אור ברסלב
בני ציון אבן העזר › סימן קב

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אבן העזר · סימן קב

סימן קא

הערה על הא"מ. סי' כ"ח ותירץ על קושית התוס' רי"ד בקדושין ד' מ"ו גבי בשכר שאעשה עמך וכו':

בקדושין ד' מ"ח בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת וקאמר בגמ' הטעם אם אמרינן ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף משום דהו"ל מלוה והקשה בתוס' רי"ד הא כל פרוטה ופרוטה דעביד קניה לשם קדושין, ודמיא למאי דאמרן שאם אמר לה התקדשי לי באלו אע"פ שאוכלה ראשונה וכו' מקודשת דידה קא אכלה וא"כ ה"נ אמאי אינה מקודשת ע"כ וכן הקשה הרשב"א יעו"ש:

ובס' אבני מילואים סי' כ"ח ס"ק מ"ח תירץ על קושיא זו עפ"י מה שכתב הר"ן ר"פ האומר במקדש לאחר ל' ונתאכלו המעות דמקודשת משום דלאו למלוה דמי וכתב הר"ן הטעם משום דהכסף שלה מיד דאם נימא דגם הכסף הוא שלו עד שלושים א"כ ברשותיה הא מיתאכלי והוי מלוה אלא ודאי אם הוא חוזר מקדושין הכסף שלה וא"כ כיון דקי"ל דשלב"ל לא מהני מחילה וכמ"ש הרמ"א בחו"מ סי' ר"ט סעיף ד' כשם שאין אדם יכול להקנות דשלבל"ע כך אין יכול למחול דשלב"ל וא"כ אע"ג שאמר בשכר שאעשה עמך יכול הוא לחזור בו דהא אין אדם מוחל דשלבל"ע וכל שיכול לחזור מכסף קדושין וכו' וע"ש שהאריך בזה:

ולענ"ד נראה דדבר תימה הם דלא שייך ע"ז כלל לומר מחילה בדשלבל"ע דהא מקודם שעשה הפעולה אין כאן שום נתינת קדושין ובודאי לא מקרי קדושין כלל ואימתי מקרי נתינת הקדושין בעת העשיה ואז כבר בא לעולם ובעת העשיה הוא נותן לשם קדושין ובודאי שלא יוכל לחזור מכסף הקדושין דמה לי אם נותן כסף לשם קדושין או שעושה פעולה לשם קדושין דכיון שעושה לשם קדושין לא יוכל לחזור בו ולא שייך ע"ז כלל למקרי דשלבל"ע וא"כ הדרא הקושיא לדוכתה:

אמנם לולא דבריהם הקדושים היה נראה לי לתרץ עפ"י מה שכתבו התוס' ד"ה אפילו לחלק בין מקדש לאחר שלשים דמהני אפילו נתאכלו המעות וגבי בזו ובזו אם נתאכלו ראשון וכו' אינה מקודשת ותירצו דהתם גבי מקדש לאחר ל' נגמר הדיבור קודם שנתאכלו אבל הכא לא נגמרו הקדושין עד אחר מסירה אחרונה בתוך כך אכלה הראשונה וכו' א"כ מלוה הם אצלה וכן כתב רש"י מ"ז לחלק בין אם אמר לה באלו שהדין אפילו אם אכלה ראשונה וכו' מקודשת ובין אם אמר לה בזו וכו' אינה מקודשת דהוי מלוה וכתב רש"י דגבי בזו ובזו דלא גמרי קדושין ולא נקנה לה עד נתינה אחרונה שהיא גמר דבורו וכבר הי' הראשונות מלוה אבל באלו מקבלת וכו' דמשנגמר הדבור הקנה לה בתורת קדושין וכי אכלה מדידה קאכלה ואפי' ראשונה וכו', וכונת דבריהם נראה דגבי לאחר ל' שכבר נגמר דבור שלו לגמרי נמצא דכל הנתינה שלו קיבלתה היא לשם קדושין ואין יכול לחזור מהנתינה שלו אם כן אפילו נתאכלו לא הוי מלוה וכן גבי אם אמר לה באלו שהדבור שלו וגם הנתינה שלו נגמר אלא שלא לקחה עדיין כלום אבל מצדו הרי כבר נגמר נתינתו נמצא דקבלתה אפילו הראשונה הוי לשם קדושין כיון דכבר קדשה לגמרי ולא חסר כלל בהקדושין אלא מצדה שלא לקחה כלם מידו אבל גבי בזו ובזו דתלה נתינת הקדושין עד שימסור לה האחרונה וכ"ז שלא ימסור לה האחרונה אין כאן קדושין כלל אם יפסיק בנתינתו דאין כאן מעשה קדושין כלל דהא תלה הדבר עד שימסור לה האחרונה נמצא דהחסרון הוא ג"כ מצד המקדש ולכן הוי מלוה ואינו דומה לאם אמר לה באלו שהחסרון רק מצד המתקדשת שלא לקחה כלם אבל הוא נתן לה כלם אבל הכא בעת נתינת הראשונה עדיין אין ע"ז שם קדושין עד שיתן לה האחרונה ושפיר הוי מלוה וא"כ גבי מקדש לה בשכר שאעשה עמך ג"כ איכא הך סברא דכיון דתלה הקדושין במה שיתן לה אח"כ ואם יפסיק באמצע, הפעולה מקרי שלא נתן לה עדיין קדושין כלל דהא תלה הקדושין במה שיתן וכיון שלא נתן כל הקדושין אין כאן קדושין כלל וגם העשיה שעשה בראשונה לא הוי ע"ז שם קדושין כאן שאם יפסיק מלעשות יבטל למפרע כיון שלא השלים הנתינה אבל אם אמר לה באלו שלא חלה כלל בנתינתו כל מה שקבלה ראשונה הוי לשם קדושין וא"כ שפיר הדין בשכר שאעשה עמך דאינה מקודשת משום דהוה מלוה ולעניות דעתי הוא חלוק ברור.

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה