אור ברסלב
בני סמיכי נימוקי החה"ש כמה"ר יעקב ארטבי ז"ל › מסכת כתובות

בני סמיכי· רבי יהודה יצחקי

נימוקי החה"ש כמה"ר יעקב ארטבי ז"ל · מסכת כתובות

מסכת מגילה

דף כ"ו ע"ב רש"י ד"ה ואנן מסקינן ליה ואי קו' תרי ותרי וכו' עד א' נאמן וכו' עכ"ל וא"ל אמאי לא קאמר אוקי אחזקתיה דמחזק לן דאבוה כהן הוא משום דרש"י לשי' אזיל שכ' בקדושין דס"ו ע"א ד"ה סמוך אהני כ' וז"ל וא"א אוקי תרי בהדי תרי ואוקי אם ינאי אחזקה ה"מ אי איהי קמן וכו' אבל בנה זה ע"ש הרי דס"ל דאם ליתא קמן לא אמרי' אוקי אחזקה אבל עדיין ק"ל דא"כ מאי פריך ר"א א"ה אפי' תרי ותרי נמי ופירש"י דלר"א פריך דלא מסקינן ליה וא"כ ע"כ דהיינו דאתו תרי קמאי ואמרו פסול ואחתינן ליה ואח"כ אתו תרי ואמרו כשר דאפ"ה לר"א לא מסקינן ליה ומאי קו' דילמא בהא כל"ע מודו דלא מסקינן ליה כיון דליכא חזקת היתר ודוקא הכא משום דאיכא חזקה דע"פ עד הא' כדכתב רש"י ואפשר לו' דהא דקאמר בגמ' תרי ותרי לאו דוקא אלא ג' כתות דאתו תרי ואמרו כשר ואח"כ אתו תרי ואמרו פסול ואח"כ אתו תרי דאמרו כשר ואפ"ה לר"א לא מסקינן ליה כיון דחיישינן לזילותא דבי דינא ואפי' תרי אבל לרשב"ג דלא חייש לזילותא דבו דינא מסקינן ליה כיון דאיכא חזקה דהיינו ע"פ ב' עדים הראשו' ובהכי ניחא מאי דק"ל בהתוס' ד"ה ואסיקנן וז"ל וא"ת למאן דחייש וכו' וא"ל וכו' אלא היכא שהורידונו ב' פעמים וכו' וק' דאיך אפשר לומר כן דא"כ מאי פריך אפי' תרי ותרי דילמא לא אמר ר"א דחיישינן אלא בתרי זמני אבל בחד זמנא מודה דמסקינן ליה אבל לפמ"ש ניחא דקו' הגמ' דאמאי צריך צירוף אימור דאתו תרי ותרי דהיינו ג' כתות וביצא קול מעיקרא דהשתא איכא תרי אחתאות:

דף כ"ט ע"א מתני' א"נ וכו' הגיורת וכו' פחותים מבנות ג' וא"ל הא כבר שמעינן ליה ממתני' לעיל די"א ע"א דקתני הגיורת וכו' פחותות מבת ג' כתובתן מאתים ויש להם טענת בתולים וא"כ כיון דיש להם טענת בתולים יש קנס משום דהו"א לענין קנס אפי' יותר מבת ג' שנים ויום א' יש להם קנס כדי שלא היה חוטא נשכר ומש"ה אצטריך מתני' הכא לו' דוקא פחות מבת ג' שנים ויום א' ומעתה תגדל התימא על הכ"מ ז"ל בה"נ הלכה יו"ד שכ' על מאי דפ' הר"מ הגיורת וכו' שלמדו רבי' ממתני' לעיל יע"ש ולא ידעתי למה לא קאמר ממתני' דהכא דקתני בהדיא ואדרבא ממתני' לעיל לא משמע כמ"ש. וצ"ע:

רש"י ד"ה שיש להם קנס אם אנס וכו' עכ"ל הק' הל"א אמאי לא פי' במפותה וכן הק' במ"ב גבי מאי דקאמר הש"ס ואמאי איקרי כאן ולו תהיה לאשה וכו' דאימא מתני' איירי במפותה והאי קרא באונס ע"ש וא"כ י"ל דעל רש"י לא תיקשי אמאי לא מפ' במפו' משום מדקא מקשי הש"ס ע"כ ס"ל דמתני' איירי באונס והש"ס משמע ליה באונס משום דקתני הגיורת וע"כ איירי באונס דאי מדעתה מחלה כיון דקנסה לעצמה כמ"ש מהרמ"ש לעיל די"א גבי הגדילו יכולין למחות ע"ש וא"כ מאי דקתני מתני' נמי איירי באונס דומיא דהגיורת:

תוס' ד"ה על נתינה וכו' ועוד תנן בפ"י וכו' לב"ה וכו' עכ"ל עמ"ש הל"א ומה שתירץ ואשתמיטו ממנו התוס' בגיטין דמ"א וביבמות דע"ט שהק' כן ותי' כן ע"ש:

בא"ד מיהו בירוש' משמע כפ"ה וכו' וא"ת משום וכו' אלא מעתה וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א וי"ל דה"פ כלום רחקום אלא משום פסול משפחה דר"ל משום פגם משפחה כיון דנראים כעבדים ושום א' לא יתחתן בהם משום קצת עבדות שבהם דאי תימא דהוו כעבדים גמורים ופסולי כשאר עבדים דיהושע גזר עליהם עבדות גמור והוי בלאו דלאי היה קדש א"כ לא היה להם קנס וכמ"ש הם בעצמם דלשי' רש"י לא הוי עבדות גמורה לאיסור בלא היה קדש:

ד"ה הבא על הכותית וכו' ואי ס"ד דקנס וכו' אלמא דמתני' דהכא הב' גרי אמת הן וכו' עכ"ל הק' הל"א דנימא דפריך מכ"ש דאם גרי אמת קנסינן כ"ש גירי אריות ע"ש וי"ל דהתוס' סמכי על מאי דמשני הש"ס כדי שלא יהיה חוטא ונשכר ואי גרי אריות דמדינה לא מחייבי א"כ כדי שלא היה חוטא נשכר לא קנסינן ליה וכמ"ש התוס' לעיל די"א ע"א ד"ה אביי ע"ש ועיין בתוספי הרא"ש:

בא"ד וי"ל דפסול כהונה ל"ק עכ"ל הק' הל"א הא קתני הגיורת וכו' דפסילי לכ"ג ע"ש וי"ל דאע"ג דהם פסולים לכהונה מ"מ עיקר חדוש' דמתני' דבא ל אשמועי' דאע"ג דבחזקת שנבעלה יש להם קנס דב חוליה חוזרים ולא בא לאשמועינן מועינן משום דפסילי לכהונה ל"ק ומ"ש ה' דפסלי לכ"ג משמע אבל להדיוט מותר ליתא שהרי קתני במתני' ביבמות דס"א כהן הדיוט וכו' וחכ"א אין זונה אלא גיורת וכו' וכ' התוס' שם דאפי נתגיירה פחותה מבת ג' שנים ויום א' ע"ש:

ע"ב ור"פ מ"ט לא אמר כר"ל וכו' הק' הל"א דילמא ר"פ נמי דריש קראי דהנערה באונס ומאי דמייתי קראי דמפותה משום דרוצה לאוקומי מתני' גם במפותה וכולהו קראי צריכי ע"ש ול"ק דא"כ מאי אצט' קרא באונס הא מכ"ש דמפותה ומה מפותה דלא עבר אלא על דעת אביה אמרי' חייבי לאוין וכריתות חייב אונס דעבר גם על דעת עצמה לא כ"ש וכן איתא לקמן דט"ל האי ק"ו ע"ב וכדכ' הוא בעצמו האי ק"ו ברש"י לעיל אלא עכ"ל דר"פ דמפיק מהאי קרא נפ"ל אונס ומפותה וגם ר"ל דנ"ל מנערה ה"ה מפותה דחד דינא הוא ומש"ה מקשי שפיר מ"ט דלא נפ"ל ליה מהאי קרא דנפ"ל ר"ל נ"ל:

תוס' ד"ה וחד וכו' וא"ת וכו' וי"ל ולו תהיה לאשה מדעתה עכ"ל ראיתי לה' אליה רבה שתמה דהא התוס' לקמן דט"ל ד"ה אלא וכו' הקשו אמאי אצט' קרא נילף מסברא שלא יהיה חוטא נשכר ותי' דלו תהיה לאשה אינו מיותר א"כ דבריהם סותרים ע"ש ולע"ד נראה דכונת התוס' הכא דאינו ר"ל לשתוק לגמרי דהא קרא אצט' לעשה אלא ר"ל לשתוק ממשמעות מעות של תהיה דממנו מעיט חיובי לאוין וכריתות ותי' דלשון תהיה צריך לו' מדעתה ושו"ר לש"מ לקמן דף הנז' בד"ה אלא אונס וכו' בסה"ד שכ' דכונת דבריהם הכא כמ"ש ע"ש ולקמן הק' אמאי אצטריך האי לשון תהיה לומר מדעתה הא ילפי' שלא יהיה חוטא נשכר ותי' דלו תהיה לאשה אינו מיותר ר"ל כיון דאצט' עיקר קרא לעשה לא מקשינן על לשון תהיה:

דף ל' ע"א רש"י ד"ה חוץ וכו'שפעמים וכו' שפעמים וכו' עכ"ל י"מ דא"כ מאי פריך קושטא הוא דבידי שמים וברייתא קתני שפעמים שבאים בפשיעה בידי אדם ולק"מ דכונת המקשה מדקא מתקיף ר"א דילמא על ארי וגנבי דבידי אדם ול"ק על צנים ופחים דבידי ארם משמע דלעולם בידי שמים ולכך מקשי ליה והתניא וכו' דפעמים בידי אדם:

תוס' ד"ה אי וכו' ר"ג אומר וכו' ע"כ טעמא דנפשיה וכו' עכ"ל עיין מה שהק' הל"א ולק"מ משום דא"כ מהני' דס"ל דלא תפסי קדושין אפי' בחייבי עשה דלא כמאן וכ"כ התוספי הרא"ש ז"ל שם ביבמות ע"ש:

ע"ב תוס' ד"ה רב אשי וכו' גבי רודף רבה גרסי' וכו' עכ"ל עיין בדבריהם בקמא דכ"ב דמשמע מדבריהם דרבא גרסי' הפך דבריהם הכא:

דף ל"א גמ' הב"ע כגון וכו' ונמלך הק' הל"א כיון דמלאכה חשיב הפסק א"כ לעיל כד מקשי ולאביי פטור והא אמר רב חסדא וכו' אמאי לא מוקי דרב חסדא בגנבו ע"מ להצניעו ונמלך עליו להוציאו ולכך חייב וכו' ע"ש וי"ל עם מ"ש הרשב"א וז"ל מאי קמ"ל ר"ח אטו מחמיר ר"נ ביה"כ טפי מאי דאמרי רבנן לגבי שבת דגבי שבת תנן הגונב כיס בשבת חייב משום האי טעמא כיון דאגביהה וכו' ותי' קמ"ל הואיל אפשר דגחין ואכיל לא אמרי' הגבהה צורך אכילה ע"ש וא"כ אי מוקמת טעמא דר"ח דגנבו ע"מ להצניעו דומיא דשבת א"כ תיקשי קושי' הרשב"א מאי קמ"ל וכי מחמר' ביה"כ וכו' אלא עכ"ל דר"ח אתא לאשמועינן אע"ג דהגבהה צורך אכילה דלא פסק במלאכה שלא גנבו ע"מ להצניעו חייב משום דאי בעי גחין ואכיל:

ע"ב תוס' ד"ה אלא וכו' עיין לפרשב"ם שפי' דמתני' איירי בכיסי גדלי מאד וק' דהא הש"ס הכא קאמר אי ברברבי אורחיה הוא ומאי אצט' לאשמועינן:

ד"ה ובר"ה וכו' אומר ר"י וכו' להתחייב באונסין וכו' עכ"ל א"כ הוי רבינא לחומרא דלר"א אינו כלל כיון דהוי בר"ה וק' הא קי"ל בכל התורה כולה רבינא לקולא ורב אחא לחומרא בר מהני תלת כדאיתא בחולין דנ"ג ע"ב:

דף ל"ב ע"א גמ' ורמינהי וכו' וקימ"ל וכו' הק' הל"א דילמא מתני' דהתם ס"ל כר' שב"מ דס"ל דהאשה הראויה לקיימה ומאחר דליכא קנס מש"ה קתני לוקה וי"ל דמתני' דהתם קתני הבא על נדה לוקה וכל"ע מורו דבא על הנדה יש לה קנס משום דראויה לקיימה כדאמר ר"ח לעיל:

שם הא איכא בושת וכו' במפותה השתא דאתית וכו' ביתומה נר' הא דמוקי עולא בבוגרת ובמפותה ולא מוקי בפשיטות ביתומה ומפותה משום דס"ל כמ"ד דאיתא בירוש' פ' א"נ הביאו התוס' בסנהדרין דף ע"ג ע"ב ד"ה במפותה וכו' דמפותה פטור בבושת ופגם אבל קנס חייב ע"ש ומש"ה מוקי לה בבוגרת דליכא קנס וניחא השתא מה שהק' הל"א וז"ל לפי הנר' דהשתא דמוקי וכו' דאמאי אצט' הקונטריס לו' דמפותה דאין לה צער כדאמרי' לקמן וכו' לימא מחלה משום דמפותה ע"ש והשתא א"ש דס"ל לרש"י דלמ"ד דס"ל דקנס חייב במפותה דלא מחלה א"כ ה"ה הנער מהאי טעמא חייב וע"כ כ' הטעם דפטור משום שפקחות שבהן אומרות דאין לה צער:

שם אלא גמר מעדים וכו' הק' הל"א דא"כ דאנו מקיימים קרא דוהיה ן' הכות הרשע בבן גרושה איך דרשי' כדי רשעתו דכתיב גבי משום רשעה א' ולא שתי רשעיות כיון דליכא רשעת ממון ול"ק דגם ן' גרושה איכא רשעת ממון דמשלם ממון על מה שאכל כבר כדכ' הר"מ בה' תרומה פ"י ה' י"ב וז"ל וכן כהן שהיה אוכל תרומה ונודע שהוא ן' גרושה או ן' חלוצה הרי אלו משלמין הקרן ע"ש:

רש"י ד"ה קסבר וכו' ולא מוקמינן בשלא וכו' עכ"ל הא דלא הכריח דס"ל הכי מדמוקי מתני' בנערה וקתני מתני' דמשלם ולא לקי משום דאיכא לדחות דגלי קרא דמשלם ממון נערה וכו' כדאמרינן מרינן לעיל:

תוס' ד"ה דאין לוקה ומשלם קסבר ר"מ וכו' עכ"ל עיין מה שהק' הל"א לפי הבקיאות ומה שתי'. ודבריו תמוהים חדא דאדרבא עדיף מאי דמייתי רב ממתני' לקמן מלהביא מסיפא ומכח מאי דקתני במס' מכות דהיא מס' אחריתי ועוד מאי קא משני ר"ל לקמן דל"ג ע"ב הא מני ר"מ דאמר לוקה ומשלם הא עיקר קושיתו אמאי לא הכריח מסיפא דמתני' כר"מ ומה תריץ ליה:

דף ל"ד ע"א גמ' מ"ט דרבנן דפטרי הק' מהרש"ל דמ"ש מהמקדש באיסור הנאה דרבנן דאינה מקודשת ע"ש ול"ק דשאני קדושין דאמרי' כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וכמ"ש רש"י ז"ל בפסחים ד"ח ד"ה אפי' בחיטי וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

בני סמיכי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה