עידוד בחינוך · ד. התעלמות ממשגה במקום שאפשר
שְׁגִיאוֹת אֵצֶל יְלָדִים מְצוּיוֹת מְאֹד, וְכַמּוּבָן שֶׁשְּׁגִיאָה עֲלוּלָה לִגְרֹר אַחֲרֶיהָ הֶעָרָה אוֹ נְזִיפָה. אוּלָם בְּמִקְרֶה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְעוֹדֵד יֶלֶד, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְעַלֵּם מִשְּׁגִיאוֹת שֶׁאֵינָן מַכְרִיחוֹת הֶעָרָה אוֹ נְזִיפָה.
לְדֻגְמָא: אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְעוֹדֵד אֶת הַיֶּלֶד לִקְנוֹת מִדֵּי בֹקֶר מֵהַחֲנוּת מוּצָרִים נְחוּצִים לַבַּיִת. וְהִנֵּה שָׁלַחְנוּ אוֹתוֹ לִקְנוֹת חָלָב, לֶחֶם, מַרְגָּרִינָה וּשְׁמָרִים. הַיֶּלֶד חָזַר מֵהַחֲנוּת - אוּלָם בְּלִי מַרְגָּרִינָה. רָצוּי לְהִתְעַלֵּם מִכָּךְ לְעֵת עַתָּה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הֶעָרָה יְכוֹלָה לְצַנֵּן אֶת הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ לְהַמְשִׁיךְ לִקְנוֹת. פָּשׁוּט לֹא נָעִים לִשְׁמֹעַ הֶעָרוֹת.
וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ, כָּל הֶעָרָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהִמָּנַע מִמֶּנָּה - כְּדַאי לְהִמָּנַע. תֵּן לַיֶּלֶד לְהַרְגִּישׁ בְּנוֹחַ בַּמַּטָּלָה הַחֲדָשָׁה. וְגַם אִלּוּ אַתָּה צָרִיךְ אֶת אוֹתוֹ מוּצָר שֶׁהוּא שָׁכַח - אִם אֵינְךָ יָכוֹל לְהִתְעַלֵּם, עָלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִקְנוֹת אֶת הַפָּרִיט הַזֶּה בְּלִי שׁוּם הַאֲשָׁמָה מַדּוּעַ שָׁכַחְתָּ וְכוּ', וְיֵשׁ לוֹמַר לוֹ: "אֲנִי צָרִיךְ אֶת הַמַּרְגָּרִינָה (לדוגמא) עַכְשָׁו, לָכֵן אָנָּא רוּץ וּקְנֵה לִי."
עֵצָה זוֹ מֻמְלֶצֶת גַּם בְּמִקְרִים שֶׁיֵּשׁ מֶתַח כָּלְשֶׁהוּ בֵּין הַיֶּלֶד לַהוֹרִים. בְּמִקְרֶה כָּזֶה יֵשׁ לְנַסּוֹת לְמַעֵט עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר בְּהֶעָרוֹת, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ", וְקַל וָחֹמֶר הֶעָרוֹת שֶׁעֲלוּלוֹת לִגְרֹם בְּעֵרַת אֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת הַמְלֻוָּה בְּחֻצְפָּה. וְסִבָּה נוֹסֶפֶת הִיא, מִשּׁוּם שֶׁעַל יְדֵי הִתְעַלְּמוּת זוֹ, אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים הֲפוּגָה נְעִימָה לַמֶּתַח, וְיוֹצְרִים "קַרְקַע בְּרִיאָה" לְחִדּוּשׁ שֶׁל יְחָסִים בְּרִיאִים בֵּין הַיֶּלֶד לְהוֹרָיו.
הֶחָכָם - עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ!