בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אבן העזר · סימן קיט
תירוץ על שתי קושיות הגאון רעק"א בגליון הש"ס נזיר די"ב ובתשובות סי' קמ"א:
בנזיר די"ב כי משוי אינש שליח במידי דמצי עביד השתא. במילתא דלא מצי עביד השתא לא מצי משוי שליח. והקשו התו' דהא מעשים בכל יום שהאשה אומרת לחברתה לושי לי קמח והפרישי לי חלה ואיך נעשה שליח לדבר זה, הא בשעה שעושה אותה שליח לא היתה יכולה בעצמה להפריש חלה מקמח זה שאינו בר חיובא שאין מפרישין חלה הקמח, ואומר ר"ת דיש בידה להביא עיסה מגולגלת ולומר עיסה זו תהא חלה על קמח לכשיהי' נילוש, ודברים שבידה קיימין דאין זה דבר שלב"ל כיון שבידה ללוש ולגלגל העיסה קרי שפיר בא לעולם כיון שבידה לעשות, כדאמר פ' האומר פירות ערוגה זו תלושה תהא תרומה על פירות ערוגה מחוברת לכשיתלשו ונתלשו דבריו קיימין דכל שבידו לעשות לאו כמחוסר מעשה דמי דבידו לתולשם, ומ"מ בהאי טעמא לחודא לא סגי לן לאמר דמצי למיעבד שליח כיון דבידו ללוש ולגלגל, מדאמר פ' ר"ג האומר לחבירו כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה הרי זה גט מפני שבידו לגרשה, ובעי התם ויבמתו מהו ומאי קא מיבעי ליה הא בידה לבוא עליה ולגרשה, אלא ודאי כיון דהשתא לא מצי לגרשה לא מצי למשוי שליח כיון דמחוסר מעשה הוא, ה"נ כיון דהשתא איהו לא מצי להפריש אינו קרי בידו מה שבידו ללוש ולגלגל לענין זה שיכול לעשות שליח כיון דמחוסר לישה וגלגול עכ"ל התוס', והקשה ע"ז הגרעק"א בגליון הש"ס ובתשובות סימן קמ"א וז"ל תמיה לי דעדיין יקשה דמ"מ אם נידון יבום לדבר שהוא בידו, אם כן בנותן לה גט קודם יבום שיחול אחר היבום מהני דלא מקרי דבר שלב"ל כיון דבידו ליבמה, א"כ ממילא מקרי מצי עביד השתא כמו החלה כיון דיכול לקרות שם על עיסה שיחול ע"ז לכשילוש, ה"נ שיכול לגרשה עכשיו שיחול אחר היבום, ובתו' יבמות מבואר להדיא דלר"מ יכולין לומר כתוב גט לפנויה לכשאכנסנה אגרשנה אם כן ה"נ לדידן ביבמתו והניח בצ"ג:
והנה בקדושין דס"ב איתא בעי מיניה ר"א מר"י אמר פירות ערוגה זו תלושין יהיה תרומה על פירות ערוגה זו מחוברים, פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין לכשיתלשו ונתלשו מהו, א"ל כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי, וכ' ע"ז בגליון הש"ס שם ה"ה אם אמר פירות ערוגה זו לכשיתלשו יהיה תרומה על פירות ערוגה זו לכשיתלשו, ולכאורה הדבר תמוה דהא מפורש בתוס' נזיר הנ"ל שתרצו דוקא משום שיש בידה להביא עיסה מגולגלת ולומר עיסה זו תהא תרומה על קמח זו לכשיתלשו אבל שיהא יכול להפריש קמח זה גופא שיחול לכשיתלוש לא מהני ע"ז מה שבידה ללוש, ולדברי הגרעק"א נוכל להפריש מקמח זה בלא עיסה מגולגלת, ופלא גדול שלא הביא דברי התוס' הנ"ל, אמנם מצאתי אח"כ בביאור הגר"א בהל' חלה סימן שכ"ז שכתב ג"כ כמו הגרע"א והביא דברי התוס' בנזיר הנ"ל, דמשמע דוקא משום דיכול להביא עיסה מגולגלת ומפרש דלאו דוקא כונתם עיסה מגולגלת וה"ה בעודו קמח ג"כ יכול להפריש לכשנילוש משום דבידו ללוש יעו"ש, דכמו דיכול להפריש ממחובר על תלוש לכשיתלוש כמו"כ יכול להפריש ממחובר על מחובר לכשיתלוש מטעם דבידו לתלשם, והנה בקדושין שם פריך הגמרא אלא מעתה האומר לשפחתו הרי את מקודשת לי לאחר שאשתחררך ה"נ דהוי קדושין משום דבידו לשחררה, ומשני התם מעיקרא בהמה השתא דעת אחרת, ופירש"י הלכך אין לך מחוסר מעשה גדול מזה חזינן מזה הגם דכל שבידו הוי כדבר שבא לעולם, ומ"מ גרע מדבר שלב"ל לר"מ דהא גבי שפחה לר"מ מקודשת אף היכא דלא הוי בידו, ולרבנן אינה מקודשת אף היכא דבידו משום דהשתא דעת אחרת, ולר"מ אין נ"מ מה שתהיה לבסוף דעת אחרת, ולפ"ז נוכל לומר אף שכתבו התו' ביבמות דלר"מ אדם מקנה דבר שלב"ל יכול לכתוב גט לפנויה לכשאכנסנה אגרשנה וליתן גט בידה, מ"מ לרבנן ביבמתו מצינו למימר דלא מצי לגרשה קודם יבום שיחול אחר היבום משום דבידו ליבמה, דלר"מ דבר שלב"ל עדיפא מבידו לרבנן דעד כאן לא אמרינן דבידו מהני היינו דוקא היכא שחסר רק מעשה שפיר אמרינן דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי, אבל היכא שחסר חיוב או בת קדושין או גרושין ע"ז לא מהני מה שבידו שיתפשט משום זה חיוב על החפץ, דמה שבידו יוכל להועיל לסלק החסרון מעשה אבל להועיל תוספות חיובים ע"ז אינו מועיל כלל, דאל"כ אם עשה ציצית לטלית בת שלש כנפות ואחר כן עשה עוד רביעית לא יהיה פסול משום תעשה ולא מן העשוי דהא היה בידו לעשות ד' כנפות, וכן כיוצא בזה אע"כ דאין מה שבידו יוכל לעשות שום בר חיובא שיתוסף על החפץ, וזה הוא כונת הגמ' מעיקרא בהמה השתא דעת אחרת היינו דמעיקרא כשהיתה שפחה לא היתה בת קדושין ועכשיו כשמשחררה נעשה בת קדושין ע"ז לא מהני בידו שיתוסף עליה שם בת קדושין עד שתהיה בפועל ממש, ולא מהני רק לסלק חסרון מעשה וכמו דאמרי' באונסא כמאן דלא עבר, אבל לא כמאן דעביד וא"כ ה"נ א"א להתפשט שום חיוב מטעם בידו, ולפ"ז ליכא למימר גבי יבמה שאם ירצה יתן גט לידה קודם יבום שיחול אחר היבום, דהא אם נותן גט לאשה שאינה מקודשת לו לא מקרי נתינה בידה משום דבעינן שהאשה תהיה בת גרושין, דאל"כ לא מקרי זה גט כלל כ"א חתיכת נייר בעלמא וגם הנתינה לידה לאו נתינת הגט הוא כיון דאין האשה ראויה לגט כלל ולאו בת גרושין היא, ואי משום דבידה ליבמה זה לא מהני כלל לעשותה בת גרושין ולכן שפיר הדין דלא יוכל לגרשה בעצמו קודם יבום ע"מ שתחול לאחר יבום, משום דאין יכולת במה שבידו שתתפשט על האשה שתהיה בת גרושין והוי כמו דמשני הגמ' השתא דעת אחרת וכמ"ש לעיל, אבל לר"מ שפיר כתבו התו' שיכול לגרש את הפנויה שתחול הגרושין לאחר שיכניסנה, דלר"מ אנו רואים על הזמן שאחר הנשואין ואז היא בת גרושין, וכמו דמהני אם מקדש שפחה לאחר שישתחררנה כמו"כ ה"נ אם מגרשה לאחר שיכניסנה דמהני, אבל אם הטעם רק משום בידו לא מהני לעשותה בת גרושין שתוכל לקבל עכשיו גט על סמך שייבמנה, רק אם תהיה אשתו ממש אז מקריא בת גרושין, אבל בל"ז לא מקרי בת גרושין ולא מהני הגט, והא דמהני גבי תרומה להפריש במחובר לכשיתלשנו משום דבידו לתלוש, וכן גבי חלה יוכל להפריש קמח שיחול לכשילוש משום דבידו ללוש, התם שפיר מהני משום דגבי תרומה וחלה לא בעינן שיהא הפירות והעיסה בר חיובא בשעת הפרשה, דהא חזינן דאפילו לא הוי בר חיובא מ"מ מועיל ההפרשה דהא אם תרם קודם שנגמר מלאכתו תרומתו תרומה, ואף שעדיין לא יתחייב בתרומה ומותר לאכול ארעי מ"מ מהני ההפרשה, וכן גבי חלה דתיכף משנתן מים לקמח יוכל להפריש חלה, ואעפ"כ מותר לאכול ארעי משום דעדיין לא נתחייב בחלה, וכמ"ש הרמב"ם בפ"ג מהלכות תרומות יעו"ש ואפ"ה מהני ההפרשה הרי דבחלה ותרומה לא תלי כלל בבר חיובא אלא דגבי תרומה בעינן שלא יהיה מחובר דמחובר פסול לתרומה, וכן גבי קמח נמי בעינן שיהיה מים לתוך הקמח דאיל"ה לא הוי ראשית עריסותיכם, אבל לא בעינן שיהיה בר חיובא דאף לאחר שיתלוש ויתן מים לתוך הקמח ג"כ לא יהיה בר חיובא ולא בעי' שיתוסף שום חיוב על הפירות והעיסה ואינו חסר רק מעשה בעלמא וראיה לזה דהא מהני קצירת עכו"ם וגלגול עכו"ם וע"ז מהני שפיר בידו דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי ולכן שפיר מהני מה שבידו לתלוש וללוש העיסה, אבל גבי גט דבעינן שתהיה האשה בת גרושין, ע"ז לא מהני בידו לעשותה בת גרושין, ולפי זה גבי יבמה לא מהני אם יתן לה גט קודם יבום שתחול לאחר יבום:
ולפי"ז א"ש דברי התוס' דאם נימא דגבי חלה לא בעינן שיוכל להפריש בעצמו בעת שעושה שליח, רק כיון דבידו ללוש ולגלגל ואח"כ יפריש משום זה יכול לעשות שליח, א"כ תקשה גבי יבמה נמי אמאי אינו יכול לעשות שליח לכתוב גט הא בידו ליבמה ולגרשה אח"כ, וכיון דשניהם בידו אמאי אינו יכול לעשות שליח אלא ע"כ דבעינן שיוכל לגרש עתה בעת עשית השליח, וזה א"א גבי גט דכיון דבעינן שתהיה בת גירושין לא מהני ע"ז בידו, ולכן הוכיחו דגבי חלה נמי מה שיכול לעשות שליח הוא רק משום שיכול להפריש עתה, אבל מה שיכול להפריש אחר הלישה זה לא מועיל לעשות שליח, וא"כ מיושב שפיר קושית הגאון רעק"א דגבי יבמה א"א ליתן לה גט שתחול אחר יבום אבל גבי חלה מהני שפיר וכמ"ש:
אמנם לולא דמסתפינא הייתי אומר דהתוס' כפשוטו דבלא עיסה המגולגלת אינו יכול להפריש חלה משום דבידו ללוש, דזה לא מהני רק על החולין דליכא קריאת שם וע"ז מהני מה שבידו שיוכל לחול ההפרשה, אבל תרומה דבעינן קריאת שם שיהיה חל עליו שם תרומה ובעינן שיהיה חזי לקריאת שם, ס"ל להתוס' דלא מהני פ"ז סברא דבידו ולכן בעינן דוקא שיביא עיסה מגולגלת, שיוכל לחול ע"ז שם תרומה מהשתא ועל החולין מהני סברא דבידו, והא דבקידושין איתא דר"א בעי מיניה מר"י בפירות מחוברין על תלושין, נוכל לומר דמה דאמר ליה ר"י כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי פשיט ליה רק פירות תלושין על מחוברין אבל פירות מחוברין על תלושין לא פשיט ליה וכה"ג איתא בזבחים כ"ד ע"ב ונוכל לומר דזה לא מהני ומה דהגמ' הביא שם מברייתא כייד אמר פירות ערוגה זו תלושין יהיה תרומה על פירות ערוגה זו תלושין לא אמר כלום אבל אמר לכשיתלשו ונתלשו דבריו קימין דמשמע דאפי' פירות מחוברין על תלושין מהני, אמנם בתוספתא פ"ד מה"ל תרומות איתא להך ברייתא בלשון אחר אמר פירות ערוגה זו תלושין יהי' תרומה על פירות ערוגה זו מחוברות לא אמר כלום אבל אמר פירות ערוגה זו תלושין יהיה תרומה על פירות ערוגה זו מחוברות לכשיתלשו דבריו קיימין הרי דבתוספתא ליכא רק פירות תלושין על מחוברין אבל מחוברין על תלושין לא מהני, ואפשר לומר דהגמ' מקצר לשון הברייתא כמו שמצינו בכמה מקומות, ונוכל לומר דכונת הגמ' ג"כ דוקא תלושין על מחוברין וכן איתא הלשון ברמב"ם פ"ה מה"ל תרומות ה"ט וז"ל, או שהיו לו שתי ערוגות ואמר פירות ערוגה זו תלושין יהיו תרומה על פירות ערוגות זו מחוברים או שאמר פירות ערוגה זו מחוברים יהיה תרומה על פירות. ערוגה זו תלושין לא אמר כלום אבל אמר פירות ערוגה זו תלושין יהיה תרומה על פירות ערוגה זו מחוברות לכשיתלשו ונתלשו דבריו קיימין, ובכ"מ הגיה בדברי הרמב"ם שצ"ל ג"כ החלוקה השניה פירות מחוברין על תלושין ולא הביא דבתוספתא ג"כ הנוסח כמו ברמב"ם, ולפי"ז משמע דרק פירות תלושין על מחוברין מהני אבל לא בפירות מחוברים על תלושין, והטעם דעל מה שקורא שם תרומה צריך שיהיה בר הפרשה עכ"פ שיהיה ראוי לתוספת קדושה וע"ז לא מהני מה שבידו לתלוש וכמש"ל דלא מהני להחפץ שום התפסה, אבל על השיריים דלעולם לא יהי' עליו שום תוספת קדושה ולא חסר רק מעשה התלישה וע"ז שפיר מהני מה שבידו לתלוש, ומדויק בזה דברי התוס' בנזיר הנ"ל שכתבו דיש בידה להביא עיסה מגולגלת ולומר עיסה זו תהא חלה על קמח לכשיהיה נילוש כדאמר פרק האומר פירות ערוגה זו תלושים יהא תרומה על פירות ערוגה זו מחוברת לכשיתלשו וניתלשו דבריו קיימין ובגמ' דילן ליתא זה הלשון כלל ורק הוא לשון התוספתא, הרי מפורש דהם גורסים בגמ' ג"כ כלשון התוספתא וכגירסת הרמב"ם ומשו"ה מסיימי התוס' ה"נ כיון דהשתא איהו לא מצי להפריש אינו קרי בידו מה שבידו ללוש ולגלגל, הרי מפורש מדבריהם דקמח אינו יכול להפריש וכן מפורש הלשון בש"מ בשם ר"ת וז"ל פסק ר"ת דאדם שיש לו קמח יכול ליתן רשות לחבירו להפריש חלה, ואע"פ דבאותה שעה לא מצי עביד ליה איהו דהא אין מפרישין חלה מקמח משום דהוי ביד המשלח לקנות עיסה מגולגלת ולהפריש ממנה חלה על קמח זה אחרי שתגלגל, חזינן להדיא דמקמח אינו יכול להפריש תרומה לכשילוש וכן מוכח מדברי הסמ"ג שכתב בשם הרר"א ממי"ץ אבל הפריש קמח ואחר כשתעשה עיסה יחול עליו שם חלה דבריו קיימין דקיימא לן כראב"י וכו' אלמא דרק משום דס"ל אדם מקנה דשלב"ל ולכן יכול להפריש חלה קמח וזה ראיה ברורה ולפי"ז לא ק"מ הקושיא הנ"ל גבי יבום אמאי לא יוכל לגרשה קודם יבום שיחול לאחר יבום משום בידו דהא ה"נ גבי תרומה אינו מועיל מה שבידו שם שיחול תרומה וא"כ מכש"כ גבי גט דלא מהני משום דבעינן שיחול עליה שתיהיה בת גירושין וע"ז לא מהני בידו כמו דלא מהני אם מקדש לשפחתו מטעם דבידו לשחרר משום דמעיקרא בהמה והשתא דעת אחרת כמבואר לעיל:
ועפי"ז יש לישב ג"כ קושיא השניה של הגאון רעק"א שם דאיך מהני שליחות בכתבו ותנו גט לאשתי איך יכול לומר תנו לעשות שליח להולכה הא עדיין לא נכתב הגט ולא מצי עביד הגירושין, ולפימ"ש ליתא לקושיא זו דכיון דהאשה היא בת גירושין אפילו אם מחוסר כמה וכמה מלאכות כיון דבידו לעשות הכל לא מקרי מחוסר מעשה ורק גבי יבום משום דבעינן שתהא האשה בת גירושין וכן על התרומה בעינן שתהי' הקמח ראוי לקריאת שם ולכן לא מהני בידו אבל בלא"ה מהני שפיר כיון שבידו לעשות לכתוב גט וליתן, ולכן יכול לעשות שליח שפיר: