בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אבן העזר · סימן קכז
תרוץ נכון על קושית הנוב"י מ"ק חאה"ע בדין חיישינן לשאלה:
יבמות דק"כ ע"א במשנה אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אע"פ שיש סימנין בגוף ובכליו ובגמ' פריך עלה ולהך לישנא דאמר רבא סימנין דאורייתא והא קתני אע"פ שיש סימנין בגופו ובכליו ומשני גופו דארוך וגוץ כליו דחיישינן לשאלה, והקשה ע"ז בס' נוב"י מ"ק חאה"ע סי' י' אמאי חוששין לשאלה הא איכא חזקה דכל מה שתחת ידו של אדם היא שלו ואפי' מיגו לא מהני להוציאו מחזקה זו כמ"ש הרמב"ן בב"ב דל"ד ע"א וכש"כ דבסתמא לא חיישינן לזה ומהיכא תיתי חיישינן לשאלה נגד חזקה זו וכן הקשו כמה אחרונים ונדחקו בישוב הדבר:
ולענ"ד נראה דלא קשה מידי דשפיר חיישי' לשאלה ואין זה ענין לחזקה כל מה שת"י אדם הוא שלו דזה אמת אם אנו מסופקין על איזה חפץ שתחת יד אדם של מי הוא אז שפיר אמרינן כיון שהוא תחת ידו בודאי שלו והמחזיק בידו הוא הבעלים של החפץ מטעם חזקה שכל מה שת"י אדם הוא שלו אבל לומר להיפך להכריע מי הוא הבעלים של החפץ כגון שאנו יודעין למי שייך החפץ ואנו מכירין שם הבעלים שהוא ראובן רק שאנו מסופקין אם זה האיש שלפנינו הוא ראובן או שמעון כגון הכא שאנו יודעין שהבגדים הללו הם של ראובן ורק כין שמצאנו אותו מת והוא לבוש בהבגדים ואין אנו יודעין להכריע אם ראובן לבוש בהבגדים או שמעון לבוש בהבגדים הללו אין בכח החזקה שת"י אדם הוא שלו להכריע אם האיש המונח כאן לבוש בהבגד שהוא ראובן או שמעון דהחזקה הוא רק מהבעלים על החפץ אבל לא להכריע מחפץ על הבעלים.
וסברא זו מוכרחין אנו לומר ג"כ גבי כל דפריש מרובא פריש דהוא כלל גדול בתורה כגון גבי תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר טריפה ואם נמצא חתיכת בשר ואין אנו יודעין מאיזה חנויות אמרינן דבנמצא הלך אחר הרוב והבשר כשר כמבואר בכמה דוכתי ולפ"ז אם באנו לדון להיפך כגון אם נמצא בשר חתיכה שאנו מכירין אותה שהיא כשרה ודאי כגון שיש לו בה סימן ולפנינו תשע חנויות לבד וחנות אחת לבד ואין אנו יודעין אם התשע חנויות הוא של בשר שחוטה והאחת הוא של טריפה או להיפך התשע חנויות הוא של בשר טריפה והאחת הוא של בשר שחוטה ועתה לכאורה נוכל לדון מהחתיכה בשר על החנויות להכריע איזה החנויות הוא בשר שחוטה ואיזה בשר טריפה כיון דהחתיכת בשר שנמצא לפנינו הוא ודאי מהרוב חנויות דהא כל דפריש מרובא פריש והבשר שנמצא אנו מכירין שהיא בשר שחוטה א"כ ע"כ אנו יודעין מזה שגם התשע חנויות הם בשר שחוטה והאחת הוא בשר טריפה וזה דבר בלתי אפשר לומר כן שיש להכריע מהחתיכה בשר על החנויות וע"כ מוכרחין אנו לומר דזה הכלל דכל דפריש מרובא פריש הוא רק להכריע על הדבר שנמצא שאינו מסופקין אם פריש מהרוב או מהמיעוט ע"ז אמרי' דכל דפריש מרובא פריש יהי' כשרה אבל אם אין אנו מסופקין על הנמצא אלא דעיקר הספק הוא על הרוב אם הוא כשר או לא ע"ז לא נוכל להכריע מכלל דכל דפריש מרובא פריש שהרוב הוא הכשר ממאי דחזינן דהפרוש הוא כשר והסברא ברורה, כמו"כ הכא נמי דהכלל דחזקה דכל מה שת"י אדם הוא שלו הוא רק להכריע אם אנו מסופקין על החפץ אז מועיל חזקה להכריע של מי הוא החפץ כמו שאנו מכריעין על החתיכה שהיא כשרה מחמת שהרוב הוא כשר אבל אם אנו יודעין שהבגד הוא של ראובן אלא שאין אנו מכירין את ראובן ואנו מסופקין אם זה שמת המוטל לפנינו לבוש בהבגד הוא ראובן או שמעון לא נוכל להכריע כלל מהבגד על האיש שהוא לבוש בהבגד שהוא ראובן כמו שאין אנו יכולין להכריע מהבשר כשר שנמצא דהתשע חנויות הם בשר שחוטה, כמו"כ אין אנו יכולים להכריע מהבגד על האיש הלבוש בהם שהוא ראובן ולענ"ד הוא ברור בלא פקפוק: