אור ברסלב
בני ציון אבן העזר › סימן קכ

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אבן העזר · סימן קכ

סימן קיט

תמיה על האבני מילואים סי' ל"ז ס"ק ג' בתמיהתו על הרא"ש בקדושין בענין אין שליחות לקטנה:

ברא"ש קדושין דף י"ט סי' כ"ה גבי אומר אדם לבתו קטנה, צאי וקבלי קדושיך מד"ר יוסי בר' יהודא, וכתב הרא"ש משום דהאב נעשה שליח לבתו לקבל הקדושין, ואע"ג דאין שליחות לקטנה, היכא שהוא לזכותה ולטובתה נעשה שליח וכדפרישית לעיל עכ"ל יעו"ש, ובס' אבני מילואים סי' ל"ז ס"ק ג' הקשה על הרא"ש מהא דאמרו בפ"ק דב"מ דף ח' חרש ופקח שהגביהו מציאה תרווייהו לא קני, ולפימ"ש הרא"ש דקטן נעשה שליח כל שהוא לטובתו, א"כ חרש מי דלא גרע מקטן, אמאי לא הוי כשני פקחין שהגביהו דאמרינן דהו"ל כאלו כל אחד הגביה לחבירו החצי, ובחרש נמי נימא הכי דהו"ל שלוחו של הפקח דהא הוי לזכותו ולטובתו דיקנה המחצה, דאם פקח לא קנה החרש נמי לא קנה ע"כ בגמ' וצ"ע עכ"ל:

ודבריו תמוהים דלא דמי כלל דבקדושין גבי אומר אדם לבתו קטנה, דיכולה לזכות לעצמה דהא קטנה יש לה יד לזכות היכא דאיכא דעת אחרת מקנה, והכא הא איכא דעת אחרת, אלא דקטנה אינה יכולה לקדש עצמה בלא דעת אביה, וע"ז שפיר מהני השליחות כיון שהוא לזכותה ולטובתה, יכולה לזכות לאביה ע"י דעת אחרת מקנה, אבל בב"מ גבי חרש ופקח שהגביהו מציאה, דליכא דעת אחרת מקנה ואין החרש יכול לזכות בעצמו כלל, דהא אין לו יד לזכות במציאה, וא"כ אפילו אם נימא דדל מהכא דין שליחות, מ"מ הא לא מצי לזכות המציאה לעצמו בלא דעת אחרת, ומהי"ת יקנה חבירו כיון שהוא לא קנה ושפיר הדין דתרווייהו לא קנו הגם שהוא לזכותו ולטובתו, דמלבד דין שליחות ג"כ לא קנה הוא משום שאין לו יד, ומתוך שלא קנה חרש לא קנה פקח, ואין מזה שום סתירה לדברי הרא"ש הנ"ל:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה