אור ברסלב
בני ציון אבן העזר › סימן קיז

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אבן העזר · סימן קיז

סימן קטז

תמיה על השעה"מ ה"ל א"ב פ' ט"ז ותמיה על הטעה"מ פ' א' מה"ל כלאים

בס' שעה"מ הלכות א"ב פ' ט"ז תמה על התוס' ביבמות ע"ז ע"ב דפריך הגמ' כיון דאמר מר קהל גרים אקרי קהל מצרי שני במה יטהר, והתוס' הקשו ע"ז וא"ת ישא שתוקית, דהא ר' יהודא אית ליה בפ' עשרה יוחסין בקהל ודאי הוא דלא יבוא הא בקהל ע"ז השעה"מ וז"ל מיהו עיקר דבריהם שכתבו דהא ר"י ס"ל בקהל ודאי הוא דלא יבוא הא בקהל ספק יבוא תמוהים הם בעיני, דלמאי הוצרכו לזה הא אפי' בממזר ודאי מותר לבוא, ואע"ג דר' יהודא ס"ל דקהל ספק יבוא, יעו"ש וכתב גרים איקרי קהל, הא אמרינן בפ' עשרה יוחסין דאפילו ר"י לא קאמר אלא בגר הראוי לבוא בקהל, אבל עמוני ומואבי דאינם ראוים לבוא בקהל מודה, וא"כ בפשיטות הוי"ל להקשות דישא שתוקית, ואפי"ה גר מצרי מותר לישא אשה וכו' עכ"ל

ותמיהני על קושיתו דמשמע מדבריו דמפרש כונת התוס' שכתבו דהא ר"י ס"ל דבקהל ודאי הוא דלא יבוא הא בקהל ספק יבוא כונתם להתיר השתוקי במצרי, י שלא נימא דאסור לישא השתוקית משום שמא דהשתוקית היא ממזרת, דזה אינו דאפילו אם השתוקי היא ממזרת ודאי ג"כ מותר המצרי לישאנה, אלא דכונת התוס' שלא נימא דהמצרי אסור לישא השתוקית מטעם שמא השתוקית היא ישראלית גמורה ואסורה במצרי, ולכן כתבו התוס' דבקהל ודאי הוא דלא יבוא הא בקהל ספק יבוא דשתוקי מותר לישא מצרי שני משום דהוא רק ספק קהל, אבל זה לא עלה כלל על דעת התוס' לאסור השתוקית במצרי ב' משום צד ממזרת, דהא ממזר מותר במצרי אלא עיקר הכונה משום צד ישראלית, ודברי התוס' נכונים וברורים בלא שום גימגום יעו"ש היטב:

עוד ראיתי בטעם המלך ה"ל כלאים פ"א שהקשה שם דאיך אפשר לומר דר' יוחנן ס"ל דחורש בשביעית לוקה, הא מבואר בתוס' מו"ק ד' ג' ע"ב ד"ה ר' אלעזר שכתבו דמוכח דר"א ס"ל דלוקה, וע"כ ר"י ס"ל דאינו לוקה יעו"ש שהאריך בזה:

ותמיהני שלא עיין בדברי התוס' דמו"ק הנ"ל שכתבו להיפך, דלחד תירוצא מוכח ד"ר אלעזר ס"ל דאינו לוקה, ולתירוץ השני לא מוכח כלל איך ס"ל לר' אלעזר יעו"ש בתוס':

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה