אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן טו

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן טו

סימן יד

הערה על שו"ת הנ"ל לענין מוקצה משום יום שעבר:

בשו"ת הגאון רעק"א סי' ה' בסופו הביא ראיה דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן, דהא ביוה"כ ע"י איסור אכילה של יוה"כ ממילא כל מאכל הוה מוקצה, וא"כ לרע"ק וריה"ג ואחרים דס"ל דמשכחת שבת ויוה"כ יהא ההכרח להתענות דכל מאכלים הוי מוקצה במגו דאיתקצאי ביהש"מ ע"כ:

ותמיהני דנהי דלא אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר ולא הוי מוקצה מחמת דאיתקצאי ביהש"מ של שבת מ"מ תקשה דהא הר"ן בריש מסכת ביצה כתב וז"ל שכל מה שנאסר מחמת איסור ביהש"מ מיתסיר לכולה יומא אעפ"י שתבוא לו שעת היתר, ואין הכי נמי דלמאן דאית ליה שבת ויו"ט קדושה אחת היא, דלא שחיט בשרא ביו"ט שאחר השבת (משום דהוי מוקצה), אלא דאנן לא ס"ל הכי עכ"ל הר"ן, חזינן מזה אע"ג דביו"ט מותר לשחוט מ"מ הוי מוקצה מחמת ביהש"מ הראשון ואיתקצאי לשני הימים כיון דקדושה אחת היא, וברמב"ם פ"ח מה"ל עירובין ה' י' כתב יום הכפורים שחל להיות ערב שבת או לאחר השבת בזמן שמקדשין על פי הראיה יראה לי שהם כיום אחד וקדושה אחת הם עכ"ל, וכיון דיוה"כ ושבת הם קדושה אחת א"כ כל דבר שנעשה מוקצה ביהש"מ של יוה"כ הוי מוקצה לשני הימים ואסור גם בשבת שלאחריו דהא הוי קדושה אחת, ואף דבשבת נפקע האיסור מ"מ הוי מוקצה גם לשבת כמו שכתב הר"ן הנ"ל גבי שבת ויו"ט הסמוכים זה לזה, וא"כ תקשה דבשבת שאחר יוה"כ יהיה כל המאכלים מוקצה משום דאיתקצאי ביהש"מ של יוה"כ מחמת איסור אכילה של יוה"כ ואיתקצאי גם לשבת משום דהיה קדושה אחת, וא"כ מה הואיל הגאון הנ"ל בתירוצו דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן מ"מ מיבעי להיות אסור מחמת קדושה אחת והוא תימה:

אמנם בספר יד מלאכי בכללי הדינים סי' שע"ז הביא בשם התמים דעים שכתב מיגו דאיתקצאי לביהש"מ איתקצאי לכולה יומא לא אמרינן אלא בדבר שכיוצא בו אסור ביו"ט, אבל בדבר שכיוצא בו מותר ביו"ט לשחוט בהמה או עוף ביו"ט לא אסרינן ליה לשחטה ביו"ט אחר השבת מהך טעמא דמיגו דאיתקצאי לביהש"מ של שבת איתקצאי לכולי יומא דיו"ט עכ"ל, וא"כ ניחא ג"כ בשבת שלאחר יוה"כ דלא הוי מוקצה בשבת מחמת איסור יוה"כ כיון דאיסור זה של אכילה ליתא בשבת אמנם לדברי הר"ן הנ"ל קשה וצ"ע:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה