אור ברסלב
בני ציון אבן העזר › סימן קג

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אבן העזר · סימן קג

סימן קב

תירוץ לקושית הגרע"א בשו"ת סי' ר"ד על הרשב"א בענין קדושין שאמל"ב:

בתשובות רע"א סי' ר"ד הקשה על הרשב"א בגיטין מ"ג שכתב לדינא דחצי עבד וחצי ב"ח שקידש אשה מקודשת וכתב ע"ז הגאון הנ"ל וז"ל לענ"ד לרבא אף אם קידש חצי שפחה וחצי ב"ח מקודשת מ"מ ח"ע וח"ב שקידש אשה לא תהא מקודשת לרבא לשיטתיה דס"ל בקדושין נ"א דבקידש ב' אחיות כאחת דאינה מקודשת דקדושין שאין מסורין לביאה לא הוי קדושין ובתוס' שם כתבו הא דקדושין תופסין בחייבי לאוין אף דאינן מסורין לביאה דהקדושין לא גרמו לאיסור ביאה דבלא הקדושין ג"כ בא האיסור דח"ל אבל באחיות דע"י הקדושין בא האיסור ביאה זה מקרי קדושין שאין מסורין לביאה וא"כ לרבא לשיטתיה בח"ע וחב"ח שקידש אשה הוי קדושין שאין מסורין דע"י הקדושין נאסר הביאה דאתי צד עבדות ומשתמש בא"א ואף דמקודם היה ג"כ אסור דאתי צד עבדות ומשתמש בב"ח מ"מ הא קדושין גרמי תוספות איסור בביאה משום א"א ע"כ דבריו הקדושים וראיתי באור חדש שהקשה ג"כ מזה על הרמב"ם בפט"ו מהל' א"ב דס"ל דכל חייבי לאוין אינם לוקין בלא קדושין נמצא דבכל חייבי לאוין הקדושין גורמין האיסור וא"כ הוי קדושין שאין מסורים לביאה ואמאי הוי קדושין בכל ח"ל כמו שהקשה התוספות יעו"ש וכן קשה לי ממחזיר גרושתו דמבואר בקדושין ע"ח דע"כ מודים במחזיר גרושתו שאם בעל, ולא קידש שאינו לוקה דדרך לקוחין אסרה תורה וכיון דבלא הקדושין לא הוי איסור א"כ הקדושין גורמים האיסור והוי קדושין שאמל"ב ואיך מהני הקדושין במחזיר גרושתו:

ונראה לענ"ד לפרש כונת התו' הנ"ל בקדושין ויתישבו כל הקושיות עפ"מ שכתב הגרע"א בתשובתו סי' ל"ח דצמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה בזה לא מקרי היתר בהיתר משום צמר רחלים שם איסור עליו לערבו בפשתן וכן גבי חלב עם בשר מקרי על החלב שם איסור משום דמיד שם איסור עליו לערבו עם בשר ולכן צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זב"ז בטל משום דהוי איסור בהיתר וכן חלב בטל במים ולא מקרי היתר בהיתר משום דגם עכשיו על החלב שם איסור לאכול עם בשר ולכן בטל במים ומותר לאכלו אח"כ עם בשר יעו"ש שהביא שגם הפר"ח כ"כ חזינן מזה דכל דבר העומד להיות אסור בצירוף איזה מעשה מקרי ע"ז שם איסור אף קודם שנעשתה המעשה ועדיין הוא היתר מ"מ חשוב דבר איסור שאסור לבטלו לכתחלה עם היתר אחר ואם בטלו בטל כדין איסור בהיתר:

ועפ"ז נוכל לפרש כאן כונת הגמ' דקדושין שאינם מסורין לביאה לא הוי קדושין ואף דחייבי לאוין ג"כ אינם מסורים לביאה והתם הקדושין גורמים האיסור לדעת הרמב"ם דבלא קדושין אינו לוקה אמנם החילוק פשוט דבחייבי לאוין מקרי עליה שם איסור אף קודם הקדושין משום דכיון דאם יקדישנה תהיה אסורה לו בודאי ואין לה שום תחבולה שתהיה מותרת לאחר הקדושין מש"ה מקרי עליה שם איסור עכשיו אף שעדיין לא קידשה כמו דאמרינן דחלב מקרי איסור אף עכשיו כיון דאם יבשלנה עם בשר תהיה אסור כמו"כ ה"נ הח"ל מקרי איסור עכשיו אלא דעדיין חסר מעשה הקדושין ולא נשלם עדיין האיסור בשלימות וכיון שכן לא נוכל לומר דהקדושין מקרי שאינם מסורים לביאה דאטו איזה חסרון נמצא במעשה הקדושין ומחמת זה גורם האיסור דהא דחייבי לאוין גורם האיסור ומקרי חתיכת איסור גם קודם הקדושין אלא דגם הקדושין הוא חתיכת איסור אבל אין בהקדושין שום מגרעת אלא דכן גזה"כ דחייבי לאוין אינם לוקין עד שקידש אותם ואדרבה קדושין הם קדושין גמורים דהא חזינן דלוקין על הביאה מחמת הקדושין אבל בקידש שתי אחיות דמעיקרא קודם שנתקדשו שתיהן לא היה עליהן שם איסור אחות אשה היינו לומר שיקדש אשה ואשתו עצמה שקידשה תהיה אסורה לו משום אחות אשה זה דבר שא"א ולא היה עליה שם איסור זה מעולם שתהיה אשתו ותהא אסורה עליו מחמת אחות אשה וא"כ קודם שקדשה היתה כל אחת היתר גמור ורק אחר שקידש אחת משתי אחיות ולא פירש איזה קידש נעשה אשתו אסורה עליו מחמת אחות אשה ונמצא שהקדושין אינן קדושין גמורים שקידש אשה ואסור לבוא עלי' משום החשש שמא לא קידש אותה אלא אחותה וא"כ מקרי הקדושין גורמים עליו איסור אחות אשה דמתחלה קודם הקדושין לא היה עליה איסור אחות אשה אף אם יקדשנה אדם ועכשיו לאחר הקדושין נאסר עליו אשתו שקידשה משום אחות אשה דספק שמא לא קידש אותה אלא אחותה נמצא דהחסרון הוא בהקדושין הוי כמו שייר בקנינו דהא אם רצה היה מקדש אותה בלא תערובות והיתה מותרת לו ורק עכשיו שקידש את התערובות אז אשתו אסורה עליו מחמת אחות אשה ומש"ה שפיר מקרי קדושין שאין מסורין לביאה שקידש אותה באופן שאין ראוי לביאה והתורה אמרה כי יקח איש אשה ובעלה שיקדש אותה באופן שתהא ראוי לביאה ולכן שפיר אמר רבא קדושין שאין מסורין לביאה לא הוי קדושין דהחסרון הוא בהקדושין אבל בח"ל דאין שום חסרון בהקדושין דהא גם קודם הקדושין היתה עליה האיסור דח"נ ורק דבהקדושין נשלם האיסור ולא שייר בקנינו דהא לא היה יכול לקדשה באופן שיהיה מסורין לביאה ולא נוכל לומר ע"ז דמקרי קדושין שאין מסורין לביאה דאין חסרון בהקדושין:

ולפי"ז מיושב נמי גבי מחזיר גרושתו דהכל מודים שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה וא"כ לכו"ע אמאי לא הוי קדושין שאין מסורין לביאה ולפימ"ש ניחא דגבי מחזיר גרושתו נמי אין שום חסרון בהקדושין דמחמת זה לא יהיה מסור לביאה אלא דהאיסור מחזיר גרושתו גורם דאחר הקדושין הוא איסור ואף קודם הקדושין מקרי איסור כמ"ש וכיון שכן אין שום חסרון בהקדושין ורק גזה"כ דאיסור מחזיר גרושתו הוא אחר הקדושין ולכן אינו ראוי לבעילה אבל מצד הקדושין קידשה באופן שיהי' מסורין לביאה אלא דהאיסור מחזיר גרושתו הוא דרביע עליה וכן גבי ח"ע וחב"ח שקידש אשה אף דלא הוי מסורין לביאה דרך איסור א"א הוא דרביע ועבד איסור בא"א וגם קודם הקדושין היה העבד אסור בא"א אלא דהקדושין עשאה לא"א ודמי איסור א"א כמו איסור ממזרת דמאי נ"מ האיסור בא מאליו או ע"י קדושין סוף סוף אין בהקדושין שום רעותא דמה שאינו ראוי לביאה הוא מצד איסור א"א וזה היה על העבד גם מקודם ולא שייר בקנינו כלל אבל גבי שתי אחיות כיון דמחמת קדושין גרועים כאלו שקדשו סתם הוסיף על אשתו שקידשה איסור אחות אשה דהאיסור הוא שמא לא קדשה ועיקר הריעותא הוי בהקדושין א"כ מקרי שפיר קדושין שא"מ לביאה אבל חייבי לאוין להרמב"ם ומחזיר גרושתו וכן ח"ע וחב"ח דהאיסור מחמת שקידשה קדושין גמורים ולכן באו עליו כל האיסורים זה לא מקרי קדושין שאינן מסורים לביאה דאין חסרון בקדושין גורם האיסור ורק דכח הקדושין גורם האיסור גזה"כ שפיר מקרי הקדושין קדושין המסורים לביאה וזה הוא כונת התוס' שכתבו דקדושין שאינם מסורים לביאה הוא בקידש אחת משתי אחיות בסתם שמקודם הקדושין היתה כל אחת מהן מותר ועכשיו ע"י הקדושין נאסרו שתיהן אבל חייבי לאוין איסור הביאה לא באה ע"י הקדושין דמקודם לכן נאסרה בביאה כמו אחר הקדושין כונתם דבקידש אחת משתי אחיות מקודם לא היה על כל אחת שום איסור אחות אשה אותה שיקדשנה ועכשיו שקדשה סתם הוסיף על אשתו איסור אחות אשה אבל גבי חייבי לאוין לא הוסיף על אשתו שום איסור מחמת הקדושין ואף גבי מחזיר גרושתו וח"ע וחב"ח נמי היה האיסור מקודם הקדושין דהיינו לכשיקדשנה וכמ"ש ונמצא שלא היה שום חסרון בהקדושין ושפיר הוי קדושין המסורים לביאה ולא דמי לשתי אחיות ואתי הכל שפיר ולענ"ד זה ברור בכונת התוס':

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה