התניה בחינוך · על מה אפשר להתנות?
* עַל דִּבְרֵי חֻלִּין אֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת. * עַל מִצְווֹת יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַתְנוֹת. * עַל צָרְכֵי נֶפֶשׁ אוֹ גּוּף הֶכְרֵחִיִּים לֹא שַׁיָּךְ לְהַתְנוֹת.
יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְהִזָּהֵר יוֹתֵר שֶׁלֹא לְהַגִּיעַ לִתְנַאי, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹא שַׁיָּךְ לְהַתְנוֹת עֲלֵיהֶם.
נְנַסֶּה לְפָרֵט:
דְּבָרִים שֶׁנִּתָּן לְהַתְנוֹת הֵם בִּצּוּעַ פְּעֻלַּת חֻלִּין אוֹ מְנִיעָה מֵעֲשִׂיַּת דְּבָרִים לֹא רְצוּיִים, כְּגוֹן: לְהַתְנוֹת כְּדֵי לִגְרֹם לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר אוֹ כְּדֵי לִמְנֹעַ בִּלְגּוּן הַחֶדֶר. מִקְרִים כְּגוֹן אֵלֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא מֻמְלָץ לְהַתְנוֹת בְּאֹפֶן תָּדִיר, מִכָּל מָקוֹם הֵם אֵינָם עֵרֶךְ עֶלְיוֹן, וְלָכֵן הַחֲשָׁשׁ לִסְלִידָה מִסֵּדֶר וְנִקָּיוֹן לֹא כָּל כָּךְ נוֹרָא וְאֵינוֹ בְּגֶדֶר עֲבֵרָה, וּבִפְרָט שֶׁשִּׁגְרַת הַחַיִּים גּוֹרֶמֶת לְאָדָם נוֹרְמָלִי לִרְצוֹת לִהְיוֹת מְסֻדָּר.
לְעֻמַּת זֹאת, לְהַתְנוֹת עַל מִצְווֹת אוֹ עֲבֵרוֹת: "אִם תְּקַיֵּם מִצְוָה פְּלוֹנִית, תּוּכַל לָצֵאת", אוֹ: "אִם תַּעֲשֶׂה עֲבֵרָה פְּלוֹנִית, לֹא תוּכַל לָצֵאת" - אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁרִי לַעֲשׂוֹת כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ הֶכְרֵחַ, מִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ לְהִזָּהֵר לְמַעֵט בּוֹ בְּמִשְׁנֵה זְהִירוּת בְּאֹפֶן יַחֲסִי לַהַתְנָיָה עַל דִּבְרֵי חֻלִּין הַנַּ"ל. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא פְּשׁוּטָה: שֶׁהֲרֵי הַטַּעַם לְהַתְנָיָה הוּא מִשּׁוּם הַחֲשָׁשׁ שֶׁהַיֶּלֶד יִתְחַמֵּק אוֹ לֹא יָבִין לְנָכוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ עֶקְרוֹנִיִּים בִּדְרִישָׁתֵנוּ, אוּלָם חָמוּר יוֹתֵר הַחֲשָׁשׁ אִם, חַס וְחָלִילָה, הַיֶּלֶד יִסְלֹד מֵהַמִּצְווֹת, שֶׁהֲרֵי מִצְווֹת הֵן עֵרֶךְ עֶלְיוֹן, וּמְאֹד מְאֹד חָשׁוּב וְרָצוּי לְהַפְנִים לַיֶּלֶד אֶת הַמִּצְווֹת מֵרָצוֹן, וְלֹא מִתּוֹךְ כְּפִיָּה, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַסְלִיד אוֹתָן בְּעֵינָיו. וְכַמּוּבָן, שֶׁכְּכָל שֶׁמַּרְבִּים בִּתְנָאִים, זֶה עָלוּל לִגְרֹם לִסְלִידָה [כַּנַּ"ל בְּמַטְּרַת הַתְּנַאי].
וְהַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלֹא שַׁיָּךְ לְהַתְנוֹת, זֶה צָרְכֵי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעֲלֵיהֶם לֹא נִתָּן לְוַתֵּר.
לְדֻגְמָא: אִם הָאִמָּא רָאֲתָה שֶׁרְאוּבֵן בְּנָהּ לֹא הֵכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וְהִיא מַתְנָה אִתּוֹ: "רַק אִם תִּגְמֹר לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, אֶתֵּן לְךָ לִישׁוֹן." הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, רְאוּבֵן עָיֵף, וְהִיא מַחֲזִיקָה אוֹתוֹ שֶׁלֹא יִישַׁן - הַאִם שַׁיָּךְ לְהַתְנוֹת דָּבָר כָּזֶה?! הֲרֵי אֵין זֶה נִשְׁלָט! הַיֶּלֶד עָיֵף, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיקוֹ כָּל הַלַּיְלָה. שֵׁנָה זֶה דָבָר הֶכְרֵחִי וְלֹא נִתָּן לְוִתּוּר. וְאוּלַי אַדְּרַבָּה, כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר נַחֲזִיק אוֹתוֹ עֵר - הוּא יִתְעַיֵּף יוֹתֵר וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וְלֹא הִשַּׂגְנוּ מְאוּמָה, וְעוֹד גָּרַעְנוּ - שֶׁלֹא עָמַדְנוּ בַּתְּנַאי, וְגַם יָצַרְנוּ מִרְמוּר אֵצֶל הַיֶּלֶד!
כְּמוֹ כֵן לְהַתְנוֹת: "שְׁמוּלִיק, אִם לֹא תִזְרֹק אֶת פַּח הָאַשְׁפָּה, לֹא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה" - הַאִם הַתְּנַאי מַעֲשִׂי? הַאִם הוּא בַּר בִּצּוּעַ? וַדַּאי שֶׁלֹא! וְכִי מֻתָּר לְמַאן דְּהוּ לִמְנֹעַ יְהוּדִי מִמִּצְוָה כָּלְשֶׁהִי? וְאִם הַיֶּלֶד יַחְלִיט שֶׁהוּא לֹא יִזְרֹק אֶת פַּח הָאַשְׁפָּה - יֶשְׁנָן שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת לָאִמָּא: אוֹ לְוַתֵּר עַל הַתְּנַאי [וּבְוַדַּאי שֶׁזֶּה מַה שֶּׁעָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת], אוֹ, חַס וְחָלִילָה, לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִתְּפִלָּה.
פָּשׁוּט הִכְנַסְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לְמַלְכֹּדֶת. וּמַה גַּם, שֶׁזֶּה עָלוּל לִגְרֹם לַיֶּלֶד קְרִירוּת בַּמִּצְווֹת. שֶׁהֲרֵי אִם הָאִמָּא חוֹשֶׁבֶת עַל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל וִתּוּר עַל מִצְוָה, פֵּרוּשׁ הַדָּבָר, שֶׁזֶּה לֹא מְחַיֵּב כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי, אוֹ הִנֵּה, יֵשׁ גַּם "צַד אַחֵר" לַמַּטְבֵּעַ.
כְּמוֹ כֵן אֵין לְהַתְנוֹת עַל אַהֲבַת הוֹרִים, דְּהַיְנוּ: "אִם אַתָּה תְקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אֹמַר, אָז אֲנִי אֹהַב אוֹתְךָ, וְאִם לֹא תְקַיֵּם, אָז דַּע לְךָ: אֵינִי אוֹהֵב אוֹתְךָ כְּלָל."
אַהֲבַת הוֹרִים הִיא בְּכָל מַצָּב!!! יֵשׁ לְךָ צַעַר, כּוֹאֵב לְךָ מְאֹד - זֶה מוּבָן! תַּבִּיעַ מֹרַת רוּחַ, תִּצְעַק, תַּעֲנִישׁ, תִּבְכֶּה, תַּבְטִיחַ פְּרָסִים, תַּעֲשֶׂה כָּל מַה שֶּׁבְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת לְתִקּוּן הַמַּצָּב, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֵין לְהַתְנוֹת אַהֲבַת הוֹרִים בְּמַעֲשִׂים. הַהוֹרִים וְאַהֲבָתָם לַיֶּלֶד הֵם לְלֹא תְנָאִים. הַתְנָיָה עַל אַהֲבַת הוֹרִים עֲלוּלָה לִיצֹר לַיֶּלֶד נֶזֶק חָמוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הָרֶוַח שֶׁהוּא יְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת כְּתוֹצָאָה מֵהַתְּנַאי. הַקֶּשֶׁר הַנַּפְשִׁי יִהְיֶה רַק דֶּרֶךְ הַמִּצְווֹת, וּמִמֵּילָא, אִם הַבֵּן לֹא יְקַיֵּם מִצְווֹת, הַקֶּשֶׁר "נֻתַּק". אוֹי וַאֲבוֹי!
אַתָּה רוֹצֶה לַהֲבִיאוֹ לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, מְצָא לְךָ דְּרָכִים אֲחֵרוֹת כְּמוֹ שֶׁקָּרָאתָ לְעֵיל וּכְמוֹ שֶׁתִּקְרָא לְקַמָּן, אֲבָל אַל תְּנַסֶּה לְהַשִּׂיג עַל יְדֵי הַתְנָיַת אַהֲבָתְךָ לַיֶּלֶד. בְּסִכּוּם לָמַדְנוּ שְׁלֹשָׁה תְנָאִים: 1] אֶפְשָׁרִי בִּתְדִירוּת נְמוּכָה בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם עֶרְכִּיִּים. 2] לֹא רָצוּי, אַךְ אֶפְשָׁר מִגְבָּלָה, אִם יְקַיֵּם מִצְוָה וְכַדּוֹמֶה. 3] אָסוּר לְהַתְנוֹת צָרְכֵי נֶפֶשׁ אוֹ מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוָה. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ.
"תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד!" (משלי ט, ט)