בני סמיכי· רבי יהודה יצחקי
נימוקי החה"ש כמה"ר יעקב ארטבי ז"ל · מסכת מכות
דף כ"א ע"ב מתני' יש חורש וכו' והן מוקדשין ופירש"י פטר חמור אסור בהנאה א"נ והתוס' בפסחים דף מ"ז ע"א בד"ה והן וכו' הקשו דפ"ב דמכות אמרי' מידי דאיתיה בשאלה ל"ק ופריך וכו' והשתא מחמור הו"ל לאקשויי לפ"ה ע"כ ולע"ד לתרץ ע"פ מ"ש ה' הלכו' יו"ט דק"כב וז"ל ונראה דודאי דהקדש שהוא דרך נדבה ליתיה בשאלה משבאו לידי גזבר עש"ב וא"כ לא מצי לאקשויי מחמור דאיכא למי' שפיר שאחר שבאו ליד גזבר (א"ה ובשור ה"ה דהוה מצי לשנויי שבא ליד הגזבר אלא דניחא ליה לתרוצי בבכור כמ"ש הריטב"א שם ע"ש) ודרך אגב ראיתי להשע"ה בה' כלאים פ"ט ה"א דהק' על התוס' הללו וז"ל ואני תמיה דטפי הו"ל לאקשויי ליתני חורש בשור ושה וליתני עשרה דמחייב תרתי אכול חד ע"ש ולעד"ן דאשתמיטיה לשון רש"י שם וז"ל ולא חשיב אלא לאוין חלוקין וא"כ לא מצי למתני עשרה ובהכי ניחא נמי מה שהק' על ר"י דליחשוב תרי לאו דלא תעבוד דאיכא למי' דר"י סבר כרש"י בהך סברא כנ"ל:
שם אמר ר"י וכו' אי לאו וכו' וכ' רש"י ושביעית משום חורש הק' מהרש"א דאיכא למ"ד דלא מחייב אשביעית ולק"מ דאימא דהך מ"ד מוקים מתני משום זורע כר"י: