת לצרכן איתקצאי לכולי יומא, ולפ"ז מבואר היטב דברי האורחות חיים הנ"ל דהא הראשונים כתבו דאף לר"ש דלית ליה מוקצה מ"מ מוקצה דמחובר אית ליה, דכיון דלא תלשן מער"ש הוי כאלו דחיה בידים, והוי כמו גרוגרות וצמוקין דמודה ר"ש משום דדחיה בידים, כמבואר בב"י שם וזה רק באין לו חולה מבעוד יום דאסור לו לתלוש בשבת וכיון דלא תלשן מער"ש, לכן הוי כאלו דחיה בידים ואסור משום מוקצה, אבל היכא דאית ליה חולה מבעוד יום שיכול לתלשן גם בשבת, א"כ לא מקרי דחיה בידים מחמת שלא תלשן מער"ש, דהא בידו לתלוש אימת שירצה ואפילו בשבת, כיון שיש לו חולה ומותר לתלוש משום פקו"נ וא"כ לא הוי הפרי מוקצה, וכמבואר בחולין דף י"ד גבי שוחט בשבת לחולה בעוד יום דלא הוי מוקצה, וע"ז קאמר האורחות חיים דזה דוקא בפירי שנגמר בישולו דלא איכפת ליה אם יתלוש מער"ש או בשבת, דבמה שעומד על האילן בשבת לא יהי' לו שום ריוח מזה, ולכן לא מקרי דחיה בידים במה שלא תלשן מער"ש, כיון דבידו לתלוש בשבת עבור החולה וע"כ לא הוי מוקצה, דבכל שבידו לגמור בלא איסור לא הוי מוקצה, אבל בפרי שלא נגמר בישולו וכל זמן שיעמוד יותר על האילן יהיה לו ריוח מזה שיתבשל הפירי יותר, וא"כ מוכח מזה ממה שלא תלשן מער"ש דרצונו הוא שיעמוד על האילן כדי שיגדל ויתוסף בשבת, וא"כ הרי הקצה את הפרי שעה אחת שלא לקצץ כדי שיתבשל, ולפ"ז הגם שהוא בידו ליקצץ עבור החולה מ"מ שכיון שהקצה שעה אחת איתקצאי לכולי יומא, כמו שכתבו התו' הנ"ל גבי אפרוחין דכיון שהקצה שעה אחת ברצונו איתקצאי לכולי יומא אף שבידו להפריחן, כמו"כ הכא כיון שהקצה את הפירי כדי שיגדל עוד שעה אחת אף שבידו ליתלש לחולה מ"מ איתקצאי לכולי יומא, ובזה מדוקדק היטב לשון האורחות חיים הקוצץ פרי שלא נגמר בישולו לחולה בשבת אסור לבריא משום מוקצה ואפילו חלה מבעוד יום שאין הכנה במחובר בכיוצא בזה שהוא גדל והולך, הכונה בזה דכיון שהוא גדל והולך א"כ מה שלא קצץ מער"ש היה בדעתו להשהותו על האילן, א"כ לא מהני הך הכנה דכיון שלא תלשן הרי דחיה בידים, אף דבידו היה לתלשן בשבת מ"מ הוי מוקצה כיון שהקצה שעה אחת, וזה דוקא בפירי שלא נגמר בישולו אבל בפירי שנגמר בישולו לא הוי מוקצה כמ"ש שלא יהיה לו ריוח ממה שיעמוד על האילן יותר וא"כ הוי שפיר הכנה וזה כונת הרמ"א הנ"ל וא"כ לא שייך להקשות כמו שהקשה המג"א דמה שנתוסף יהיה בטל ברוב דבאמת כל הפירי הוי מוקצה דלא שייך הכנה בזה וכלשון הא"ח הנ"ל ולענ"ד הא ברור בכונת הא"ח.

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה