בני גרשון· רבי גרשון ליפשיץ
יו"ד · סימן ע
ש"ך סק"ד גם מ"ש דנקטינן להחמיר באיסורא דאורייתא ליתא, דהא קיי"ל דם שמלחו אינו אלא מדרבנן, וי"ל דהב"ח לשי' דכתב לעיל בסי' ס"ט גבי מסל"ת וז"ל ואפילו למהרא"י בת"ה דסומכין במילי דרבנן אמל"ת, מ"מ הכא באיסור דם דאיסור דאורייתא אע"פ דדם שבישלו דרבנן, שפיר הו"ל איסור דאורייתא, דדוקא ביצה שנולדה ביו"ט דעלמא, דלית ביה ליתא דאורייתא אלא משום גזירה דפירות הנושרין א"נ משקין שזבו קאמר מהרי"א דשרי במל"ת אבל לא באיסור דם עכ"ד, וכן מה שהקשה הש"ך לקמן סי' ע"ו ס"ק כ"ד ע"מ שהחמיר מהרש"ל אם המוהל עב כיון דספק דאורייתא הוא וכתב ע"ז דליתא דהא קי"ל דם שבשלו אינו אלא מדרבנן, יש לישב נמי דאיסור דם שאני, וכמ"ש ג"כ המשמרת הבית בית שלישי שער שלישי, וז"ל ואי נמי תמצא לומר דכל שבשלו מותר לגמרי דאורייתא, כיון דעיקר דם דאורייתא החמירו בי כדאורייתא ואפילו בספקותא ודחישי' גבי בי דוגי דאמרינן ודילמא עלאה מטא תתאה לא מטא, ולא אמרינן כיון דבשלו הוה ליה דרבנן וספקו להקל עכ"ד, ובסמוך להלן שם ביאר זה עוד ביותר וז"ל דחוששין אפילו בספקותא כשל תורה לפי שהוא קרוב לאיסור של תורה אם אחד מתיר ומיקל בזה יבא לידי דם שלא נתבשל, וכל שהוא קרוב כ"כ בשל תורה הולכים בו להחמיר כשל תורה ע"כ. ומצינו פלוגתא כעין זה בין ר"י ובין ר"י בסוכה דט"ז גבי מחיצה תלויה, דרבי יהודה סבר כיון דערובי חצרות דרבנן מתרת, ורבי יוסי סבר כיון דשבת איסור סקילה הוא במלאכת דאורייתא, מחמירין אפילו במידי דרבנן דאית בה, וכפי' רש"י שם: