אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן ז

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן ז

סימן ו

ביאור דברי הגמרא במכות ט"ז גבי אכל נמלה לוקה חמש לשיטת הרמב"ם בפ"ב מה"ל מ"א

ויתיישב בזה קושית התו' וקושית המ"מ והלח"מ שם ויתבאר גם כן דברי הרמב"ם פ"ח מהלכות מאכלות אסורות.

מכות ט"ז ע"ב אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש וכו', אמר רבה בר רב הונא ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי והשלימן לכזית לוקה ששה ה' משום בריה ואחד משום כזית נבילה וכו' ופי' רש"י נמלה בלע נמלה חיה הואיל ובריה שלימה היא אכילתה בכל שהוא ולוקה חמש שני לאוין הכתובין בשרץ סתם ושלשה לאוין הכתובין בשרץ הארץ, ריסק מיעך וביטלן מתורת בריה לוקה משום כזית נבילה שכשבולעו הוא מת ומצטרף לכזית נבילה, ובתו' ד"ה ריסק הקשו דל"ל אחד חי בכזית ממנו לילקי משום לאו דשרצים (ולילקי חמש על הכזית) ותירצו דאיכא לאוין דלא כתוב בלשון אכילה ומאותם לא ילקה עד שיאכל הברי' שלימה, ועוד הקשו דהיכי יצטרף אותו שלם לכזית נבילה הא אמרינן במעילה ט"ז דאין איסור נבילה חל על איסור בהמה טמאה, ותרצו דהכא אתיא כמ"ד דאיסור חל על איסור יעו"ש, ולפ"ז לדידן דקי"ל דאין אסור חל על אסור וא"כ ליכא משום כזית נבילה ואינו לוקה רק חמש, ומזה תמה המ"מ על הרמב"ם בהל' מ"א פ"ד הלכה ב' שכתב אין אסור משום נבילה, אלא מינים טהורים בלבד אבל מינים טמאים אינו לוקה משום נבילה וטריפה אלא משום טמאה בלבד, וכתב ע"ז המ"מ משום דאין איסור נבילה חל על איסור טמא, אלא דלפ"ז קשה לי המימרא שבמכות ד' י"ז וכתבה רבינו בפ"ב רסק נמלים והביא אחת שלימה וצרפה לאלו שנתרסקו ונעשה הכל כזית ואכלו לוקה שש מלקות חמש משום הנמלה האחת ואחת משום כזית מנבלת הטמאים דמשמע דגם בטמא חייב משום נבילה וצ"ע.

אמנם הכ"מ שם אינו מפרש כלל דחייב משום כזית מנבילה כמו שמפרשים התוס' אלא משום בשר שרץ טמא יעו"ש, והלח"מ תמה על הכ"מ שכ' דהלאו הוא מבשר שרץ טמא וז"ל, ולא הבנתי דכיון דלוקה משום שרץ המים והעוף ושרץ הארץ ושאר השרצים שהזכיר רבינו מה לאו דשרץ טמא תו איכא ע"כ ולפ"ז תמוהים דברי הרמב"ם ממ"נ דא"א לפרש דחייב משום כזית נבילה כפי' התו' דהא נבילה אינו חל על הטמאים וכמו שהקשה המ"מ, וא"א לפרש כמו שכתב הכ"מ משום בשר שרץ טמא דמנין לנו עוד לאו ללקות עליו וכמו שהקשה הלח"מ יעו"ש וא"כ דברי הרמב"ם תמוהים מאד.

ולענ"ד נראה לתרץ דברי הרמב"ם אל נכון, לפי מה שמבואר בספר המצות מצוה ק"פ דיש לו שיטה אחרת שלא כדעת רש"י ותוס' וכל הראשונים בפי' דברי הג"מ דנמלה לוקה חמש דרש"י ותוס' מפרשים מפני שיש בשרץ סתם שני לאוין ובשרץ הארץ שלושה לאוין וס"ל שאם באו שני לאוין בדבר אחד לוקין עליהם שתים, והרמב"ם לא ס"ל כן דאפילו באו כמה לאוין על דבר אחד אינו לוקה אלא אחת וע"כ מפרש הכא גבי נמלה דלוקה חמש הוא מפני שיש בנמלה פעולות ותכונות מחמשה מינין, ולכן לוקה עליהן חמש, וכן כתב בפ"ב מה"ל מ"א ה' כ"ג וז"ל הרי שהיתה הבריה משרץ העוף ומשרץ המים ומשרץ הארץ כגון שהיה לה כנפים והלכה על הארץ כשאר שרצים והיתה רבה במים ואכלה לוקה שלוש מלקיות ואם היתה יתר על זה מן המינים שנבראו בפירות לוקה עליה ארבע מלקיות ואם היתה מן המינים שפרין ורבין לוקה חמש, ואם היתה מכלל עוף טמא יותר על היותה משרץ העוף לוקה עליה שש מלקיות משום עוף טמא ומשום שרץ העוף ומשום שרץ המים ומשום רומש על הארץ ומשום תולעת הפירות בין שאכל כולה בין שאכל ממנה כזית, לפיכך נמלה הפורחת הגדילה במים לוקה חמש מלקיות ויעיין שם במ"מ שהביא דברי הרמב"ם בס"ה שהאריך בזה הרבה ואח"ז הביא הרמב"ם דברי הג"מ במכות הנ"ל ריסק נמלים והביא אחת שלימה וצירפה לאלו שנתרסקו ונעשה הכל כזית ואכלו לוקה שש מלקיות חמש משום הנמלה האחת ואחת משום כזית הנבילת הטמאים, והנה מלבד הקושיא הנ"ל על הרמב"ם דאיך שייך לחייב כאן משום כזית נבילה, הביא הכ"מ עוד קושית התוס' שהקשו ול"ל שיהיה חד חי דהוי בריה בלאו ה"נ כיון שיש כזית לוקה ה' משום שרץ כיון דאכילה כתיב ביה ואחד משום נבילה, ולדברי הרמב"ם לא שייך לתרוצי כמו שתירצו התוס' יעו"ש בכ"מ, ומה שתירץ הלח"מ דרבינו מפרש דהנמלה השלימה היא מורכבת מהפעולות האמורות לעיל והנמלים שריסק אינם נמלים מורכבים, ולכך הוצרכו לומר דהיא שלימה ולוקה עליה חמש מלקיות דהיא מורכבת מתכונות ופעולות האמורות יעו"ש, והוא באמת דוחק לאוקמי דהנמלים שריסק והנמלה החי אינם דומים זה לזה דהא סתמא קתני, וא"כ נשאר על הרמב"ם תמיהת התו' הנ"ל, ולכן נראה לומר דכונת הרמב"ם שכתב ואחת משום כזית מנבילת הטמאים הפירוש הוא כמו שמפרש הכ"מ דאינו משום לאו דנבילה אלא משום בשר שרץ טמא, ומה שהקשה הלח"מ שם דכיון דלוקה משום שרץ המים והעוף ושאר שרצים שהזכיר רבינו מה לאו דשרץ טמא תו איכא נראה לישב ויובן בזה כל דברי הרמב"ם הנ"ל ויתישב בזה ג"כ קושית התוס' הנ"ל:

דהנה בפ"ח מה"ל מ"א כתב הרמב"ם אכל כזית מגיד של ימין וכזית מגיד של שמאל או שאכל שני גידים כולן אע"פ שאין בהם כזית לוקה שמונים וכן הוא לוקה על כל גיד וגיד וכתב ע"ז המ"מ ויש מי שכתב דדוקא שאכלן בשתי התראות אבל אכלן בהתראה אחת אינו לוקה אלא אחת וכן מבואר בגמ' פ' אותו ואת בנו וכו' ומה שסתם רבינו כאן לפי שסמך על מה שכתב בפ' י"ד בדין האוכל אכילה גדולה מדבר האיסור יעו"ש, ובאמת הוא דוחק גדול לפרש דברי הרמב"ם בשתי התראות וא"כ אפילו מגיד אחד אם אכל כמה זיתים בהתראות הרבה על כל או"א ולא הו"ל להרמב"ם לסתום אלא לפרש דמיירי בהתראה על כל גיד וגיד ועל כל כזית וכזית:

ונראה לומר דדברי הרמב"ם ניחא בפשיטות לפי מה שמבואר בירושלמי בפ"ו דנזיר ה"א אכל ה' נמלים בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת, [משום בריה] רססן ואכלן אינו חייב אלא אחת והוא שיהא בהן כזית אכל מן הריסוסין פחות מכזית והשלים נמלה חייב שתים משום בריה ומשום כזית] אין כיני אכל נמלה שיש בהם כזית חייב שתים חזינין מדברי הירושלמי דבריה מחלק וחייב על כל בריה ובריה וא"כ נוכל לומר דהרמב"ם גבי גיד סובר כהירושלמי דבריה מחלק וחייב על כל או"א וגיד נמי בריה הוא דהא חייב אם אכלו כולו אף שאין בו כזית, וכיון שכן שפיר פסק הרמב"ם דאם אכל כזית מגיד של ימין וכזית מגיד של שמאל או שאכל שני גידים אע"פ שאין בהם כזית לוקה שמונים דמיירי שפיר אף בהתראה אחת וחייב שמונים משום דבריה מחלק לחייב על כל אחד בפני עצמו ואף אם לא אכל כל הבריה רק כזית ממנו מ"מ מקרי בריה לחייב על כל גיד בפני עצמו ולזה מסיים הרמב"ם וכן הוא לוקה על כל גיד וגיד ואין צריך למוחקו כמו שנמחק זאת בקצת ספרים דבאמת הוא מחייב שפיר על כל גיד וגיד משום דבריה מחלק וכדעת הירושלמי הנ"ל דאם אכל ה' נמלים חייב על כל אחד ואחד והגמ' ד"פ או"ב דמוקי לה דוקא בשתי התראות היינו מקמי דידע לה הגמ' דגיד הוי בריה דהא רק למסקנא הביא הגמ' המחלוקת דתניא אכלו ואין בו כזית חייב ר' יהודא אומר עד שיהא בו כזית ובאמת למסקנא נוכל לומר ג"כ דאפילו בחדא התראה לוקה על כל או"א משום בריה וכמ"ש:

ואחרי שבאנו לדברי הירושלמי הנ"ל נוכל ליישב ג"כ הרמב"ם דגבי נמלה הנ"ל דהנה בירושלמי מלבד שחידש דבריה מחלק ואם אכל שני בריות חייב שתים אפילו בהתראה אחת אלא אפילו אם אכל בריה וכזית נמי הבריה מחלק וחייב שתים דהא הירושלמי קאמר שם דאם ריסק נמלים ואכלן פחות מכזית והביא אחד והשלימן לכזית דחייב שתים ואף דליכא אלא לאו אחד והו"ל כשני זיתים נבילה או טרפה דאינו חייב אלא אחת, מ"מ הכא כיון דהשלימה הוא בריה מחלק הבריה וחייב שתים אחת על הבריה ואחת על הכזית, ולכן קאמר דאם אכל מריסוקן פחות מכזית והשלים נמלה חייב שתים היינו אחת משום בריה ואחת משום כזית טמא, ואין לומר דהירושלמי מחייב שתים היינו אחת משום בריה ואחת משום כזית נבילה כמו שמפרשים התוס' במכות דהא הירושלמי למד מזה גם בנזיר דחייב שתים דאיתא שם אף בצירופי נזיר כן, אכל מן הצירופים פחות מכזית והשלים ענבה חייב שתים, אכל ענבה שיש בו כזית חייב שתים, וע"כ מוכח לומר דהחיוב הוא משום בריה ואחת משום כזית ואף דאכל בהתראה אחת מ"מ חייב שתים דהבריה מחלק כמו באכל שני בריות דחייב עכאו"א:

ולפי"ז מיושב היטב קושית הלח"מ על הרמב"ם שהקשה דא"א לפרש דמ"ש הרמב"ם דלוקה חמש משום הנמלה האחת ואחת משום כזית מנבילת הטמאים דהאחת הוא הלאו דבשר שרץ טמא, דמנין לנו עוד לאו דכיון דלוקה משום שרץ המים ושרץ העוף וכו' מה לאו דשרץ טמא תו איכא, אבל עפ"י דברי הירושלמי הנ"ל ניחא שפיר דכיון דהוה כאן אחת שלימה דהוי בריה ובצירוף יש ג"כ כזית, א"כ הבריה מחלק והוי כמו שאכל הבריה בהתראה אחת, והכזית בהתראה אחרת, וא"כ חייב עכאו"א, וא"כ שפיר כתב הרמב"ם דחייב חמש משום הנמלה האחת דהוה בריה ואחת משום כזית שרץ טמא, דעל כזית לקי בפני עצמו דבריה מחלק וכמו שכתב הירושלמי דאם אכל מריסוסן פחות מכזית והשלים נמלה דחייב שתים, וכמו אם אכל מצירופי נזיר והשלים ענבה דחייב שתים, כמו"כ ה"נ חייב על הכזית בפ"ע משום בשר שרץ טמא:

אלא דלפי"ז לכאורה תיקשי עוד ביותר דהא על כזית מנמלים מרוסקין נמי לוקה חמש כמו שכתבו התוס' וא"כ לפי שיטת הירושלמי דבריה מחלק וחייב שתים על בריה בפ"ע ועל כזית בפ"ע, א"כ כיון שאכל בריה וכזית הו"ל ללקות עשרה חמש משום הנמלה האחת וחמש משום כזית דהא הבריה מחלק והוה כאלו אכל בשתי התראות דחייב עשרה אלא דהירושלמי לא ס"ל כהגמ' דילן דחייב על נמלה חמש וס"ל דאינו לוקה רק אחת, ולכן אם אכל מרוסק פחות מכזית והשלים נמלה שלימה חייב שתים אחת משום בריה ואחת משום כזית, אבל הרמב"ם דס"ל כהג"מ דילן דעל נמלה לוקה חמש א"כ אם אכל מרוסק פחות מכזית והשלים שלימה הו"ל ללקות חמש משום השלימה וחמש משום הכזית:

אמנם ג"ז ניחא שפיר דהא לכאורה קשה על שיטת הרמב"ם דס"ל דמשו"ה לוקה על נמלה חמש מלקות משום שהוא בריה שנכללו בו חמשה מינין שרץ העוף ושרץ המים ושרץ הארץ ורומש על הארץ ותולעת והפירת, וא"כ אמאי לוקה עכאו"א הא על כל לאו בפ"ע נוכל לומר דאין בו רק חלק חמישית ממינו וד' חלקים הוא משאר המינים דאיך נוכל להלקותו משום שרץ העוף דהא לא אכל כל הבריה משרץ העוף דהא הוא ג"כ שרץ המים ושארי מינים וכמו"כ על לאו דשרץ הארץ ושרץ המים וכו' ג"כ א"א להלקותו דאין כל הבריה ממין אחד, אמנם דזה פשוט כיון דהדין גבי בריה דאם אכל כולו אף שאין בהם כזית ואף באבר מן החי דבעינן כזית מ"מ כיון דהוי בריה מצטרף הגידין והעצמות לכזית, וא"כ גבי נמלה אם אכלה כולו כשהיא שלימה דהחיוב הוא משום בריה וחייב אף אם אין בו רק משהו בשר רק שיאכלנו כולו עם הגידין והעצמות, לפ"ז נוכל לחייבו על כל מין ומין בפ"ע דהא איכא בו משהו ממינו והשאר מאינו מינו לא גרע מגידין ועצמות דאינם בכלל האסור ואפ"ה חייב אם אכלה כולו, כמו"כ הכא נמי חייב אם אכל כל הנמלה כולו דהא עכ"פ איכא בו משהו ממינו דסוף סוף אכלו כולו ושפיר חייב על כל לאו ולאו מלקות בפ"ע, וכל זה דוקא כשהיא שלימה דהוי בריה, אבל אם רסקן ובטל מתורת בריה ובעינן שיאכל כזית ואין הגידין והעצמות מצטרפין לכזית, וא"כ אם אכל כזית מהנמלים המרוסקין כיון דהם מורכבים מחמשה מינים וא"כ אין מכל מין ומין רק חלק חמישית מכזית ואין הד' חלקים מצטרפין לכזית, ולפ"ז אין שום לאו מיוחד שראוי ללקות עליו דהא אין כזית שלם ממינו, וא"כ לכאורה על כזית מרוסק גם מלקות אחת אין לחייבו דהא ליכא כזית ממין אחד אלא כיון דמבואר במעילה ד' ט"ו וברמב"ם פ"ד מהל' מ"א הל' י"ז דכל הנבילות מצטרפות זו עם זו וכל הטמאים מצטרפין זו עם זו, א"כ נהי דעל כזית מהנמלים המרוסקין א"א לחייבו על כל מין ומין משום שאין כזית מכל מין אבל למלקות אחת מצטרף כל המינים ללקות עליו משום דכל הטמאים מצטרף זע"ז, ולפ"ז הדין פשוט דעל נמלה שלימה חייב חמש מלקות אבל על כזית מרוסק אינו חייב אלא אחת, וא"כ כיון דמבואר בירושלמי דבריה מחלק א"כ אם אכל בריה וכזית חייב ששה מלקות חמש משום בריה ואחת משום כזית דכל הטמאים מצטרפין למלקות אחת בכזית.

ולפ"ז מדוקדק היטב דברי הרמב"ם דמתחלה כתב דלכן לוקה על נמלה חמש משום דהיא מורכבת מחמשה מינין ולוקה משום שרץ העוף ומשום שרץ הארץ ומשום שרץ המים ומשום רומש על הארץ ומשום תולעת הפירות בין שאכלה כולה בין שאכל ממנה כזית, דכיון שאכלה כולה חייב מטעם בריה אף על משהו ממינה והשאר שאינה מינה לא גרע מעצמות דחייב באכלה כולה ובין שאכל כזית ממנה דהיינו שאכלה כשהיא שלימה דחייב על כזית ממנה מטעם בריה כמ"ש הרמב"ם גבי גיד דאם אכל כזית גיד חייב מטעם בריה וכמ"ש לעי', וכמו"כ גבי אבר מן החי דבעינן כזית ואפ"ה מצטרפין הגידין ועצמות לכזית כיון דהוא בריה אפילו אם לא אכל האבר כולה לשיטת הרמב"ם וכמו שאם אכל כולה כשהיא שלימה גם העצמות בכלל האיסור כמו"כ אם אכל כזית כשהיא שלימה אז גם כן העצמות והגידין בכלל האיסור, ולפ"ז גבי נמלה נמי אם אכל כזית משלימה חייב חמש מלקות על כל משהו דמינה והשאר דאינה מינה כל אחת גבי חברתה הוי כמו עצמות וגידין דמצטרף לכולה באכלה כולה ובאכל כזית מצטרף לכזית ולכן מסיים לפיכך האוכל נמלה הגדילה במים לוקה חמש, ובהלכה שניה כ' ריסק נמלים והביא אחת שלימה וצירפה לאלו שנתרסקה ונעשה הכל כזית ואכלו לוקה שש מלקות חמש משום הנמלה האחת ואחת משום כזית מנבילת הטמאים דעל הנמלה האחת חייב חמש משום בריה דלא בעינן שיעור, וחייב כל או"א על משהו ממינה והשאר שאינה מינה הוי כל אחת לגבי חברתה כמו עצמות, ואחת משום כזית מנבלת הטמאים דכיון דריסקן ובטל מתורת בריה א"כ אינו מצורף מין אחד לחבירו והוי כאו"א חצי שיעור וא"א ללקות על הכזית חמש מלקות, אלא מלקות אחת חייב משום דכל הטמאים מצטרפין זע"ז, ומדוקדק מאד לשון הרמב"ם שכ' ואחת משום נבלת הטמאים בלשון רבים, היינו שכל החמשה מינין המורכב בהנמלה מצטרפין ללקות עליו מלקות אחת ולכן חייב שש מלקות, וכפי ירושלמי הנ"ל דבריה מחלק ומיושב שפיר לשיטת הרמב"ם קושית התוס' דל"ל אחד שלם דאם לא היה אחד שלם לא היה לוקה רק אחת משום כזית כיון דבטל מתורת בריה, ואינו חייב רק מחמת צרוף דליכא רק מלקות אחת ודוק היטב כי הוא דבר נכון בעזהי"ת.

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה