בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אבן העזר · סימן קו
תמיה על הגאון רע"א בגיטין דף י"ט:
גיטין י"ט ע"א בגמ' המעביר דיו על גבי סיקרא בשבת חייב שתים אחת משום כותב ואחת משום מוחק, דיו על גבי דיו פטור, ובתוס' שם הקשו תימא דהכא משמע דדיו ע"ג דיו לא כלום היא לענין שבת, וה"ה לענין גט דמדמי בסמוך לשבת, ולקמן אמרינן גבי גט כתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה באנו למחלוקת ר"י ורבנן דלר"י הוי כתב, ועוד דרב אחא מסיק לקמן דאפילו רבנן מודים גבי גט דהוא כשר, ותירץ ר"י דלקמן ודאי שכתב הראשון היה שלא לשמה וכתב השני עושיהו לשמה חשוב כתב לר' יהודא ולרב אחא אפילו לרבנן חשוב כתב גבי גט, אבל הכא שכתב השני אינו מתקן כלום ואפילו ר' יהודא מודה דלא חשיב כתב וכו' יעו"ש, וכתב ע"ז המרשא"ה שם דהא דמיבעי ליה לקמן ר"ל מר"י גבי גט עדים שאינם יודעים לחתום מהו שיכתבו להם בסיקרא ויחתמו, כתב עליון כתב או אינו כתב היינו דלא כרב אחא, דלדידיה אפילו לרבנן חשיב כתב שני כתב אפילו בדיו ע"ג דיו, דהא מתקן דהכתב השני עושהו לשמה, אלא כרב חסדא ס"ל ואליבא דרבנן יעו"ש היטב:
וראיתי להגאון רע"א בחידושיו על גיטין שדחה דברי המרש"א וז"ל, ולענ"ד י"ל כיון דקי"ל ע"מ כרתי והעדי חתימה באים רק שעל ידם יפסקו הב"ד דמסתמא היה עדי מסירה והוי כאילו באים ומעידים שנמסר בעידי מסירה, וא"כ מה"ת לא בעינן לשמה, אלא מדרבנן בעי לשמה דהוי כמזויף מתוכו, כדאיתא ברפ"ק דף ד' ע"א, וא"כ מה"ת לא מקרי כתיבה כיון דלא בעי לשמה, ממילא אין כתב האחרון כתב וא"כ א"א להב"ד לפסוק ע"י עדות זה דמסתמא נמסר כהלכתו, דהא מן התורה אין ממש בחתימה זו ליקרי עלה שם עדות כיון דאין כתב ע"ג כתב יעו"ש היטב:
ולענ"ד לא זכיתי להבין את דבריו הקדושים דמה שכתב דכיון דעדי מסירה כרתי ולא בעי מה"ת חתימה לשמה, א"כ כתב השני דלשמה אינו מתקן כלל ולא חשיב כתב, זה תינח אם אותן העדים עצמן חתמו מתחילה שלא לשמה ואח"כ חתמו לשמה, שפיר הוה אמרינן דכיון דמה"ת לא בעינן לשמה א"כ כתב השני אינו מתקן כלום מן התורה, אבל הכא באיבעי דר"ל עדים שאינן יודעין לחתום מהו שיכתבו להם בסקרא ויחתמו, כתב עליון כתב או אינו כתב, דהכא הכתב הראשון לאו בתורת עדות נחתם, ורק כתיבה בעלמא בגדר רישום כדי שיוכלו העדים אח"כ לחתום ולאו תורת חתימה עליו, ועוד דהא לאו העדים בעצמם כתבו את חתימתן, ורק אדם אחר כתב את חתימות העדים, ובודאי דלאו כלום הוא, דכי נימא האם ראובן שחתם את שמו של שמעון יהיה מהני מדאורייתא, הגם דלא בעינן לשמה מה"ת מ"מ אין זה עדות, וגם יכול להיות דקרוב או פסול כתב לכתחילה את חתימות העדים, וא"כ בודאי דכתב הראשון אינו כתב כלל לא מדאורייתא ולא מדרבנן, ולפי"ז הכתב האחרון הוא מתקן גמור, שעושה את החתימות של העדים כדין, וכיון דכתב האחרון הוא מתקן א"כ שפיר מקשה המהרש"א, דמאי איבעי להו לר"ל דכל היכא דכתב האחרון הוא מתקן, לכו"ע הוי כתב, ולכן תירץ המהרש"א דהוא דלא כרב אחא, רק לרב חסדא וכרבנן וא"ש: