אור ברסלב
בני בבת עיני עידוד בחינוך › ב. עידוד על ידי פרסים

בני בבת עיני

עידוד בחינוך · ב. עידוד על ידי פרסים

א. עידוד על ידי אתגר

כָּל אָדָם הוּא אִינְטֶרֶסַנְט וְקַל וָחֹמֶר הַיֶּלֶד, אוּלָם יֵשׁ לְהָבִיא אֶת הַיֶּלֶד לְאִינְטֶרֶס חִיּוּבִי * מִסְפַּר תְּנָאִים לִנְתִינַת הַפְּרָס.

רְגִילוּת בְּפִי הַבְּרִיּוֹת לוֹמַר, שֶׁהַיְלָדִים הֵם "אִינְטֶרֶסַּנְטִים", וְהַכַּוָּנָה הִיא לִשְׁלִילָה, מִשּׁוּם שֶׁהַכִּנּוּי "אִינְטֶרֶסַּנְט" נֶהְפַּךְ לְשֵׁם נִרְדָּף לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. אַף עַל פִּי שֶׁאִם נִתְבּוֹנֵן, נַגִּיעַ לְמַסְקָנָא שֶׁאֵין זֶה מְדֻיָּק לְכַנּוֹת בְּשֵׁם אִינְטֶרֶסַּנְט דַּוְקָא אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן.

זֹאת וְעוֹד, כָּל אָדָם הוּא אִינְטֶרֶסַּנְט.

הָבָה נַמְחִישׁ זֹאת בְּדֻגְמָאוֹת מִסְפָּר:

רְאוּבֵן עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ חוֹלֶה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא לֹא רָצָה לָלֶכֶת לַתַּלְמוּד תּוֹרָה. הָאִינְטֶרֶס שֶׁל רְאוּבֵן הָיָה אִי־הֲלִיכָה לַתַּלְמוּד תּוֹרָה.

אִישׁ הַחֶסֶד שִׁמְעוֹן הִקְדִּים לָבוֹא בִּכְדֵי לֶאֱסֹף עוֹד כַּמָּה שַׂקִּיּוֹת לְטוֹבַת יַלְדֵי הָעֲנִיִּים. הָאִינְטֶרֶס שֶׁל שִׁמְעוֹן הָיָה לְהַשִּׂיג עוֹד כַּמָּה שַׂקִּיּוֹת לְנִצְרָכִים.

הָרַב מֹשֶׁה שׁוֹקֵד יוֹמָם וָלַיְלָה בְּאָהֳלָה שֶׁל תּוֹרָה. הוּא שָׂמֵחַ בַּזְּכֻיּוֹת הָרַבּוֹת שֶׁמִּצְטַבְּרוֹת לוֹ כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ. כַּיָּדוּעַ, תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם!

וְהַשְּׁאֵלָה הִיא, הַאִם יֵשׁ לְגַנּוֹת אֶת כָּל הָאִינְטֶרֶסִּים הַנַּ"ל? בְּוַדַּאי שֶׁלֹא! אֶת מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן יֵשׁ לְגַנּוֹת, אוּלָם שֶׁל שִׁמְעוֹן וְהָרַב מֹשֶׁה אֵין לְגַנּוֹת.

הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: רְאוּבֵן שׁוֹאֵף לְאִינְטֶרֶס שֶׁהוּא שְׁלִילִי, דְּהַיְנוּ, אִי הֲלִיכָה לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, לָכֵן יֵשׁ לְגַנּוֹת זֹאת. לְעֻמָּתוֹ שִׁמְעוֹן אִישׁ הַחֶסֶד וְהָרַב מֹשֶׁה הַשּׁוֹקֵד בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה - עִם אִינְטֶרֶס חִיּוּבִי, וְעַל כֵּן יֵשׁ לְשַׁבְּחָם וּלְהַעֲרִיכָם עַל כָּךְ. זֶה הַהֶבְדֵּל!

בְּסִכּוּם: כָּל אָדָם הוּא אִינְטֶרֶסַּנְט, אוּלָם הַהֶבְדֵּל הוּא, הַאִם זֶה אִינְטֶרֶס חִיּוּבִי אוֹ אִינְטֶרֶס שְׁלִילִי.

בַּחִנּוּךְ עָלֵינוּ לִשְׁאֹף לְדַרְבֵּן אֶת הַיֶּלֶד לְאִינְטֶרֶס חִיּוּבִי, וּלְשֵׁם כָּךְ, אַחַת מֵהַדְּרָכִים הִיא עַל יְדֵי חֲלֻקַּת פְּרָסִים. אִם אוֹמְרִים לַיֶּלֶד, שֶׁאִם יִלְמַד הוּא יְקַבֵּל פְּרָס, אֲזַי הָאִינְטֶרֶס הוּא חִיּוּבִי, מִשּׁוּם שֶׁהוּא גּוֹרֵם לְתוֹצָאָה חִיּוּבִית כַּנַּ"ל. הַפְּרָס כְּעֵין שֹׁחַד לְהַטּוֹת אֶת רְצוֹן הַיֶּלֶד לָאָפִיק שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים, וְעַל כֵּן אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְעִדּוּד.

אוּלָם עִם זֹאת, עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד לָתֵת אֶת הַפְּרָס בְּצוּרָה נְכוֹנָה.

כֵּיצַד?

1. יֵשׁ לָתֵת פְּרָס שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵרֶךְ לְגַבֵּי הַמְקַבֵּל, שֶׁאִם לֹא כֵן - לְהַבְטָחַת נְתִינַת הַפְּרָס לֹא תִהְיֶה תוֹעֶלֶת, מִשּׁוּם שֶׁלְּגַבֵּי הַיֶּלֶד אֵין מְשִׁיכָה לַפְּרָס לְעֻמַּת הָאֶתְגָּר שֶׁמַּצִּיבִים בְּפָנָיו, וּמִמֵּילָא הוּא לֹא יִטְרַח לְבַצֵּעַ אֶת הָאֶתְגָּר.

2. לֹא לְעַכֵּב אֶת נְתִינַת הַפְּרָס זְמַן רַב, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁלַּיֶּלֶד יֵשׁ נְטִיָּה לִשְׁכֹּחַ אֶת הֶעָבָר, וְאָז הוּא עָשׂוּי לִשְׁכֹּחַ אוֹ לֹא לְיַחֵס חֲשִׁיבוּת לַסִּבָּה שֶׁבְּגִינָהּ נִתַּן הַפְּרָס, וַחֲבָל מְאֹד לְאַבֵּד אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁסְּבִיב בִּצּוּעַ מַטָּלָה חִיּוּבִית.

וּמַה גַּם, שֶׁזֶּה עָלוּל לִגְרֹם לוֹ לְהִמָּנַע מִמַּטָּלוֹת אֲחֵרוֹת, בְּחָשְׁבוֹ בְּלִבּוֹ: מִי יוֹדֵעַ מָתַי אֲקַבֵּל אֶת הַפְּרָס. חֲבָל עַל הַמַּאֲמָץ!

זֹאת וְעוֹד, הוּא עָלוּל לַחְשֹׁד בְּהוֹרָיו שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים בְּדִבּוּרָם, וַאֲפִלּוּ שֶׁלְּאַחַר זְמַן הוּא יְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס, מִכָּל מָקוֹם, הַטַּעַם וְהָרֹשֶׁם הַמַּר נִשְׁאָרִים, כַּיָּדוּעַ.

3. לֹא לָתֵת פְּרָס בְּצוּרָה שֶׁל "מַשְׂכֹּרֶת" שֶׁחַיָּבִים לָתֵת, מִשּׁוּם שֶׁצּוּרָה כָּזוֹ עֲלוּלָה לְגָרוֹת אֶת הַיֶּלֶד לִהְיוֹת "סַחְטָן" מֵהוֹרָיו.

זֹאת וְעוֹד, הוּא לֹא יַעֲרִיךְ אֶת נְתִינַת הוֹרָיו, מִשּׁוּם שֶׁלְּדַעְתּוֹ זֶה מַגִּיעַ לוֹ כְּמוֹ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁמַּגִּיעָה לְפוֹעֵל, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵינוֹ רוֹאֶה צֹרֶךְ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הוּא טָרַח עָלֶיהָ. אַדְּרַבָּה, נִרְאֶה לוֹ שֶׁעַל הַמַּעֲבִיד לְהוֹדוֹת לוֹ עַל בִּצּוּעַ הָעֲבוֹדָה.

כְּמוֹ כֵן, כָּךְ הַיֶּלֶד רוֹאֶה בְּמַבָּטוֹ [הֶעָקֹם] - שֶׁעַל הַהוֹרִים לְהוֹדוֹת לוֹ. לָכֵן אֵין לָתֵת אֶת הַפְּרָס כְּ"מַשְׂכֹּרֶת", אֶלָּא יֵשׁ לוֹמַר לַיֶּלֶד, שֶׁעָלָיו לְבַצֵּעַ אֶת הַמַּטָּלָה גַּם בְּלִי פְרָס [לְמַעֵט מִקְרִים שֶׁהַמַּטָּלָה גּוֹבֶלֶת בַּחֲרִיגָה מִדְּבָרִים שֶׁהַיֶּלֶד חַיָּב בָּהֶם, שֶׁאָז אֶפְשָׁר לָתֵת כְּמַשְׂכֹּרֶת, מִשּׁוּם שֶׁבֶּאֱמֶת הַיֶּלֶד לֹא חַיָּב בַּמַּטָּלָה הַזּוֹ], אוּלָם אֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים לְעוֹדְדוֹ, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ רוֹצִים לָתֵת לוֹ פְּרָס.

4. לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַחֲמִיא לַיֶּלֶד בִּזְמַן נְתִינַת הַפְּרָס, וּלְהַבְלִיט אֶת חֲשִׁיבוּת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. זֹאת יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁאֵין הַשְׁפָּעָה נִפְלָאָה וְאֵיכוּתִית יוֹתֵר מִזְּמַן שֶׁל "עֵת רָצוֹן". זְמַן נְתִינַת הַפְּרָס הוּא עֵת רָצוֹן, וְכַאֲשֶׁר נַחֲמִיא לוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה, הָרֹשֶׁם הַחִיּוּבִי וְהַמְדַשֵּׁן לֹא יִמָּחֵק מִלִּבּוֹ, וְכֹחוֹ יִהְיֶה רַב מְאֹד לְעוֹדְדוֹ לִרְצוֹת לְהַגִּיעַ לְמַעֲמָד כָּזֶה פַּעַם נוֹסֶפֶת. וְזֹאת רוֹאִים גַּם בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם - שֶׁכְּכָל שֶׁהַמַּעֲמָד מַרְשִׁים יוֹתֵר, הַנְּכוֹנוּת לַהַקְרָבָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַעֲמָד זֶה גְּדוֹלָה יוֹתֵר.

5. אֵין לְנַצֵּל אֶת זְמַן נְתִינַת הַפְּרָס כְּמָקוֹר לִדְרִישׁוֹת אוֹ "עֲקִיצוֹת", כִּי הַדָּבָר יָכוֹל לְהָבִיא לְתוֹצָאָה הֲפוּכָה - הַיֶּלֶד עָלוּל לְהָבִין שֶׁמְּנַצְּלִים זֹאת לְרָעָתוֹ, וְלָכֵן הוּא עָלוּל לְהִמָּנַע מֵאֶתְגָּרִים נוֹסָפִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים לַדְּבוֹרָה: "לֹא מִדֻּבְשֵׁךְ וְלֹא מֵעֻקְצֵךְ". וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ.

"תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד!" (משלי ט, ט).

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה