עידוד בחינוך · ג. לדבר בשבח הילד בפני אדם שלישי , שסביר להניח שהדברים יגיעו לאזני הילד
ג. לְדַבֵּר בְּשֶׁבַח הַיֶּלֶד
הָעִדּוּד בְּצוּרָה עֲקִיפָה חָזָק יוֹתֵר מֵהָעִדּוּד בְּצוּרָה יְשִׁירָה.
לְצוּרַת הָעִדּוּד הַנַּ"ל יֵשׁ יִתְרוֹן לְעֻמַּת הַצּוּרוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מִקְרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַצְלִיחִים לְשַׁדֵּר לַיֶּלֶד מַחֲמָאוֹת וְעִדּוּדִים בְּצוּרָה יְשִׁירָה - אִם מִשּׁוּם שֶׁהַיֶּלֶד לֹא מַאֲמִין שֶׁאָכֵן אֲנַחְנוּ מִתְכַּוְּנִים בִּרְצִינוּת לְמַה שֶּׁאֲנַחְנוּ מַחֲמִיאִים לוֹ [לְמוֹתָר לְצַיֵּן, שֶׁמַּצָּב כָּזֶה טָעוּן תִּקּוּן], וְאִם מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מַחְסוֹם כָּלְשֶׁהוּ שֶׁהַהוֹרִים לֹא מְסֻגָּלִים לְהַחֲמִיא לוֹ בְּצוּרָה יְשִׁירָה.
כְּגוֹן אִם הַהוֹרִים כָּעֲסוּ עַל הַיֶּלֶד עַל דָּבָר מְסֻיָּם, וְהֵם מַרְגִּישִׁים קֹשִׁי לְהַחֲמִיא לוֹ אֲפִלּוּ עַל דָּבָר אַחֵר [אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה מַצָּב מְצַעֵר מְאֹד, מִכָּל מָקוֹם, זוֹ עֻבְדָּה שֶׁלֹא כָּל הַהוֹרִים מְסֻגָּלִים לַעֲבֹר מִכַּעַס לְמַחֲמָאָה, אוֹ עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְדַרְגָּה כָּזוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם עֲדַיִן שׁוֹאֲפִים], אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהֵם חוֹשְׁשִׁים שֶׁמַּחֲמָאָה יְשִׁירָה עֲלוּלָה לִיצֹר קִנְאָה בֵּין הָאַחִים.
לַמִּקְרִים הַנַּ"ל וְהַדּוֹמִים לָהֶם יֵשׁ פִּתְרוֹן, עַל יְדֵי שֶׁנְּסַפֵּר לְאָדָם שְׁלִישִׁי עַל הַיֶּלֶד אוֹדוֹת הַדְּבָרִים הָרְאוּיִים לְהַעֲרָכָה אֶצְלוֹ, בְּתִקְוָה שֶׁאָכֵן אָדָם זֶה יַעֲבִיר לְאָזְנֵי הַיֶּלֶד אֶת דְּבָרֵינוּ עָלָיו. וְהָיָה, אִם יֵשׁ סָפֵק אוּלַי הוּא לֹא יַעֲבִיר אֶת הַדְּבָרִים, אֵין פְּסוּל אִם נֹאמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים שֶׁהַדְּבָרִים יַגִּיעוּ לְאָזְנֵי הַיֶּלֶד עַל מְנָת שֶׁיִּתְעוֹדֵד. כַּמּוּבָן, שֶׁהַמְדֻבָּר בְּאָדָם אָמִין, שֶׁלֹא יַעֲבִיר לַיֶּלֶד אֶת הַבַּקָּשָׁה לֵאמֹר: "הַהוֹרִים שֶׁלְּךָ בִּקְשׁוּ מִמֶּנִּי שֶׁאֹמַר לְךָ כָּךְ וְכָךְ כְּדֵי שֶׁתִּתְעוֹדֵד!"
בְּצוּרָה כָּזוֹ שֶׁל עִדּוּד, אֲנַחְנוּ מַרְוִיחִים שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹקְפִים אֶת הַמִּגְבָּלָה שֶׁל אִי־הַיְכֹלֶת לְהַחֲמִיא בְּצוּרָה יְשִׁירָה מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ בְּכַעַס עִם הַיֶּלֶד, וְכַנַּ"ל גַּם מַרְוִיחִים אֶת הָאֵמוּן שֶׁל הַיֶּלֶד לְעֻמַּת הַמַּחֲמָאָה הַיְשִׁירָה, מִשּׁוּם שֶׁבַּמַּחֲמָאָה הַיְשִׁירָה הַיֶּלֶד עָלוּל לַחְשֹׁב שֶׁאֵין דִּבְרֵי הַהוֹרִים כֵּנִים, אֶלָּא זֶה רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְעוֹדֵד. וּלְעֻמַּת זֹאת, בְּמַחֲמָאָה עֲקִיפָה מִסְתַּבֵּר יוֹתֵר שֶׁהוּא יַאֲמִין שֶׁאָכֵן הוֹרָיו כֵּנִים, מִשּׁוּם שֶׁהַהוֹרִים סִפְּרוּ זֹאת לְאָדָם שְׁלִישִׁי, וְכַנִּרְאֶה שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לְמַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים. אֵין לָהֶם עִנְיָן לְעוֹדֵד אֶת הָאָדָם הַשְּׁלִישִׁי, וְאִם בְּכָל זֹאת הֵם סִפְּרוּ לוֹ בְּשִׁבְחוֹ, כַּנִּרְאֶה שֶׁהַדְּבָרִים נְכוֹנִים.
זֹאת וְעוֹד, שֶׁיִּנְעַם לוֹ מְאֹד בְּיָדְעוֹ שֶׁעוֹד אָדָם יוֹדֵעַ אֶת עֶרְכּוֹ אֵצֶל הוֹרָיו, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה מוֹסִיף בְּעֶרְכּוֹ גַּם אֵצֶל אוֹתוֹ אָדָם, וְכַמּוּבָן שֶׁהוּא יִרְצֶה לְהוֹכִיחַ שֶׁאָכֵן "יֵשׁ כִּסּוּי" לְמַה שֶּׁהוֹרָיו חוֹשְׁבִים עָלָיו.
[כָּאן הַהִזְדַּמְּנוּת לְצַיֵּן עַד כַּמָּה חָמוּר הַדָּבָר לְסַפֵּר בִּגְנוּת הַיֶּלֶד לַאֲנָשִׁים זָרִים. מֵעֵבֶר לָעִנְיָן הַהִלְכָתִי שֶׁזֶּה לָשׁוֹן הָרָע - עוֹד נוֹסִיף, שֶׁהַפְּגִיעָה בַּיֶּלֶד בִּדְבָרִים אֵלּוּ הִיא חֲמוּרָה מְאֹד. זֶה עָלוּל לִיצֹר רִחוּק שֶׁל מַמָּשׁ בֵּין הַיֶּלֶד לְהוֹרָיו, וְאוּלַי יֵאוּשׁ מִלְּתַקֵּן, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא יְתַקֵּן אֶת הַנֶּאֱמַר עָלָיו, מִכָּל מָקוֹם, רַק הוֹרָיו יֵדְעוּ מִתִּקּוּן זֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אָדָם שְׁלִישִׁי. וְיֵשׁ לָדַעַת, שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ עָצְמָה גְבוֹהָה לְמַחֲמָאָה לַיֶּלֶד בְּצוּרָה עֲקִיפָה הַנַּ"ל עַל יְדֵי אָדָם זָר, כָּךְ יֵשׁ עָצְמָה שֶׁל הֶרֶס לַבִּקֹּרֶת, וְאוּלַי עָצְמַת הַבִּקֹּרֶת גְּדוֹלָה יוֹתֵר. וְיִתָּכֵן שֶׁאִלּוּ הַבִּקֹּרֶת הָיְתָה יְשִׁירָה, הוּא הָיָה מַאֲמִין שֶׁהוֹרָיו מְבַקְרִים אוֹתוֹ מִשּׁוּם שֶׁהֵם רוֹצִים לְעוֹדֵד אוֹתוֹ שֶׁיְּתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, וְלָכֵן הֵם מְבַקְרִים אֶת אִישִׁיּוּתוֹ, וּבֶאֱמֶת הוֹרָיו לֹא חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא עַד כְּדֵי כָּךְ שְׁלִילִי. וְאִם כֵּן, מַה שֶּׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת הוּא, לְהִתְיַחֵס לַהֶעָרָה כְּעֵין דִּרְבּוּן לְשַׁפֵּר אֶת מַעֲשָׂיו. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כַּאֲשֶׁר הַהֶעָרָה הִיא לְאָדָם שְׁלִישִׁי, אֲזַי הוּא מֵבִין לְנָכוֹן שֶׁזּוֹ חוֹתֶמֶת עַל אִישִׁיּוּתוֹ וְאֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, זוֹהִי דְמוּתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר אוֹ קָשֶׁה מְאֹד לְשַׁנּוֹת. וּבְנוֹסָף לְכָךְ, יֵשׁ לוֹ הִתְמַרְמְרוּת מַדּוּעַ הוֹרָיו צְרִיכִים לְסַפֵּר זֹאת לְאָדָם זָר, וְכִי הוּא יְתַקֵּן אוֹתוֹ?! הוֹרִים! הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם!!]