אור ברסלב
בני ציון אבן העזר › סימן קטו

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אבן העזר · סימן קטו

סימן קיד

תרוץ לקושית האבני מילואים סימן קמ"א ותמיה על תרוצו שם וצ"ע בדברי התו' קדושין ד"ג ע"א.

בספר אבני מילואים בסימן קמ"א הקשה על מה שכתבו התוספות בב"מ דמ"ז ד"ה קונין בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה וכו' דלא בעינן בחליפין שוה פרוטה כו' משום דונתן לרעהו כתיב והיינו נתינת מנעל אבל לא נתינת ממון ע"ש, וכתב ע"ז הא"מ וז"ל וקשיא לן מאי שנא גבי גט דכתבו על איסור הנאה כשר ואילו גבי חליפין לא מהני איסורי הנאה, כדאיתא בפרק הזהב דכיון דלא בעי' נתינת ממון אמאי אינו מועיל באסורי הנאה:

ולענ"ד נראה דלא ק"מ דגבי גט לא בעינן רק שיתן לה גט ושפיר מקריא גט אם נכתב על איסורי הנאה אבל גבי חליפין דבעינן נתינת מנעל דהיינו כלי דוקא, דהא אין קונין אלא כלי וכיון דהוי איסור הנאה ואסור להשתמש בהך כלי אם כן אזדה לה ממנה חשיבותה ולא מחשיב כלי כיון דאסור להשתמש בה בטל ממנה שם כלי ולכן גבי חליפין דבעינן כלי דוקא לא מהני באיסורי הנאה, דפקע ממנה תורת כלי

וקצת דוגמא לזה מצינו בשו"ע סימן ש"ח גבי שבת דבגד של שעטנז דאסור לטלטלה אף לצורך גופו ואף דקי"ל דכל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו, ואפ"ה בגד של שעטנז אסור משום דלא מקרי כלי כיון דאסור ללבשו והוי כמו עצים ואבנים דאסור לטלטלן אפילו לצורך גופו, כ"ש איסור הנאה דודאי פקע ממנה שם כלי ולכן שפיר הדין דאינו קונה באיסורי הנאה בתורת חליפין.

והא"מ תירץ ע"ז דגבי גט לא בעינן זכיה בגוף הגט אלא נתינה לחודה סגי דהא איתא בע"כ א"כ איסור הנאה נמי הוי נתינה, אבל חליפין דבעינן שיקנה המקנה את הסודר מן הקונה, ואיסור הנאה אין בו קנין ומה"ט נראה דשטר קדושין פסול אם כתבו על איסורי הנאה אע"ג דבגיטין כשר אפילו איסור הנאה דאורייתא ואיתקש הויה ליציאה, מ"מ שאני גט דהוה בע"כ ולא בעי זכיה רק נתינה לחודה סגי וכמ"ש אבל גבי קדושין דליתא בע"כ ובעינן מדעתה אי' בתורת זכיה כמו שארי הקנאה ופסול אם כתבו על איסורי הנאה עד כאן לשונו

ודבריו תמוהים דמתוס' קדושין ד"ג ד"ה ואשה כו' מוכח להדיא דס"ל דגם בשטר קדושין כשר אם כתבו על איסורי הנאה, שהביאו ראיה דשטר קדושין א"צ שיהיה שוה פרוטה, מדאמרינן כתבו על איסורי הנאה כשר, אלמא דס"ל דקדושין שוה בזה לגיטין דכמו בגיטין אם כתב על איסורי הנאה כשר כמו כן בשטר קדושין שכ' על איסורי הנאה כשר ומפורש שלא כדברי האבני מלואים:

אמנם דברי התוספות הנ"ל לא זכיתי להבינם דלמה הוצרכו להביא ראיה דבשטר קדושין לא בעי' שיהיה בו שוה פרוטה, מהא דאיתא דגט שכ' על איה"נ כשר ולמילף מגיטין לקדושין הא מפורש כן להדיא בברייתא בקדושין דף ט' ע"א בשטר כיצד כתב לו על הנייר או על החרס אע"פ שאין בו שוה פרוטה בתך מקודשת לי בתך מאורסת לי וכו' הרי זו מקודשת וכן לקמן כתב לה על הנייר וכו' אע"פ שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי וכו' מקודשת הרי מפורש דלא בעינן ש"פ, ולמה הוצרכו להביא ראיה מרחוק וצ"ע,

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה