בני סמיכי· רבי יהודה יצחקי
ליקוטים על הרמב"ם · הלכות איסורי ביאה
פי"ז ה' ח"י כלל גדול וכו' אין אחע"א וכו' או שהיתה איסור וכו' הנה דעת ר"ש אפי' בא"כ אין אחע"א וזה מבואר בברייתא הובאה בהרבה מקומות ופע"י תניא רש"א האוכל נבלה ביוה"כ פטור עיין לפירש"י שם ומה שתמה עליו הריטב"א ז"ל וכ' וז"ל לפיכך י"ל האוכל נבלה ביוה"כ פטור מן האחרון ואם נתנבלה ביוה"כ פטור מנבלה וכו' ורבנן מודו לו בנתנבלה מעיוה"כ ע"ש והשע"ה הק' עליו דבנתנבלה ביוה"כ הו"ל א"מ דקודם שנתנבלה לא נאסר ביה"כ אלא להדיוט אבל לגבוה שרי וכשנתנבלה נאסר לגבוה וא"כ מאי ק"ל הכי אוקימנא מעי' כר"ש דההיא איסור כולל והכא א"מ הא לפי' איסור נבלה נמי הוי א"מ עח"ק ע"ש ול"ק שהרי סיים בדבריו וז"ל ודאמרי' בנחנ' ביוה"כ דחל עלה איסור יה"כ ולא מידחי משום אמ"ה אפי' לר"ש משכחת לה בנולדה בהמה זו ביוה"כ דחל עלה יה"כ ואמ"ה א"ש אפי' קודם שנתנבלה היתה. אסורה לגבוה משום מחוסרת זמן דבעי' ח' ימים ועוד הק' דאיך אפש"ל דבנתנבלה ביה"כ לא חייל איסור נבלה ואפי' רבנן מודו הלא ביוה"כ א"ח אלא בככותבת ובנבלה בכזית וא"כ מכי אכיל כזית נתחייב בנבלה ע"ש לא ידעתי מאי ק"ל שהרי הריטב"א כ' בעצמו לדחות י"מ דס"ל דלעולם איסור נבלה קדים משום שיעורה כזית וז"ל אנן לא לחיוביה אוכל אתינן אלא באיסורים היאך חלין וחתיכה שיש בה כותבת הרי קדם וחייל איסור יוה"כ (א"ה עמ"ש עוד דבנתנבלה ביה"כ הו"ל א"מ נתוסף ביה לשאר יומי וכ' לתרץ דס"ל להריטב"א כמ"ש הרדב"ז בדעת רבי' דלא אמרי' מגו אלא דבזמן המגו עדיין איתא לאיסורא קמא אבל היכא דבזמן המגו ליתיה לאיסורא קמא לא אמרי' ע"ש ולפ"ד ניחא מה שהק' הלח"מ פ"ג מה' נדרים ה"ו על מאי דפ' רבי' דאם נשבע שלא יניח תפילין או שלא יאכל מצה בלילי פסח או שלא ישב בסוכה אמאי לא חייל בתפלין מגו דחל אשבתות וי"ט ובמצה והסוכה מגו דחל שאר ימים ע"ש והשתא ניחא משום דבזמן המגו ליתיה לאיסורא ועפ"ד הרדב"ז יישב השע"ה מה שהק' הכ"ח דל"ג לדעת הפו' דס"ל דשבועה חייל בכולל אפי' בביטול המצוה א"כ אמאי אצט' קרא בפ"ק דנזיר לרבנן לאיסור יין מצוה כיין רשות ת"ל משום כולל דהא רבנן דר"ש ס"ל כולל די"ל דאצט' קרא דאפי' בנשבע שבועה שאשתה היום וחזר ואמר הר"נ דהו"א דלא מיקרי כולל כיון דבזמן המגו ליתיה לאיסורא קמא ע"ש והשתא ניחא נמי מה שהק' ה' שמחת יו"ט ז"ל דקנ"ה ע"ג לפר"ת שם אמאי לא מוקי ביין דתרומה או דמעשר שני דמצוה לשתותו ע"ש משום דאי מוקי לה הכי א"כ לא אצט' קרא לרבנן דבלא"ה ס"ל דחייל בכולל ומש"ה מוקי לה בנשבע שאשתה היום וחזר ואמר הר"נ דהו"א לא מקרי כולל) ועיין מה שהק' לדעת הראב"ד דלא ס"ל כדעת רבי' א"כ תק"ל קושית הכ"ת ע"ש ולענד"ן דאמרי' בקדושין דע"ז דרבנן דר"ש איסור קל על חמור לא חייל ונזירות על השבועה הוי קל על חמור כדקאמר הש"ס בנדרים דח"י ומה שבועה חמורה וכו' נזירות קלה לכ"ש ע"ש וא"כ אי לאו קרא הו"א דלא חייל לכך אצט' קרא בנזירות אפי' קל על חמור חייל דומיא מאי דאמרי' דיבא איסור נבלה וחייל האיסור חלב דהוא בכרת אך ק"ל מההיא דאמרי' בחולין דק"א ע"ב וריה"ג ל"ל א"כ והתניא שבת ויה"כ וכו' וכ' התוס' וז"ל דמאי פריך ש"ה דגלי קרא וי"ל דפריך לגמור מיניה וכו' ע"ש וא"כ ק' אמאי קאמר בקדושין דרבנן דר"ש דקל על חמור ל"ל נילף מקרא לאיסור יין מצוה וכו' דאפי' קל על חמור וכן ק' אמאי קאמר דר"ש ל"ל כולל ומוסיף נילף מהכא דבכולל חייל דלחומרא מקשי' ואפש"ל דס"ל דאי ילפי' א"כ אמאי אצט' קרא בנבלה דיבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב נילף מהכא דהא הכא אפי' קל על חמור חייל כ"ש איסור נבלה על החלב דהוי שוין כמ"ש התוס' פ' ד"א דל"ג ע"ב ד"ה אמר ר"י וכו' וכמ"ש השע"ה ע"ש ועפי"ה ניחא מה שהק' התוס' בחולין דקי"ג ע"ב ד"ה שאני הכא וכו' דהק' למ"ל גדי נילף מדאמרי' יבא איסור נבלה וכו' וגם מה שהק' פג"ה דק"א ד"ה ת"ל אמאי לא ילפי' מבב"ח ע"ש משום דאי ילפי' א"כ אמאי אצט' קרא בנבלה גופה נילף מקרא לאיסור יין דהא כל"ע דרשי ליה ויש לדחות דהתוס' דחולין מק' לפי מאי דאמר התם בנזיר ואיבע"א ר"ש ל"ל וכו' ורבנן קרא מיין ושכר למד על איסורי נזיר שמצטרפין ע"ש אלא שלפ"ז ק' דא"כ מאי פריך נילף משבח דאי ילפי' אמאי אצט' קרא דיבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב נילף משבת ואפש"ל דלא ס"ל דקרא אצט' לו' דיבא איסור נבלה כדרבא אלא כמו דדריש בזבחים ד"ע ע"ב למעוטי חלב חיה שטמא ע"ש: