בני גרשון· רבי גרשון ליפשיץ
יו"ד · סימן קצד
ש"ך סק"ד ומ"מ נראה דבעל נפש יחמיר לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א והחכמת אדם כלל קט"ו דין כ"א כתב ע"ז, ולא הבנתי למה כ"כ במפלת ולא כ"כ מקודם בכל היולדת, ולק"מ דהנה ממה שחתר הש"ך בסק"א למצא טעם, על מה שנוהגין שאין טובלין תוך מ' לזכר ופ' לנקבה, וכתב על טעם הד"מ דהוא טעם שיש בו עיקר, משמע שגם דעתו כן להחמיר בזה, על פי' שי' ר"ת דפסק כאביי דימי לידה אינו עולה לספירת ז' נקיים, וכל זמן שלא טבלה מקרי עוד ימי לידה, וא"כ לדידן שאין נוהגין בב' טבילות, פשוט שצריכה להמתין מלספור ז' נקיים עד אחר מ' יום לזכר ופ' לנקבה, וכן משמע ממ"ש הכא בסק"ד דצריכה ז"נ אחר י"ד יום כדלעיל ס"א, ולכאורה הא אדרבה המחבר ורמ"א פסקו בס"א כרבא, דימי לידה שהם ז' לזכר וי"ד לנקבה אם לא ראתה בהם עולים לספירת זיבתה, אלא כתב זאת לפ"מ דמסכים בסק"א לשי' ר"ת דפסק כאביי, וצ"ל כדלעיל סק"א וכן הגיה אלוף נעורי הרה"ג ה"ג המפורסם רש"ך מווילנא זצ"ל בהגהותיו למחצית השקל, אלא הכא במפלת כתב הש"ך דסגי במאי דמחמירין כר"ת לספור הז"נ לאחר י"ד יום, אבל לא להצריכה להמתין מלטבול עד אחר פ' יום, והטעם על זה כתב בסדרי טהרה, לפי דמה שכתבו דכ"ז שלא טבלה מקרי ימי לידה אינו מוכרח דלא אתקש לנדה אלא ימי לידה ממש דהיינו ז' לזכר וי"ד לנקבה, ומ"מ ביולדת דרוב מניקות בניהם ואין באיחור הטבילה שום. ביטול פו"ר, החמירו כדעת הפוסקים שכל תוך ימי מלאת אין עולין לספירת ז' נקיים אם לא טבלה, אבל במפלת דאיכא פו"ר לא ראי להחמיר בחומרא זו, אבל בעיקר ימי לידה שהוא תוך ז' לזכר וי"ד לנקבה אין להקל אף במפלת, כיון דלדעתם הלכתא כאביי ע"כ ומש"ה כיון דמותרת הכא במפלת לטבול לבעלה אחר שספרה הז"נ אחר ז' לזכר וי"ד לנקבה, יפה כתב הש"ך דמ"מ בעל נפש יחמיר לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א, אבל האיך יכתוב הש"ך זאת בכל היולדת, הא מסק"א משמע דס"ל כהד"מ והב"ח דאין טובלות עד אחר מ"א לזכר ופ"א לנקבה, ובחוות דעת בחדושים כתב בשם הש"ך דא"צ לנהוג כן, לא ידעתי אנה מצא בש"ך כן. ואגב אמרתי ג"כ טעם על המנהג שנהגו בשארי מקומות שאין טובלין תוך מ' לזכר ופ' לנקבה, דאפשר שהנשים נהגו כן מעצמן, משום דאז הדמים מצויין בהם, ושמא יראו דם מחמת תשמיש ג' פעמים, וחוששין שמא יאסרו אותן על בעליהן, ומש"ה אינן טובלין באותו הזמן, משא"כ במפלת דאין הדמים מצויין כ"כ כמו ביולדת, מש"ה לא חששו הנשים מלטבול באותן הזמן, ועי' לעיל בסי' קפ"ז ס"ו דאיכא פלוגתא בין הש"ך ובין הפלתי אם נאסרה על בעלה בראתה דם ג' פעמים מחמת תשמיש, בתוך ימי טוהר שלה או לא, וא"כ י"ל עוד דתלוי המנהג הזה במחלוקת הזה: