בני סמיכי· רבי יהודה יצחקי
נימוקי החה"ש כמה"ר יעקב ארטבי ז"ל · מסכת בבא מציעא
דף ב' מתני' זה אומר כולה וכו' הק' מהרי"ל משם הל"א דלשי' הרא"ש דכתב דה"ט דנשבע אפי' על החצי שמודה בו חבירו משום חיישי' לרמאות ויתכוין לאותו שמודה בו חבירו ולכך נשבע ע"ג חלקים א"כ מאי מקשי בגמ' הא תו למ"ל הא אצט' שפיר להך דאפי' על החצי שמודה לו חבירו נשבע ע"כ וזל דהרא"ש גריס כמו אית דגרסי דהביאו התוס' לקמן ד"ח ע"א בד"ה אלא וכו' דל"ג הא תו למ"ל אלא מגופא דמתני' קדייק ע"ש:
שם היו שנים רוכבין וכו' הק' הל"א אמאי ל"ע ולתנינהו שנים אוחזין או שהיו שנים רוכבין ע"ש וי"ל בין לשי' הסו' בסיפא דמתני' גבי זה אומר כולה שלי וז"א ח"ש דקתני זה נשבע שאין לו פחות מג' חלקים דאיכא למ"ד דאם היה בגד הראויה לחלק דחולקין אותו ונוטל חציה שמודה לו חבירו בלא שבועה וחצייה השני נשבעין עליו וא"כ איכא למי' דמש"ה ל"ע ותני בהמה ברישא והדר תני הך דינא דז"א כולה שלי וכו' משום דהו"א בבגד דומיא דבהמה מה בהמה לעולם לית לה חלוקה אף טלית לעולם ל"ל חלוקת ולעולם הוא נשבע ע"ג חלקים לכך ל"ע לאשמועינן הך דינא ולשי' הרא"ש ודעמיה דס"ל דאף אם היה נחלק מ"מ צריך לישבע על הג' חלקים משום דמ"מ איכא רמאות איכא למי' נמי דמש"ה ל"ע דהו"א דוקא בבגד שאינו ראוי לחלק דומיא דבהמה הוא דנשבע על הג' חלקים אבל בבגד דראוי לחלק אה"נ דחולקין ונוטל חציו בלא שבועה וחציו הב' בשבועה לכך ל"ע לאשמועינן מועינן הך דינא:
שם והא זה וזה קתני הק' במ"ב דאמאי ל"ק בהפך דאי לא הוה קתני כולה שלי הו"א דאני מצאתיה עד דאתיא לידי משמע וכו' תנא כולה שלי למי' דאני מצאתיה ראיתיה ע"ש ולא הבנתי דבריו דהא תלמודא ס"ל סברא מבחוץ דאני מצאתיה ראיתיה משמע כדקא' מעי' וא"כ ודאי דליכא למטעי ולמי' דמצאתיה דאתיא לידי משמע דאצט' למתני כולה שלי אלא ודאי דאיכא למטעי איפכא וכדקאמר תלמודא:
דף ט' ע"ב גמ' א"ל וכו' לרבא אלא מעתה היה מהלך וכו' עד ספינה מינח נייחא וכו' מכאן ק"ל טובא ע"ר רש"י בגיטין דף ע"ח ע"א גבי מאי דקאמר רבא נתן לה גיטה ביד עבדה ישן ומשמרתו ה"ז גט ומקשי הש"ס והא אמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה וכו' ופירש"י שם וז"ל דרבא נמי אמרה התם היה מהלך בספינה וקפצו דגים לתוך הספינה וכו' ע"ש שדבריו היפך סוגיא דשמעתין דאדרבא רבא קאמר הכא ספינה מינח נייחא וצ"ע לשון זה מהבחור המנוח ה"ר אברהם סדבון נ"ע:
דף י"ב ע"א רש"י ד"ה זרק ארנקי והפקירו לכל הקודם עכ"ל ר"ל אבל כ"ז שלא זכה בה אחר עודה שלו וחשיב שפיר דעת אחרת מקנה אותו דמייתי ראיה הש"ס ממנה וכדכ' התוס' ומפני שראיתי שי"מ על פירש"י הוצרכתי לכתבו א"ס זל:
ע"ב תוס' ד"ה ולא לוה ער תשרי ופי' ועתה רוצה ללות וכו' אבל אין לפרש וכו' עכ"ל עיין למהרש"א לעיל ד"ז בהתוס' ד"ה בזמן שהבעל וכו' דהק' לפי פי' הכא דלוה כבר לא חיישי' א"כ התם נשאה בתשרי וליכא למיחש למידי ע"ש ול"ק דהתם נמי איכא למיחש שמא נפל קודם שנשאה א"ס ז"ל: