בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אורח חיים · סימן ט
תירוץ נכון לתמיהת הגאון רעק"א בשו"ת סי' ס"ה והשאגת אריה החדשות בסי' י"ב על הצמח צדק בענין ביצת טריפה שנולדה ביו"ט,
בשו"ת הגאון רעק"א סימן ס"ה הביא דברי הצ"צ שכתב גבי ביצת טריפה שנולדה ביו"ט דיש בה שני איסורים איסור טריפה ואיסור נולד, דאף דאיסור טריפה קדים בעוד הביצה במעי התרנגולת, מ"מ כשנולדה ביו"ט חל איסור נולד בכולל, דמיגו דחל איסור יו"ט על שארי ביצים הנולדים מכשירה חל נמי על זו ע"כ דברי הצ"צ, וכתב ע"ז הגאון הנ"ל וז"ל, במחכ"ת זה אינו דדוקא מה דאיסורו בא בשעה שחל קדושת יו"ט מקרי כולל כמו יוה"כ על נבילה, דכשקידש היום חל יוה"כ על דברים המותרים חל נמי על הנבילה. וכן תרומת חמץ כשהגיע פסח דחל איסור חמץ על התרומה בכולל דחל על דברים המותרים, אבל הכא כשקידש היום דעדיין לא נולדה הביצה זו ולא נתפשט האיסור עליה וכשנולדה זו אין חידוש איסור זו גורם לשאר דברים הביצים אחרים שנולדו בו ביום אין איסורן מכח לידה זו דביצה זו לא גרמה לידתה איסור על אחרות, וכן תרומה שנתחמצה בפסח נ"ל דלא הוי כולל דאין שעת חימוצה כולל איסור על אחרות, דאילת"ה גם נבילת טמאה יהיה מקרי כולל מיגו דחל נבילות על טהורות חל נמי על טמאות וברור עכ"ל. וכן תמה עליו השאג"ע החדשות בסימן י"ב בדיני חדש אחרי שהביא דברי הצ"צ הנ"ל כתב וז"ל ויש בדבריו שיבושים דמה שכתב וכאן חל איסור נולד על טריפה בכולל דמיגו דחל איסור נולד על ביצים שנולדו ביו"ט מן הכשירות חל נמי על ביצה שנולדה מן הטריפה, ושיבוש גדול הוא דלא שייך לומר כולל אלא כגון אוכל נבילה ביוה"כ, שחל איסור יוה"כ על איסור נבילה ע"י כולל מיגו דחל על של היתר חל נמי על של איסור דיוה"כ הו"ל איסור כולל לגבי איסור נבילות, וכן כל איסור כולל הוא שהאיסור האחרון כולל דברים המותרים והאיסורים ביחד, כגון שנשבע שלא אוכל נבילות וכשירות דמיגו דחל על הכשירות חייל נמי על הנבילות ע"י כולל שאיסור שבועה זו כולל איסור את הנבילות עם הכשירות ע"י מיגו, אבל הכא אטו לידת ביצת טריפה זו גורמת איסור לשאר ביצים שנולדו מן הכשירות ביו"ט, דנימא מיגו דחל איסור נולד על ביצים כשירות ע"י לידה זו חל נמי על הטריפה ע"י כולל, הא כל אחת ואחת לידתה ביו"ט גורמת לה איסור נולד ולא לידת חברתה עכ"ל השאג"א, עכ"פ דברי הצ"צ תמוהים מאוד:
וכדי שלא נאמר ח"ו ששגה בדבר פשוט כזה נראה לענ"ד להקל קצת התמיה ודבריו נכונים, דהנה בפיה"מ להרמב"ם ממסכת כריתות פ"ג על המשנה ד' י"ד ע"ב הבא על בת בתו חייב עליה משום בת בתו ומשום כלתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו וכו' ר' יוסי אומר אם עבר זקן ונשאה חייב עליה משום אשת אב, וקאמר בגמ' הטעם משום דמודה ר' יוסי באיסור מוסיף ופריך בגמ' מאי איסור מוסיף איכא הכא, ומשני דאיכא ברא לסבא מיגו דאיתוסיף איסורא לגבי בריה איתוסף נמי איסורא לגבי דידיה, וכתב הרמב"ם בפי' המשניות ע"ז וז"ל ונשאר לבאר איזה איסור ניתוסף בה כשנשאת ליצחק עד שניתוסף מחמתו איסור ליעקב ואמרו שזה יהי' בתנאי והוא שאם נזדמן להיות ליצחק בן קטן בשנים מלבד יעקב וזה תורף דבריהם כגון דאיתיליד בן קטן לזקן חייל איסור על קטן וחייל נמי על דידיה ומאמר זה קשה להבין ולפיכך שים לבך להתבונן בו וזה ששרה זו שמת בעלה שהיה אחי יצחק והיה ליצחק בן קטן כמו שאמרנו מלבד יעקב, אלו לא נשאה יצחק היתה אסורה לקטן הזה לכשיגיע לכלל מצות משום אשת אחי אביו בלבד וכשיבם אותה יצחק לכשיגדיל ויבוא לכלל מצות יהי' איסור אחי אביו ואשת אביו באים כאחת, כפי מה שביאר הגמ' בפ' הזה ולפיכך התנה בבן קטן והואיל וניתוסף אף בשרה איסור אשת אב אצל הקטן הזה לכשיגדיל איתוסף נמי ליעקב עכ"ל והובא דבריו בקצרה בדרו"ח על יבמות:
מבואר מדבריו דגבי איסור מוסיף לא בעינן שיחול תיכף האיסור על מי שניתוסף עליו ואף אם האיסור יתוסף עליו לאחר זמן, מ"מ כיון שזה המעשה הוא הגורם לחול עליו האיסור אח"כ אמרינן מיגו דאיתוסף עליו האיסור לאחר זמן לגביה, איתוסף נמי לגבי האי תיכף אפילו שעדיין לא חל האיסור הניתוסף, כמו דהכא אמרינן שניתוסף איסור אשת אב על יעקב תיכף בשעת הקדושין מחמת דניתוסף איסור אשת אב על הקטן, אף דעל הקטן עדיין לא חל האיסור עד שיגדיל, מ"מ חל על יעקב משום איסור מוסיף כיון דבלא הקדושין לא היה חל על הקטן אף לכשיגדיל מקרי זה איסור מוסיף, א"כ גבי איסור כולל נמי נוכל לומר הכי כגון אם החתיכות אינן נאסרין תיכף, מ"מ אמרינן כולל מיגו דנאסר בשארי חתיכות הכשירות לאחר זמן אסור נמי בהך חתיכה האסורה, כיון דמעשה אחד הוא הגורם לאסור כל החתיכות אמרינן כולל, הגם דעתה אינו חל האיסור על שום חתיכה מ"מ הוי כולל משום האיסור שיהיה אח"כ, וא"כ לפי"ז מיושב שפיר דברי הצ"צ הנ"ל דאיסור נולד חל על ביצה של טריפה בכולל אף דאין הלידה של ביצה זו גורמת שום איסור על שארי ביצים מ"מ הוי כולל, דהא מבואר בגמ' דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה, וא"כ הבצים שיולדו ביו"ט היו גמורים מעריו"ט בעת קידוש היום, אלא דכל זמן שלא נולדו מותרים ביו"ט אגב התרנגולת, רק לאחר שיולדו יהיו אסורים, וא"כ מצינו לומר שפיר דמקרי כולל בעת התחלת יו"ט, דהא מעשה אחד גורם להם האיסור בין להביצים של הכשירות ובין להביצים של טריפות והוא קידוש היום, דאם לא היה נעשה עתה יו"ט א"כ היו כל הבצים אשר ילדו ביום זה מותרים, ועכשיו שנעשה יו"ט יהיו אסורים כשיולדו ואף דעתה אין על הבצים שום איסור כ"ז שלא נולדו, מ"מ אמרינן כולל כהאי גוני מחמת שיאסר לאח"ז כמו גבי קטן שכתב הרמב"ם הנ"ל דהוי איסור מוסיף הגם דעל הקטן אין עליו שום איסור עדיין כ"ז שלא נעשה גדול מ"מ מקרי מוסיף, א"כ ה"נ לגבי ביצים אף דבעת התחלת י"ט עדיין מותרים הביצים הגמורות, מ"מ כיון שהיו"ט גורם איסור לאחר שיולדו הוי כולל, וא"כ שפיר כתב הצ"צ מיגו דחל בעת קידוש היום של יו"ט איסור נולד על הביצים הכשירות היינו לכשילדו, חל נמי איסור נולד על הביצה של טריפה מחמת כולל דהא הקדושת יו"ט גורם האיסור נולד לכולם, דבלא יו"ט לא היה חל גם על הכשירות איסור נולד אף לאחר שיולדו, וכיון דמחמת יו"ט חל האיסור על הכשירות חל נמי על הטריפה לכשיולד, וזה הוא כולל גמור כמו דהוי איסור מוסיף לגבי קטן כיון דמעשה אחד גורם האיסור היינו הקדושין של אביו חל נמי על יעקב, אף דלדידיה כבר אסורה מחמת אשת אחי אביו מ"מ חל מחמת מוסיף דלגבי קטן חל בב"א אשת אחי אביו ואשת אביו לכשיגדיל וחל נמי על הגדול, כמו"כ חל בכולל כהאי גוני על הביצה איסור נולד וזה ברור בכונת הצ"צ: