התניה בחינוך
מטרת התנאי
מַטְּרַת הַתְּנַאי לִמְנֹעַ תַּקָּלוֹת - אִם עַל יְדֵי הִתְחַמְּקוּת, וְאִם מִפְּנֵי הָעַצְלוּת.
הַתְּנַאי נוֹעָד לַעְזֹר לָנוּ בְּמִקְרֶה שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁבַּקָּשָׁה בִּלְבַד לֹא תַסְפִּיק - אִם מִשּׁוּם שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יָבִין עַד כַּמָּה הַבַּקָּשָׁה מְחַיֶּבֶת, וְאִם מִשּׁוּם שֶׁיִּצְרוֹ תוֹקְפוֹ לְהִתְחַמֵּק מִן הַבַּקָּשָׁה, וְיֵשׁ לוֹ תֵרוּץ מְשַׁכְנֵעַ: פָּשׁוּט הוּא חָשַׁב שֶׁזֶּה לֹא כָּל כָּךְ עֶקְרוֹנִי [וְאַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא יָדַע שֶׁזֶּה עֶקְרוֹנִי], וְלָכֵן הוּא עָלוּל שֶׁלֹא לְבַצֵּעַ אֶת הַבַּקָּשָׁה. וּלְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר נַבִּיעַ אֶת הַבַּקָּשָׁה בְּצוּרַת תְּנַאי, הַיֶּלֶד יָבִין שֶׁאָכֵן הַבַּקָּשָׁה מְחַיֶּבֶת, וְגַם הוּא לֹא יוּכַל לִטְעֹן: לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה עֶקְרוֹנִי, וּמִמֵּילָא לֹא בְקַלּוּת יִתְקְפֵהוּ יִצְרוֹ.
לְדֻגְמָא: רְאוּבֵן לֹא הֵכִין שִׁעוּרֵי בַיִת. הָאִמָּא מְבַקֶּשֶׁת לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וּרְאוּבֵן אָכֵן שָׁמַע אֶת הַבַּקָּשָׁה, אֲבָל אִם זֶה לֹא כָּל כָּךְ מִתְחַשֵּׁק לוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ קָשֶׁה מְעַט, וּמִמֵּילָא הוּא רוֹצֶה לְהִתְחַמֵּק, יִתָּכֵן שֶׁהוּא לֹא יַעֲשֶׂה אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וְיֵצֵא לְשַׂחֵק לְלֹא הַפְרָעָה. בְּלִבּוֹ הוּא יַחְשֹׁב: 'מָה הַבְּעָיָה, הֲרֵי אֶפְשָׁר לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת אַחַר כָּךְ. וַאֲפִלּוּ אִם אִמָּא תָּבוֹא בְטַעֲנָה מַדּוּעַ לֹא הֵכַנְתִּי שִׁעוּרֵי בַיִת - יֵשׁ לִי תְשׁוּבָה: לֹא יָדַעְתִּי שֶׁדַּוְקָא לִפְנֵי שֶׁאֵצֵא, עָלַי לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת. חָשַׁבְתִּי, שֶׁהָעִקָּר שֶׁאֲנִי מֵכִין שִׁעוּרֵי בַיִת.'
לְעֻמַּת זֹאת, אִם הָאִמָּא תֹּאמַר: "רְאוּבֵן, תּוּכַל לָצֵאת כַּאֲשֶׁר תִּגְמֹר לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת" - בְּצוּרַת תְּנַאי כָּזוֹ סָבִיר מְאֹד שֶׁהַיֶּלֶד יְבַצַּע אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו, וְרַק אַחַר כָּךְ יֵצֵא.
וּמַדּוּעַ?
מִשּׁוּם שֶׁעַל יְדֵי הַתְּנַאי הָאִמָּא הִבְהִירָה לִרְאוּבֵן שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לָצֵאת אִם הוּא לֹא יָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וְכַמּוּבָן שֶׁבְּאֹפֶן טִבְעִי הוּא מְעֻנְיָן לְשַׂחֵק, וְלָכֵן הוּא יָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת.
לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁ:
א. הַתְּנַאי עוֹזֵר לָנוּ לְהַבְהִיר לַיֶּלֶד, שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל דַּעְתֵּנוּ [בַּדֻּגְמָא הַנַּ"ל, עַד כְּדֵי שְׁלִילַת הַזְּכוּת לְשַׂחֵק].
ב. הַתְּנַאי מְהַוֶּה תַמְרִיץ לַיֶּלֶד לְבַצֵּעַ אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו [בַּמִּקְרֶה הַנַּ"ל, הָרָצוֹן לְשַׂחֵק מַמְרִיץ אוֹתוֹ לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, שֶׁהֵם הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַזְּכוּת לְשַׂחֵק], וְכַמּוּבָן מוֹנֵעַ פִּתּוּי לְהִתְחַמֵּק מִבִּצּוּעַ הַבַּקָּשָׁה.
האם רצוי להתנות?
עָלֵינוּ לִשְׁאֹף לְמַעֵט בִּתְנָאִים, וְאַדְּרַבָּא - לְהַגִּיעַ לְתוֹצָאוֹת עַל יְדֵי הַפְנָמָה לְלֵב הַיֶּלֶד.
לִכְאוֹרָה נִרְאֶה, שֶׁהַהַתְנָיָה הִיא חִיּוּבִית, מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ מַרְוִיחִים מְנִיעַת אִי־הֲבָנוֹת אוֹ מוֹנְעִים פִּתּוּי מֵהַיֶּלֶד לְהִתְחַמֵּק וְכַנַּ"ל, וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹנְעִים גַּם מֶתַח וּוִכּוּחִים עִם הַיֶּלֶד. פָּשׁוּט, כָּל הוֹרָאָה מִתְבַּצַּעַת בַּצּוּרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה, וְאִם כֵּן, אֵין תְּלֻנּוֹת, וּמִמֵּילָא אֵין מֶתַח, וְאַדְּרַבָּה - יֵשׁ מַחֲמָאוֹת וְעִדּוּד. וְאִם כֵּן, לִכְאוֹרָה כְּדַאי לְהַתְנוֹת בְּצוּרָה תְדִירָה [בְּאֹפֶן יַחֲסִי לַהֲבָנַת הַיֶּלֶד].
אוּלָם בְּהַשְׁקָפָה שְׁנִיָּה נִרְאֶה, שֶׁאֵין רָצוּי לְהַרְבּוֹת בְּהַתְנָיָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה יֵשׁ אֶת הָרֶוַח הַנַּ"ל, מִכָּל מָקוֹם, אֵין הַצָּר שׁוֹוֶה בַּנֶּזֶק. פָּשׁוּט יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ!
נַרְחִיב אֶת הַדְּבָרִים. הֲרֵי פָּשׁוּט הוּא, שֶׁבְּאֹפֶן טִבְעִי אֵין יֶלֶד שֶׁהוּא רָע אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה דַוְקָא לְהַכְעִיס [אָמְנָם יֵשׁ יְלָדִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם רָעִים]. אֵיזֶה יֶלֶד [אוֹ אֲפִלּוּ מְבֻגָּר] מְעֻנְיָן בִּגְעָרוֹת אוֹ אֲפִלּוּ בְּבִקֹּרֶת שְׁלִילִית?! אַדְּרַבָּה, כָּל יֶלֶד מְעֻנְיָן בְּמַחֲמָאוֹת וּבְהַעֲרָכָה, אֶלָּא שֶׁלִּפְעָמִים לֹא אָמַרְנוּ אֶת הַבַּקָּשָׁה בְּצוּרָה בְּרוּרָה. בַּמִּקְרֶה הַנַּ"ל, לְגַבֵּי שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּךְ: 'רְאוּבֵן יַקִּירִי, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתְּחִלָּה תָּכִין שִׁעוּרֵי בַיִת, וְאַחֲרֵי שֶׁתָּכִין שִׁעוּרֵי בַיִת, תֵּצֵא. זֶה יוֹתֵר טוֹב לְךָ, מִשּׁוּם שֶׁלִּפְעָמִים קוֹרֶה, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיָּצָאתָ, אַתָּה שׁוֹכֵחַ לְהָכִין שִׁעוּרֵי בַיִת, וּבְנוֹסָף - אַתָּה חוֹזֵר עָיֵף וְלֹא כָּל כָּךְ מְרֻכָּז, לָכֵן אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתָּכִין אֶת שִׁעוּרֶיךָ לִפְנֵי שֶׁאַתָּה יוֹצֵא'. הַבַּקָּשָׁה בַּצּוּרָה הַנַּ"ל בְּרוּרָה, וְסָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יְנַסֶּה לְהִתְחַמֵּק. פָּשׁוּט אֵין מָקוֹם לִטְעוֹת, וְאֵין עַל מָה לְהִתָּלוֹת בַּהִתְחַמְּקוּת.
אָמְנָם יְתֵרָה מִזֹּאת הִיא הַבְּעָיָה שֶׁעֲלוּלָה לִצְמֹחַ כְּתוֹצָאָה מֵהַתְנָיָה תְדִירָה. פָּשׁוּט הַיֶּלֶד יִתְרַגֵּל לְבִצּוּעַ בַּקָּשׁוֹת רַק עַל יְדֵי תְנָאִים, וְאִלּוּ בְּלִי תְנָאִים הוּא עָלוּל לְהָבִין שֶׁלֹא צָרִיךְ לְבַצֵּעַ! [מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְיֶלֶד שֶׁכָּל הוֹרָאָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ נֶאֶמְרָה בִּצְעָקוֹת - הוּא יִתְרַגֵּל לְבַצֵּעַ רַק עַל יְדֵי צְעָקוֹת, כַּיָּדוּעַ].
וְאִם יִשְׁאֲלוּ הַהוֹרִים: וּמַה בְּכָךְ שֶׁהַיֶּלֶד יִתְרַגֵּל לְבַצֵּעַ רַק עַל יְדֵי תְנָאִים? לָנוּ זֶה לֹא מַפְרִיעַ! פָּשׁוּט נַקְפִּיד שֶׁכָּל הַהוֹרָאוֹת תִּהְיֶינָה עַל יְדֵי תְנָאִים...
רֵאשִׁית, עָלֵינוּ לַחְשֹׁשׁ, שֶׁגַּם עִם הַחֶבְרָה הַסּוֹבֶבֶת אוֹתוֹ הוּא עָלוּל שֶׁלֹא לְבַצֵּעַ מַה שֶּׁמְּבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן תִּהְיֶה הַבַּקָּשָׁה מְלֻוָּה בִּתְנַאי, וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה מְאֹד גָּרוּעַ וּבִלְתִּי מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, וּמִמֵּילָא זֶה עָלוּל לִיצֹר בְּעָיוֹת רַבּוֹת.
זֹאת וְעוֹד, הַבַּקָּשׁוֹת הַמְלֻוּוֹת רַק עִם תְּנָאִים עֲלוּלוֹת לִגְרֹם לְרִחוּק וְחֹסֶר אֵמוּן בֵּין הַיֶּלֶד לַהוֹרִים, מִשּׁוּם שֶׁהַיֶּלֶד מֵבִין, שֶׁהַהוֹרִים לֹא סוֹמְכִים וְלֹא מַאֲמִינִים לוֹ, וְלָכֵן כָּל דָּבָר מְלֻוֶּה בִתְנַאי, וּמַה גַּם, שֶׁהַיֶּלֶד עָלוּל "לְהִשְׁתַּכְנֵעַ" שֶׁהוּא יֶלֶד כָּזֶה, שֶׁאֵינוֹ מְבַצֵּעַ בַּקָּשׁוֹת בְּלִי שֶׁהֵן מְלֻוּוֹת בִּתְנָאִים. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: הוּא יֶלֶד לֹא נֶאֱמָן. וְכַמּוּבָן, אִם הַיֶּלֶד חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ כְּיֶלֶד שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, הוּא פּוֹעֵל בְּהֶתְאֵם לְמַה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה מַהוּתוֹ, וְזֶה חֲבָל מְאֹד!
לָכֵן עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד לְמַעֵט בִּתְנָאִים, וְאַדְּרַבָּה - לְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּנְעִימָה, וְרַק בְּמִקְרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פִּתּוּי חָזָק וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ רְצִינִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנְּדַבֵּר בְּצוּרָה בְּרוּרָה עֲדַיִן הַיֶּלֶד עָלוּל לְהִתְפַּתּוֹת שֶׁלֹא לְבַצֵּעַ, אֲזַי רָצוּי לְהַתְנוֹת אִתּוֹ, וְזֹאת כְּדֵי לַעְזֹר לוֹ וְלָנוּ לִמְנֹעַ אֶת הַפִּתּוּי, וּכְבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר הַצְּפַתִּי: סוֹף מַעֲשֶׂה - בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה (מתוך הפיוט "לכה דודי" לר' שלמה אלקבץ).
צורת התנאי
אֶת הַתְּנַאי יֵשׁ לוֹמַר בְּלָשׁוֹן חִיּוּבִית, דְּהַיְנוּ מָה הַטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה אִם הַבֵּן יְבַצַּע אֶת הַתְּנַאי, וּמִמֵּילָא הַבֵּן יָבִין אֶת הַתּוֹצָאָה הַהֲפוּכָה אִם לֹא יְבַצַּע.
כָּאָמוּר לְעֵיל, מַטְּרַת הַתְּנַאי לְהַבְהִיר לַיֶּלֶד, שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל דַּעְתֵּנוּ, וּבָזֶה נִמְנַע חֲשָׁשׁ שֶׁהַיֶּלֶד יִתְחַמֵּק.
אוּלָם דָּא עָקָא - הוֹרִים רַבִּים טוֹעֲנִים, שֶׁעַל יְדֵי תְנָאִים זֶה לֹא עוֹזֵר, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, לִפְעָמִים זֶה גוֹרֵעַ! וְהַשְּׁאֵלָה הִיא: מַדּוּעַ?
תְּשׁוּבָה: סִבּוֹת רַבּוֹת לְכָךְ, וְכַנִּרְאֶה שֶׁאַחַת הַסִּבּוֹת הִיא, שֶׁצּוּרַת הַהַתְנָיָה הִיא שְׁגוּיָה (ישנן עוד סיבות שבל"נ נעמוד עליהן בהמשך). נַבְהִיר זֹאת עַל יְדֵי דֻגְמָא.
אִמָּא: "שְׁמוּלִיק! אִם לֹא תֶאֱסֹף אֶת הַצַּעֲצוּעִים, אֲנִי לֹא אֶתֵּן לְךָ לָצֵאת!" זֹאת דֻּגְמָא לְהַתְנָיָה שְׁגוּיָה.
וְכָךְ יֵשׁ לְהַתְנוֹת: אִמָּא: "שְׁמוּלִיק! כַּאֲשֶׁר תִּגְמֹר לֶאֱסֹף אֶת הַצַּעֲצוּעִים, אֲנִי אַרְשֶׁה לְךָ לָצֵאת!"
מָה הַהֶבְדֵּל?
תְּשׁוּבָה: בַּדֻּגְמָא הָרִאשׁוֹנָה הָאִמָּא הִתְנְתָה בְּצוּרָה שְׁלִילִית: "אִם לֹא, אֲנִי לֹא אַרְשֶׁה!" וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה עָלוּל מְאֹד לִיצֹר גֵּרוּי לְהִתְמָרְדוּת [אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַיֶּלֶד צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הוֹרָיו בְּכָל מִקְרֶה]. יֵשׁ כְּמִין יְצִירַת מַאֲבַק כֹּחוֹת בֵּין הָאִמָּא לַיֶּלֶד, כְּאִלּוּ הָאִמָּא אוֹמֶרֶת: "אֲנִי אֲנַצַּח וְלֹא יַעְזֹר לְךָ! אִם לֹא תֶאֱסֹף - לֹא תֵצֵא!" וּמִמֵּילָא הַיֶּלֶד עָלוּל "לִקְפֹּץ לִשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה" לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא לֹא נִכְנָע וְשֶׁאֵין הַיְצִיאָה הַחוּצָה מְהַוָּה אִיּוּם כְּלַפָּיו, וְלָכֵן לֹא יֶאֱסֹף אֶת הַצַּעֲצוּעִים. אוֹ, חַס וְחָלִילָה, הוּא עָלוּל לְהַרְאוֹת בְּהַפְגָּנָתִיּוּת שֶׁהוּא לֹא פוֹחֵד לַעֲבֹר עַל הַמִּגְבָּלָה. הוּא "יְנַצַּח" עַל יְדֵי שֶׁהוּא יֵצֵא, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא יְסַדֵּר אֶת הַצַּעֲצוּעִים. [לֹא תָמִיד הוּא חוֹשֵׁב מַה יִּהְיֶה אִם הוּא יַמְרֶה אֶת פִּי אִמּוֹ. הַיֶּלֶד לֹא צוֹפֶה אֶת הַנּוֹלָד. הֶעָתִיד לֹא בְהַשָּׂגָתוֹ. מְעַנְיֵן אוֹתוֹ הַהֹוֶה, דְּהַיְנוּ, שֶׁהוּא "הַמְנַצֵּחַ" כִּבְיָכוֹל.] וְגַם בְּמִקְרֶה שֶׁהַיֶּלֶד יֶאֱסֹף אֶת הַצַּעֲצוּעִים, כְּפִי בַּקָּשַׁת אִמּוֹ, עֲדַיִן יֶשְׁנָהּ תְּחוּשָׁה שֶׁל מִרְמוּר שֶׁעֲלוּלָה לִפְרֹץ בֶּעָתִיד בָּאֳפָנִים שׁוֹנִים, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד יִגְדַּל וְיִתְפַּתַּח בְּצוּרָה פִיזִית, וְהַמֵּבִין יָבִין!
אוּלָם לְעֻמַּת זֹאת, בַּדֻּגְמָא הַשְּׁנִיָּה, הַתְּנַאי הוּא בְּצוּרָה חִיּוּבִית: "כַּאֲשֶׁר תִּגְמֹר... אַרְשֶׁה" וְכוּ'. הַיֶּלֶד לֹא מְקַבֵּל זֹאת כְּמַאֲבָק, אֶלָּא כְּעֻבְדָּה מֻגְמֶרֶת - שֶׁהַיְצִיאָה מֵהַבַּיִת תִּהְיֶה כַּאֲשֶׁר יִגְמֹר לֶאֱסֹף אֶת הַצַּעֲצוּעִים וְלֹא לִפְנֵי כֵן. פָּשׁוּט, הַהוֹרִים הִבְהִירוּ, שֶׁרְצוֹנָם שֶׁהוּא יֶאֱסֹף אֶת הַצַּעֲצוּעִים וְרַק אַחַר כָּךְ יֵצֵא.
הַהוֹרִים לֹא הִפְסִידוּ מְאוּמָה בְּהַבְהָרַת הַדְּבָרִים וּמְנִיעַת פִּתּוּי וְהִתְחַמְּקוּת שֶׁל הַיֶּלֶד. פָּשׁוּט מְאֹד - אוֹתָהּ הַהוֹרָאָה וְאוֹתוֹ הַמֶּסֶר, רַק שֶׁהוּא "עָטוּף" בְּצוּרָה נָאָה וּמְקֻבֶּלֶת.
כלי עזר לתנאי
* הַהַסְבָּרָה בַּפֶּה וְהַסְבָּרַת הַפָּנִים הִנָּם כְּלֵי עֵזֶר לְהָסִיר אֶת עֹקֶץ הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁל הַיֶּלֶד. * הַהַסְבָּרָה מְשַׁדֶּרֶת שֶׁאָכֵן רָאוּי לְבַצֵּעַ אֶת הַתְּנַאי, וְאִלּוּ הַהִתְנַצְּלוּת מְשַׁדֶּרֶת שֶׁמִּן הַדִּין אֵין הַיֶּלֶד חַיָּב לְבַצֵּעַ. * רָצוּי שֶׁהַהַסְבָּרָה לֹא תִּהְיֶה בְּסָמוּךְ לִדְרִישָׁה מְחַיֶּבֶת.
בִּמְגַמָּה לְהַצְלִיחַ בַּהַתְנָיָה, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים הָרְצוּיִים לְהַצְלָחַת הַתְּנַאי. הָבָה נַעֲשֶׂה אִתָּם הֶכֵּרוּת!
כְּלִי נִפְלָא לְהֵעָזֵר בּוֹ הוּא הַהַסְבָּרָה.
כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד מֵבִין אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁבְּגִינָהּ נִתְּנָה הַהוֹרָאָה, אֲזַי לַיֶּלֶד קַל יוֹתֵר לְבַצֵּעַ אֶת הַהוֹרָאָה. פָּשׁוּט הוּא מֵבִין שֶׁחֲבָל לֹא לְבַצֵּעַ, זֶה הֶפְסֵד, וְלֹא כְּדַאי לְהַפְסִיד!
לְדֻגְמָא: אִם רוֹצִים שֶׁהַיֶּלֶד יִישַׁן לֹא יְאֻחַר מִשָּׁעָה מְסֻיֶּמֶת, לִפְעָמִים יֵשׁ צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְנַאי, כְּגוֹן לוֹמַר לוֹ: "אִם תַּצְלִיחַ לִישׁוֹן בַּשָּׁעָה הַנְּקוּבָה, בְּלִי נֶדֶר גַּם מָחָר תּוּכַל לְשַׂחֵק עִם פְּלוֹנִי!"
אוּלָם חָשׁוּב מְאֹד לְהַסְבִּיר לַיֶּלֶד, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא יָשֵׁן בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית, אָז יֵשׁ לוֹ כֹּחוֹת לָקוּם בַּזְּמַן וְלִהְיוֹת עֵרָנִי בַּלִּמּוּדִים - וְגַם הָאַחִים שֶׁלּוֹ לוֹמְדִים מִמֶּנּוּ לִישׁוֹן בַּזְּמַן. וּלְעֻמַּת זֹאת, אִם הוּא לֹא יָשֵׁן בַּזְּמַן, אֲזַי עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת תּוֹצָאוֹת הֲפוּכוֹת, חַס וְחָלִילָה, וְכוּ'.
כַּאֲשֶׁר מַסְבִּירִים בַּצּוּרָה הַנַּ"ל, אֲנַחְנוּ מַרְוִיחִים שֶׁהַהִתְנַגְּדוּת שֶׁל הַיֶּלֶד נֶחֱלֶשֶׁת אוֹ נֶעְלֶמֶת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלַּהוֹרָאָה "לִישׁוֹן בַּזְּמַן" יֵשׁ סִבָּה, וְלֹא לְחִנָּם נִתְּנָה, וְעַל פִּי רֹב הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהִיא נְכוֹנָה, אֶלָּא שֶׁיִּצְרוֹ תוֹקְפוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (ז, כ"א): "הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה". יֶלֶד זֶה יֶלֶד. הוּא מְשֻׁחָד לְיִצְרוֹ הָרָע!
וְגַם אִם הוּא לֹא מְשֻׁכְנָע שֶׁאָכֵן הַסִּבָּה מֻצְדֶּקֶת, מִכָּל מָקוֹם, עַל יְדֵי שֶׁמְּנַסִּים לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הַטַּעַם, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה שְׁרִירוּתִי, אֶלָּא יֵשׁ לָזֶה טַעַם לְדַעַת הוֹרָיו, שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהַטַּעַם מֻצְדָּק.
וּמְאֹד חָשׁוּב לְהַדְגִּישׁ, שֶׁהַהַסְבָּרָה הָרְצוּיָה בְּיוֹתֵר הִיא הַהַסְבָּרָה שֶׁלֹא בִשְׁעַת מַעֲשֶׂה. בַּדֻּגְמָא הַנַּ"ל, אִם נַסְבִּיר לַיֶּלֶד, כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ זְמַן הַשֵּׁנָה, אֶת חֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן, הַיֶּלֶד עָלוּל לְחַפֵּשׂ סִבּוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת שֶׁלֹא לְקַבֵּל אֶת הַנִּמּוּק שֶׁל הַהוֹרִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהַהַסְבָּרָה מִתְנַגֶּשֶׁת לוֹ בָּאִינְטֶרֶס הַמִּיָּדִי שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִישׁוֹן, וְאִלּוּ הַהַסְבָּרָה פָּשׁוּט "מַגְבִּילָה" אוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מְשֻׁחָד לָאִינְטֶרֶס שֶׁלּוֹ, אֲזַי הוּא יַעֲשֶׂה מַאֲמָץ לִפְסֹל אֶת הַהַסְבָּרָה. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא לֹא יִמְצָא "תֵּרוּץ" אוֹ "קֻשְׁיָה", מִכָּל מָקוֹם, הַהַסְבָּרָה שֶׁל הַהוֹרִים תִּהְיֶה עָלָיו לְמַשָּׂא. הוּא לֹא יֹאהַב שֶׁהַהוֹרִים יַסְבִּירוּ טְעָמִים שֶׁ"קּוֹשְׁרִים" וּ"מַגְבִּילִים" אוֹתוֹ.
לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר הַהַסְבָּרָה אֵינָהּ סְמוּכָה לִזְמַן הַשֵּׁנָה, הוּא "אֵינוֹ דּוֹאֵג כָּל כָּךְ". אֵצֶל הַיֶּלֶד, הֶעָתִיד וְהַתַּרְגּוּם שֶׁל הַהַסְבָּרָה לִשְׂפַת הַמַּעֲשֶׂה הוּא מְעֻרְפָּל [בְּאֹפֶן יַחֲסִי לַהַסְבָּרָה בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה], וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁהַשֹּׁחַד שֶׁהוּא נָתוּן בּוֹ, דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת עֵר מֵעֵבֶר לַזְּמַן הַנָּקוּב, הוּא חַלָּשׁ יוֹתֵר, וְהַסִּכּוּיִים לְקַבֵּל אֶת הַהַסְבָּרָה, וְכֵן הָרָצוֹן לִשְׁמֹעַ מִן הַהוֹרִים, הֵם גְּדוֹלִים יוֹתֵר.
הָעִקָּרוֹן הַנַּ"ל - לְהַסְבִּיר שֶׁלֹא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה - יָפֶה כֹחוֹ לְכָל הֶרְגֵּל אוֹ מִצְוָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַקְנוֹת וּלְהַפְנִים לַיֶּלֶד. אָמְנָם יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּהַסְבָּרָה, מִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹא תוּבַן הַהַסְבָּרָה כְּהִתְנַצְּלוּת, מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵי הֲפָכִים. הַהַסְבָּרָה מְשַׁדֶּרֶת, שֶׁאָכֵן מוּבָן וְטִבְעִי הַדָּבָר הַתְּנַאי שֶׁהִתְנֵינוּ אִתּוֹ, וְאִלּוּ לְעֻמַּת זֹאת הַהִתְנַצְּלוּת פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁהַתְּנַאי לֹא כָּל כָּךְ מֻצְדָּק אוֹ לֹא כָּל כָּךְ מֻכְרָח, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ מִתְנַצְּלִים. וְכַמּוּבָן, כַּאֲשֶׁר יֶלֶד יוֹדֵעַ וּמֵבִין שֶׁאָכֵן הַתְּנַאי מֻכְרָח וּמֻצְדָּק, אֲזַי הוּא יְצַיֵּת בְּרָצוֹן לַתְּנַאי. וּלְעֻמַּת זֹאת בְּמִקְרֶה שֶׁל הִתְנַצְּלוּת, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מֵבִין מִדְּבָרֵינוּ שֶׁאֵין זֶה מֻצְדָּק אוֹ אֵין זֶה מֻכְרָח לְהַתְנוֹת, אֲזַי הוּא עָלוּל לְהִתְנַגֵּד לַתְּנַאי שֶׁנִּרְאֶה לוֹ כְעָוֶל, וּכְמוֹ שֶׁהַהוֹרִים בְּעַצְמָם רוֹמְזִים לוֹ עַל יְדֵי הַהִתְנַצְּלוּת.
דֻּגְמָא לְהַסְבָּרָה: "רְאוּבֵן! הַחֶדֶר צָרִיךְ לִהְיוֹת מְסֻדָּר לִפְנֵי הַשָּׁעָה שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ סֵדֶר יוֹם, וְאִם לֹא תְסַדֵּר לִפְנֵי הַשָּׁעָה שֵׁשׁ, לֹא תוּכַל לְהִתְפַּנּוֹת לָזֶה, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים נוֹסָפִים לַעֲשׂוֹת. לָכֵן עָלֶיךָ לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר, וְכַאֲשֶׁר תִּגְמֹר, אָז תּוּכַל לָצֵאת לְשַׂחֵק."
דֻּגְמָא לְהִתְנַצְּלוּת: "רְאוּבֵן! עָלֶיךָ לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר עַד הַשָּׁעָה שֵׁשׁ, וְכַאֲשֶׁר תִּגְמֹר לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר, תּוּכַל לָצֵאת. וַאֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁאֲנִי מַגְבִּיל אוֹתְךָ. אֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁאַתָּה מֵבִין אוֹתִי."
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁתֵּי הַדֻּגְמָאוֹת? תְּשׁוּבָה: הַדֻּגְמָא הָרִאשׁוֹנָה, בְּרוּחַ הַדְּבָרִים מוּבָן, שֶׁסִּדּוּר הַחֶדֶר לִפְנֵי הַיְצִיאָה הוּא פֹּעַל יוֹצֵא שֶׁל כֹּרַח הַמְּצִיאוּת [שֶׁאַחֲרֵי הַשָּׁעָה שֵׁשׁ לֹא יוּכַל לְסַדֵּר, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד סִדּוּרִים וְעִנְיָנִים אֲחֵרִים], וְלָכֵן מֻצְדָּק לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ לְהַתְנוֹת אִתּוֹ שֶׁיְּסַדֵּר וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּדֻּגְמָא הַשְּׁנִיָּה, הַיֶּלֶד מֵבִין שֶׁזּוֹ מִגְבָּלָה שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלֹא בְהֶכְרֵחַ מֻצְדֶּקֶת, אוֹ אֲפִלּוּ לֹא מֻצְדֶּקֶת, וְלָכֵן הֵם מִתְנַצְּלִים וּמְבַקְשִׁים אֶת הַסְכָּמָתוֹ [אַתָּה מֵבִין אוֹתִי?].
כְּלִי נוֹסָף הוּא "הַסְבָּרַת פָּנִים". דְּהַיְנוּ, גַּם כַּאֲשֶׁר הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בְּהַתְנָיָה, אֵין פֵּרוּשׁוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְאוֹת סֵבֶר פָּנִים חֲמוּרוֹת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, עָלֵינוּ לְהַסְבִּיר פָּנִים אוֹהֲבוֹת וּלְהַקְרִין לַיֶּלֶד, שֶׁאִם הוּא יַצְלִיחַ לְבַצֵּעַ אֶת מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנּוּ, זֶה יֵרָאֶה כְּהֶשֵּׂג שֶׁל הַיֶּלֶד וְאָנוּ מַעֲרִיכִים זֹאת, זֶה מַרְאֶה לָנוּ שֶׁהוּא עִם מִדּוֹת טוֹבוֹת אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹפִי יַצִּיב וְכַדּוֹמֶה. בְּסִכּוּם, הוּא צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁכְּדַאי לוֹ לְבַצֵּעַ אֶת הַבַּקָּשָׁה גַּם בְּלִי קֶשֶׁר לָעֹנֶשׁ. פָּשׁוּט מְאֹד נוֹסְפָה לוֹ "נְקֻדַּת זְכוּת". אִם נַסְבִּיר לוֹ פָנִים כַּנַּ"ל, זֶה יַחֲלִישׁ אֶת הָרָצוֹן לְהִתְנַגֵּד אוֹ לְהִתְחַמֵּק, וְאַדְּרַבָּה, זֶה עָשׂוּי לְהַמְרִיץ אוֹתוֹ לְבַצֵּעַ וְעוֹד לִרְצוֹת אֶתְגָּרִים נוֹסָפִים, וְכַנַּ"ל בְּ"צוּרַת הַתְּנַאי".
כְּמוֹ כֵן אֶפְשָׁר לְהַצִּיעַ לוֹ עֶזְרָה חֶלְקִית בְּאֹפֶן זְמַנִּי [כַּמּוּבָן, בְּמִקְרֶה שֶׁשַּׁיָּךְ]. זֶה מַרְאֶה לַיֶּלֶד שֶׁלֹא עוֹשִׂים לוֹ בְּדַוְקָא, וְגַם הַהֲקַלָּה בְּבִצּוּעַ הָאֶתְגָּר מְעוֹדֶדֶת אוֹתוֹ לִרְצוֹת לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה.
אֵין שׁוּם פְּסוּל לְהַצִּיעַ בְּשָׁלָב רִאשׁוֹן עִדּוּד עַל יְדֵי פְרָס בְּמִדָּה וְרוֹאִים שֶׁהָאֶתְגָּר מִדַּי קָשֶׁה פִיזִית אוֹ הַסְבָּרָתִית, וּבִפְרָט אִם יֵשׁ חֲרִיגִים, שֶׁאָז זֶה כְּעֵין הַקְרָבָה מִצַּד הַיֶּלֶד. אוּלָם יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ לַיֶּלֶד, שֶׁאֵין בִּצּוּעַ הַמַּעֲשֶׂה מֻתְנֶה בִּנְתִינַת הַפְּרָס, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, גַּם בְּלִי פְרָס יֵשׁ לְבַצֵּעַ אֶת הָאֶתְגָּר, אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ מְאֹד מְעֻנְיָנִים לְהָקֵל עָלָיו לְבַצֵּעַ, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ מְעוֹדְדִים בִּפְרָס.
לְדֻגְמָא, אִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיַּגִּיעַ מֻקְדָּם לַתְּפִלָּה, וַאֲנַחְנוּ מַתְנִים אִתּוֹ: "אִם תַּצְלִיחַ לָקוּם וּלְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַתְּפִלָּה, תּוּכַל לְשַׂחֵק עַד הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה, וַאֲנַחְנוּ מְאֹד נִשְׂמַח אִם תַּצְלִיחַ לָקוּם וּלְהַגִּיעַ בַּזְּמַן, וַאֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים לָתֵת לְךָ פְּרָס, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר תָּקוּם שְׁבוּעַ יָמִים בִּזְמַן זֶה. כַּמּוּבָן, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לָקוּם וּלְהַגִּיעַ בַּזְּמַן בְּלִי קֶשֶׁר לַפְּרָס. אֶת הַפְּרָס אֲנַחְנוּ רוֹצִים לָתֵת מִתּוֹךְ שִׂמְחָתֵנוּ שֶׁאַתָּה מַצְלִיחַ לָקוּם בַּזְּמַן לַתְּפִלָּה וְטוֹב לְךָ."
כַּאֲשֶׁר אֵין בְּרֵרָה, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲנִישָׁה. אִם נִתָּן, רָצוּי מְאֹד לְלַוּוֹת אֶת הָעֲנִישָׁה בְּהַסְבָּרָה עֲקִיפָה עַל שֶׁבְּלֵית בְּרֵרָה עָלֵינוּ לְהַעֲנִישׁוֹ. [דֻּגְמָא לְהַסְבָּרָה עֲקִיפָה: יֶלֶד שֶׁלֹא מֵכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וְאַחֲרֵי נִסְיוֹנוֹת רַבִּים עֲדַיִן הַיֶּלֶד לֹא מֵכִין אֶת שִׁעוּרָיו וְלָכֵן הֶחְלִיטוּ הַהוֹרִים לְהַעֲנִישׁוֹ, יֵשׁ לוֹמַר לוֹ: "חֲבָל מְאֹד שֶׁאֲנַחְנוּ נֶאֱלָצִים לְהַעֲנִישׁ!"] וּכְמוֹ כֵן לְהַקְרִין לוֹ שֶׁלֹא שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ אוֹ יַחְלִיט לֹא לְבַצֵּעַ מַה שֶּׁלֹא נִרְאֶה לוֹ, אֶלָּא עָלָיו לָדַעַת, שֶׁהַהוֹרִים הֵם קוֹבְעִים, וְעַל פִּיהֶם יֵצֵא וְעַל פִּיהֶם יָבוֹא!
על מה אפשר להתנות?
* עַל דִּבְרֵי חֻלִּין אֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת. * עַל מִצְווֹת יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַתְנוֹת. * עַל צָרְכֵי נֶפֶשׁ אוֹ גּוּף הֶכְרֵחִיִּים לֹא שַׁיָּךְ לְהַתְנוֹת.
יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְהִזָּהֵר יוֹתֵר שֶׁלֹא לְהַגִּיעַ לִתְנַאי, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹא שַׁיָּךְ לְהַתְנוֹת עֲלֵיהֶם.
נְנַסֶּה לְפָרֵט:
דְּבָרִים שֶׁנִּתָּן לְהַתְנוֹת הֵם בִּצּוּעַ פְּעֻלַּת חֻלִּין אוֹ מְנִיעָה מֵעֲשִׂיַּת דְּבָרִים לֹא רְצוּיִים, כְּגוֹן: לְהַתְנוֹת כְּדֵי לִגְרֹם לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר אוֹ כְּדֵי לִמְנֹעַ בִּלְגּוּן הַחֶדֶר. מִקְרִים כְּגוֹן אֵלֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא מֻמְלָץ לְהַתְנוֹת בְּאֹפֶן תָּדִיר, מִכָּל מָקוֹם הֵם אֵינָם עֵרֶךְ עֶלְיוֹן, וְלָכֵן הַחֲשָׁשׁ לִסְלִידָה מִסֵּדֶר וְנִקָּיוֹן לֹא כָּל כָּךְ נוֹרָא וְאֵינוֹ בְּגֶדֶר עֲבֵרָה, וּבִפְרָט שֶׁשִּׁגְרַת הַחַיִּים גּוֹרֶמֶת לְאָדָם נוֹרְמָלִי לִרְצוֹת לִהְיוֹת מְסֻדָּר.
לְעֻמַּת זֹאת, לְהַתְנוֹת עַל מִצְווֹת אוֹ עֲבֵרוֹת: "אִם תְּקַיֵּם מִצְוָה פְּלוֹנִית, תּוּכַל לָצֵאת", אוֹ: "אִם תַּעֲשֶׂה עֲבֵרָה פְּלוֹנִית, לֹא תוּכַל לָצֵאת" - אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁרִי לַעֲשׂוֹת כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ הֶכְרֵחַ, מִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ לְהִזָּהֵר לְמַעֵט בּוֹ בְּמִשְׁנֵה זְהִירוּת בְּאֹפֶן יַחֲסִי לַהַתְנָיָה עַל דִּבְרֵי חֻלִּין הַנַּ"ל. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא פְּשׁוּטָה: שֶׁהֲרֵי הַטַּעַם לְהַתְנָיָה הוּא מִשּׁוּם הַחֲשָׁשׁ שֶׁהַיֶּלֶד יִתְחַמֵּק אוֹ לֹא יָבִין לְנָכוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ עֶקְרוֹנִיִּים בִּדְרִישָׁתֵנוּ, אוּלָם חָמוּר יוֹתֵר הַחֲשָׁשׁ אִם, חַס וְחָלִילָה, הַיֶּלֶד יִסְלֹד מֵהַמִּצְווֹת, שֶׁהֲרֵי מִצְווֹת הֵן עֵרֶךְ עֶלְיוֹן, וּמְאֹד מְאֹד חָשׁוּב וְרָצוּי לְהַפְנִים לַיֶּלֶד אֶת הַמִּצְווֹת מֵרָצוֹן, וְלֹא מִתּוֹךְ כְּפִיָּה, וְקַל וָחֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַסְלִיד אוֹתָן בְּעֵינָיו. וְכַמּוּבָן, שֶׁכְּכָל שֶׁמַּרְבִּים בִּתְנָאִים, זֶה עָלוּל לִגְרֹם לִסְלִידָה [כַּנַּ"ל בְּמַטְּרַת הַתְּנַאי].
וְהַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלֹא שַׁיָּךְ לְהַתְנוֹת, זֶה צָרְכֵי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעֲלֵיהֶם לֹא נִתָּן לְוַתֵּר.
לְדֻגְמָא: אִם הָאִמָּא רָאֲתָה שֶׁרְאוּבֵן בְּנָהּ לֹא הֵכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וְהִיא מַתְנָה אִתּוֹ: "רַק אִם תִּגְמֹר לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, אֶתֵּן לְךָ לִישׁוֹן." הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, רְאוּבֵן עָיֵף, וְהִיא מַחֲזִיקָה אוֹתוֹ שֶׁלֹא יִישַׁן - הַאִם שַׁיָּךְ לְהַתְנוֹת דָּבָר כָּזֶה?! הֲרֵי אֵין זֶה נִשְׁלָט! הַיֶּלֶד עָיֵף, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיקוֹ כָּל הַלַּיְלָה. שֵׁנָה זֶה דָבָר הֶכְרֵחִי וְלֹא נִתָּן לְוִתּוּר. וְאוּלַי אַדְּרַבָּה, כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר נַחֲזִיק אוֹתוֹ עֵר - הוּא יִתְעַיֵּף יוֹתֵר וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וְלֹא הִשַּׂגְנוּ מְאוּמָה, וְעוֹד גָּרַעְנוּ - שֶׁלֹא עָמַדְנוּ בַּתְּנַאי, וְגַם יָצַרְנוּ מִרְמוּר אֵצֶל הַיֶּלֶד!
כְּמוֹ כֵן לְהַתְנוֹת: "שְׁמוּלִיק, אִם לֹא תִזְרֹק אֶת פַּח הָאַשְׁפָּה, לֹא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה" - הַאִם הַתְּנַאי מַעֲשִׂי? הַאִם הוּא בַּר בִּצּוּעַ? וַדַּאי שֶׁלֹא! וְכִי מֻתָּר לְמַאן דְּהוּ לִמְנֹעַ יְהוּדִי מִמִּצְוָה כָּלְשֶׁהִי? וְאִם הַיֶּלֶד יַחְלִיט שֶׁהוּא לֹא יִזְרֹק אֶת פַּח הָאַשְׁפָּה - יֶשְׁנָן שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת לָאִמָּא: אוֹ לְוַתֵּר עַל הַתְּנַאי [וּבְוַדַּאי שֶׁזֶּה מַה שֶּׁעָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת], אוֹ, חַס וְחָלִילָה, לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִתְּפִלָּה.
פָּשׁוּט הִכְנַסְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לְמַלְכֹּדֶת. וּמַה גַּם, שֶׁזֶּה עָלוּל לִגְרֹם לַיֶּלֶד קְרִירוּת בַּמִּצְווֹת. שֶׁהֲרֵי אִם הָאִמָּא חוֹשֶׁבֶת עַל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל וִתּוּר עַל מִצְוָה, פֵּרוּשׁ הַדָּבָר, שֶׁזֶּה לֹא מְחַיֵּב כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי, אוֹ הִנֵּה, יֵשׁ גַּם "צַד אַחֵר" לַמַּטְבֵּעַ.
כְּמוֹ כֵן אֵין לְהַתְנוֹת עַל אַהֲבַת הוֹרִים, דְּהַיְנוּ: "אִם אַתָּה תְקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אֹמַר, אָז אֲנִי אֹהַב אוֹתְךָ, וְאִם לֹא תְקַיֵּם, אָז דַּע לְךָ: אֵינִי אוֹהֵב אוֹתְךָ כְּלָל."
אַהֲבַת הוֹרִים הִיא בְּכָל מַצָּב!!! יֵשׁ לְךָ צַעַר, כּוֹאֵב לְךָ מְאֹד - זֶה מוּבָן! תַּבִּיעַ מֹרַת רוּחַ, תִּצְעַק, תַּעֲנִישׁ, תִּבְכֶּה, תַּבְטִיחַ פְּרָסִים, תַּעֲשֶׂה כָּל מַה שֶּׁבְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת לְתִקּוּן הַמַּצָּב, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֵין לְהַתְנוֹת אַהֲבַת הוֹרִים בְּמַעֲשִׂים. הַהוֹרִים וְאַהֲבָתָם לַיֶּלֶד הֵם לְלֹא תְנָאִים. הַתְנָיָה עַל אַהֲבַת הוֹרִים עֲלוּלָה לִיצֹר לַיֶּלֶד נֶזֶק חָמוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הָרֶוַח שֶׁהוּא יְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת כְּתוֹצָאָה מֵהַתְּנַאי. הַקֶּשֶׁר הַנַּפְשִׁי יִהְיֶה רַק דֶּרֶךְ הַמִּצְווֹת, וּמִמֵּילָא, אִם הַבֵּן לֹא יְקַיֵּם מִצְווֹת, הַקֶּשֶׁר "נֻתַּק". אוֹי וַאֲבוֹי!
אַתָּה רוֹצֶה לַהֲבִיאוֹ לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, מְצָא לְךָ דְּרָכִים אֲחֵרוֹת כְּמוֹ שֶׁקָּרָאתָ לְעֵיל וּכְמוֹ שֶׁתִּקְרָא לְקַמָּן, אֲבָל אַל תְּנַסֶּה לְהַשִּׂיג עַל יְדֵי הַתְנָיַת אַהֲבָתְךָ לַיֶּלֶד. בְּסִכּוּם לָמַדְנוּ שְׁלֹשָׁה תְנָאִים: 1] אֶפְשָׁרִי בִּתְדִירוּת נְמוּכָה בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם עֶרְכִּיִּים. 2] לֹא רָצוּי, אַךְ אֶפְשָׁר מִגְבָּלָה, אִם יְקַיֵּם מִצְוָה וְכַדּוֹמֶה. 3] אָסוּר לְהַתְנוֹת צָרְכֵי נֶפֶשׁ אוֹ מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוָה. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ.
"תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד!" (משלי ט, ט)
התנה לנער על פי דרכו
* יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְהַתְנוֹת בְּאֹפֶן שֶׁהַיֶּלֶד יוּכַל לְקַבְּלוֹ. * יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁהַתְּנַאי יְעוֹרֵר אֶת הַיֶּלֶד. * אֵין לְשַׁדֵּר אֲוִירַת מַאֲבָק אוֹ הִתְנַצְּחוּת.
לָמַדְנוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא (נה ע"ב): אִם הַשּׁוֹמֵר הִנִּיחַ אֶת הַכִּבְשָׂה בְּמָקוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת עַל הַדִּיר - אַף עַל פִּי שֶׁסָּגַר בִּפְנֵי הַכִּבְשָׂה אֶת הַדֶּלֶת סְגִירָה נוֹרְמָלִית, דְּהַיְנוּ, שֶׁרוּחַ רְגִילָה לֹא פוֹרֶצֶת אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַדִּיר, בְּכָל זֹאת, אִם הַכִּבְשָׂה בָּרְחָה, הַשּׁוֹמֵר חַיָּב לְשַׁלֵּם. וּמַסְבִּירָה הַגְּמָרָא (לקמן דף נו ע"א) אֶת הַטַּעַם: מִשּׁוּם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְצַעֶרֶת אֶת הַכִּבְשָׂה, וּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא מִצְטַעֶרֶת, הִיא מְנַסָּה בְּכָל הַכֹּחוֹת וּבְכָל הַתַּחְבּוּלוֹת לִפְרֹץ לָהּ דֶּרֶךְ לָצֵאת.
לְעֻמַּת זֹאת, יָדוּעַ שֶׁהַחֲמוֹר אֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז לֹא מַפְרִיעָה לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ - כָּךְ טָבַע הַבּוֹרֵא יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ בְּעוֹלָמוֹ, וּמִמֵּילָא טִבְעִי הַדָּבָר שֶׁהוּא לֹא יִתְאַמֵּץ לִבְרֹחַ. לְהַבְדִּיל - מוֹתָר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה, וּמִכָּל מָקוֹם אָמְרוּ חֲזַ"ל: כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶם שָׁוִין זֶה לָזֶה, כָּךְ אֵין דֵּעוֹתֵיהֶם שָׁווֹת זוֹ לָזוֹ (תנחומא פנחס י).
לְכָל אָדָם יֵשׁ דֵּעוֹת וּתְכוּנוֹת יִחוּדִיּוֹת, וּמִמֵּילָא מוּבָן, מַה שֶּׁטּוֹב לְאֶחָד אֵינוֹ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁזֶּה טוֹב לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן לְהֵפֶךְ - מַה שֶּׁמַּפְרִיעַ לָזֶה אֵינוֹ בְּהֶכְרֵחַ מַפְרִיעַ לַחֲבֵרוֹ. זֹאת וְעוֹד, יֵשׁ סוּגֵי אֲנָשִׁים - הָאֶחָד וַתְּרָן וְהָאַחֵר עַקְשָׁן, יֵשׁ כַּעֲסָן וְיֵשׁ קַרהַמֶּזֶג, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ.
וּמֵעַתָּה נָבִין, שֶׁאֵין לְהַתְנוֹת בְּצוּרָה אֲחִידָה עִם כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, לֹא בְצוּרַת הַדִּבּוּר וְלֹא בְמִגְבָּלוּת הַתְּנַאי וְלֹא בַתְּדִירוּת וְכוּ', אֶלָּא יֵשׁ לְהַתְנוֹת לְכָל יֶלֶד לְפִי מִזְגּוֹ.
לְדֻגְמָא: יֶלֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְטִיָּה לְעַקְשָׁנוּת, עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד בְּמִשְׁנֵה זְהִירוּת לְהַסְבִּיר לוֹ בְּצוּרָה בִּלְתִּי מְחַיֶּבֶת, וּלְהִשְׁתַּדֵּל עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לָתֵת לוֹ לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת בְּצוּרָה עַצְמִית, וְלֹא לְהַכְתִּיב לוֹ מַסְקָנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נוֹטֶה לְהִתְנַגֵּד. וְרַק לְאַחַר הַסְבָּרָה נְאוֹתָה, יֵשׁ לְהַתְנוֹת אִתּוֹ תְּנָאִים שֶׁמַּגְבִּילִים אוֹתוֹ, וְעִם זֹאת, יֵשׁ לְצַמְצֵם עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר אֶת הַמִּגְבָּלוֹת שֶׁאֵין בָּרוּר לוֹ טַעְמָן. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לְהַקְפִּיד, שֶׁצְּלִיל הַדִּבּוּר לֹא יִהְיֶה בְצוּרַת הַכְרָזַת מִלְחָמָה, אֶלָּא לְהֵפֶךְ - יֵשׁ לְהַקְפִּיד אֶצְלוֹ יוֹתֵר מֵאֵצֶל יֶלֶד אַחֵר שֶׁהַ"טּוֹן" שֶׁל הַדִּבּוּר יִהְיֶה מְשַׁכְנֵעַ וּמַרְאֶה שֶׁאָנוּ מַתְנִים מֵחֹסֶר בְּרֵרָה אַחֶרֶת וּמִתּוֹךְ רָצוֹן לְחַנְּכוֹ אוֹ לְהֵטִיב לוֹ, וְזֹאת מִשּׁוּם נְטִיָּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לְהִתְנַגֵּד וּלְהִתְעַקֵּשׁ עַל דַּעְתּוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא חוֹשֵׁב שֶׁעוֹשִׂים לוֹ עָוֶל. אֱמֶת הִיא, שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהַזְנִיחוֹ בְּלִי שׁוּם טִפּוּל חִנּוּכִי, וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה כּוֹלֵל גַּם הַתְנָיָה, אוּלָם מִכָּל מָקוֹם, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּצוּרָה אִטִּית וּזְהִירָה יוֹתֵר בְּיַחַס לְיֶלֶד שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה לְעַקְשָׁנוּת, וְזֹאת מִשּׁוּם הַסִּבּוֹת הַנַּ"ל.
דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת: אִם מְדֻבָּר בְּיֶלֶד קַר־הַמֶּזֶג [אָדִישׁ] - בְּמִקְרֶה זֶה הַטִּפּוּל שׁוֹנֶה. אֶצְלוֹ יֵשׁ לְהַבְלִיט אֶת הַמִּגְבָּלוֹת שֶׁמַּגְבִּילִים אוֹתוֹ בְּמַטָּרָה "לְעוֹרֵר" אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ וְלִגְרֹם לוֹ לִרְצוֹת לְהִתְיַשֵּׁר. כְּגוֹן, כַּאֲשֶׁר רוֹצִים שֶׁהוּא יְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר, יֵשׁ לְהַגְבִּיל אוֹתוֹ בְּמִגְבָּלוֹת שֶׁ"יַּפְרִיעוּ לוֹ", שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מֵהָאֲדִישׁוּת, כְּגוֹן לֶאֱסֹר עָלָיו לָצֵאת מֵהַחֶדֶר עַד שֶׁהַחֶדֶר יִהְיֶה מְסֻדָּר. וּכְמוֹ כֵן אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמֵנוּ לוֹמַר אֶת הַתְּנַאי בְּצוּרָה מִתְמַרְמֶרֶת עַל אִי־הַסֵּדֶר, וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה נִשְׁמָע מְעַט כְּעֹנֶשׁ [לְעֻמַּת הַיֶּלֶד הַנּוֹטֶה לְעַקְשָׁנוּת, שֶׁלֹא רָצוּי לְהַשְׁמִיעַ זֹאת בְּצוּרַת הִתְמַרְמְרוּת]. לְדֻגְמָא, אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּךְ: "מַדּוּעַ חַדְרְךָ אֵינוֹ מְסֻדָּר? מָה, אֵין לְךָ יָדַיִם?! זֶה מְאֹד מְאֹד מַפְרִיעַ לִי! אֲנִי לֹא מַסְכִּימָה שֶׁהַחֶדֶר יִהְיֶה מְבֻלְגָּן! אַתָּה תוּכַל לָצֵאת מֵהַחֶדֶר רַק אַחֲרֵי שֶׁהוּא יִהְיֶה מְסֻדָּר".
יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ!!! לֹא רָצוּי לִיצֹר אֲוִירָה שֶׁל מַאֲבָק וְהִתְנַצְּחוּת, מִשּׁוּם שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל, גַּם לְיֶלֶד קַר־הַמֶּזֶג יֵשׁ רְגָשׁוֹת, וְהוּא עָלוּל לִיצֹר מַאֲבַק־נֶגֶד, אִם כִּי בְצוּרָה שְׁקֵטָה. וּכְבָר אָמְרוּ: "מַיִם שְׁקֵטִים חוֹדְרִים עָמֹק".
וְכַמּוּבָן, שֶׁרָצוּי מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה הַסְבָּרָה נְאוֹתָה לִפְנֵי שֶׁמַּגְבִּילִים [אִם כִּי לֹא בְצוּרַת הַהַסְבָּרָה לְיֶלֶד הַנּוֹטֶה לְעַקְשָׁנוּת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, אֶפְשָׁר גַּם לְהַכְתִּיב מַסְקָנוֹת אוֹ לִדְחֹק מְעַט לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת].
בְּסִכּוּם: הַתְאָמַת הַתְּנַאי לַיֶּלֶד הַמַּתְאִים הוּא תְּנַאי לִתְנַאי, וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה בְחָכְמָתוֹ (משלי יג, טז): "עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת!"
עיתוי מתאים
* עִתּוּי מַתְאִים עָשׂוּי לְסַיֵּעַ בְּבִצּוּעַ הַתְּנַאי. * עִתּוּי שֶׁאֵינוֹ מַתְאִים עָלוּל לִהְיוֹת גּוֹרֵם מַפְרִיעַ בְּבִצּוּעַ הַתְּנַאי.
אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ (אבות ד, יח).
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם כּוֹעֵס, אֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, וְלָכֵן הוּא עָלוּל לְהָגִיב בְּצוּרָה לֹא שְׁקוּלָה. זֹאת מְצִיאוּת, שֶׁהָאָדָם עָשׂוּי לִהְיוֹת נִפְעָל כְּתוֹצָאָה מִמַּצַּב רוּחַ, וְלָכֵן אֵין טַעַם לְרַצּוֹת אָדָם בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ. וְאִם לְרַצּוֹת, שֶׁזֶּה דָבָר נָעִים וְחִיּוּבִי לַשּׁוֹמֵעַ, אֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּשְׁעַת כַּעְסוֹ אֶלָּא בְעִתּוּי מַתְאִים, קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹא רָצוּי לְהַתְנוֹת תְּנָאִים שֶׁאֲמוּרִים לְהַגְבִּיל אֶת הַיֶּלֶד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְמֻרְמָר אוֹ בְכַעַס, מִשּׁוּם שֶׁהַסִּכּוּי קָטָן שֶׁהַהַתְנָיָה תַצְלִיחַ, וְאוּלַי זֶה עָשׂוּי לִיצֹר הִתְנַגְּדוּת.
מָה הַבְּעָיָה, רְצוֹנְךָ לְהַתְנוֹת תְּנַאי? זֶה לֹא יִבְרַח! הַמְתֵּן שֶׁהַיֶּלֶד יֵרָגַע, וְאָז תּוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתְּךָ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. מַה שֶּׁתִּרְצֶה לוֹמַר הַיּוֹם - תּוּכַל לוֹמַר גַּם מָחָר [וְאִם אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַתְּנַאי מַעֲשִׂי לַשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה, אָז לְפָחוֹת תַּמְתִּין חֲצִי שָׁעָה אוֹ עַד כַּמָּה שֶׁתּוּכַל. כַּמָּה שֶׁתְּחַכֶּה - כָּךְ הַסִּכּוּיִים לְהַצְלָחַת הַתְּנַאי גְּדֵלִים].
כָּךְ גַּם יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹא לְהַתְנוֹת עִם הַיֶּלֶד בִּזְמַן שֶׁהוּא לָחוּץ, כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא לִקְרַאת יְצִיאָה לְמִשְׂחָק שֶׁהוּא מְצַפֶּה לוֹ, אוֹ בִזְמַן שֶׁהוּא עַל פֶּתַח הַדֶּלֶת לִקְרַאת יְצִיאָה לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַיֶּלֶד נָתוּן כֻּלּוֹ בְּמַחֲשָׁבָה אוֹ בְּכוֹנְנוּת לַמִּשְׂחָק אוֹ לַיְצִיאָה לַתַּלְמוּד תּוֹרָה. פָּשׁוּט מְאֹד - "אֵין לוֹ רֹאשׁ" לִתְנָאִים. הַתְּנַאי מַצְרִיךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְזֶה הַהֵפֶךְ מֵהַמַּצָּב שֶׁהַיֶּלֶד נָתוּן בְּאוֹתוֹ זְמַן.
עִתּוּי נוֹסָף שֶׁלֹא רָצוּי לְהַתְנוֹת תְּנָאִים הוּא בִּזְמַן שֶׁהַיֶּלֶד בְּמוֹטִיבַצְיָה, בְּרָצוֹן לְהִתְעַלּוֹת. בְּמַצָּב כָּזֶה הַתְּנַאי עָלוּל לְהַזִּיק יוֹתֵר מִלְּהוֹעִיל, שֶׁהֲרֵי גַם בְּלִי הַתְּנַאי הַיֶּלֶד מְעֻנְיָן לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן הַהוֹרִים עַל הַצַּד הַטּוֹב, וְלָכֵן, אִם נַסְבִּיר לוֹ הֵיטֵב מָה אֲנַחְנוּ רוֹצִים - גַּם בְּלִי תְנַאי הוּא יְבַצַּע. אֵין לְךָ דָּבָר גָּדוֹל מֵהָרָצוֹן הָעַצְמִי [וּכְבָר לָמַדְנוּ לְעֵיל, שֶׁמַּטְּרַת הַתְּנַאי לִמְנֹעַ אִי־הֲבָנָה אוֹ הִתְחַמְּקוּת כְּתוֹצָאָה מֵאִי־רָצוֹן לְבַצֵּעַ. עַיֵּן בְּנוֹשֵׂא "מַטְּרַת הַתְּנַאי"]. וּלְעֻמַּת זֹאת, אִם נַתְנֶה תְנַאי, הָרָמָה הַמּוּסָרִית אֵצֶל הַיֶּלֶד עֲלוּלָה לְהִפָּגַע, וְאִם עַד עַתָּה הוּא עָשָׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו מִתּוֹךְ הַכָּרָה וְרָצוֹן - מֵעַכְשָׁו הוּא עָלוּל לָתֵת אֶת הַדָּגֵשׁ עַל הַתְּנַאי. הַתְּנַאי הוּא הַמְחַיְּבוֹ לְבַצֵּעַ, וְלֹא רְצוֹנוֹ הַטּוֹב וְהַכָּרָתוֹ הַבְּרוּרָה. זֹאת וְעוֹד, הַיֶּלֶד עָלוּל לְהֵעָלֵב מֵהַיַּחַס אֵלָיו. "וְכִי לֹא מַאֲמִינִים לִי? בִּשְׁבִיל מָה צָרִיךְ תְּנָאִים?! הֲרֵי אֲנִי מֵעַצְמִי רוֹצֶה!" וְגַם אִם הוּא יְבַצַּע עַל יְדֵי תְנַאי, זֶה עָלוּל לִהְיוֹת מִתּוֹךְ "קְרִירוּת", לְלֹא רָצוֹן, וְאָז נִמְצֵינוּ מַפְסִידִים אֶת הַמֵּנִיעַ הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר אֵצֶל הַיֶּלֶד לְבַצֵּעַ הוֹרָאוֹת וּמְשִׂימוֹת, אִבַּדְנוּ אֶת הָרָצוֹן, וְזֶה חֲבָל מְאֹד. אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בַּנֶּזֶק!
"וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר" (בראשית לב, יז).
יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לָתֵת רֶוַח מַסְפִּיק שֶׁל זְמַן בֵּין תְּנַאי לִתְנַאי, דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹא לְהַתְנוֹת תְּנָאִים בְּצוּרָה תְכוּפָה, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה עָלוּל לְתַסְכֵּל אֶת הַיֶּלֶד. וְגַם אִם הוּא לֹא יְבַטֵּא זֹאת בְּפִיו, מִכָּל מָקוֹם הוּא עָלוּל לִסְלֹד בְּלִבּוֹ, בְּאָמְרוֹ: "מַה זֶּה? כָּל דָּבָר תְּנַאי? כַּמָּה תְנָאִים?!" זֹאת וְעוֹד, הַיֶּלֶד עָלוּל לְהִתְרַגֵּל, שֶׁכָּל פְּעֻלָּה שֶׁמְּצַפִּים שֶׁיְּבַצַּע בְּצוּרָה טוֹבָה, טְעוּנָה תְנַאי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל, וְכַמּוּבָן שֶׁאֵין זֶה רָצוּי, וְכַנַּ"ל בְּנוֹשֵׂא "הַאִם רָצוּי לְהַתְנוֹת?".
לָכֵן יַשְׂכִּילוּ הַהוֹרִים לְהַפְרִיד בֵּין תְּנַאי אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ בְּצוּרָה סְבִירָה.
מקום מתאים
* אֵין לְהַתְנוֹת תְּנָאִים מְחַיְּבִים כַּאֲשֶׁר הַסְּבִיבָה אֵינָהּ מַתְאִימָה
בְּשָׁעָה טוֹבָה אֲנַחְנוּ אֵצֶל הַסַּבְתָּא הַטּוֹבָה, וְכַמּוּבָן, מִטֶּבַע הַדְּבָרִים, הַסַּבְתָּא אוֹהֶבֶת וּמְפַנֶּקֶת יוֹתֵר מִן הַהוֹרִים, וְהִנֵּה הַיֶּלֶד רוֹצֶה לְשַׂחֵק בַּ"לֶּגּוֹ" שֶׁל הַסַּבְתָּא, אוּלָם הַהוֹרִים אֲמוּרִים לָצֵאת בְּעוֹד כַּחֲצִי שָׁעָה. הַהוֹרִים חוֹשְׁשִׁים, שֶׁאוּלַי הַיֶּלֶד יִסָּחֵף בַּמִּשְׂחָק יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁעָה, אוֹ בְמִקְרֶה אַחֵר - שֶׁלַּהוֹרִים יֵשׁ זְמַן, אוּלָם הַחֲשָׁשׁ הוּא, שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יַחֲזִיר אֶת הַ"לֶּגּוֹ" לַמָּקוֹם אַחַר הַמִּשְׂחָק, וְהַשְּׁאֵלָה הִיא, הַאִם כְּדַאי לְהַתְנוֹת אִתּוֹ תְּנַאי שֶׁיַּחֲזִיר אֶת הַ"לֶּגּוֹ" אוֹ שֶׁיִּגְמֹר אֶת הַמִּשְׂחָק בְּתוֹךְ חֲצִי שָׁעָה?
הַתְּשׁוּבָה הִיא: בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא רָצוּי, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ גּוֹרְמִים חִיצוֹנִיִּים מַפְרִיעִים, דְּהַיְנוּ הַסַּבְתָּא וְכָל הַסּוֹבֵב, וְלֹא פַעַם הֵם מִתְעָרְבִים, וְאָז מַתְחִיל "מְחוֹל שֵׁדִים": הַסַּבְתָּא אוֹמֶרֶת: "לֹא נוֹרָא, שֶׁיַּשְׁאִיר אֶת הַ'לֶּגּוֹ'", אוֹ: "שֶׁיְּשַׂחֵק עוֹד קְצָת". וְהַהוֹרִים אוֹמְרִים: "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָצֵאת, וּכְבָר הִתְנֵינוּ אִתּוֹ שֶׁיַּפְסִיק בְּתוֹךְ חֲצִי שָׁעָה", אוֹ: "הִתְנֵינוּ אִתּוֹ שֶׁיַּחֲזִיר אֶת הַ'לֶּגּוֹ'". וְהַיֶּלֶד, שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת הַוִּכּוּחַ אוֹ דּוּ־הַשִּׂיחַ, מוֹצֵא לוֹ מָקוֹם "לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ". "נוּ, מַה יִּקְרֶה אִם הֵם יְחַכּוּ עוֹד קְצָת? וּמַה נּוֹרָא אִם אֲנִי לֹא אַחֲזִיר אֶת הַלֶּגּוֹ"?! וְכוּ'. וְאָז אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לְמַלְכֹּדֶת - אוֹי לָנוּ אִם לֹא נִשְׁמָע בְּקוֹל הַהוֹרִים, שֶׁאָנוּ חַיָּבִים בִּכְבוֹדָם, וּבִפְרָט שֶׁהֵם עֲלוּלִים לְהֵעָלֵב, וּמַה גַּם אִם יֵשׁ עוֹד קְרוֹבִים, שֶׁאָז זֶה לֹא נָעִים לְהֵרָאוֹת "רָעִים", אוּלָם אוֹי לָנוּ אִם נְוַתֵּר. הַיֶּלֶד עָלוּל לְנַצֵּל זֹאת לְרָעָה, וְגַם בְּבֵיתֵנוּ יִקְשֶׁה עָלֵינוּ יוֹתֵר לֶאֱכֹף אֶת הַתְּנָאִים, מֵאַחַר שֶׁהוּא לָמוּד "לִלְחֹץ וּלְקַבֵּל", וְקַל וָחֹמֶר בְּבַיִת שֶׁל קְרוֹבִים, שָׁם הוּא יְנַצֵּל אֶת שְׁעַת הַכֹּשֶׁר.
וְאִם כֵּן, מָה עוֹשִׂים?
יֵשׁ לוֹמַר לַיֶּלֶד, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַסְכִּימִים, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָצֵאת, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהוּא עָלוּל לֹא לְהַחֲזִיר אֶת הַמִּשְׂחָק.
וְהָיָה, אִם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד עַל דַּעְתֵּנוּ - הִנֵּה מַה טּוֹב, וְאִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ לְלַחַץ סְבִיבָתִי - יֵשׁ לוֹמַר לוֹ: "אִם אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁתַּחֲזִיר אֶת הַלֶּגּוֹ, אוֹ אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁתִּגְמֹר אֶת הַמִּשְׂחָק בְּתוֹךְ חֲצִי שָׁעָה - בְּבַקָּשָׁה נְנַסֶּה." תְּשׁוּבָה בְּרוּחַ כָּזֹאת מְחַיֶּבֶת אוֹתוֹ כְּמוֹ עָצְמָה שֶׁל תְּנַאי, כִּי הוּא רוֹצֶה לָתֵת "כִּסּוּי" לִדְבָרָיו, וּמֵאִידָךְ אֵינָהּ מַגְבִּילָה אוֹתָנוּ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ אִם הוּא לֹא יַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵין זוֹ פְּגִיעָה בַּסַּמְכוּת וְהַהֶחְלֵטִיּוּת שֶׁלָּנוּ, וְאֵינֶנּוּ מֻכְרָחִים לַעֲמֹד עַל דַּעְתֵּנוּ, אֶלָּא יֵשׁ לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְעַלֵּם בְּלֵית בְּרֵרָה - וְאֶת הַטִּפּוּל נַשְׁאִיר לַבַּיִת.
אָמְנָם מִכָּל מָקוֹם, עָלֵינוּ לָתֵת אֶת דַּעְתֵּנוּ, שֶׁאֶת עִקַּר הַהוֹרָאוֹת וְהַתְּנָאִים נַעֲשֶׂה בַּבַּיִת. לִפְנֵי הַיְצִיאָה מֵהַבַּיִת נוּכַל לוֹמַר לַיֶּלֶד: "אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנּוּכַל לְבַקֵּר אֵצֶל הַסַּבְתָּא, עָלֶיךָ לְהִתְנַהֵג בְּצוּרָה יָפָה וְכוּ', כִּי אֲנַחְנוּ לוֹקְחִים לְסַבְתָּא רַק מִי שֶׁמִּתְנַהֵג יָפֶה." [וְכַמּוּבָן שֶׁיֵּשׁ לְהַסְבִּיר בְּפֵרוּט מַה זֶּה "לְהִתְנַהֵג יָפֶה", וּבְמָה זֶה מִתְבַּטֵּא].
עַל אוֹתוֹ עִקָּרוֹן יֵשׁ לְהַקְפִּיד גַּם כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בַּחֲנוּת אוֹ בְּאֵיזֶה אֵרוּעַ, שֶׁאָז לֹא רָצוּי לְהַתְנוֹת תְּנָאִים, מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ מֻגְבָּלִים עַל יְדֵי גוֹרְמִים חִיצוֹנִיִּים, וְהַדָּבָר בִּלְתִּי נִשְׁלָט וְכַנַּ"ל.
"אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד!" (תמיד לב).
ביצוע התנאי
* בְּבִצּוּעַ הַתְּנַאי יֵשׁ לִשְׁאֹף לְמַעֵט וּלְסַלֵּק גֵּרוּיִים לְהִתְמַרְמְרוּת. * יֵשׁ לְשַׁדֵּר הֶחְלֵטִיּוּת לְלֹא הִסּוּס אַךְ לֹא לְשַׁדֵּר מַאֲבָק
הַיֶּלֶד מְאַחֵר לַחֲזֹר הַבַּיְתָה מִשּׁוּם שֶׁלֹא שָׂם לֵב שֶׁהַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, וֶהֱיוֹת וְזֶה נִשְׁנָה פְּעָמִים רַבּוֹת, נֶאֶלְצוּ הַהוֹרִים לְהַתְנוֹת אִתּוֹ, שֶׁאִם הוּא יַצְלִיחַ לַחֲזֹר בַּזְּמַן, אֲזַי יוּכְלוּ לָתֵת לוֹ לְהַבָּא לָצֵאת לְשַׂחֵק. וְהִנֵּה הַיֶּלֶד לֹא הִגִּיעַ בַּזְּמַן, וְעַל כֵּן עָלֵינוּ לְבַצֵּעַ אֶת הַתְּנַאי. עָלֵינוּ לוֹמַר לוֹ, שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לָצֵאת לְשַׂחֵק, אוּלָם עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד עַל הַדְּבָרִים דִּלְהַלָּן:
א. לֹא לְהַרְאוֹת שִׂמְחָה לְאֵיד. דְּהַיְנוּ, לֹא לוֹמַר לוֹ: "רָאִיתָ, הִנֵּה מַגִּיעַ לְךָ! עַכְשָׁו תִּסְבֹּל וְלֹא תֵצֵא, וְאָז תִּלְמַד לֶקַח אַחַת וּלְתָמִיד!" בְּצוּרָה כָּזוֹ אֲנַחְנוּ יוֹצְרִים גֵּרוּי לְהִתְמַרְמְרוּת וְהִתְמָרְדוּת שֶׁל הַיֶּלֶד.
בִּמְקוֹם זֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר: "לְצַעֲרֵנוּ אֲנַחְנוּ נֵאָלֵץ לֶאֱסֹר עָלֶיךָ לָצֵאת לְשַׂחֵק. זוֹ הַתּוֹצָאָה שֶׁל מִי שֶׁמְּאַחֵר, וַחֲבָל!". הַמֶּסֶר שָׁוֶה - וְהַתּוֹעֶלֶת רַבָּה יוֹתֵר. הַיֶּלֶד מֵבִין שֶׁהַהוֹרִים "נֶאֱלָצִים" לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַיְצִיאָה וְיֵשׁ לָהֶם צַעַר מִזֶּה, וְלָכֵן לֹא תִהְיֶה לוֹ הִתְמַרְמְרוּת אוֹ רָצוֹן לְהִתְמָרֵד, וּבְנוֹסָף - זֶה מַגְבִּיר לוֹ אֶת הָרָצוֹן לַעֲמֹד בַּתְּנָאִים כְּדֵי שֶׁלֹא לְצַעֵר אֶת הוֹרָיו, וּבְנוֹסָף - יַחַס כָּזֶה מְהַוֶּה פֶּתַח לַחֲרָטָה וְקַבָּלָה לְהַבָּא.
ב. לָתֵת אֶפְשָׁרוּת לְנִסָּיוֹן חָדָשׁ. גַּם כַּאֲשֶׁר הֶחְלַטְנוּ לְקַיֵּם אֶת הַתְּנַאי, דְּהַיְנוּ לֶאֱסֹר עָלָיו לָצֵאת - אֵין לֶאֱסֹר זֹאת לְעוֹלָם אוֹ בְצוּרָה שֶׁמִּשְׁתַּמֵּעַ מִמֶּנָּה שֶׁאֵין עוֹד תַּקָּנָה לְמַעֲשֵׂהוּ וְהוּא יִצְטָרֵךְ לְהִשָּׁאֵר בָּעֹנֶשׁ לְלֹא הַגְבָּלַת זְמַן, מִשּׁוּם שֶׁאִם אָכֵן יִשְׁתַּמַּע בְּצוּרָה כָּזוֹ, זֶה גֵרוּי לַיֶּלֶד לְהִתְמַרְמֵר אוֹ לָצֵאת לְלֹא רְשׁוּת, וּבַמִּקְרֶה הַטּוֹב, הַיֶּלֶד יִצֹּר לַחַץ עַל הַהוֹרִים, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ בְּעַל כָּרְחָם שֶׁהֵם מַסְכִּימִים שֶׁיֵּצֵא. וְכַמּוּבָן שֶׁמַּצָּב כָּזֶה לֹא בָרִיא - הַיֶּלֶד עָלוּל לִלְמֹד שֶׁבְּדֶרֶךְ שְׁלִילִית מַשִּׂיגִים זְכֻיּוֹת. לָכֵן אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לוֹמַר לַיֶּלֶד בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה זְמַנִּי [כָּל הוֹרֶה יִקְבַּע זְמַן בְּאֹפֶן יַחֲסִי לְמַצָּבוֹ], וּמְקַוִּים שֶׁלְּהַבָּא הוּא יַצְלִיחַ לַעֲמֹד בַּזְּמַן! וְאַל לָנוּ לַחְשֹׁשׁ שֶׁהַיֶּלֶד יְנַצֵּל זֹאת לְרָעָה. יֶלֶד בְּטִבְעוֹ אֵינוֹ רָע, וְגַם אִם יִצְרוֹ יְפַתֵּהוּ לְאַחֵר שׁוּב, הֲרֵי קְבִיעַת זְמַן הָעֹנֶשׁ נָתוּן בְּיָדֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִקְבֹּעַ זְמַן אָרֹךְ יוֹתֵר שֶׁיַּרְתִּיעַ אוֹתוֹ מִלְּזַלְזֵל בָּעֲמִידָה בַּזְּמַן!
בָּזֹאת אֲנַחְנוּ מַרְוִיחִים שֶׁאֲנַחְנוּ רְגוּעִים - וְגַם הַיֶּלֶד רָגוּעַ וּמֵבִין לְנָכוֹן אֶת הַצֹּרֶךְ בָּעֹנֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא סָבִיר, וְאוּלַי גַם לֹא נִצְטָרֵךְ לְהַעֲנִישׁוֹ שׁוּב.
ג. לִשְׁלֹל אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא אֶת הַיֶּלֶד. לֹא רָצוּי לוֹמַר לַיֶּלֶד: "אַתָּה לֹא עוֹמֵד בְּדִבּוּרְךָ, אֵינְךָ אַחֲרָאִי!" וְכַיּוֹצֵא בָזֶה הַאֲשָׁמָה לָאִישִׁיּוּת שֶׁלּוֹ. זֶה עָלוּל לִגְרֹם לוֹ לְחֹסֶר בִּטָּחוֹן עַצְמִי. הוּא עָלוּל לְהַסְכִּים לַתְּאָרִים שֶׁנַּדְבִּיק לוֹ, וּמִמֵּילָא לְהִתְנַהֵג בִּדְפוּסֵי הִתְנַהֲגוּת הַמַּתְאִימִים לַתְּאָרִים שֶׁהִדְבִּיקוּ לוֹ, וְאָז נִמְצֵאנוּ מְקַלְקְלִים בִּמְקוֹם לְתַקֵּן.
וְכֵיצַד יֵשׁ לוֹמַר?
יֵשׁ לוֹמַר: "הָאִחוּר הוּא שְׁלִילִי, וּמַפְרִיעַ לָנוּ וְגַם לְךָ, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ לֹא מַסְכִּימִים לוֹ!" אוֹ לוֹמַר: "אָמַרְתָּ שֶׁתָּבוֹא בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית, וַחֲבָל שֶׁלֹא עָמַדְתָּ בְדִבּוּרְךָ!" וְיֵשׁ לְהַסְבִּיר לוֹ בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר אֶת הַשְּׁלִילָה שֶׁבְּאִי־עֲמִידָה בַּזְּמַן. בְּצוּרָה כָּזוֹ שָׁלַלְנוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא שָׁלַלְנוּ אֶת הַיֶּלֶד.
ד. לֹא לְהַחְמִיר בָּעֹנֶשׁ. כַּנַּ"ל הֶחְלַטְנוּ שֶׁהוּא לֹא יֵצֵא הַחוּצָה מִשּׁוּם שֶׁהוּא אֵחַר, וְאֵין זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. כַּמּוּבָן שֶׁהוּא לֹא מִתְכַּוֵּן לְאַחֵר, פָּשׁוּט הוּא "לֹא נִזְכָּר". וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ בְּעָיָה, שֶׁלֹא נוּכַל לִקְרֹא לוֹ מֵהַמָּקוֹם בּוֹ הוּא מְשַׂחֵק, אִם מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ טְרוּדִים, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהַמָּקוֹם רָחוֹק, אוֹ מִכָּל סִבָּה שֶׁתִּהְיֶה, וְגַם לֹא נוּכַל לְהַסְכִּים לָאִחוּר.
וְהִנֵּה הַיֶּלֶד מָצָא רַעְיוֹן: בִּמְקוֹם שֶׁהוּא יְשַׂחֵק בְּרִחוּק מָקוֹם, שֶׁאָז קָשֶׁה לַהוֹרִים לָלֶכֶת וְלִקְרֹא לוֹ בִּמְיֻחָד, הוּא מַצִּיעַ שֶׁהוּא יְשַׂחֵק בְּסָמוּךְ לַבַּיִת, שֶׁאָז אֵין בְּעָיָה לִקְרֹא לוֹ, כַּאֲשֶׁר נִרְצֶה שֶׁיַּעֲלֶה. אוֹ שֶׁהוּא מָצָא פִתְרוֹן נוֹסָף - שֶׁהוּא יְשַׂחֵק אֲפִלּוּ לֹא סָמוּךְ לַבַּיִת, וְהוּא כְּבָר יְשַׁכְנַע אֶת אָחִיו שֶׁיָּבוֹא לִקְרֹא לוֹ בַזְּמַן.
אִם הַהוֹרִים רוֹאִים שֶׁאָכֵן זֶה מְצִיאוּתִי וְנִתָּן לְבִצּוּעַ, לֹא כְּדַאי לָהֶם "לְהַחְמִיר" וְלֶאֱסֹר עַל הַיֶּלֶד לָצֵאת. אַדְּרַבָּה, כֵּיוָן שֶׁהֵם הִסְבִּירוּ לוֹ שֶׁמַּה שֶּׁמַּפְרִיעַ לָהֶם זֶה שֶׁהוּא לֹא מַגִּיעַ בַּזְּמַן וְזֶה מַפְרִיעַ לְסֵדֶר הַיּוֹם, וְאִם כֵּן, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ פִּתְרוֹן הַמּוֹנֵעַ אֶת הַבְּעָיָה, אִם כֵּן, אֵין טַעַם לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַפִּתְרוֹן. אַדְּרַבָּה, כְּדַאי לְהַרְאוֹת פָּנִים שֶׁל הֲבָנָה, לְמַעֵט מִקְרִים שֶׁהַהוֹרִים מַצְהִירִים שֶׁהֵם מַעֲנִישִׁים אוֹתוֹ מִשּׁוּם שֶׁהֵם רוֹצִים שֶׁהַיֶּלֶד יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אַחֲרָיוּת, וְאִם כֵּן, לֹא יַעְזֹר שֶׁהַיֶּלֶד יְשַׂחֵק בְּסָמוּךְ לַבַּיִת אוֹ שֶׁאָחִיו יִקְרָא לוֹ. אַדְּרַבָּה, זֶה עָלוּל לִגְרֹעַ, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הֵפֶךְ הַמַּטָּרָה, שֶׁהֲרֵי הַמַּטָּרָה הִיא שֶׁהוּא לְבַד יִזְכֹּר לַחֲזֹר בַּזְּמַן, וְאִם אָחִיו יִקְרָא לוֹ, אֲזַי הוּא לֹא נַעֲשֶׂה אַחֲרָאִי, שֶׁהֲרֵי אֵין עָלָיו אַחֲרָיוּת. הָאַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עַל אָחִיו וּמוּסֶרֶת מִמֶּנּוּ.
ה. הֶחְלֵטִיּוּת וְדִיּוּק. דַּע לְךָ! אַחֲרֵי שֶׁהִתְנֵיתָ, אֲזַי בִּצּוּעַ כָּל שְׁלַבֵּי הַתְּנַאי אָמוּר לִהְיוֹת כְּתוֹצָאָה טִבְעִית וּמוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ. כְּמוֹ שֶׁאַחֲרֵי הַיּוֹם בָּא הַלַּיְלָה - כָּךְ שְׁלַבֵּי הַתְּנַאי יִתְקַיְּמוּ. לְשֵׁם כָּךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת הֶחְלֵטִיּוּת. עָלֵינוּ לְהַקְרִין לַיֶּלֶד, שֶׁהַדָּבָר בָּרוּר וּמוּבָן וְאֵין מָקוֹם לְהִסּוּס. הַהִסּוּס מְהַוֶּה רֶקַע לְמַרְדָנוּת. הַיֶּלֶד קוֹלֵט שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לִפְרֹק אֶת עֹל הָעֹנֶשׁ הַבָּא כְּתוֹצָאָה מִן הַתְּנַאי. זֹאת וְעוֹד, הַהִסּוּס עָלוּל לָתֵת הַרְגָּשָׁה לַיֶּלֶד, שֶׁלֹא בָרוּר לַהוֹרִים שֶׁאָכֵן הָעֹנֶשׁ מַגִּיעַ לוֹ, וְלָכֵן הֵם מְהַסְּסִים.
אֵין זֶה אוֹמֵר, שֶׁיֵּשׁ לְהַרְאוֹת פָּנִים זוֹעֲפוֹת אוֹ לְהַרְאוֹת "כּוֹנְנוּת". אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לְהַרְאוֹת שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ וְלִקְבֹּעַ אֶת הַשָּׁלָב הַבָּא שֶׁל הַתְּנַאי. בְּצוּרָה כָּזֹאת זֶה יוֹעִיל לַיֶּלֶד לְקַבֵּל בַּהֲבָנָה אֶת בִּצּוּעַ הַתְּנַאי, שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ לֹא מַרְאִים לוֹ עוֹיְנוּת אוֹ הִסּוּס, וְלָכֵן הוּא יוּכַל לְקַבֵּל זֹאת בְּקַלּוּת, אֵין לוֹ גֵּרוּי לְהִתְנַגְּדוּת!
וּמֵאוֹתוֹ טַעַם יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹא לְהוֹסִיף עַל מֻגְבָּלוּת הַתְּנַאי וְלֹא לְשַׁנּוֹת בְּצוּרָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל דַּעְתֵּנוּ לְבַצֵּעַ אֶת הַתְּנַאי מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ סֻכַּם עִם הַיֶּלֶד - כָּךְ עָלֵינוּ לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ לְדַיֵּק בַּבִּצּוּעַ וְלֹא לְשַׁנּוֹת. אַל תַּעֲשׂוּ סְתִירָה בְּהִתְנַהֲגוּתְכֶם.
ו. לֹא לִקְשֹׁר דְּבָרִים נוֹסָפִים. "אַתָּה תָּמִיד לֹא עוֹמֵד בַּתְּנָאִים וּבַהִתְחַיְּבֻיּוֹת, וְלָכֵן מוּבָן מַדּוּעַ לֹא עָמַדְתָּ בַתְּנַאי!" - כָּךְ קוֹרֶה שֶׁטּוֹעֲנִים הַהוֹרִים, וּמַטְּרָתָם הִיא לְעוֹרֵר אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלֹא יְזַלְזֵל וְלֹא יִהְיֶה שַׁאֲנָן וְאָדִישׁ. זֶה טוֹב וְיָפֶה - אֲבָל לֹא לַמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ.
מַדּוּעַ?
תְּשׁוּבָה: אִם קָבַעְנוּ מִגְבָּלָה מְסֻיֶּמֶת עַל אִי עֲמִידָה בִתְנַאי, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאֲנַחְנוּ מְבִינִים שֶׁמִּגְבָּלָה זוֹ דַּיָּהּ לִגְרֹם לוֹ לַעֲמֹד בַּתְּנַאי אוֹ לְכַסּוֹת עַל הַבְּעָיָה, וְאִם כֵּן, אֵין טַעַם לְהוֹסִיף לוֹ "מָנָה נוֹסֶפֶת" שֶׁל אִי־נְעִימוּת. וּמַה גַּם, שֶׁעַכְשָׁו הֵם בְּעִתּוּי שֶׁל אִינְעִימוּת, וְהַסִּכּוּיִים שֶׁהַיֶּלֶד יָבִין אוֹ יְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי הַהוֹרִים הוּא קָטָן. בִּרְגָעִים אֵלּוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ אֵיךְ לְהִתְגּוֹנֵן. וְאַדְּרַבָּה, אִם נִרְצֶה לְעוֹרְרוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד בְּמַטָּלוֹת, נַמְתִּין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, וְאָז נְדַבֵּר אִתּוֹ בְּנִיחוּתָא וְלֹא מִתּוֹךְ אֲוִירָה מְתוּחָה וּמִתְחָרָה, וְאָז הַסִּכּוּיִים רַבִּים יוֹתֵר לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה.
דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים! (קהלת ט, יז).
מחלוקת בין ההורים
* בְּמִקְרֶה שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁהַבַּעַל אוֹ הָאִשָּׁה יִגְרְמוּ לַהֲפָרַת הַתְּנַאי, אֵין לְהַתְנוֹת גַּם אִם יֵשׁ צֹרֶךְ. * אֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת תְּנַאי שֶׁתָּלוּי בְּמִי שֶׁמַּתְנֶה בִּלְבַד. * כְּתַחֲלִיף לַתְּנַאי יֵשׁ לְבַקֵּשׁ בְּצוּרָה בְּרוּרָה אַךְ לֹא מְחַיֶּבֶת.
"אֲנִי אָמַרְתִּי לַבֵּן בִּמְפֹרָשׁ, שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לָצֵאת לִפְנֵי שֶׁיָּכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וְהִנֵּה בָּא בַּעְלִי וְסָתַר אֶת דְּבָרַי. הוּא פָּשׁוּט אָמַר לַבֵּן, שֶׁהוּא מַרְשֶׁה לוֹ לָצֵאת. וְזוֹ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. אֲנִי אוֹמֶרֶת לַבֵּן לְבַצֵּעַ דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ - וּפִתְאוֹם בַּעְלִי מַחְלִיט, שֶׁמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לֹא נִרְאֶה לוֹ, וְאָז אֲנִי חַסְרַת אוֹנִים.
מַה לַּעֲשׂוֹת, הַאִם לְהֵאָבֵק עִם הַיֶּלֶד אוֹ לְוַתֵּר, וְאָז, בְּעֶצֶם, אֵין עֵרֶךְ לַתְּנָאִים וְלַבַּקָּשׁוֹת שֶׁלִּי?"
מָה אַתֶּם אוֹמְרִים?
הָבָה וּנְלַבֵּן אֶת הָעִנְיָן!
מַטְּרַת הַתְּנַאי הִיא לַעְזֹר לָנוּ בְּבִצּוּעַ בַּקָּשָׁה מֵהַיֶּלֶד בְּמִקְרֶה שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁהוּא לֹא יִשְׁמַע אוֹ יִתְחַמֵּק. וְאִם כֵּן, בַּדֻּגְמָא הַנַּ"ל, הַתְּנַאי אֵינוֹ מַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ, אֶלָּא לְהֵפֶךְ - זֶה עָלוּל לִגְרֹם לַיֶּלֶד לְזִלְזוּל נוֹסָף בְּאִמּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מֵבִין, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר אִמָּא מְבַקֶּשֶׁת בְּצוּרָה שֶׁל תְּנַאי, דְּהַיְנוּ, שֶׁבְּעֶצֶם הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא לֹא מוּכָנָה לְוַתֵּר, וּבְכָל זֹאת הַיֶּלֶד רוֹאֶה שֶׁאֶפְשָׁר לְסָרֵב אוֹ לְהִתְחַמֵּק מִבַּקָּשַׁת הָאֵם, כַּמּוּבָן שֶׁזֶּה גֵרוּי לְעוֹד סֵרוּבִים וְהִתְחַמְּקֻיּוֹת. וְעַל כְּגוֹן זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל: "כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע" (יבמות סה ע"ב).
אָמְנָם, הַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת הִיא, שֶׁלְּפִי זֶה יוֹצֵא, שֶׁבַּמַּצָּב הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקֵי דֵעוֹת, אִם כֵּן, אָסוּר לָנוּ לְהַתְנוֹת תְּנָאִים, וַאֲפִלּוּ אִם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַיֶּלֶד עָלוּל לְהִתְחַמֵּק?
הַתְּשׁוּבָה הִיא: רֵאשִׁית, אִם אָכֵן הָאִמָּא מְשַׁעֶרֶת שֶׁהַיֶּלֶד עָלוּל לְנַצֵּל פִּרְצָה שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּהּ לַחֲסֹם אוֹתָהּ, כְּמוֹ בַמִּקְרֶה הַנַּ"ל, אָז בָּרוּר שֶׁלֹא כְּדַאי לָהּ לְהַתְנוֹת.
וּמֶה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת?
יֶשְׁנָן מִסְפַּר אֶפְשָׁרֻיּוֹת:
א. בִּמְקוֹם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן תְּנַאי - לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַקָּשָׁה רְגִילָה וּלְעוֹדֵד בִּפְרָס, וְאָז, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא לֹא בִצַּע אֶת הַבַּקָּשָׁה, אֵין זוֹ הִתְמָרְדוּת נֶגֶד הָאִמָּא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ מָקוֹם לְהָבִין שֶׁהַבַּקָּשָׁה לֹא הָיְתָה מַמָּשׁ מְחַיֶּבֶת, וְעִם זֹאת, יֵשׁ לוֹ תַמְרִיץ [דְּהַיְנוּ הַפְּרָס!] לְבַצֵּעַ אֶת הַבַּקָּשָׁה.
ב. לִפְנוֹת לַבַּעַל מֵרֹאשׁ וְלִשְׁטֹחַ בְּפָנָיו אֶת הָעִנְיָן וּלְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, כַּאֲשֶׁר מַרְאִים חֲשִׁיבוּת לַבַּעַל, הוּא עָשׂוּי לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה, וַאֲפִלּוּ אִם תִּהְיֶה דַעְתּוֹ אַחֶרֶת. אַתְּ יוֹדַעַת אֶת "תְּמוּנַת הַמַּצָּב" לַאֲשׁוּרוֹ, וְתוּכְלִי לְהִתְנַהֵג בְּהֶתְאֵם לַמַּצָּב.
ג. לְהַתְנוֹת תְּנַאי שֶׁבִּצּוּעוֹ תָּלוּי בָךְ בִּלְבַד.
לְדֻגְמָא: אִם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ תַּקְפִּיד לִגְמֹר אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת לִפְנֵי שֶׁתֵּצֵא, אֲזַי אֵצֵא אִתְּךָ לְטִיּוּל, אֶקַּח אוֹתְךָ לְסַבְתָּא, אַדְבִּיק לְךָ מַדְבֵּקוֹת וְאֶקְנֶה לְךָ פְּרָס וְכוּ'.
הַתְּנַאי תָּלוּי בָךְ. אִם תִּתְּנִי אֶת מַה שֶּׁהִבְטַחַתְּ, וּבְיָדֵךְ לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אִם הוּא לֹא יְבַצַּע, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בַּמִּקְרִים הַנַּ"ל אֶפְשָׁרוּת שֶׁהַבַּעַל יַעֲשֶׂה זֹאת, מִכָּל מָקוֹם, אֵין זֶה סוֹתֵר אֶת הַתְּנַאי, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּגְבָּלָה הִיא שֶׁאַתְּ תְּטַיְּלִי, אַתְּ תִּתְּנִי פְּרָס וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר הוּא לֹא בִצַּע אֶת הַתְּנַאי, אַתְּ מַמְשִׁיכָה אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, וְהוּא - אִי קְנִיַּת פְּרָס וְכַדּוֹמֶה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם תֹּאמְרִי לוֹ: לֹא תֵצֵא, אוֹ לֹא תְקַבֵּל פְּרָס וְכוּ' - אִם הַיֶּלֶד אָכֵן יוֹצֵא עִם אָבִיו, הַתְּנַאי נִסְתָּר, וְלָכֵן, כָּאָמוּר, רָצוּי לְהַתְנוֹת תְּנַאי שֶׁתָּלוּי בָךְ בִּלְבַד.
זֹאת וְעוֹד, מִלְּבַד הַנַּ"ל, שֶׁאֵין זֶה סוֹתֵר אֶת הַתְּנַאי, גַּם סָבִיר לְהַנִּיחַ, שֶׁהַבַּעַל לֹא יִסְתֹּר בְּקוּם וַעֲשֵׂה מַאֲמָץ כְּדֵי לִסְתֹּר אֶת הַתְּנַאי. וְלָכֵן יֵשׁ לְקַוּוֹת, שֶׁגַּם מִצַּד הַבַּעַל הַיֶּלֶד לֹא יְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס אוֹ אֶת הַטִּיּוּל וְכַדּוֹמֶה.
כָּךְ אוֹ כָּךְ - הַדָּבָר בָּרוּר, שֶׁבַּמַּצָּב הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקֵי דֵעוֹת, יֵשׁ לִשְׁמֹר עַל כָּבוֹד הֲדָדִי כְּדֵי לֹא לִיצֹר פִּצּוּל נַפְשִׁי לַיֶּלֶד. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹא לְהַתְנוֹת תְּנָאִים, וְרַק בְּהֶכְרֵחַ גָּדוֹל, שֶׁמַּמָּשׁ אֵין בְּרֵרָה אַחֶרֶת וְאֵין חֲשָׁשׁ לִסְתִירַת הַתְּנַאי עַל יְדֵי הַצַּד הַשֵּׁנִי, אֲזַי אֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת, וְגַם זֹאת אַחֲרֵי הַסְבָּרָה רַבָּה וּמְיֻחֶדֶת, מִשּׁוּם שֶׁהַהַסְבָּרָה וְהַגְּמִישׁוּת בַּמַּצָּב הַנַּ"ל הֵם מְחֻיְּבֵי הַמְּצִיאוּת. פָּשׁוּט צְרִיכָה לִהְיוֹת הַסְבָּרָה וּגְמִישׁוּת מְיֻחֶדֶת. זוֹ מְצִיאוּת קַיֶּמֶת, שֶׁהָאִמָּא אוֹ הָאַבָּא מֻגְבָּלִים בַּאֲכִיפַת הוֹרָאוֹתֵיהֶם, וַעֲלֵיהֶם לָתֵת אֶת הַדַּעַת הֵיכָן הַגְּבוּל בַּדְּרִישָׁה מֵהַיְלָדִים.
"תָּפַשְׂתָּ מְרֻבֶּה - לֹא תָפַשְׂתָּ! תָּפַשְׂתָּ מְעַט - תָּפַשְׂתָּ!" (ר"ה ד ע"ב).
שמרו על המרקם המיחד של הורים וילד
אֵין לְהַתְנוֹת תְּנַאי שֶׁעָלוּל לִפְגֹּעַ בַּיְחָסִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַיֶּלֶד לְהוֹרָיו, דְּהַיְנוּ יַחֲסֵי הוֹרוּת, כְּגוֹן תְּנַאי שֶׁיּוֹצֵר אֲוִירַת עוֹבֵד וּמַעֲבִיד אוֹ עֵסֶק שֶׁל שְׁנֵי יְדִידִים.
בְּעוֹדִי מַגִּיהַּ פֶּרֶק זֶה, וְהִנֵּה הִתְקַשְּׁרָה אֵם וּבְפִיהָ שְׁאֵלָה: בְּנָהּ לָמַד בִּישִׁיבָה וְעָזַב אוֹתָהּ, וּלְאַחַר תְּקוּפָה הֶחְלִיט שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲבֹר לִישִׁיבָה מְסֻיֶּמֶת לַחֲצִי יוֹם - וּבַחֲצִי הַיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא יַעֲבֹד. וְהוּא סִכֵּם עִם מִסְפַּר חֲבֵרִים, שֶׁיִּשְׂכְּרוּ דִירָה לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ, וְעַל כֵּן בִּקֵּשׁ מֵאִמּוֹ הַלְוָאָה בְּסַךְ אַלְפַּיִם שַׁ"ח, עַד שֶׁהוּא יַעֲבֹד וְיִפְרַע אֶת חוֹבוֹ. הָאֵם מְסַפֶּרֶת, שֶׁהִיא בַּתְּחִלָּה הִתְנַגְּדָה, אוּלָם הוּא הִפְצִיר בָּהּ, וּמִשֶּׁלֹא נַעֲנָה, אָמַר, בְּלֵית בְּרֵרָה: "אֲנִי אֵלֵךְ לְעִיר אַחֶרֶת, וְשָׁם אֶעֱבֹד כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַסְּכוּם הַנַּ"ל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִיר הַהִיא מְלֵאָה סִאוּבִים." וְעַתָּה - שׁוֹאֶלֶת הָאֵם - כֵּיצַד עָלֶיהָ לִנְהֹג? הִיא מְצַיֶּנֶת, שֶׁהִיא עָנְתָה לוֹ, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְבָרֵר אִם תּוּכַל לִלְווֹת סְכוּם זֶה. וּבְנוֹסָף, הִיא הִסְתַּפְּקָה אִם אָכֵן הַבֵּן יוּכַל לִפְרֹעַ לָהּ אֶת הַהַלְוָאָה.
יֵשׁ לְצַיֵּן, שֶׁהַיֶּלֶד כְּבָר בּוֹגֵר וְהִגִּיעַ לְפִרְקוֹ [19], וְכַמּוּבָן, אֵינוֹ בְּדִיּוּק נִשְׁלָט.
וּבְכֵן - עָנִיתִי לָהּ - שֶׁעָלֶיהָ לְסַפֵּק לוֹ אֶת הַסְּכוּם הַנַּ"ל. אוּלָם לְעִנְיָנֵנוּ - הִדְגַּשְׁתִּי בְפָנֶיהָ - שֶׁעָלֶיהָ לוֹמַר לוֹ נֹסַח בָּעִקָּרוֹן דִּלְהַלָּן: "נְשָׁמָה טוֹבָה שֶׁלִּי, בְּשָׁעָה טוֹבָה הִצְלַחְתִּי לְגַיֵּס לְךָ אֶת הַסְּכוּם, אָמְנָם רְאֵה גַּם רְאֵה, אִם הִצְלַחְתָּ לְהִשְׂתַּכֵּר אֶת הַסְּכוּם הַנַּ"ל וּבְקַלּוּת יָכוֹל אַתָּה לְפָרְעוֹ - הִנֵּה מַה טּוֹב, וְאִם לֹא - אַל תִּלָּחֵץ. אַחֲרֵי הַכֹּל, הֲרֵי הַכֶּסֶף שֶׁלִּי זֶה כְּמוֹ שֶׁלְּךָ. אֲנִי אֶשְׂמַח לָתֵת לְךָ אֶת הַנְּשָׁמָה, אַתָּה בְנִי וּבְשָׂרִי".
וּמֶה הָיְתָה מַטְּרָתִי בִתְשׁוּבָה זוֹ?
מַטְּרָתִי הָיְתָה לִשְׁמֹר עַל הַמִּרְקָם הַנִּפְלָא בֵּין הַבֵּן לְאִמּוֹ. פָּשׁוּט לְהַבְהִיר לַיֶּלֶד, שֶׁאֲנַחְנוּ הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ, וְהוּא חֵלֶק מִבְּשָׂרֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים רַק לְטוֹבָתוֹ. אֵין פֹּה הַלְוָאָה לְלוֹוֶה זָר, זֶה כְּעֵין מַתָּנָה וּתְמִיכָה שֶׁל הַהוֹרִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. פָּשׁוּט הוּא חֵלֶק מֵאִתָּנוּ וַאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, וְאֵין סָפֵק, שֶׁאִם אָכֵן בִּיכָלְתּוֹ לִפְרֹעַ - הוּא יִפְרַע. סוֹף־סוֹף הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ אִמּוֹ שֶׁהוּא כָּל כָּךְ אוֹהֵב אוֹתָהּ [מִשּׁוּם הָאַהֲבָה הַבִּלְתִּי מֻתְנֵית שֶׁהִיא מַקְרִינָה לוֹ], וּבִפְרָט שֶׁהוּא מֵבִין, שֶׁכָּל רֶגַע שֶׁיִּצְטָרֵךְ תְּמִיכָה - וְזֶה בִּיכֹלֶת אִמּוֹ - הִיא תִּשְׂמַח לַעְזֹר לוֹ.
לְעֻמַּת זֹאת, אִם הָאֵם הָיְתָה נוֹתֶנֶת אֶת הַהַלְוָאָה בְּצוּרַת הַלְוָאָה מְחַיֶּבֶת, פָּשׁוּט מְאֹד הוּא, שֶׁשָּׁלָב נוֹסָף מֵהַיַּחַס שֶׁל בֵּן לְהוֹרָיו הָיָה מִתְפּוֹרֵר, מִשּׁוּם שֶׁצּוּרָה כָּזוֹ הָיְתָה גוֹרֶמֶת לַבֵּן הַרְגָּשָׁה שֶׁל זָרוּת בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת, מִשּׁוּם שֶׁבְּטֶבַע הָעוֹלָם, הוֹרִים וִילָדִים הֵם חֵלֶק אֶחָד. הַיֶּלֶד אָמוּר לְהַרְגִּישׁ כְּחֵלֶק מְסֻנָּף לְהוֹרָיו. אֵין יַחֲסִיּוּת שֶׁל "תֵּן וְקַח", אֶלָּא יֵשׁ יַחַס שֶׁהַהוֹרִים הֵם הַכֹּל וְעַל פִּיהֶם יִשַּׁק דָּבָר. כָּךְ גַּם בְּאֹפֶן יַחֲסִי הַנַּעַר הַנַּ"ל אָמוּר לְהַרְגִּישׁ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁהוּא מַרְגִּישׁ יַחַס שֶׁל "תֵּן וְקַח", זֶה עָלוּל לְהַכְהוֹת אֶת הַיַּחַס שֶׁל הוֹרִים לְיֶלֶד.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהַהוֹרִים הֶעֱנִיקוּ לַיֶּלֶד מַתָּנוֹת וְכוּ' בְּקַטְנוּתוֹ, מִכָּל מָקוֹם, עַתָּה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיר חוֹב להוֹרָיו, זֶה מְסַמֵּל בְּעֵינָיו שָׁלָב חָדָשׁ בַּחַיִּים, דְּהַיְנוּ, שֶׁהוּא עַצְמָאִי מֵחוֹבוֹת שֶׁל יֶלֶד לְהוֹרָיו בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת. וְהָאֱמֶת, שֶׁאֵין הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה יוֹתֵר מֵהַהוֹרִים עַל הַבֵּן, וַחֲבָל מְאֹד לְאַבֵּד הַשְׁפָּעָה זוֹ.
כָּךְ גַּם בְּעִנְיָנֵנוּ. דְּהַיְנוּ, הַמִּרְקָם בֵּין הַהוֹרִים לַיֶּלֶד עָלֵינוּ לְשָׁמְרוֹ מִכָּל מִשְׁמָר. אִי־שְׁמִירָה עַל מִרְקָם זֶה עָלוּל לִגְרֹם לַיֶּלֶד לִהְיוֹת חָצוּף, מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ שׁוּם רֶגֶשׁ מְיֻחָד לְהוֹרָיו, וְלָכֵן הוּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהַמְרוֹת אֶת פִּי הוֹרָיו. פָּשׁוּט, דָּבָר זֶה גּוֹרֵם לַיֶּלֶד לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא וְהוֹרָיו חֲבֵרִים. כְּמוֹ שֶׁאָבִיו מַעֲנִיק לוֹ - הוּא גַּם פּוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ. הוֹרָיו עוֹזְרִים לוֹ - וְהוּא עוֹזֵר לְהוֹרָיו.
לָכֵן יַשְׂכִּילוּ הַהוֹרִים לְהַתְנוֹת בְּצוּרָה זְהִירָה וּנְכוֹנָה, וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב.
לסיכום
מַטְּרַת הַתְּנַאי
מַטְּרַת הַתְּנַאי לִמְנֹעַ תַּקָּלוֹת - אִם עַל יְדֵי הִתְחַמְּקוּת, וְאִם מִפְּנֵי הָעַצְלוּת.
הַאִם רָצוּי לְהַתְנוֹת?
עָלֵינוּ לִשְׁאֹף לְמַעֵט בִּתְנָאִים, וְאַדְּרַבָּא - לְהַגִּיעַ לְתוֹצָאוֹת עַל יְדֵי הַפְנָמָה לְלֵב הַיֶּלֶד.
צוּרַת הַתְּנַאי
אֶת הַתְּנַאי יֵשׁ לוֹמַר בְּלָשׁוֹן חִיּוּבִית, דְּהַיְנוּ מָה הַטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה אִם הַבֵּן יְבַצַּע אֶת הַתְּנַאי, וּמִמֵּילָא הַבֵּן יָבִין אֶת הַתּוֹצָאָה הַהֲפוּכָה אִם לֹא יְבַצַּע.
כְּלִי עֵזֶר לַתְּנַאי
* הַהַסְבָּרָה בַּפֶּה וְהַסְבָּרַת הַפָּנִים הִנָּם כְּלֵי עֵזֶר לְהָסִיר אֶת עֹקֶץ הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁל הַיֶּלֶד. * הַהַסְבָּרָה מְשַׁדֶּרֶת שֶׁאָכֵן רָאוּי לְבַצֵּעַ אֶת הַתְּנַאי, וְאִלּוּ הַהִתְנַצְּלוּת מְשַׁדֶּרֶת שֶׁמִּן הַדִּין אֵין הַיֶּלֶד חַיָּב לְבַצֵּעַ. * רָצוּי שֶׁהַהַסְבָּרָה לֹא תִּהְיֶה בְּסָמוּךְ לִדְרִישָׁה מְחַיֶּבֶת.
עַל מָה אֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת?
* עַל דִּבְרֵי חֻלִּין אֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת. * עַל מִצְווֹת יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַתְנוֹת. * עַל צָרְכֵי נֶפֶשׁ אוֹ גּוּף הֶכְרֵחִיִּים לֹא שַׁיָּךְ לְהַתְנוֹת.
הַתְנֵה לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ
* יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְהַתְנוֹת בְּאֹפֶן שֶׁהַיֶּלֶד יוּכַל לְקַבְּלוֹ. * יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁהַתְּנַאי יְעוֹרֵר אֶת הַיֶּלֶד. * אֵין לְשַׁדֵּר אֲוִירַת מַאֲבָק אוֹ הִתְנַצְּחוּת.