התוכחה בחינוך
מבוא
רַב שִׂיחַ:
א. כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַבֵּן - זֶה לֹא עוֹזֵר. מַמָּשׁ כְּמוֹ קִיר! מַה לֹא עָשִׂיתִי - דִּבַּרְתִּי, צָעַקְתִּי, הִתְחַנַּנְתִּי. שׁוּם דָּבָר לֹא עָזַר!
ב. תָּבִין, זֶה לֹא הוֹלֵךְ כָּכָה. אַדְּרַבָּה, כַּמָּה שֶׁתּוֹכִיחַ אוֹתוֹ יוֹתֵר - הוּא יַעֲשֶׂה דַוְקָא, וּבִפְרָט שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה חֻצְפָּא יִסְגֵּא.
ג. מָה אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר - שֶׁלֹא נוֹכִיחַ וְלֹא נְדַבֵּר? זֶה שִׁגָּעוֹן! לְאָן הִגַּעְנוּ? מַה פִּתְאוֹם! אַדְּרַבָּה, תֵּלֵךְ עִם הַבֵּן בְּצוּרָה קְצָרָה וְחַד מַשְׁמָעִית. תַּעֲנִישׁ, אַל תְּפַחֵד! תִּרְאֶה אֵיךְ שֶׁהוּא מְצַיֵּת כְּמוֹ "טָטָלֶה".
ד. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לִי בְּעָיָה, אֲנִי לֹא מִתְיַחֵס. אֲנִי מִתְפַּלֵּל - וְזֶהוּ. אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת!
מִי צוֹדֵק?
הָבָה וְנָצִיץ לְתוֹךְ הַמֻּשָּׂג תּוֹכָחָה וְיִרְוַח לָנוּ.
התוכחה בחינוך
* יֵשׁ לְהוֹכִיחַ בִּמְגַמָּה לִבְנוֹת אֶת אִישִׁיּוּת הַיֶּלֶד. * לֹא כָּל תּוֹכָחָה רְאוּיָה לְהֵאָמֵר. לִפְעָמִים לֹא יָכוֹל לְקַבְּלָהּ * הַתּוֹכָחָה מְבִיאָה שָׁלוֹם.
אָמַר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, הֲלֹא הוּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר" (משלי יג, כד). וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ" - סוֹפוֹ שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת בְּנוֹ, שֶׁיִּרְאֵהוּ בְּסוֹפוֹ יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְהַגְּרָ"א פֵּרַשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִי שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת שִׁבְטוֹ הָרָאוּי לְהַכּוֹתוֹ וּמְחַפֶּה עָלָיו וְאֵינוֹ מְיַסֵּר אוֹתוֹ בְּשִׁבְטוֹ, הוּא שׂוֹנֵא בְנוֹ, כִּי לַסּוֹף יֵצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְלָכֵן אָמַר "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ", כְּלוֹמַר, הָרָאוּי לוֹ.
"וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר" - כְּלוֹמַר, אֲבָל מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, לֹא שֶׁמְּיַסֵּר אוֹתוֹ, אֶלָּא "שִׁחֲרוֹ מוּסָר", שֶׁדּוֹרֵשׁ עָלָיו פֶּן עָשָׂה נִדְנוּד קַל וּמְיַסֵּר עָלָיו עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ"א, מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁרוֹאָה בְּמַרְאָה - כְּשֶׁהִיא מִתְקַשֶּׁטֶת וּמְרַחֶצֶת טִנּוּפֶיהָ, הִיא בּוֹרֶרֶת מַרְאָה הַיּוֹתֵר יָפָה שֶׁמַּרְאָה אֶת כְּתָמֶיהָ הַדַּקִּין לִגְדוֹלִים, וְהַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁרוֹצָה לְהָסִיר אַף כְּתָמֶיהָ הַדַּקִּין מְאֹד כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִרְאֵית יוֹתֵר יָפָה. כֵּן הָאוֹהֲבוֹ יוֹתֵר, דּוֹרֵשׁ עַל אִוַּלְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וּמְיַסֵּר אוֹתוֹ עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹא יַעֲשֶׂה עוֹד אַף הַדָּבָר הַקָּטָן. וְלָכֵן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (ח.), אֲפִלּוּ גָּמִיר מִצְוָה קָעָבִיד מַה שֶּׁמַּכֶּה אוֹתוֹ, וְהַיְנוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה בוֹ נִדְנוּד רַע כְּלָל. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
הִנֵּה, בֵּין לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י וּבֵין לְפֵרוּשׁ רַבֵּנוּ יוֹנָה, הַמַּסְקָנָא הִיא - שֶׁיֶּלֶד שֶׁאָבִיו מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֶת שִׁבְטוֹ הָרָאוּי לוֹ, זוֹ סְלִילַת דֶּרֶךְ לִיצִיאָה לְתַרְבּוּת רָעָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
וּמְבָאֵר רַבֵּנוּ יוֹנָה, שֶׁלְּעֻמַּת זֹאת, הָאָב הָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, מְשַׁחֲרוֹ מוּסָר. פֵּרוּשׁ דְּבָרָיו הוּא, שֶׁלֹא דַי לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה בְּעֹנֶשׁ, אֶלָּא יֵשׁ לְבָרֵר וּלְהִתְחַקּוֹת אַחַר מַעֲשֵׂי הַיֶּלֶד לָדַעַת מַה הוּא עוֹשֶׂה, וַאֲפִלּוּ עַל מַעֲשִׂים קַלִּים - אִם יֵשׁ צֹרֶךְ, יֵשׁ לְיַסְּרוֹ בְּשֵׁבֶט מוּסָר, לְהַסְבִּיר לוֹ מַה שְּׁלִילִי בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, לְיָרֵא אוֹתוֹ מֵהַמַּעֲשֶׂה, וּלְעוֹדֵד אוֹתוֹ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים עַל יְדֵי הַסְבָּרָה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ שֶׁל הָאָב לְעוֹדְדוֹ - יֵשׁ לְעוֹדֵד! וּבְצוּרָה כָּזוֹ הַיֶּלֶד מוּגָן מִפְּנֵי מַעֲשִׂים רָעִים עַל יְדֵי הַיִּרְאָה, וּמִתְחַזֵּק לְמַעֲשִׂים טוֹבִים עַל יְדֵי הָעִדּוּד. פָּשׁוּט יֵשׁ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַ"דֹּפֶק", לְהַרְגִּישׁ אֶת הַיֶּלֶד.
אָמְנָם לְפִי דַרְכּוֹ נִרְאֶה עוֹד לְפָרֵשׁ בְּכַוָּנַת הַפָּסוּק כָּךְ: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, דְּהַיְנוּ מוֹנֵעַ אֶת הַשֵּׁבֶט מֵהַיֶּלֶד - שׂוֹנֵא אֶת בְּנוֹ כַּנַּ"ל, אוּלָם הָאוֹהֲבוֹ - שִׁחֲרוֹ מוּסָר. הָעֹנֶשׁ תַּפְקִידוֹ לַעֲצֹר אֶת הַבֵּן מֵהִדַּרְדְּרוּת, אוּלָם אִם הָאָב אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, עָלָיו לִבְנוֹת אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל מוּסָר, וְלֹא רַק בְּדֶרֶךְ שֶׁל עֲנִישָׁה, מִשּׁוּם שֶׁמֵּעֹנֶשׁ לֹא בוֹנִים אִישִׁיּוּת! לְהֵפֶךְ - כְּדֵי לִבְנוֹת צָרִיךְ לְהַתְמִיד בְּמוּסָר חִיּוּבִי.
לְסִכּוּם: אָב שֶׁמַּעֲנִישׁ אֶת בְּנוֹ, אֵין זוֹ הוֹכָחָה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ, כִּי יִתָּכֵן שֶׁזֶּה מַפְרִיעַ לָאָב מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא [כָּבוֹד אוֹ דְּחִיָּה מַצְפּוּנִית מֵהַמַּעֲשֶׂה. שֶׁהֲרֵי גַּם אִם נִרְאֶה אָדָם זָר שֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה, זֶה מַפְרִיעַ לָנוּ, וְאִם הָיְתָה לָנוּ אֶפְשָׁרוּת, הָיִינוּ מַעֲנִישִׁים אוֹתוֹ].
אוּלָם אִם רוֹאִים שֶׁהָאָב שׁוֹקֵד עַל תִּקּוּן הַיֶּלֶד בַּדֶּרֶךְ הַחִיּוּבִית מוּסָרִית וְלֹא חוֹשֵׂךְ מַאֲמָץ - זֶה מַרְאֶה שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַמַּסְקָנָא הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת מִכָּל הַפֵּרוּשִׁים הַנַּ"ל - שֶׁאֵין לַחְסֹךְ בְּתוֹכַחַת מוּסָר, וַאֲפִלּוּ עַל דְּבָרִים קְטַנִּים.
אוּלָם לְעֻמַּת זֹאת רָאִינוּ בְּסִפְרֵי (דברים א, ג): "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה" וְגוֹ', וּמְלַמֵּד שֶׁלֹא הוֹכִיחָם [מֹשֶׁה] אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה. מִמִּי לָמַד? מִיַּעֲקֹב! שֶׁלֹא הוֹכִיחַ לְבָנָיו אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה וְגוֹ'. "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה" (בראשית מט, ג) - אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֹמַר לְךָ מִפְּנֵי מָה לֹא הוֹכַחְתִּיךָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, שֶׁלֹא תַנִּיחֵנִי וְתֵלֵךְ וְתִדְבַּק בְּעֵשָׂו אָחִי.
וּמִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים אֵין מוֹכִיחִים אֶת הָאָדָם אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה:
א. כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא מוֹכִיחוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ.
ב. וּכְדֵי שֶׁלֹא יִהְיֶה חֲבֵרוֹ רוֹאֵהוּ וּמִתְבַּיֵּשׁ הֵימֶנּוּ.
ג. שֶׁלֹא יְהֵא בְלִבּוֹ עָלָיו.
[ד. וְשֶׁלֹא יַנִּיחֶנּוּ וְיֵלֵךְ, שֶׁהַתּוֹכָחָה מְבִיאָה לִידֵי שָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, כה): "וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת" וְגוֹ', וּמַה הוּא אוֹמֵר (שם פס' כז)? "וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית". וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּיִצְחָק (שם כו, כז): "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי", וְאוֹמֵר (שם פס' ל): "וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם"]. עַד כָּאן דִּבְרֵי הַסִּפְרֵי.
הִנֵּה מְבֹאָר, שֶׁמַּטְּרַת הַתּוֹכָחָה הִיא לְהָבִיא שָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ, רְגִיעָה וִיחָסִים טוֹבִים עִם הַמּוּכָח. וַאֲפִלּוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ חָשַׁשׁ לְהוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ הַצַּדִּיק רְאוּבֵן מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁיַּנִּיחַ אוֹתוֹ וְיֵלֵךְ לְעֵשָׂו. וּמַדּוּעַ יַעֲזֹב אוֹתוֹ? מִשּׁוּם שֶׁרְאוּבֵן עָלוּל לָקוּץ בַּתּוֹכָחָה, וּכְדֵי לֹא "לִסְבֹּל" מִמֶּנָּה, הוּא הָיָה עָלוּל לְהַעְדִּיף לְהַנִּיחַ אֶת יַעֲקֹב וּלְהִדָּבֵק בְּעֵשָׂו.
וּמַהִי הַסִּבָּה לָקוּץ בַּתּוֹכָחָה? הַסִּפְרֵי מוֹנֶה אַרְבַּע סִבּוֹת אֶפְשָׁרִיּוֹת:
א. כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא מוֹכִיחוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ. וּמְבֹאָר שָׁם בְּשִׂפְתֵי חֲכָמִים (אות נ): מִשּׁוּם שֶׁאָדָם שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ, דַּרְכּוֹ לְהוֹכִיחַ מְעַט מְעַט, שֶׁהֲרֵי הוּא יָכוֹל מִדֵּי פַעַם לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ, וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ לְמַהֵר? וּמִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, אֲזַי לַמּוּכָח יֵשׁ הַרְגָּשָׁה רָעָה. הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁלַּמּוֹכִיחַ יֵשׁ שִׂנְאָה מְסֻיֶּמֶת כְּלַפָּיו, שֶׁלָּכֵן הוּא חוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ. זֶה טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם - אִם מוֹכִיחִים פְּעָמִים רַבּוֹת, זֶה גּוֹרֵם לַמּוּכָח הַרְגָּשָׁה שֶׁל רִחוּק מֵהַמּוֹכִיחַ [וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ, שֶׁמּוֹכִיחוֹ תוֹכָחָה שְׁלֵמָה, וְכַאֲשֶׁר חוֹזֵר הַמּוּכָח לְאִוַּלְתּוֹ, מִמֵּילָא לַמּוֹכִיחַ יֵשׁ מָקוֹם לַחֲזֹר עַל תּוֹכַחְתּוֹ, וְכַמּוּבָן שֶׁזּוֹ הַרְגָּשָׁה לֹא נְעִימָה לַמּוּכָח, שֶׁמּוֹלִידָה בוֹ שִׂנְאָה לַמּוֹכִיחַ].
ב. וּכְדֵי שֶׁלֹא יִהְיֶה חֲבֵרוֹ רוֹאֶה בוֹ וּמִתְבַּיֵּשׁ הֵימֶנּוּ. תּוֹכָחָה עֲלוּלָה לִגְרֹם לַמּוּכָח לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא דְמוּת שְׁלִילִית בְּעֵינֵי הַמּוֹכִיחַ, וְאִם כֵּן, כַּאֲשֶׁר הַמּוֹכִיחַ פּוֹגֵשׁ אוֹתוֹ, אֲזַי הַמּוּכָח חוֹשֵׁב שֶׁהַמּוֹכִיחַ מִסְתַּכֵּל עָלָיו מֵהַמַּבָּט שֶׁהִצְטַיֵּר כְּתוֹצָאָה מִן הַתּוֹכָחָה, וְלָכֵן הוּא מִתְבַּיֵּשׁ, וְסָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהוּא לֹא יִשְׂמַח לִהְיוֹת בְּחֶבְרַת הַמּוֹכִיחַ. וְהַטַּעַם פָּשׁוּט - אֵין מִי שֶׁשָּׂשׂ לְהֵרָאוֹת כִּדְמוּת שְׁלִילִית אוֹ לֹא מַסְפִּיק חִיּוּבִית.
ג. וְשֶׁלֹא יְהֵא בְלִבּוֹ עָלָיו. כַּאֲשֶׁר מוֹכִיחִים אֶת הֶחָבֵר כַּנַּ"ל, אֲזַי הֶחָבֵר עָלוּל לְהַרְגִּישׁ שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְנַכֵּל אֵלָיו, וְהוּא עָלוּל לִרְאוֹת בּוֹ כְּמִתְחָרֶה, וּמִמֵּילָא בְּלִבּוֹ יְהֵא עָלָיו, דְּהַיְנוּ, יִשְׁמֹר לוֹ בְּלִבּוֹ טִינָה.
ד. וְשֶׁלֹא יַנִּיחֶנּוּ וְיֵלֵךְ. וְזֹאת מֵהַסִּבָּה הַנַּ"ל: הַיֶּלֶד לֹא יִרְצֶה לְהַרְגִּישׁ לֹא בְנוֹחַ, וְהוּא עָלוּל לַעֲזֹב אֶת הַמּוֹכִיחַ וְלָלֶכֶת.
לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר הַתּוֹכָחָה סָמוּךְ לַמִּיתָה, אֵין לַחְשֹׁשׁ לַטְּעָמִים הַנַּ"ל, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹכָחָה אֲמִתִּית וְאֵין לַמּוּכָח מִמִּי לְהִתְבַּיֵּשׁ, וּמִמֵּילָא אֵין לוֹ סִבָּה לַעֲזֹב לְכִוּוּן אַחֵר.
מֵעַתָּה יֵשׁ לָנוּ לְהָבִין, שֶׁלֹא כָּל תּוֹכָחָה רְצוּיָה.
וְרָאִיתִי בְּשִׂפְתֵי חֲכָמִים (שם אות נ) שֶׁשָּׁאַל, הֲרֵי כְּתִיב "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל (ב"מ לא ע"א), שֶׁיֵּשׁ לְהוֹכִיחַ וְלַחֲזֹר וּלְהוֹכִיחַ אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים, וְאִם כֵּן, רָצוּי שֶׁיּוֹכִיחוֹ וְשׁוּב יַחֲזֹר וְיוֹכִיחוֹ? וְעַל זֶה עָנָה הַשִּׂפְתֵי חֲכָמִים: מַה שֶּׁכָּתוּב "הוֹכֵחַ" וְגוֹ' - זֶה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּמַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי שֶׁלֹא יְהֵא חוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ - הַיְנוּ שֶׁלֹא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וְהַהִגָּיוֹן בְּחִלּוּק זֶה הוּא פָּשׁוּט: בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה עֲדַיִן יֵשׁ תּוֹעֶלֶת לִמְנֹעַ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַשְּׁלִילִי, וְלָכֵן, כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הַמַּעֲשֶׂה, עָלֵינוּ שׁוּב לְהוֹכִיחַ. וּלְעֻמַּת זֹאת - שֶׁלֹא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה - אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב, וּמַה תּוֹעִיל הַתּוֹכָחָה?
בְּסִכּוּם לָמַדְנוּ, שֶׁיֵּשׁ סִבּוֹת רַבּוֹת הָעֲלוּלוֹת לְהַכְשִׁיל אֶת מַטְּרַת הַתּוֹכָחָה, עַל כֵּן עָלֵינוּ לִלְמֹד כֵּיצַד לְהוֹכִיחַ, כַּמָּה לְהוֹכִיחַ, אֶת מִי לְהוֹכִיחַ וְכוּ'. הָבָה נְנַסֶּה לַעֲמֹד עַל הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל וְעַל נְקֻדּוֹת נוֹסָפוֹת.
התוכחה טעונה זהירות יתר
אַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹכָחָה הִיא כְּלִי חִנּוּכִי כְּמוֹ הָעִדּוּד, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּלִים בְּדַרְכֵי הַפְּעֻלָּה, בַּמִּנּוּן וְכוּ'. הִנֵּה לְדֻגְמָא, הָעִדּוּד - אֲפִלּוּ אִם נַרְבֶּה בִּנְדִיבוּת בְּעִדּוּד, אֵין חֲשָׁשׁ לְנֵזֶק וּדְחִיָּה שֶׁל הַמְעֻדָּד, לְעֻמַּת זֹאת בַּתּוֹכָחָה - אֵין הַדָּבָר כֵּן.
כַּיָּדוּעַ, טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁלֹא נוֹחַ לוֹ לִשְׁמֹעַ תּוֹכָחָה, וַאֲפִלּוּ עַל תּוֹכָחָה הַנִּצְרֶכֶת אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְלִים שֶׁתִּשָּׁמַע, קַל וָחֹמֶר לְתוֹכָחָה יְתֵרָה שֶׁהִיא עֲלוּלָה לִגְרֹם לִסְלִידָה, וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ לְתוֹצָאָה הֲפוּכָה מֵהַמַּטָּרָה שֶׁלִּשְׁמָהּ אֲנַחְנוּ מוֹכִיחִים, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁהַיֶּלֶד מֵבִין שֶׁמּוֹכִיחִים אוֹתוֹ לְלֹא צֹרֶךְ וּלְלֹא הַצְדָּקָה [לְפִי רְאוּת עֵינָיו], וְאָז, בְּהִצְטָרֵף אִי הַנּוֹחוּת מֵהַתּוֹכָחָה וּרְאִיַּת הָ"עָוֶל" בַּתּוֹכָחָה, זֶה מוֹלִיד רָצוֹן לְמֶרֶד. הַיֶּלֶד אֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ אֶת הַתּוֹכָחָה, עֲבוּרוֹ זֶה נִרְאֶה כִּפְגִיעָה, כַּעֲקִיצָה שֶׁלֹא מַגִּיעָה לוֹ, וְעַל כָּךְ הוּא יוֹצֵר "מַעֲרֶכֶת הֲגַנָּה", וּמִמֵּילָא הַתּוֹכָחָה תִּפֹּל עַל אָזְנַיִם וְלֵב אֲטוּמִים. וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע! (יבמות סה ע"ב).
אֲשֶׁר עַל כֵּן, עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר בְּמִשְׁנֵה זְהִירוּת לְהוֹכִיחַ בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה, וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סָפֵק עַד כַּמָּה לְהוֹכִיחַ - עָלֵינוּ לְהוֹכִיחַ בַּמִּינִימוּם שֶׁוַּדַּאי נִצְרָךְ, וּבְמַה שֶּׁאֲנַחְנוּ מְסֻפָּקִים - יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלְּהוֹכִיחַ, וּמִמֵּילָא לֹא יִהְיֶה לָנוּ הַחֲשָׁשׁ הַנַּ"ל, אֶלָּא אַדְּרַבָּה - יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁגַּם בַּתּוֹכָחָה הַמּוּעֶטֶת [אוֹ שֶׁנִּרְאֵית לָנוּ מוּעֶטֶת] הַיֶּלֶד יְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו. כַּיָּדוּעַ, כָּל יֶלֶד לֹא מְעֻנְיָן בְּתוֹכָחָה, וְלָכֵן אֲפִלּוּ בִּמְעַט תּוֹכָחָה, הַיֶּלֶד עָשׂוּי לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ לְטוֹבָה.
לשם מה אתה מוכיח?
* לִפְנֵי שֶׁמּוֹכִיחִים יֵשׁ לִבְדֹּק מָה הַמַּטָּרָה. * יֵשׁ לִשְׁקֹל אֶת כְּדָאִיּוּת הַתּוֹכָחָה בְּמַבָּט כּוֹלֵל.
מַעֲשֶׂה בְּזוּג צָעִיר שֶׁרָצוּ לְהִנָּשֵׂא, אוּלָם, בְּיָדְעָם אֶת מַצָּבָם הַכַּלְכָּלִי, יָשְׁבוּ יַחְדָּו וְטִכְּסוּ עֵצָה כֵּיצַד לַחְסֹךְ בַּהוֹצָאוֹת. וְהִנֵּה מָצְאוּ רַעְיוֹן! וּמַהוּ? פָּשׁוּט מְאֹד, הֵם מָצְאוּ אוּלָם שֶׁעֲלוּת הַהַשְׂכָּרָה שֶׁלּוֹ נְמוּכָה, וְהִזְמִינוּ מְנוֹת "קַיְיטְרִינְג" שֶׁעָלוּ בַּחֲמִשָּׁה דּוֹלָרִים פָּחוֹת מֵעֲלוּת מָנָה בְּאוּלַם חֲתֻנּוֹת - וְהִנֵּה לָהֶם חִסָּכוֹן! אוּלָם הֵם נִזְכְּרוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִזְמִינוּ צַלָּחוֹת, מַפּוֹת וְסַכּוּ"ם. נוּ, אָז הוֹלְכִים לְהַזְמִין, וְכַמּוּבָן שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְמִין מוּצָר שֶׁיַּשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנָם. וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הִשִּׂיגוּ מַעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה בְּסַךְ שְׁלֹשָׁה דּוֹלָרִים לְכָל סֵט צַלָּחוֹת וְסַכּוּ"ם. וּמָה עִם הַהוֹבָלָה? כֵּן, זֶה עוֹלֶה חֲמִשִּׁים דּוֹלָר. רֶגַע, עֲדַיִן לֹא גָמַרְנוּ - שָׁכַחְנוּ מֶלְצָרִים! צָרִיךְ עֲשָׂרָה מֶלְצָרִים, וְכָל מֶלְצָר דּוֹרֵשׁ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שַׁ"ח, וְרַב הַמֶּלְצָרִים - שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שַׁ"ח. גַּם שְׁתִיָּה כַּדָּת צָרִיךְ, גַּם קִנּוּחַ צָרִיךְ, וְגַם צֶוֶת מְנַקִּים לָאוּלָם, וְהוֹבָלָה לַמּוּצָרִים הַנּוֹסָפִים. בָּרוּךְ ה', הַזּוּג הָיָה נִמְרָץ, וְהַחֲתֻנָּה נֶעֶרְכָה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר.
לְאַחַר הַחֲתֻנָּה עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן, וְרוֹאִים שֶׁהַהַכְנָסוֹת הָיוּ מְעַטּוֹת לְעֻמַּת הַהוֹצָאוֹת. מַה קָּרָה? הַמֻּזְמָנִים קִמְּצוּ בַּמַּתָּנָה? לֹא! הַמַּתָּנוֹת הָיוּ מְכֻבָּדוֹת. הַזּוּג בּוֹדֵק אֶת הַהוֹצָאָה הַכְּלָלִית, וְהִנֵּה, לְתַדְהֵמָתָם, הֵם מְגַלִּים, שֶׁבְּסִכּוּם כְּלָלִי, עֲלוּת מָנָה עִם כָּל מַה שֶּׁמִּסָּבִיב הִגִּיעַ לִמְחִיר שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם דּוֹלָר בִּמְקוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר דּוֹלָר בְּאוּלָם רָגִיל. הֵם הִפְסִידוּ!
מַטְּרָתָם אָמְנָם הָיְתָה לַחְסֹךְ - אֲבָל כַּאֲשֶׁר הֵם בִּצְּעוּ אֶת הָרְכִישָׁה, שָׁכְחוּ אֶת הַמַּטָּרָה, לֹא עָשׂוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן הָעֲלוּת, וְגָרְמוּ לְתוֹצָאָה הֲפוּכָה.
מַטְּרַת הַסִּפּוּר הַנַּ"ל לְהַמְחִישׁ לָנוּ - כְּהוֹרִים - עַד כַּמָּה חָשׁוּב לָדַעַת אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁלִּשְׁמָהּ אֲנַחְנוּ מוֹכִיחִים אֶת הַיֶּלֶד, וְלִבְדֹּק בְּצוּרָה זְהִירָה וּמְפֻכַּחַת - הַאִם בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ עֲשׂוּיִים לְהַגִּיעַ לַמַּטָּרָה, אוֹ שֶׁמֶּא, חַס וְחָלִילָה, אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לְהַשִּׂיג תּוֹצָאָה הֲפוּכָה, וְאָז כְּדַאי לְהִמָּנַע מֵהַתּוֹכָחָה, וּבִפְרָט בִּפְעֻלַּת תּוֹכָחָה הַדּוֹרֶשֶׁת זְהִירוּת־מִשְׁנֶה, וְכַנַּ"ל.
גַּם אַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְשֵׁם מָה אֲנַחְנוּ מוֹכִיחִים, עָלֵינוּ לִשְׁקֹל הַאִם זֶה כְּדַאי, אוֹ שֶׁמֶּא זֶה עָלוּל לִפְגֹּעַ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. אֵין מַטְּרָתֵנוּ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לְפַחֵד מִלְּהוֹכִיחַ, אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לְהוֹכִיחַ, אֶלָּא שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא לָדַעַת לְהוֹכִיחַ בְּצוּרָה נְכוֹנָה.
הִנֵּה לְדֻגְמָא: הַיֶּלֶד בָּא וּמְסַפֵּר לְהוֹרָיו אֵיךְ שֶׁהוּא וַחֲבֵרוֹ לָמְדוּ יַחְדָּו, וּבָא יֶלֶד אַחֵר, וְאָז הֵם הִתְחִילוּ לְפַטְפֵּט. הָאָב, בְּשָׁמְעוֹ זֹאת, הוֹכִיחַ אֶת הַיֶּלֶד: אֵיךְ הֵעַזְתָּ לְפַטְפֵּט? זֶה מַמָּשׁ חֹסֶר מוּסָרִיּוּת! בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם! וְכוּ'. וְשׁוּב הַיֶּלֶד מְסַפֵּר אֵיךְ שֶׁהוּא הֶחְבִּיא לַחֲבֵרוֹ אֶת הַתִּיק, וְהָאָב שׁוּב מוֹכִיחוֹ, וְשׁוּב הַיֶּלֶד מְסַפֵּר שֶׁהוּא חָלַם בַּשִּׁעוּר, וְכַמּוּבָן הָאָב לֹא חוֹסֵךְ שֵׁבֶט מוּסָרוֹ.
וְהִנֵּה, מֵאוֹתוֹ יוֹם, הָאָב רוֹאֶה שֶׁהַבֵּן הִפְסִיק לְסַפֵּר מַה נַּעֲשָׂה בַּלִּמּוּדִים וּבַחֶבְרָה, וְכַאֲשֶׁר הוּא שׁוֹאֵל אֶת בְּנוֹ מָה הַמַּצָּב - הַבֵּן עוֹנֶה: "הַכֹּל בְּסֵדֶר." וְנִכָּרִים הַדְּבָרִים שֶׁהַבֵּן מִתְחַמֵּק מִלְּסַפֵּר. מַה קָּרָה לַבֵּן? מַדּוּעַ הוּא לֹא מְסַפֵּר?
פָּשׁוּט מְאֹד, לַיֶּלֶד לֹא מִשְׁתַּלֵּם לְסַפֵּר! הוּא מְסַפֵּר לְהוֹרָיו בִּמְגַמָּה לִפְרֹק מִטְעָן שֶׁהִצְטַבֵּר אֶצְלוֹ וּלְהֵרָגַע, אֲבָל הוּא רוֹאֶה, שֶׁכָּל סִפּוּר גּוֹרֵר אַחֲרָיו תּוֹכָחָה, וְכַמּוּבָן זֶה לֹא נָעִים. בִּמְקוֹם לִפְרֹק מֶתַח וּלְהֵרָגַע, הוּא סוֹפֵג מִטְעָן נוֹסָף הַמַּגְבִּיר אֶת אִי הַשֶּׁקֶט שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, וְאִם כֵּן, בִּשְׁבִיל מָה לְסַפֵּר? עָדִיף לְהַעְלִים. וְלָכֵן הוּא מִתְחַמֵּק.
נָכוֹן, הַשְּׁאֵלָה הִיא שְׁאֵלָה! וּבֶאֱמֶת מָה עוֹשִׂים? הַאִם לָתֵת לַיֶּלֶד לָלֶכֶת בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ?!
הַתְּשׁוּבָה - לֹא וָלֹא! לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לָתֵת לוֹ לָלֶכֶת בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, אוּלָם עִם זֹאת יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁמִּלְּבַד הַתּוֹכָחָה הַיְשִׁירָה, יֵשׁ דְּרָכִים אֲחֵרוֹת לְפִתְרוֹן בְּעָיוֹת, וְלָכֵן עָדִיף לְמַעֵט בַּמִּנּוּן שֶׁל הַתּוֹכָחָה וּלְגַוֵּן גַּם בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת.
הִנֵּה, אֶפְשָׁר לְצַיֵּר מַה מַּרְגִּישׁ הֶחָבֵר שֶׁהֵצִיקוּ לוֹ, וּנְצַיֵּר זֹאת בְּלִי לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ שֶׁהוּא עָשָׂה עָוֶל וְכוּ'. הִנֵּה דֻּגְמָא: אִם הַבֵּן מְסַפֵּר שֶׁהוּא וַחֲבֵרוֹ הֶעְלִימוּ חֲפָצִים אִישִׁיִּים שֶׁל חֲבֵרָם לְסַפְסַל הַלִּמּוּדִים, וְהַיֶּלֶד פָּחַד וְכוּ' - הָאָב יָכוֹל לְהִשְׁתַּתֵּף כָּךְ: "בֶּטַח הוּא הִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי, זוֹ הַרְגָּשָׁה נוֹרָאָה! וּמֶה הָיָה בַּסּוֹף? הוּא בָּכָה? מִסְכֵּן, הוּא לֹא יָדַע מַה קּוֹרֶה. בְּוַדַּאי הוּא חָשַׁשׁ שֶׁהַחֲפָצִים לֹא יוּשְׁבוּ אֵלָיו, הוּא לֹא יָדַע מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים." עַד כָּאן הַהִשְׁתַּתְּפוּת שֶׁל הָאָב בַּ"חֲוָיוֹת הַסִּפּוּר".
בְּצוּרָה כָּזֹאת אֵין הַאֲשָׁמָה מְחַיֶּבֶת, אֲבָל יֵשׁ לַיֶּלֶד מוּדָעוּת לַמַּשְׁמָעוּת וְלַהַשְׁלָכוֹת שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה. כְּמוֹ כֵן אֶפְשָׁר עַל יְדֵי לִמּוּד עָקִיף עַל הַנּוֹשֵׂא אוֹ עַל יְדֵי תִקְשֹׁרֶת עִם הָרַב הַמְלַמֵּד, וְלִפְעָמִים אֶפְשָׁר גַּם לְהִתְעַלֵּם בְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים [וְעִם זֹאת, יֵשׁ לְהַקְפִּיד לֹא לָתֵת לַמְלַמֵּד תְּמוּנָה שֶׁהַבֵּן מֻשְׁחָת כְּתוֹצָאָה מִסִּפּוּר הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא יֵשׁ לְצַיֵּר זֹאת כְּמַעֲשֶׂה הַנּוֹבֵעַ מִתֹּם לֵב וְחֹסֶר מוּדָעוּת, וְאֵינוֹ אָפְיָנִי לַבֵּן]. בְּדֶרֶךְ כָּזֹאת הַיֶּלֶד לֹא יַגִּיעַ לְמַסְקָנָא, שֶׁהַסִּפּוּר שֶׁהוּא מְגַלֶּה גּוֹרֵם לוֹ לְאִי נְעִימוּת. וְכַמּוּבָן, בָּזֶה אֲנַחְנוּ מְסִירִים אֶת הַגּוֹרֵם הַמּוֹנֵעַ מֵהַיֶּלֶד לְשַׁתֵּף אוֹתָנוּ בַּחֲוָיוֹתָיו.
וְעַל כְּגוֹן זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים: "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה" (פיוט לכה דודי. ומקורו בספר הכוזרי סוף מאמר ג', ובהקדמת המתרגם לספר חובות הלבבות ריש שער הבחינה, וע"ע להרע"ב אבות פ"ג משנה ט').
דוגמא אישית
* יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁהַיֶּלֶד יִרְאֶה קַו בָּרוּר גַּם בְּהִתְנַהֲגוּת הַהוֹרִים * גַּם אִם הַהוֹרִים לֹא מְבַצְּעִים אֶת מַה שֶּׁהֵם דּוֹרְשִׁים, מִכָּל מָקוֹם הַכָּבוֹד וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְאוֹתוֹ עִנְיָן עֲשׂוּיִים לְהַוּוֹת מַעֲנֶה הוֹלֵם
כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפֶרֶק הַמִּשְׁמַעַת, דֻּגְמָא אִישִׁית הִיא - שֶׁכָּל דְּרִישׁוֹת הַהוֹרִים מֵהַיֶּלֶד תִּהְיֶינָה גְּלוּמוֹת בְּאִישִׁיּוּת הַהוֹרִים. וְאִם בְּעִנְיַן מִשְׁמַעַת כָּךְ, קַל וָחֹמֶר מְדֻבָּר בְּתוֹכָחָה שֶׁאֵינָהּ נְעִימָה לָאֹזֶן. אִם הִתְנַהֲגוּת הַהוֹרִים תִּהְיֶה סוֹתֶרֶת אֶת תֹּכֶן הַתּוֹכָחָה, הַתּוֹכָחָה עֲלוּלָה לְהָבִיא לְנֵזֶק יוֹתֵר מֵהַתּוֹעֶלֶת, אִם בִּכְלָל תִּהְיֶה.
לְדֻגְמָא: עוֹמֵד הָאָב וּמוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ: "בְּנִי, מַדּוּעַ אַתָּה מְדַבֵּר דִּבְרֵי חֻלִּין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הֲרֵי זֶה מָקוֹם קָדוֹשׁ, וּמִי שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם דִּבְרֵי חֻלִּין אֵין לוֹ חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל? זֶה חָמוּר מְאֹד" וְכוּ'. וְהִנֵּה, כַּעֲבֹר מִסְפַּר יָמִים, הַבֵּן רוֹאֶה אֶת אָבִיו מְדַבֵּר דִּבְרֵי חֻלִּין אוֹ צוֹחֵק עִם יְדִידָיו בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
תּוֹכָחָה שֶׁכָּזוֹ עֲלוּלָה לְהָבִיא נֵזֶק יוֹתֵר מִתּוֹעֶלֶת - הֵן שֶׁהַיֶּלֶד יַסִּיק מַסְקָנָא שֶׁדִּבְרֵי אָבִיו אֵינָם מְדֻיָּקִים וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה חָמוּר כְּלָל, וְהָרְאָיָה לְכָךְ הִיא - הִנֵּה אָבִיו מְדַבֵּר! וְאִם זֶה הָיָה חָמוּר כָּל כָּךְ, מַדּוּעַ אָבִיו מְדַבֵּר?! וְעוֹד, הוּא עָלוּל לְפַתֵּחַ זִלְזוּל כְּלַפֵּי אָבִיו וּכְלַפֵּי דְבָרָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא נוֹכָח לָדַעַת שֶׁלֹא תָמִיד יֵשׁ לְאָבִיו "כִּסּוּי" עַל דְּבָרָיו. וְגַם כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּיֶלֶד שֶׁמַּעֲרִיץ מְאֹד אֶת אָבִיו, אוּלַי הוּא לֹא יְזַלְזֵל, אֲבָל יֵשׁ חֲשָׁשׁ רְצִינִי שֶׁהַבֵּן יִהְיֶה מְבֻלְבָּל, מִשּׁוּם שֶׁמִּצַּד אֶחָד הָאָב מְהַוֶּה כְּשֵׁם נִרְדָּף לְהַעֲרָצָה, וּמֵאִידָךְ - הַבֵּן רוֹאֶה בְּאָבִיו כְּאִישׁ שֶׁאֵין כִּסּוּי לִדְבָרָיו, וְאֵין לְךָ בִּלְבּוּל גָּדוֹל מִזֶּה!
אָמְנָם נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אִם הוֹרִים לְקוּיִים בְּדָבָר מְסֻיָּם, הַאִם נִגְזָר עַל הַיֶּלֶד לִלְקוֹת גַּם הוּא בְּאוֹתוֹ דָבָר, הַאִם אֵין אֶפְשָׁרוּת לְכַוְּנוֹ לְכָךְ?
הַתְּשׁוּבָה הִיא: אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר לְנַסּוֹת, אוּלָם יֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה.
כֵּיצַד?
הִנֵּה בַּדֻּגְמָא הַנַּ"ל, שֶׁהָאָב מְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כַּמּוּבָן שֶׁהַתִּקּוּן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא, שֶׁהָאָב יְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא וְיִמָּנַע מִלְּדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אוּלָם בְּמִקְרֶה שֶׁהָאָב יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא לֹא יַצְלִיחַ בְּקַלּוּת וּבִמְהֵרָה לַעֲמֹד בְּכָךְ מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא - יֵשׁ לְפָנָיו אֶפְשָׁרֻיּוֹת שׁוֹנוֹת לְהוֹכִיחוֹ. בֵּין הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת:
א. לוֹמַר לְאָדָם אַחֵר, שֶׁאָכֵן מְהַוֶּה דֻגְמָא לְכָךְ, לְהוֹכִיחַ אֶת הַבֵּן עַל כָּךְ [כַּמּוּבָן, בְּלִי שֶׁהַבֵּן יֵדַע שֶׁהָאָב יָזַם זֹאת], וּמִמֵּילָא גַם אִם יִרְאֶה אֶת אָבִיו מְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הוּא יָבִין שֶׁזֶּה שְׁלִילִי, וְאֵין זוֹ סְתִירָה גְמוּרָה לְמַה שֶּׁהוּא שָׁמַע מֵהַמּוֹכִיחַ, שֶׁהֲרֵי דִּבְרֵי הַמּוֹכִיחַ הָיוּ אֲמִתִּיִּים וּמְשַׁכְנְעִים, וְגַם אֶת הַמּוֹכִיחַ הוּא לֹא רָאָה מְדַבֵּר.
ב. שֶׁהָאָב יֹאמַר כְּמֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ: "אוֹי, כַּמָּה צַר לִי שֶׁאֵינִי מִתְגַּבֵּר עַל הַדִּבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כַּמָּה קָשֶׁה כְּשֶׁמִּתְרַגְּלִים לְדַבֵּר, זֶה מַמָּשׁ חֲבָל, וּבִפְרָט שֶׁהָעֹנֶשׁ חָמוּר מְאֹד וְכוּ'. בְּנִי חֲבִיבִי, אֲבַקֵּשׁ, אִם אֶפְשָׁר, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲדַבֵּר דִּבְרֵי חֻלִּין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, תִּרְמֹז לִי עַל כָּךְ, וְאָז, כַּאֲשֶׁר אֶזָּכֵר, אֶמָּנַע גַּם אֲנִי מִלְּדַבֵּר. אוֹי, כַּמָּה זֶה חָמוּר! אוֹי, כַּמָּה זֶה מְצַעֵר!" וְכוּ'.
בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ הוּא מַבִּיעַ צַעְרוֹ עַל דִּבּוּרָיו, וּכְמוֹ כֵן מְשַׁתֵּף אֶת בְּנוֹ בְּעֶזְרָה לְמִגּוּר הַבְּעָיָה. בְּנוֹסָף לְכָךְ, הוּא גוֹרֵם לַיֶּלֶד לְהִזְדַּהוֹת עִם הַתּוֹכָחָה.
דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת: הַהוֹרִים רוֹצִים לְהוֹכִיחַ אֶת בְּנָם שֶׁלֹא קָם מֻקְדָּם לַתְּפִלָּה. כַּמּוּבָן, שֶׁעַל הַהוֹרִים [קְרִי הָאָב] לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא וְלָקוּם מֻקְדָּם, אוּלָם אִם הָאָב מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת לֹא מַצְלִיחַ לָקוּם מֻקְדָּם, יֵשׁ לְהוֹכִיחַ מֵהֶבֵּט אַחֵר, וְלֹא בְּכִוּוּן הַקִּימָה הַמֻּקְדֶּמֶת.
הָאָב יָכוֹל לוֹמַר: "חֲבָל שֶׁאֵינְךָ קָם מֻקְדָּם, זֶה גּוֹרֵם לְךָ לְאַחֵר לַתַּלְמוּד תּוֹרָה וּלְהַפְסִיד חֵלֶק מֵהַשִּׁעוּר, וְגַם הָרַב עָלוּל לְהַשְׁעוֹת אוֹתְךָ" וְכוּ'.
עַל תּוֹכָחָה בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ אֵין מָקוֹם לְהַקְשׁוֹת: "מַדּוּעַ אַתָּה, אַבָּא, אֵינְךָ קָם?", שֶׁהֲרֵי הָאָב לֹא הוֹכִיחַ עַל הַקִּימָה הַמֻּקְדֶּמֶת גְּרֵידָא, אֶלָּא הוּא קָשַׁר אֶת עֹקֶץ הַתּוֹכָחָה בְּעִנְיַן הָאִחוּר לַתַּלְמוּד תּוֹרָה וְכָל הַתּוֹצָאוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת הַמִּתְלַוּוֹת לַאִחוּר, שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָן קַיָּמוֹת אֵצֶל הָאָב, מִשּׁוּם שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הָאָב קָם מְאֻחָר, הוּא מַצְלִיחַ לִמְצֹא מִנְיָן לְהִתְפַּלֵּל.
אֶפְשָׁרוּת נוֹסֶפֶת הִיא - לְהוֹכִיחַ עַל יְדֵי הָאִמָּא שֶׁאֵינָהּ מְאַחֶרֶת קוּם, וִיכוֹלָה בְּהֶחְלֵט לְהָגֵן וּלְנַמֵּק אֶת הַסִּבּוֹת שֶׁאָבִיו קָם מְאֻחָר - אִם אָכֵן אֶפְשָׁר לְנַמֵּק. אוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר: "נָכוֹן, אַבָּא קָם מְאֻחָר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִבּוֹת מְאֹד מְאֹד נְחוּצוֹת הַיְדוּעוֹת לִי, בְּכָל זֹאת צַר לִי מְאֹד עַל הַהֶפְסֵד, וַחֲבָל מְאֹד שֶׁגַּם אַתָּה תַּפְסִיד. וּמַה גַּם, שֶׁעֲדַיִן אֵינְךָ יָכוֹל לְהַחְלִיט בְּאֵילוּ נְסִבּוֹת אַתָּה נִקְרָא אָנוּס. אַחֲרֵי הַכֹּל, אַתָּה זֶה לֹא אַבָּא!" וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ.
"תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד!" (משלי ט, ט).
לא בפני זרים
* תּוֹכָחָה הִיא מִלְּשׁוֹן הוֹכָחָה. * הַתּוֹכָחָה בִּפְנֵי זָרִים מְטַשְׁטֶשֶׁת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמּוּכָח, וְאִם כֵּן זֶה הֶפֶךְ הַתּוֹכָחָה.
אַחַד הַמַּחְסוֹמִים הָעִקָּרִיִּים אֵצֶל הַדַּרְשָׁן הוּא מַה שֶּׁנִּקְרָא "אֵימְתָא דְצִבּוּרָא" [אֵימַת הַצִּבּוּר]. הַדַּרְשָׁן יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם עָצוּם, אוּלָם כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי צִבּוּר, הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁנִּטָּל מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַדִּבּוּר, וְזֹאת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שִׁנֵּן אֶת נוֹשֵׂא הַדְּרָשָׁה חָזוֹר וְשַׁנֵּן, וְיִתָּכֵן שֶׁגַּם חֲזָרוֹת בְּקוֹל רָם בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ עָשָׂה. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּעָמְדוֹ בִּפְנֵי הַצִּבּוּר, הוּא מַרְגִּישׁ קֹשִׁי לְדַבֵּר. וְהַשְּׁאֵלָה - מַדּוּעַ?
הַתְּשׁוּבָה הִיא: כַּאֲשֶׁר הוּא לְבַד בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, הוּא מְרַכֵּז אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לַחֹמֶר שֶׁבּוֹ הוּא יְדַבֵּר, וְאָז הַדִּבּוּר קוֹלֵחַ מִפִּיו. זֶה טִבְעִי וּמוּבָן. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי צִבּוּר, מַחֲשַׁבְתּוֹ מוּסֶטֶת אֶל הַצִּבּוּר: מַה חוֹשְׁבִים עָלַי? הַאִם כְּדַאי בִּכְלָל לְדַבֵּר? אוּלַי אֶתְבַּלְבֵּל? וְכוּ'. כָּךְ הוּא שָׁט בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מִתּוֹךְ לַחַץ, וּמִמֵּילָא מֹחוֹ מִתְעַרְבֵּב, וְנֶעְתַּק מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַדִּבּוּר.
וְהִנֵּה לְעִנְיַן הַתּוֹכָחָה, הֲרֵי יָדוּעַ שֶׁהַמִּלָּה "תּוֹכָחָה" הִיא מִלְּשׁוֹן הוֹכָחָה, דְּהַיְנוּ, לְהַגִּיעַ לְדָבָר בָּרוּר, דָּבָר מוּכָח. כַּאֲשֶׁר אַתָּה מוֹכִיחַ, אַתָּה בְּעֶצֶם מֵסִיר אֶת הַלּוֹט וְאֶת הַטִּשְׁטוּשׁ מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וּמַבְהִיר אֶת הָעִנְיָן, אַתָּה מוֹכִיחַ אוֹתוֹ. זוֹהִי הַתּוֹכָחָה! וְכַמּוּבָן, הַתּוֹכָחָה - הוֹכָחָה - הַבְהָרָה - תַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתָהּ רַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שֶׁטָּעוּן תּוֹכָחָה מְרֻכָּז בַּתּוֹכָחָה גְּרֵידָא וְאֵינוֹ נָתוּן לְמַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת טוֹרְדָנִיּוֹת.
וְאַחַד הַמִּכְשׁוֹלִים לַתּוֹכָחָה הוּא, כַּאֲשֶׁר הַתּוֹכָחָה נֶאֱמֶרֶת בִּפְנֵי זָרִים, וּבִפְרָט בִּפְנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהַמּוּכָח בּוֹשׁ מֵהֶם בִּמְיֻחָד. וְזֹאת מִשּׁוּם, שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁהַמּוּכָח יַחְשֹׁב עַל הַתּוֹכָחָה, הוּא חוֹשֵׁב מִתּוֹךְ לַחַץ עַל מַה שֶּׁיַּחְשְׁבוּ הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַתּוֹכָחָה. מַחֲשַׁבְתּוֹ מִתְעַרְבֶּבֶת וּמְחַפֶּשֶׂת בְּקַדַּחְתָּנוּת מִפְלָט מֵהַבּוּשָׁה שֶׁאֵלֶיהָ הוּא נִקְלָע. מִפְלָט זֶה יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּא בְּבֶכִי, בִּבְרִיחָה מֵהַמָּקוֹם, בְּהַכְחָשַׁת הַתּוֹכָחָה, אוֹ בְּהַתְקָפַת־נֶגֶד הִיסְטֶרִית [וְזֹאת מִלְּבַד הַסִּימְפְּטוֹם שֶׁל הַהַסְמָקָה בַּפָּנִים, "אָזִיל חִוָּרָא וְאָתֵי סוּמָקָא"], וּמִמֵּילָא לֹא הִשַּׂגְנוּ אֶת מַטְּרַת הַתּוֹכָחָה - הוֹכָחָה, הַבְהָרָה, אֶלָּא אֶת הַהֵפֶךְ.
זֹאת וְעוֹד, כַּאֲשֶׁר מוֹכִיחִים בִּפְנֵי זָרִים, גַּם לַמּוֹכִיחַ עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת תַּקָּלוֹת. לְדֻגְמָא: אִם הַמּוּכָח יַעֲנֶה תְשׁוּבָה שֶׁאָכֵן הִיא אֲמִתִּית, אוּלָם מִתּוֹךְ הַתְּשׁוּבָה נִכָּר שֶׁהַמּוֹכִיחַ דִּבֵּר בְּצוּרָה לֹא אַחֲרָאִית - הַמַּעֲמָד בִּפְנֵי זָרִים עָלוּל לִגְרֹם לַמּוֹכִיחַ לְנַסּוֹת לְהַצְדִּיק אֶת תּוֹכַחְתּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּמַחֲשָׁבָה שְׁנִיָּה מִתּוֹךְ שִׁקּוּל הַדַּעַת הוּא הָיָה מוֹדֶה שֶׁאָכֵן הוּא שָׁגָה בְּתוֹכַחְתּוֹ, אוּלָם כֵּיוָן שֶׁהוּא נָתוּן לַלַּחַץ שֶׁל הַבּוּשָׁה, יֵשׁ לוֹ דַּחַף לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה שֶׁתָּגֵן עַל כְּבוֹדוֹ. וְעַל כְּגוֹן זֶה נֶאֱמַר: "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" (שמות כג, ח) [וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י: דְּבָרִים הַמְצֻדָּקִים].
וּמִכָּאן נָבִין כַּמָּה חָשׁוּב שֶׁהַהוֹרִים לֹא יוֹכִיחוּ אֶת הַיֶּלֶד בִּפְנֵי זָרִים - אִם מִשּׁוּם שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יָבִין אֶת הַתּוֹכָחָה עֵקֶב הַבּוּשָׁה, וְאִם מֵחֲשַׁשׁ שֶׁהַהוֹרִים עַצְמָם עֲלוּלִים לְהִכָּנֵס לְמַלְכֹּדֶת, בְּמִקְרֶה שֶׁהַיֶּלֶד יַעֲנֶה תְשׁוּבָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ נִרְאֶה שֶׁתּוֹכַחְתָּם לֹא בַמָּקוֹם, וְאָז יְנַסּוּ לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמָם בְּכָל אֹפֶן, וְהַתּוֹצָאוֹת עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת חֲמוּרוֹת: חֹסֶר אֵמוּן שֶׁל הַיֶּלֶד, וְעוֹד תּוֹצָאוֹת נִלְווֹת.
הִנֵּה לְדֻגְמָא: בְּמִפְגָּשׁ מִשְׁפַּחְתִּי, הוֹרֵי רְאוּבֵן הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ: "מַדּוּעַ לֹא בֵרַכְתָּ? הֲרֵי אָמַרְנוּ לְךָ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁלֹא קָמִים מֵהַמָּקוֹם לִפְנֵי שֶׁמְּבָרְכִים. זֶה עָלוּל לִגְרֹם שֶׁתִּשְׁכַּח לְבָרֵךְ, וּכְבָר כַּמָּה פְּעָמִים שָׁכַחְתָּ. עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה לֹא אַחֲרָאִי".
לַיֶּלֶד יֵשׁ בּוּשָׁה וְלַחַץ בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְאָז יִתָּכֵן שֶׁהוּא יִשְׁתֹּק, אוֹ יְנַסֶּה לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה אֲפִלּוּ לֹא אֲמִתִּית, וּבִלְבַד שֶׁיֵּצֵא בְּכָבוֹד מֵהַבּוּשָׁה שֶׁנִּקְלָע אֵלֶיהָ. כְּמוֹ כֵן הוּא עָלוּל לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה עוֹקְצָנִית כִּנְקָמָה עַל הַבּוּשָׁה שֶׁהוֹרָיו הֵסֵבּוּ לוֹ, וּבְעֶצֶם הוּא לֹא הִפְנִים אֶת הַתּוֹכָחָה.
גַּם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא אָכֵן בֵּרַךְ, וְאָז, כַּאֲשֶׁר הוּא יֹאמַר שֶׁהוּא בֵּרַךְ, אֲפִלּוּ אִם אָכֵן לַהוֹרִים תִּהְיֶה הִסְתַּבְּרוּת שֶׁהוּא אָכֵן בֵּרַךְ, הֵם עֲלוּלִים לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמָם, כְּגוֹן לוֹמַר: "קָשֶׁה לְהַאֲמִין לְיֶלֶד שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מְבָרֵךְ מִיָּד". מִשְׁפָּט שֶׁכָּזֶה נִפְלָט רַק כְּדֵי שֶׁלֹא יֵרָאֶה שֶׁהֵם הוֹכִיחוּ בְּצוּרָה בִּלְתִּי אַחֲרָאִית, שֶׁזּוֹ בּוּשָׁה עֲבוּרָם. וְכַמּוּבָן, שֶׁהַהֶפְסֵד גָּדוֹל מֵהָרֶוַח.
וְלֹא לְחִנָּם כָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא יט, יז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י: לֹא תַלְבִּין פָּנָיו בָּרַבִּים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
לְהַלָּן מִסְפַּר דֻּגְמָאוֹת וְהַדֶּרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד אִתָּן:
א. הָאָב נִקְרָא לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, וּבְפִי הַמְלַמֵּד דִּוּוּחַ עַל הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה. זֶה מֵבִיךְ, לֹא נָעִים. מִצַּד אֶחָד הָאָב רוֹצֶה לְרַצּוֹת אֶת הַמְלַמֵּד כְּדֵי שֶׁלֹא יִנָּקְטוּ צְעָדִים מַרְחִיקֵי לֶכֶת, וּכְדֵי שֶׁיָּבִין שֶׁהָאָב אֵינוֹ מַסְכִּים עִם מַעֲשֵׂה הַבֵּן, אוּלָם מֵאִידָךְ גִּיסָא - זֶה לֹא הוֹגֵן לְהוֹכִיחַ אֶת הַבֵּן בִּפְנֵי הַמְלַמֵּד בְּצוּרָה עִוֶּרֶת, וּבִפְרָט שֶׁבְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים מִתְגַּנֶּבֶת מַחֲשָׁבָה שֶׁלֹא לְחִנָּם הַבֵּן עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה. בַּמִּקְרֶה הַזֶּה יֵשׁ לְהַרְאוֹת פָּנִים חֲמוּרוֹת־סֵבֶר, לְהַקְרִין שֶׁהָאָב מְאֹד לֹא מְרֻצֶּה מֵהַמַּצָּב, לִשְׁמֹעַ אֶת הַפְּרָטִים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר וּלְהַבְטִיחַ לַמְלַמֵּד שֶׁהָעִנְיָן יְטֻפַּל, וְאֶת הַבֵּרוּר הַסּוֹפִי וְאֶת הַתְּגוּבָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בַּבַּיִת בְּצוּרָה מְיֻשֶּׁבֶת. בְּצוּרָה כָּזֹאת הוּא מַרְאֶה שֶׁהוּא דּוֹאֵג מֵהַמַּצָּב שֶׁנּוֹצָר, וְזֶה מְהַוֶּה כְּעֵין הֲבָנָה לְנַפְשׁוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד, וּמִצַּד שֵׁנִי - הָאָב מְבָרֵר וּמֵגִיב מִבְּלִי לְבַיֵּשׁ אֶת הַבֵּן בִּפְנֵי זָרִים.
ב. הַבֵּן נִתְפָּס בְּמַעֲשֶׂה לֹא יָפֶה, לְמָשָׁל בִּגְנֵבָה. יֵשׁ הֲמֻלָּה בַּחֲנוּת, הַמּוֹכֵר קוֹרֵא לָאָב וּמוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהַבֵּן נִסָּה לִגְנֹב - וְהַבֵּן מַכְחִישׁ. לַמּוֹכֵר יֵשׁ עֵדִים, אוֹ שֶׁהַבֵּן אֵינוֹ מַכְחִישׁ. נוּ, מָה עוֹשִׂים? זוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה! הַבֵּן שֶׁלְּךָ גַּנָּב?! רֵאשִׁית, יֵשׁ לְהַרְאוֹת זַעֲזוּעַ עָמֹק [בְּלִי מִלִּים], אַחַר כָּךְ לָגֶשֶׁת לַמּוֹכֵר וְלִשְׁאֹל - תּוֹךְ הִזְדַּהוּת עִם הַמּוֹכֵר - אֶת פְּרָטֵי הַמִּקְרֶה, וּלְהַבְטִיחַ לְפַצּוֹת אֶת הַמּוֹכֵר בְּמִקְרֶה שֶׁל נֵזֶק, וְכֵן לְהַבְטִיחַ שֶׁהָעִנְיָן יְטֻפַּל [וְכָל זֹאת בְּלִי לְהוֹכִיחַ אֶת הַבֵּן בַּחֲנוּת מְאוּמָה]. יֵשׁ לָקַחַת אֶת הַבֵּן הַבַּיְתָה, לְבָרֵר אִתּוֹ, וּלְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ כְּפִי הַצֹּרֶךְ.
ג. קְבוּצַת חֲבֵרִים בָּאָה לְהִתְלוֹנֵן עַל הַבֵּן שֶׁהוּא אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה. יֵשׁ לִשְׁאֹל מַדּוּעַ, לְהַרְאוֹת הִתְעַנְיְנוּת בַּפְּרָטִים תּוֹךְ כְּדֵי הַבְלָטַת סְלִידָה מֵהַמִּקְרֶה, וְרַק מֵהַמִּקְרֶה. וְכַמּוּבָן שֶׁאֵין לִקְבֹּעַ עֶמְדָּה, אֶלָּא לְהִתְעַנְיֵן וּלְבָרֵר בַּבַּיִת עִם הַבֵּן וּלְהִתְיַחֵס בְּהֶתְאֵם. בְּצוּרָה זוֹ יֵשׁ הִתְיַחֲסוּת מְכֻבֶּדֶת לִתְלוּנַת הַחֲבֵרִים, וְעִם זֹאת, יֵשׁ שְׁמִירָה כָּרָאוּי עַל כְּבוֹד הַבֵּן, וְאֵין זֶה פּוֹגֵעַ בָּאֶפְשָׁרוּת לְהוֹכִיחַ.
"תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד" (משלי ט, ט).
לשלול את המעשה ולא את הילד
* כַּאֲשֶׁר שׁוֹלְלִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא אֶת הָעוֹשֶׂה, סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁגַּם הָעוֹשֶׂה יִצְטָרֵף לִשְׁלֹל אֶת הַמַּעֲשֶׂה. * כַּאֲשֶׁר שׁוֹלְלִים אֶת הָעוֹשֶׂה, הוּא עָלוּל לְהִתְיָאֵשׁ אוֹ לְהִתְכַּחֵשׁ.
אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה: "אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ" (משלי ט, ח). הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא, שֶׁהַלֵּץ חָכָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְעֻנְיָן שֶׁיּוֹכִיחוּ אוֹתוֹ תּוֹכָחָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ יוּבַן שֶׁהוּא טוֹעֶה, וְלָכֵן הוּא שׂוֹנֵא אֶת הַמּוֹכִיחַ. "הוֹכַח לְחָכָם" - אֶלָּא תּוֹכִיחַ לֶחָכָם, שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ אֱמֶת וָצֶדֶק, אָז הוּא יֹאהַב אוֹתְךָ, כִּי בָזֶה אַתָּה עוֹזֵר לוֹ לְהַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ.
אוּלָם בְּדֶרֶךְ הַדְּרָשׁ מְפָרְשִׁים אֶת כַּוָּנַת הַפָּסוּק כָּךְ: "אַל תּוֹכַח לֵץ" - דְּהַיְנוּ, אַל תֹּאמַר לְאָדָם שֶׁטּוֹעֶה וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא יְשָׁרָה 'אַתָּה לֵץ!', וּמַדּוּעַ? "פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ". אָדָם כָּזֶה יִשְׂנָא אוֹתְךָ, הוּא לֹא מְעֻנְיָן לְהֵחָשֵׁב לֵץ, זוֹ בּוּשָׁה בִּשְׁבִילוֹ, וְלָכֵן הוּא עָלוּל לִשְׂנֹא אוֹתְךָ. אֶלָּא אַדְּרַבָּה, "הוֹכַח לְחָכָם" - אֱמֹר לוֹ: 'אַתָּה חָכָם!'. כְּלוֹמַר, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה חָכָם וְחָשׁוּב וְאָהוּב, לֹא מַתְאִים לְךָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁכָּזֶה. אִם תּוֹכִיחַ אוֹתוֹ בְּצוּרָה זוֹ, אֲזַי הוּא "יֶאֱהָבֶךָּ", הוּא יֹאהַב אוֹתְךָ, יַעֲרִיךְ אֶת דְּבָרֶיךָ וְיִרְצֶה לְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו. זֶהוּ טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם.
וּמְסֻפָּר עַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל שֶׁנִּקְלַע פַּעַם לְאַכְסַנְיָה, וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה יְהוּדִי שֶׁהֻגְּשָׁה לוֹ אֲרוּחָה, וְהוּא אוֹכֵל לְלֹא נְטִילָה וּלְלֹא בְּרָכָה, וּמִיָּד חָשַׁב לְהוֹכִיחוֹ. אוּלָם בַּעַל הָאַכְסַנְיָה עָצַר בַּעֲדוֹ, וּכְמַמְתִּיק סוֹד אָמַר לוֹ: "בְּבַקָּשָׁה מִכְּבוֹדוֹ, אַל יוֹכִיחוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהַלָּה גַּס מְאֹד, הוּא מֵהַקַּנְטוֹנִיסְטִים" [פֵּרוּשׁ: הֵם יְהוּדִים שֶׁנֶּחְטְפוּ בְּעוֹדָם יְלָדִים לַעֲבוֹדַת הַצָּבָא בְּרוּסְיָה לְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, וְהֻכְרְחוּ לַעֲבֹר עַל דָּתָם בְּעִנּוּיִים אַכְזָרִיִּים בְּיוֹתֵר]. הֶ"חָפֵץ חַיִּים" רָמַז לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה שֶׁהוּא אָכֵן הֵבִין אֶת הָעִנְיָן, וְאָז נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לַקַּנְטוֹנִיסְט: "אֲנִי מַמָּשׁ מִתְפַּעֵל מִמְּךָ, אֵיךְ לַמְרוֹת כָּל הָעִנּוּיִים, וְלַמְרוֹת שֶׁנִּלְקַחְתָּ בִּהְיוֹתְךָ צָעִיר כָּל כָּךְ, וּלְאַחַר שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת נִשְׁאַרְתָּ יְהוּדִי! זוֹ גְּבוּרָה עִלָּאִית, וּבְוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה. אַשְׁרֶיךָ! אוּלָם אִם תִּטֹּל יָדַיִם וּתְבָרֵךְ, שְׂכָרְךָ יִהְיֶה עָצוּם!" דְּמָעוֹת נִקְווּ בְּעֵינֵי הַקַּנְטוֹנִיסְט, וְהוּא חִבֵּק אֶת הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וּמֵאָז חָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְנֶהְפַּךְ חָסִיד נִלְהָב שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זיע"א.
בְּאוֹתוֹ עִקָּרוֹן עָלֵינוּ לִנְהֹג עִם הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ. אִם רָאִינוּ שֶׁהַיֶּלֶד עָשָׂה מַעֲשִׂים רָעִים, אֵין לְהוֹכִיחוֹ כְּיֶלֶד רַע, חַס וְחָלִילָה [דֶּרֶךְ אַגַּב, אֵין מְצִיאוּת שֶׁל יֶלֶד רַע! יֵשׁ מְצִיאוּת שֶׁל יֶלֶד שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים רָעִים]. נָכוֹן, אֲנַחְנוּ מְזֻעְזָעִים מֵהַמַּעֲשֶׂה, אָז אַדְּרַבָּה - יֵשׁ לִשְׁלֹל אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא אֶת הַיֶּלֶד. לְדֻגְמָא: אִם תָּפַסְנוּ אוֹתוֹ שֶׁהוּא גוֹנֵב, חַס וְחָלִילָה, אֵין לוֹמַר לוֹ: "אַתָּה גַנָּב!", כִּי אַתָּה עָלוּל לְיָאֵשׁ אוֹתוֹ וּלְעַרְעֵר לוֹ אֶת הַבִּטָּחוֹן, וְהוּא עָלוּל לְהִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאָכֵן הוּא גַנָּב, וְכַאֲשֶׁר הַיֶּלֶד מַכְנִיס לְשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאָכֵן הוּא גַנָּב, הוּא עָלוּל לְהִתְנַהֵג כְּגַנָּב...
מְסַפְּרִים עַל זוּג הוֹרִים שֶׁשָּׁלְחוּ אֶת בְּנָם לִלְמֹד בִּישִׁיבָה, וְהִנֵּה אַחֲרֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים הַיֶּלֶד חוֹזֵר הַבַּיְתָה בְּצוּרָה מְזַעְזַעַת, בְּלִי כִּפָּה, עִם "קוּקוּ" עַל הָרֹאשׁ וּבִגּוּד שַׁחְצָנִי. זֶה הָיָה הֶלֶם בְּכָל הַשְּׁכוּנָה. אֵיזוֹ בּוּשָׁה! וְכַמּוּבָן שֶׁאֶת צַעֲרָם וּבָשְׁתָּם שֶׁל הַהוֹרִים אֵין לְתָאֵר. וְהִנֵּה בְּשַׁבָּת, נִכְנָס הָאָב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵין אִישׁ מִסְתַּכֵּל עָלָיו, וְהוּא מְאַתֵּר כִּסֵּא וּמִתְיַשֵּׁב עָלָיו. וְאָז הוּא אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: "מָה, אֲנִי כָּל כָּךְ גָּרוּעַ שֶׁאֲפִלּוּ כִּסֵּא לֹא מַצִּיעִים לִי?! מָה אֲנִי אָשֵׁם שֶׁהַבֵּן יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה?!"
בְּאוֹתוֹ יוֹם גַּם אִשְׁתּוֹ נִכְנְסָה לְהִתְפַּלֵּל בְּעֶזְרַת נָשִׁים. הִיא נִכְנֶסֶת, וּמִיָּד אַחַת הַנָּשִׁים מַצִּיעָה לָהּ כִּסֵּא בַּאֲדִיבוּת. הִיא אוֹמֶרֶת 'תּוֹדָה' וּמִתְיַשֶּׁבֶת. וְאָז הִיא אוֹמֶרֶת בְּלִבָּהּ: "מָה, אֲנִי כָּל כָּךְ מִסְכֵּנָה שֶׁצְּרִיכִים לְהַצִּיעַ לִי כִּסֵּא?! אָז מָה אִם הַבֵּן שֶׁלִּי יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה? מָה אֲנִי אֲשֵׁמָה?!"
שְׁנֵי מִקְרִים הֲפוּכִים - וּמַסְקָנָא שָׁוָה!
הָכֵיצַד?
הַתְּשׁוּבָה הִיא: לַהוֹרִים הָיְתָה מַסְקָנָא מֻקְדֶּמֶת, שֶׁתּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה תּוֹלִים בָּהֶם אֶת הָאַשְׁמָה לְקִלְקוּל בְּנָם, אוֹ מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וּמִסְתַּכְּלִים עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ מַבָּט שֶׁל הַמִּקְרֶה הַמְצַעֵר הַנַּ"ל. וְאִם כֵּן, כָּל פְּעֻלָּה שֶׁהָאֲנָשִׁים יַעֲשׂוּ, צָרִיךְ לְפָרְשָׁהּ לְפִי הָרְאִיָּה הַנַּ"ל, שֶׁהַפְּעֻלָּה מִתְלַוָּה לְמַעֲשֵׂה בְנָם, בְּעוֹד שֶׁיִּתָּכֵן, שֶׁבִּשְׁנֵי הַמִּקְרִים אֵין קֶשֶׁר לַמִּקְרֶה עִם הַבֵּן שֶׁלָּהֶם. אוּלָם כָּךְ זֶה טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב וּפוֹעֵל מִנְּקֻדַּת הַמּוֹצָא שֶׁבָּהּ הוּא עוֹמֵד.
כָּךְ גַּם אֵצֶל הַיֶּלֶד. הַיֶּלֶד עָלוּל לְהִתְנַהֵג כְּגַנָּב, מִשּׁוּם שֶׁזֹּאת נְקֻדַּת הַמּוֹצָא אֶצְלוֹ. הוּא מְתַרְגֵּם כָּל פְּעֻלָּה שֶׁלּוֹ כִּפְעֻלָּה שֶׁגַּנָּב אָמוּר לַעֲשׂוֹת.
וְכַאֲשֶׁר תִּשְׁאַל הוֹרִים מַדּוּעַ קְרָאתֶם לוֹ 'גַּנָּב', הַאִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁהוּא גַנָּב? עַל פִּי רֹב תְּשׁוּבָתָם תִּהְיֶה: חַס וְחָלִילָה! הַבֵּן שֶׁלִּי גַּנָּב?! מַה פִּתְאוֹם! הוּא פָּשׁוּט נִכְשַׁל בִּגְנֵבָה, אֲבָל הוּא לֹא גַנָּב. רַק קָרָאנוּ לוֹ גַנָּב כְּדֵי לְזַעְזֵעַ אוֹתוֹ, כִּי כִּנּוּי כָּזֶה הוּא מְגֻנֶּה וְדוֹחֶה, וְעַל יְדֵי זֶה הַיֶּלֶד יִזְדַּעֲזַע וְיֶחְדַּל מִמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה.
הַאִם זֶה מֻצְדָּק? בְּהֶחְלֵט לֹא!
וּמַדּוּעַ?
רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל, שֶׁהַיֶּלֶד עָלוּל לַחְשֹׁב שֶׁאָכֵן הוּא גַנָּב. וַאֲפִלּוּ לֹא יַחְשֹׁב אֶת עַצְמוֹ גַנָּב, יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁהוּא יָבִין שֶׁהוֹרָיו רוֹאִים בּוֹ כְּגַנָּב, וּמַה גַּם, שֶׁכִּנּוּי כָּזֶה עָלוּל לִפְגֹּעַ בַּיֶּלֶד וְלִיצֹר נֶתֶק בֵּינוֹ לְבֵין הוֹרָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כּוֹעֵס שֶׁכִּנּוּ אוֹתוֹ גַנָּב - וְהוּא לֹא גַנָּב. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כַּאֲשֶׁר שׁוֹלְלִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה, אָז אֵין חֲשָׁשׁ לְנֶתֶק, מִשּׁוּם שֶׁגַּם הַיֶּלֶד מַסְכִּים שֶׁזֶּה מַעֲשֶׂה שְׁלִילִי.
שֵׁנִית, גַּם בְּהַנָּחָה שֶׁהַיֶּלֶד יֵרָתַע - מַדּוּעַ לְכַנּוֹת לוֹ שֵׁם?! הֲרֵי אֶפְשָׁר לְגַנּוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה, וּבְוַדַּאי שֶׁלַּיֶּלֶד תִּהְיֶה אוֹתָהּ רְתִיעָה כְּמוֹ אִלּוּ אָמַרְנוּ לוֹ שֶׁהוּא גַנָּב, וְאַף יוֹתֵר מִזֶּה. שֶׁהֲרֵי אִם אַתָּה אוֹמֵר לוֹ: "אַתָּה גַנָּב!", הוּא עָלוּל לְנַסּוֹת לִמְצֹא הַצְדָּקָה לִגְנֹב, אוֹ לְפָחוֹת הוּא לֹא יְגַנֶּה מְאֹד אֶת הַגְּנֵבָה, כִּי בְּעֶצֶם הוּא מְגַנֶּה אֶת עַצְמוֹ, וְאָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כַּאֲשֶׁר מְשַׁדְּרִים לוֹ שֶׁהוּא בְּסֵדֶר גָּמוּר, וְרַק הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא עָשָׂה הוּא שְׁלִילִי - זֶה עוֹזֵר לוֹ לִרְצוֹת לְגַנּוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה וּלְנַסּוֹת לִמְנֹעַ זֹאת שׁוּב!
כָּךְ גַּם הָעִקָּרוֹן בְּשֶׁקֶר! לֹא לוֹמַר: "אַתָּה שַׁקְרָן!", אֶלָּא לוֹמַר: "זֶה שֶׁקֶר! שִׁקַּרְתָּ!", וְאִם יֵשׁ צֹרֶךְ, יֵשׁ לִנְזֹף בּוֹ אוֹ לְהַעֲנִישׁ. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ בְּיֶלֶד שֶׁשּׁוֹכֵחַ וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ לְגַנּוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא אֶת הַיֶּלֶד.
לא בצורה חריפה מדי
תּוֹכָחָה בְּמִנּוּן סָבִיר - בּוֹנָה, תּוֹכָחָה בְּמִנּוּן מֻגְזָם - סוֹתֶרֶת.
אֶל הָרוֹפֵא נִכְנַס אָדָם שֶׁהִתְלוֹנֵן עַל כְּאֵבִים בַּגָּרוֹן וּבָרֹאשׁ. לְאַחַר בְּדִיקָה נָתַן לוֹ הָרוֹפֵא מִרְשָׁם לְכַדּוּרִים - עֶשְׂרִים בְּמִסְפָּר, כָּל יוֹם שְׁנֵי כַּדּוּרִים. וְהִנֵּה, כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, שׁוּב הִתְיַצֵּב הַחוֹלֶה לִפְנֵי הָרוֹפֵא, וְטָעַן שֶׁהַכַּדּוּרִים לֹא הוֹעִילוּ וְאַף הִזִּיקוּ לוֹ. הוּא מַרְגִּישׁ יוֹתֵר חַלָּשׁ, וּכְאֵבָיו גָּבְרוּ. הָרוֹפֵא הִתְפַּלֵּא, אוּלָם לְאַחַר בֵּרוּר קָצָר נִפְתְּרָה הַתַּעֲלוּמָה: הַחוֹלֶה בָּלַע אֶת כָּל הַכַּדּוּרִים. פָּשׁוּט הָיָה חֲבָל לוֹ עַל הַזְּמַן. בִּשְׁבִיל מָה עֲשָׂרָה יָמִים? אֶפְשָׁר לִבְלֹעַ אֶת הַכַּמּוּת כֻּלָּהּ בְּתוֹךְ יוֹמַיִם! אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר!
וּמָה הַטָּעוּת? פָּשׁוּט, גַּם חֹמֶר אַנְטִיבְּיוֹטִי, שֶׁאָמוּר לְמַגֵּר אֶת הַמַּחֲלָה, צָרִיךְ לָקַחַת בְּמִנּוּן נָכוֹן, וְאִם עוֹבְרִים עַל הַמִּנּוּן, זֶה עָלוּל לְהַזִּיק. הַגּוּף לֹא יָכוֹל לִקְלֹט כַּמּוּת גְּדוֹלָה.
כָּךְ הָעִנְיָן בַּתּוֹכָחָה - אַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹכָחָה מְשַׁמֶּשֶׁת כְּחִסּוּן בִּפְנֵי הַתַּאֲווֹת וְהַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, אוּלָם אִם הַתּוֹכָחָה תִּהְיֶה חֲרִיפָה יוֹתֵר מֵהַמִּנּוּן הַנָּכוֹן, אֲזַי עֲלוּלָה הִיא לְהָבִיא לְתוֹצָאָה הֲפוּכָה - נֵזֶק וְלֹא תּוֹעֶלֶת. הַיֶּלֶד לֹא יוּכַל לִקְלֹט וּלְהַפְנִים אֶת הַתּוֹכָחָה!
וּמַדּוּעַ אֲנַחְנוּ מוֹכִיחִים בְּצוּרָה חֲרִיפָה?
אִם נִתְבּוֹנֵן, נָבִין לְנָכוֹן, שֶׁבְּרֹב כְּכָל הַפְּעָמִים שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹכִיחִים אֶת הַיֶּלֶד תּוֹכָחָה חֲרִיפָה, הַסִּבָּה הִיא, מִשּׁוּם שֶׁהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל הַיֶּלֶד מַלְחִיצָה אוֹתָנוּ מְאֹד, וַאֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים וְלֹא מַסְכִּימִים לָקַחַת "סִכּוּן" שֶׁהַהִתְנַהֲגוּת תַּחֲזֹר עַל עַצְמָהּ. אֲנַחְנוּ רוֹצִים פִּתְרוֹן יְסוֹדִי וּמִיָּדִי! אֲנַחְנוּ רוֹצִים "שֶׁקֶט בָּרֹאשׁ".
אוּלָם זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת: זוֹהִי דֶּרֶךְ קְצָרָה וַאֲרֻכָּה וּמְסֻכֶּנֶת! לֹא דַי שֶׁתּוֹכָחָה בְּצוּרָה כָּזוֹ לֹא תָבִיא "שֶׁקֶט בָּרֹאשׁ", אֶלָּא עוֹד עֲלוּלָה הִיא לְהָבִיא הֲמֻלָּה בָּרֹאשׁ וְאִי־שֶׁקֶט נַפְשִׁי, וַחֲבָל!
וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּתְּחִלָּה נִרְאֶה שֶׁתּוֹכָחָה זוֹ הוֹעִילָה, אוּלָם זֶה עָלוּל לְהִתְפָּרֵץ בְּצוּרָה שֶׁלֹא חָשַׁבְנוּ. זֶה פָּשׁוּט עִנְיָן שֶׁל זְמַן.
וּלְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר הַתּוֹכָחָה בְּצוּרָה מְאֻזֶּנֶת - אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהַתּוֹכָחָה לֹא הוֹעִילָה, עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהַדְּבָרִים פּוֹעֲלִים, אוּלָם זֶה לוֹקֵחַ זְמַן עַד שֶׁרוֹאִים אֶת הַתּוֹצָאָה. כְּמוֹ בְּדֻגְמַת הַכַּדּוּרִים, שֶׁאָדָם לוֹקֵחַ בְּמִנּוּן שֶׁל מִסְפַּר כַּדּוּרִים וּבְמִסְפַּר יָמִים - אַף עַל פִּי שֶׁבַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא נִכָּר שִׁפּוּר, אוּלָם זֶה פּוֹעֵל, וּלְבַסּוֹף הַתּוֹצָאָה תֵּרָאֶה, וְכַנַּ"ל.
לְדֻגְמָא: יֶלֶד שֶׁלֹא מִתְפַּלֵּל בְּצוּרָה נְאוֹתָה, לְאָבִיו זֶה מַפְרִיעַ, וְהוּא מַחְלִיט לְהוֹכִיחוֹ: "תִּרְאֶה, אַתָּה לֹא מִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בַּסִּדּוּר. אֶמֶשׁ לֹא הִסְתַּכַּלְתָּ. אִם אַתָּה לֹא תִסְתַּכֵּל, תְּקַבֵּל מִמֶּנִּי עֹנֶשׁ, שָׁמַעְתָּ? זֶהוּ, דַּי, מַסְפִּיק. אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אוֹמְרִים חֲזַ"ל עָלֶיךָ? וְחוּץ מִזֶּה, גַּם הָרַב שֶׁלְּךָ מְסַפֵּר שֶׁאַתָּה לֹא מִתְפַּלֵּל יָפֶה. מִי שֶׁלֹא מִתְפַּלֵּל יָפֶה - זֶה חָמוּר מְאֹד, וְהוּא מַפְסִיד כָּךְ וְכָךְ. וְהִנֵּה כָּתוּב בְּסֵפֶר 'פֶּלֶא יוֹעֵץ' כָּךְ וְכָךְ, וּבְסֵפֶר 'תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל' כָּךְ וְכָךְ. גַּם רַב פְּלוֹנִי דָּרַשׁ וְאָמַר כָּךְ וְכָךְ. וְלִפְעָמִים אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת אָשֵׁם בְּצָרוֹת עַם יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה לֹא מִתְפַּלֵּל כִּדְבָעֵי. זוֹ רָעוּת לֵב, זוֹ רִשְׁעוּת..." וְכָךְ מַמְשִׁיךְ הָאָב לְהַטִּיף מִדִּבְּרוֹת קָדְשׁוֹ רוּחַ זִלְעָפוֹת. אוּלַי לְרֶגַע יֵרָאֶה שֶׁזֶּה מוֹעִיל, אוּלָם לְאַחַר זְמַן יִתְבָּרֵר שֶׁלֹא הָיָה כְּדַאי, אֶלָּא אַדְּרַבָּה - לְהֵפֶךְ.
סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהַמִּשְׁגֶּה יַחֲזֹר שׁוּב, וְאָז, כַּאֲשֶׁר הָאָב יִרְאֶה זֹאת, יִצְטָרֵךְ שׁוּב לְהוֹכִיחוֹ. מְעַנְיֵן מְאֹד מָה עוֹד הוּא יוּכַל לְהוֹסִיף לוֹ, וְעוֹד יוֹתֵר מַדְאִיג עַד כַּמָּה הַיֶּלֶד יוּכַל לִסְפֹּג הַתְקָפוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה, וּמִי יוֹדֵעַ אֵילוּ אֲמַתְלָאוֹת יְחַפֵּשׂ הַיֶּלֶד וּבִלְבַד שֶׁהוּא לֹא יִצְטָרֵךְ לְהִתְפַּלֵּל עִם אָבִיו, שֶׁאִתּוֹ הוּא מַרְגִּישׁ מַחֲנָק. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּדַאי לְחַלֵּק אֶת הַתּוֹכָחָה לְמִסְפַּר יָמִים, כָּל יוֹם מְעַט, וְגַם לְמַתֵּן אֶת חֲרִיפוּתָהּ וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַיֶּלֶד רָשָׁע לְדַעַת כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. וְעַל כְּגוֹן זֶה נֶאֱמַר (קהלת ט, יז): "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת - נִשְׁמָעִים".
[וְרוֹאֶה אֲנִי חוֹבָה לַחֲזֹר וּלְהַדְגִּישׁ, שֶׁעִקַּר הַהַצְלָחָה "בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה" יֵשׁ לְהַשִּׂיג בְּצוּרָה חִיּוּבִית, דְּהַיְנוּ עִדּוּד. כְּגוֹן תֵּאוּר שְׂכַר הַמִתְפַּלֵּל כִּדְבָעֵי וְסִפּוּרֵי הוֹד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, פְּרָסִים, אֶתְגָּרִים וְכַדּוֹמֶה. אָמְנָם יֵשׁ לִלְמֹד, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֶלֶד לֹא מִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מְצַפִּים מִמֶּנּוּ, זֶה נוֹבֵעַ מֵחֹסֶר מוּדָעוּת לָעִנְיָן, וְעָלֵינוּ - הַהוֹרִים - לָתֵת אֶת הַדַּעַת כֵּיצַד לִגְרֹם לַיֶּלֶד לֶאֱהֹב וּלְהַעֲרִיךְ אֶת הַתְּפִלָּה. וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב!]
אפשרות לתקן
* יֵשׁ לְהוֹכִיחַ דַּוְקָא בִּמְגַמָּה לְתַקֵּן לְהַבָּא אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן. * כַּאֲשֶׁר אֵין סִכּוּי לְתִקּוּן בֶּעָתִיד אוֹ שֶׁהַתִּקּוּן טָעוּן זְמַן רַב - אֵין לְהוֹכִיחַ, אֶלָּא אַדְּרַבָּא - יֵשׁ לְהַגִּישׁ עֶזְרָה.
כָּאָמוּר לְעֵיל, מַטְּרַת הַתּוֹכָחָה הִיא לְהָבִיא רְגִיעָה וְלִמְנֹעַ הִדַּרְדְּרוּת, וְאִם כֵּן, כְּדֵי שֶׁאָכֵן נַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה הַנַּ"ל, עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד, שֶׁעוֹד לִפְנֵי שֶׁנּוֹכִיחַ, נֵדַע הַאִם אוֹתוֹ הַמֶּחְדָּל נִתָּן לְתִקּוּן, שֶׁהֲרֵי אִם זֶה לֹא נִתָּן לְתִקּוּן, אִם כֵּן, מָה הַטַּעַם לְהוֹכִיחַ? הֲרֵי זֶה לֹא יַעְזֹר, וְאוּלַי אַף יִגְרֹם לְמֶתַח נוֹסָף וּמְיֻתָּר.
לְדֻגְמָא: יֶלֶד שֶׁהוּא קְשֵׁה הֲבָנָה, וְכַאֲשֶׁר הוּא חוֹזֵר מִמְּקוֹם לִמּוּדָיו, הָאָב בּוֹדֵק אֶת יְדִיעוֹתָיו וְנוֹכָח לָדַעַת שֶׁהוּא לֹא הֵבִין אֶת הַשִּׁעוּר. אִם הָאַבָּא יוֹכִיחַ אֶת הַיֶּלֶד עַל אִי יְדִיעוֹתָיו, הָאַבָּא לֹא יַשִּׂיג מְאוּמָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין זֶה בִּשְׁלִיטַת הַיֶּלֶד. פָּשׁוּט הֲבָנָתוֹ כְּבֵדָה וְאֵינָהּ מַתְאִימָה לְרָמַת הַכִּתָּה! וְכַאֲשֶׁר הָאַבָּא מוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ, בְּעֶצֶם הוּא לֹא מוֹעִיל לוֹ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, הוּא גוֹרֵם עָוֶל לַיֶּלֶד, וְסָבִיר מְאֹד שֶׁגַּם מַזִּיק לְנַפְשׁוֹ!
זוֹ מַלְכֹּדֶת כְּעֵין מַעְגָּל סָגוּר: הָאָב מוֹכִיחַ אֶת הַיֶּלֶד, הַיֶּלֶד מְנַסֶּה לְתַקֵּן וּלְלֹא הַצְלָחָה, וְשׁוּב הָאָב מַכְאִיב בְּתוֹכַחְתּוֹ [לְלֹא כַּוָּנָה רָעָה], וְשׁוּב כִּשָּׁלוֹן שֶׁל הַיֶּלֶד וְחוֹזֵר חָלִילָה. וּבְמַצָּב כָּזֶה הַיֶּלֶד מַרְגִּישׁ חֶנֶק, מִשּׁוּם שֶׁעַד עַכְשָׁו הוּא הִרְגִּישׁ לֹא בְנוֹחַ בַּכִּתָּה עֵקֶב רָמַת לִמּוּדָיו, וְאוּלַי הוּא חָשַׁשׁ שֶׁהַמּוֹרֶה גַּם לֹא מַעֲרִיךְ אוֹתוֹ, וּמִשְׁעַנְתּוֹ הָיְתָה אַהֲבַת וְהַעֲרָכַת הוֹרָיו, וְהִנֵּה עַתָּה נֶחְסְמוּ בְּפָנָיו גַּם אַהֲבַת וְהַעֲרָכַת הוֹרָיו, וְאֵין לְךָ חֶנֶק גָּדוֹל מִזֶּה. וּמַה גַּם, שֶׁהַתּוֹכָחָה שֶׁהָאָב מוֹכִיחוֹ לֹא הוֹסִיפָה כְּלוּם לְמִרְצוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, שֶׁהֲרֵי גַּם בְּלִי תוֹכַחְתּוֹ הַבֵּן מַרְגִּישׁ שֶׁלֹא בְנוֹחַ בִּגְלַל חֹסֶר הֲבָנָתוֹ.
אֶלָּא אַדְּרַבָּה, עַל הָאָב לְהִזְדַּהוֹת עִם בְּנוֹ וּלְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁלֹא הָעִקָּר הֵם הַלִּמּוּדִים, אֶלָּא הָעִקָּר הוּא הֶעָמָל עַל הַלִּמּוּד וְהַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּל יְהוּדִי נִדְרָשׁ וְכוּ', וְעוֹד כָּהֵנָּה דְבָרִים הַגּוֹרְמִים עִדּוּד. בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ, נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מִתְחַזֶּקֶת וּמִתְחַסֶּנֶת כְּנֶגֶד כָּל "הָרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת שֶׁלֹא לִרְצוֹנֵנוּ", מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּנוֹחַ, רָצוּי וְאָהוּב וְעִם עֵרֶךְ עַצְמִי, וְהוּא לֹא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ הַעֲרָכָה בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים.
מַצָּב נוֹסָף שֶׁלֹא כְּדַאי לְהוֹכִיחַ הוּא, כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּמַצָּב הַנִּתָּן לְתִקּוּן, אוּלָם הוּא מַצְרִיךְ זְמַן רַב.
לְדֻגְמָא: יֶלֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְטִיָּה לְאִי סֵדֶר - זוֹ תְכוּנָה הַנִּתֶּנֶת לְשִׁפּוּר, אוּלָם זֶה מַצְרִיךְ זְמַן רַב. בְּמִקְרֶה כָּזֶה לֹא כְּדַאי לְהוֹכִיחַ, אֶלָּא הָעֵצָה לָזֶה הִיא פְּשׁוּטָה: יֵשׁ לְהַסְבִּיר בְּנֹעַם חָזוֹר וְהַסְבֵּר כֵּיצַד יֵשׁ לְבַצֵּעַ סֵדֶר, וְזֹאת מִבְּלִי לְהַקְרִין לַיֶּלֶד רִגְשֵׁי אַשְׁמָה, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּשִׂמְחָה וּבְסַבְלָנוּת, וְעַל יְדֵי כָּךְ הַיֶּלֶד יְתַקֵּן אֶת הַנְּטִיָּה הַנַּ"ל מִתּוֹךְ נֶפֶשׁ בְּרִיאָה. וּבִפְרָט שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת רוֹאִים שֶׁזֶּה עִנְיָן שֶׁל גִּיל עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַ"בְּשֵׁלוּת" לְסֵדֶר, שֶׁאָז זֶה נִכְנָס לְתוֹדַעְתּוֹ. וּלְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר לִמּוּד זֶה נַעֲשֶׂה בְּתוֹכָחָה, זֶה מֶתַח מְיֻתָּר וּמְסֻכָּן לַיֶּלֶד, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַסֵּדֶר, וְכַאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה שֶׁהוֹרָיו מוֹכִיחִים אוֹתוֹ, הוּא מְפָרֵשׁ זֹאת שֶׁהֵם רוֹאִים אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ בְּצוּרָה שְׁלִילִית, וּכְכָל שֶׁנַּרְבֶּה לְהָעִיר לוֹ, תִּתְחַזֵּק אֶצְלוֹ הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהוּא שְׁלִילִי בְּעֵינֵי הוֹרָיו, וּמִמֵּילָא הוּא עָלוּל לְאַבֵּד אֶת בִּטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי, וְאוּלַי אֲפִלּוּ "לְיַצֵּר" בְּעָיוֹת אֲחֵרוֹת מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ וְאִי סִפּוּק. לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר זֶה בְּסַבְלָנוּת וְכַנַּ"ל, זֶה יַגְבִּיר אֶת בִּטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי וְאֶת הָאֵמוּן וְהָרָצוֹן לְהַצְלִיחַ, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ "מְשַׁדְּרִים" לוֹ, מְשַׁדְּרִים שֶׁהוּא יָכוֹל, שֶׁהוּא אָהוּב וְרָצוּי, וְכַמּוּבָן שֶׁנּוֹחַ לְהִתְמוֹדֵד עִם אֶתְגָּר בְּצוּרַת תַּדְמִית אִישִׁית חִיּוּבִית!
נְקֻדָּה נוֹסֶפֶת עָלֶיהָ יֵשׁ לְהַקְפִּיד, וְהִיא: גַּם כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּמַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בְּהֶחְלֵט נִתָּן לִשְׁלִיטָה בְּצוּרָה מִיָּדִית אוֹ לְפָחוֹת בִּטְוָח קָרוֹב - גַּם בְּמִקְרֶה זֶה עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד שֶׁהַתּוֹכָחָה תִּשָּׁמַע בְּעִקָּרָהּ לָעִנְיָן לְהַבָּא, וְלֹא עַל מַה שֶּׁהָיָה, מִשּׁוּם שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל, הַמַּטָּרָה הִיא לְתַקֵּן, וְלֹא בִּשְׁבִיל לְהַאֲשִׁים. וַהֲרֵי כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים אוֹ נוֹתְנִים לַיֶּלֶד לְהַרְגִּישׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, שֶׁזֶּה מַעֲשֶׂה מְכֹעָר - בְּכָל זֹאת הוּא אָהוּב וְרָצוּי וְאֵין נַחֲלַת הֶעָבָר מַטְרִידָה אוֹתָנוּ, אֶלָּא הֶעָתִיד, דְּהַיְנוּ שֶׁלְּהַבָּא לֹא יִשְׁנֶה מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה - זֶה עָשׂוּי לְהַגְבִּיר אֶת הָרָצוֹן בַּיֶּלֶד לְתַקֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת טוֹב וּמוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הוֹרָיו. וְכֵיוָן שֶׁכָּעֵת הוּא אָכֵן טוֹב בְּעֵינֵי הוֹרָיו, הוּא יִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּב מַעֲשֶׂה שֶׁכָּזֶה.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מוֹכִיחִים אוֹתוֹ עַל הַמַּעֲשֶׂה בִּלְבַד וְלֹא מְשַׁדְּרִים לוֹ שֶׁהָעִקָּר הוּא לְהַבָּא, הוּא עָלוּל לְהָבִין שֶׁעַכְשָׁו הוּא בְּגֶדֶר לֹא רָצוּי וְלֹא טוֹב, וְכַמּוּבָן שֶׁיּוֹתֵר קָשֶׁה לָצֵאת מִמַּצָּב גָּרוּעַ מֵאֲשֶׁר לְהִמָּנַע וּלְהִשָּׁמֵר מִלְּהִקָּלַע אֵלָיו, וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁהַהִסְתַּבְּרוּת שֶׁהַיֶּלֶד יִרְצֶה לְתַקֵּן הִיא קְטַנָּה יוֹתֵר.
וּמִכָּאן יֵשׁ לְהָבִין כַּמָּה גָרוּעַ לְכַנּוֹת יֶלֶד בִּשְׁמוֹת גְּנַאי, לַעֲשׂוֹת לוֹ "חוֹתֶמֶת" שֶׁל מְגֻנֶּה, כְּגוֹן לִקְרֹא לוֹ "שַׁקְרָן", "מְפֻזָּר", "אָנֹכִיִּי", "עַצְלָן" וְכַדּוֹמֶה, מִשּׁוּם שֶׁבְּכִנּוּיִים שֶׁכָּאֵלֶּה הַיֶּלֶד עָלוּל לְהִתְיָאֵשׁ וּלְהַשְׁלִים עִם הַכִּנּוּיִים שֶׁהוֹרָיו מוֹלִידָיו, שֶׁמַּכִּירִים אוֹתוֹ הֵיטֵב, הִדְבִּיקוּ לוֹ, וּכְאִלּוּ יֵשׁ לוֹ "תְּעוּדָה". אֶלָּא אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לוֹמַר לוֹ: "זֶה שֶׁקֶר! אָסוּר לְשַׁקֵּר!" אוֹ לוֹמַר: "שִׁקַּרְתָּ! אָסוּר לְשַׁקֵּר!" אוֹ: "זוֹ אָנֹכִיּוּת, וְזֶה לֹא טוֹב. צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵאָנֹכִיּוּת!" אוֹ לוֹמַר: "אַתָּה מִתְנַהֵג בְּרֶגַע זֶה בְּצוּרָה אָנֹכִית וְזֶה גָּרוּעַ. אַל תִּתְנַהֵג כָּךְ!" וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. תֵּן לַיֶּלֶד מוֹטִיבַצְיָה לְתַקֵּן!
לא בזמן פיתוי חזק
* בִּזְמַן פִּתּוּי חָזָק הַתּוֹכָחָה עֲלוּלָה לִפֹּל עַל אָזְנַיִם אֲטוּמוֹת.
* בִּמְקוֹם לְהוֹכִיחַ רָצוּי לְהַגְבִּיר אֶת הַמּוּדָעוּת בְּצוּרָה לֹא מְחַיֶּבֶת.
"הָאָדָם חָפְשִׁי בְּדִמְיוֹנוֹ וְאָסוּר [פֵּרוּשׁ, קָשׁוּר] בְּמֻשְׂכָּלוֹ. דִּמְיוֹנוֹ מוֹלִיכוֹ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לֶברְצוֹנוֹ. בַּל יֵחַת מִן הֶעָתִיד הַוַּדָּאִי!" (אגרת המוסר להגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל - תנועת המוסר).
פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁמֹּחַ הָאָדָם מֻרְכָּב מִכַּמָּה כֹּחוֹת [חָכְמָה, בִּינָה וָדַעַת]. הַחָכְמָה - דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל - הִיא הַהִסְתַּכְּלוּת הַיְשָׁרָה עַל הַחַיִּים לְלֹא שׁוּם תּוֹסֶפֶת וּמִגְרַעַת, הִסְתַּכְּלוּת שֶׁשּׁוֹאֶפֶת לִהְיוֹת נְכוֹנָה, שֶׁמּוֹנַעַת הִסָּחֲפוּת אַחֲרֵי תַעֲנוּגוֹת מְפֻקְפָּקִים, וּמַרְחִיקָה אֶת הָאָדָם מִמַּלְכּוֹדוֹת הַפְּרוּסוֹת עַל הַחַיִּים.
לְעֻמַּת זֹאת - הַדִּמְיוֹן הוּא כֹּחַ הָפוּךְ, כֹּחַ שֶׁסּוֹחֵף אֶת הָאָדָם לְלֹא שׁוּם בִּקֹּרֶת, אֶלָּא מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ - מַכְשִׁירוֹ הַדִּמְיוֹן לְבִצּוּעַ, בֵּין טוֹב, אוֹ, חַס וְחָלִילָה, לִשְׁלִילָה. וְזוֹהִי נְקֻדַּת הַתָּרְפָּה שֶׁל הָאָדָם הַגּוֹרֶמֶת לוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים שְׁלִילִיִּים, וְאַף שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּוַדָּאוּת שֶׁהוּא עָתִיד לְשַׁלֵּם עֲלֵיהֶם מְחִיר כָּבֵד שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם, "בַּל יֵחַת מֵהֶעָתִיד הַוַּדָּאִי!"
בְּדוֹמֶה לָזֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל "אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעְרוֹ!" בִּזְמַן שֶׁאָדָם נִמְצָא בְּצַעַר גָּדוֹל, אֵין לִשְׁפֹּט אוֹתוֹ עַל כָּל מִינֵי בִּטּוּיִים וְהִתְנַהֲגֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹפְטִים אָדָם בִּזְמַן רָגוּעַ!
וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁאָז שִׂכְלוֹ מְעֻרְבָּב, הָרֶגֶשׁ וְהַדִּמְיוֹן פּוֹעֲלִים בְּצוּרָה מֻגְבֶּרֶת, וּמִמֵּילָא קָשֶׁה לְאָדָם זֶה לִמְנֹעַ טָעֻיּוֹת, בֵּין בְּדִבּוּר וּבֵין בְּמַעֲשֶׂה, וְאִם כֵּן, אֵין לְדוּנוֹ עַל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁדָּנִים אָדָם שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ וְנִנּוֹחַ.
וּלְעִנְיָנֵנוּ - מִכָּאן יֵשׁ לְהָבִין, שֶׁאֵין טַעַם לְהוֹכִיחַ יֶלֶד בִּזְמַן שֶׁהוּא נִמְצָא בְּפִתּוּי חָזָק שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן אֵין לוֹ כֹּחַ וְרָצוֹן נַפְשִׁי לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְלוּ גַּם אִם יֵשׁ הוֹכָחוֹת שֶׁהַתּוֹכָחָה הִיא אֲמִתִּית - זֶה לֹא יַעְזֹר, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם רְגָעִים הַיֶּלֶד נָתוּן לְפִתּוּי, וְהוּא נִגְרָר אַחֲרֵי דִמְיוֹנוֹ, וְשִׂכְלוֹ מְעֻרְבָּב. אַדְּרַבָּה, הוּא יְחַפֵּשׂ כָּל מִינֵי אֲמַתְלָאוֹת לְהַכְשִׁיר אֶת מַעֲשָׂיו, לְהַכְשִׁיר אֶת הַ"שֶּׁרֶץ"! וַאֲפִלּוּ אִם הָאֲמַתְלָאוֹת שֶׁיַּמְצִיא תִּהְיֶינָה רְחוֹקוֹת מֵהַהִגָּיוֹן - הוּא יֶאֱחֹז בָּהֶן!
טִלְפְּנָה אֵלַי אִמָּא וּשְׁאֵלָה בְּפִיהָ: בְּנָהּ אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה [מִשּׁוּם שֶׁלָּמַד בְּמִסְגְּרוֹת לֹא לְרוּחַ הַתּוֹרָה], וְהוּא הִתְגַּיֵּס לַצָּבָא, וְשָׁם הִכִּיר נַעֲרָה חִלּוֹנִית, וְעַתָּה נַפְשָׁהּ שֶׁל הָאֵם לִשְׁאוֹל הִגִּיעָה: כַּמָּה שֶׁהִיא מְנַסָּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת בְּנָהּ בְּכָל מִינֵי דְרָכִים - בְּכַעַס, בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים לַעֲזֹב אֶת הַנַּעֲרָה הַנַּ"ל וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה - בְּכָל זֹאת הוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. הִיא מְצַיֶּנֶת, שֶׁבֵּן זֶה עֲדִין־נֶפֶשׁ וּמִשְׁתַּדֵּל לְרַצּוֹת אוֹתָהּ, אוּלָם דַּוְקָא בְּעִנְיַן הַנַּעֲרָה וְהַתְּשׁוּבָה - אָזְנוֹ עֲרֵלָה מִשְּׁמֹעַ, וְלָכֵן הִיא שׁוֹאֶלֶת מַה לַּעֲשׂוֹת?
עָנִיתִי לָהּ: רֵאשִׁית, עָלַיִךְ לְשַׁחְרְרוֹ שֶׁהוּא יִקְבַּע לְעַצְמוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת לְלֹא לַחַץ, וּמִתּוֹךְ גִּלּוּי שֶׁל אַהֲבָה אֵלָיו, שֶׁבָּזֶה אַתְּ מַסְבִּירָה, שֶׁבְּעֶצֶם, לְדַעְתֵּךְ, כְּדַאי שֶׁהוּא יִבְחַר אֶת דַּרְכּוֹ, וּבְחִירָה זוֹ לֹא תִהְיֶה מֻגְבֶּלֶת דַּוְקָא לְדַעְתֵּךְ, וְאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ בְּלִי תְנָאִים, וְכַמּוּבָן בְּלִי קֶשֶׁר לַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא יִבְחַר לָלֶכֶת בָּהּ. זֶהוּ בְּנֵךְ, וּבְכָל מַצָּב הוּא בְּנֵךְ, וְאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. אָמְנָם תֹּאמְרִי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁלְּדַעְתֵּךְ, דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הִיא הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר, וְאִם הוּא בְּכָל זֹאת יְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ הַצָּעָה, תַּצִּיעִי לוֹ אִם בִּיכָלְתּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ כָּל יוֹם לְשִׁעוּר תּוֹרָה.
עוֹד אָמַרְתִּי לָהּ: דְּעִי לָךְ, הַבָּחוּר עָלוּל לְהִכָּנֵס לִמְצוּקָה, וְהוּא עָלוּל לִרְצוֹת לַעֲבֹר לְדִירָה שְׂכוּרָה כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַצַּעַר שֶׁלָּךְ הַגּוֹרֵם לוֹ הַרְגָּשָׁה נוֹרָאָה, שֶׁהוּא אֵינוֹ מוֹצֵא לָהּ שׁוּם מוֹצָא, וּכְבָר הָיָה מִקְרֶה כָּזֶה.
לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, הִיא עָנְתָה: "כְּבוֹד הָרַב, כָּךְ בֶּאֱמֶת אָמַר לִי בְּנִי: אִמָּא, אֲנִי חוֹשֵׁב לִשְׂכֹּר דִּירָה לָגוּר בְּאֹפֶן עַצְמָאִי. כּוֹאֵב לִי לִרְאוֹת אוֹתָךְ בְּצַעַר".
זוֹהִי דֻגְמָא לְפִתּוּי חָזָק. הַבָּחוּר יָדַע שֶׁאָכֵן דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הִיא הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, אוּלָם בְּעִקְּבוֹת הַתְּנָאִים הַסְּבִיבָתִיִּים שֶׁבָּהֶם הוּא גָדַל, נוֹצְרוּ פִּתּוּיִים חֲזָקִים לִפְרֹק עֹל, וְאַף שֶׁבְּכָל לִבּוֹ הוּא רָצָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אִמּוֹ, בְּכָל זֹאת "הַדִּמְיוֹן", "הַפִּתּוּי", לֹא הִנִּיחַ לוֹ זֹאת. וּמִכֵּיוָן שֶׁדָּבָר זֶה הֵצִיק לוֹ, הוּא הִתְכַּוֵּן לִשְׂכֹּר דִּירָה כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַתְּלוּת הָרִגְשִׁית, אַף עַל פִּי שֶׁבְּעֶצֶם בָּזֶה הוּא גוֹרֵם צַעַר גָּדוֹל יוֹתֵר לְאִמּוֹ - דָּבָר שֶׁהוּא לֹא הָיָה חָפֵץ. פָּשׁוּט, כֹּרַח הַפִּתּוּי גָרַם זֹאת, הוּא לֹא יָכוֹל אַחֶרֶת.
וּמַה כֵּן יֵשׁ לַעֲשׂוֹת? יֵשׁ לִיצֹר מוּדָעוּת לִשְׁלִילַת הַפִּתּוּי. אָמְנָם יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁמּוּדָעוּת זֹאת לֹא תִיצֹר נְסִיגָה, וְלָכֵן יֵשׁ לְהִמָּנַע מִתּוֹכָחָה אוֹ מוּדָעוּת שֶׁיּוֹצֶרֶת רֹשֶׁם שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לְחַיֵּב אוֹתוֹ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה - הַמּוּדָעוּת תִּהְיֶה כְּעֵין תּוֹסֶפֶת יְדִיעָה נְעִימָה [וּפָשׁוּט הַדָּבָר, שֶׁכְּכָל שֶׁיִּכָּנֵס לְשִׂכְלוֹ שְׁלִילַת הַפִּתּוּי, עִם הַזְּמַן הוּא יִתְגַּבֵּר עָלָיו].
אוּלָם אֵין כַּוָּנָתֵנוּ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לְהַשְׁמִיעַ תּוֹכָחָה מְחַיֶּבֶת. אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר! אוּלָם לֹא עַל יְדֵי הַהוֹרִים, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה עָלוּל לְהַרְחִיקוֹ. יֵשׁ לָתֵת לְגוֹרֵם זֶה לְהַכּוֹת בְּשֵׁבֶט מוּסָר עַל קָדְקֳדוֹ, וְאָז, אִם יְקַבֵּל אֶת דְּבָרָיו - הִנֵּה מַה טּוֹב, וְאוּלַי יֵקַל לוֹ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא לֹא מַרְגִּישׁ מְחֻיָּבוּת לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ מִיָּדִית, כִּי בְּעֶצֶם הוּא לֹא חַיָּב וְלֹא קָשׁוּר לַמּוֹכִיחַ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא יִסְלֹד וְיִתְרַחֵק מֵהַמּוֹכִיחַ, אֵין זֶה מַפְרִיעַ אִם הוּא יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי מִמֵּילָא הוּא לֹא הָיָה קָרוֹב אֵלָיו. אֶפְשָׁר גַּם "לְשַׁדֵּר" לַיֶּלֶד אוֹ לוֹמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֲנַחְנוּ מְבִינִים אוֹתוֹ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהִתְגַּבֵּר, וְשֶׁלֹא יַרְגִּישׁ שֶׁלֹא בְּנוֹחַ וְשֶׁלֹא יִדְאַג, וַאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְהוּא מֵעַצְמוֹ יִתְעוֹרֵר לַחֲזֹר לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אִם זֶה יִהְיֶה עוֹד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְכוּ'.
בְּצוּרָה כָּזוֹ אֲנַחְנוּ יוֹצְרִים אֲוִירָה חִיּוּבִית שֶׁעֲשׂוּיָה לְהוֹלִיד רָצוֹן טוֹב בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת. וּכְלָל גָּדוֹל הוּא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת חַיֵּי שֶׁקֶר לְלֹא מַשְׁבֵּר אוֹ רֶגַע שֶׁל אֱמֶת. לַשֶּׁקֶר אֵין רַגְלַיִם, וּבְאוֹתָם רְגָעִים הוּא עָשׂוּי לִזְכֹּר אֶת הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּית וְהַפִּנָּה הַחַמָּה בַּלֵּב אֵלָיו, וְיֵקַל לוֹ לַחֲזֹר לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת!
אָמְנָם יֵשׁ לְצַיֵּן! כַּאֲשֶׁר הָעִנְיָן בִּשְׁלִיטָתֵנוּ לְלֹא חֲשַׁשׁ הִתְרַחֲקוּת, כְּגוֹן יֶלֶד שֶׁבְּיָדֵינוּ כְּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר - אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁבְּדַרְכּוֹ הַנְּלוֹזָה הוּא עָלוּל לְהִדַּרְדֵּר, יֵשׁ לִקְבֹּעַ לוֹ בְּצוּרָה חַד מַשְׁמָעִית אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלֵךְ בָּהּ, וּלְבַצֵּעַ זֹאת גַּם אִם זֶה לֹא נִרְאֶה לוֹ, וְלֹא לַחְסֹךְ מִמֶּנּוּ שֵׁבֶט מוּסָר. אִם כִּי חוֹבָה לְהַסְבִּיר וְלִיצֹר אֲוִירָה שֶׁיָּבִין שֶׁזּוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְזוֹ הַדֶּרֶךְ הַכְּדָאִית בְּיוֹתֵר, לַעֲטֹף אוֹתוֹ בְּחֹם וְאַהֲבָה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ לִבְדֹּק אֶת הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ נָבְעָה הַבְּעָיָה וּלְבַעֲרוֹ. וְאִידָךְ זִיל גְּמֹר.
וְהָיָה רֵאשִׁיתוֹ מִצְעָר וְאַחֲרִיתוֹ יִשְׂגֶּה מְאֹד (ע"פ איוב ח, ז).
מודה ועוזב – ירוחם
אֵין לְהַאֲשִׁים אֶת הַיֶּלֶד עַל יְדֵי הַזְכָּרַת מַעֲשִׂים שֶׁהוּא כְּבָר הִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר הוּא מֵעַצְמוֹ סִפֵּר וְהִבִּיעַ חֲרָטָה.
לֹא אַחַת אֲנַחְנוּ נִכְשָׁלִים בְּתוֹכָחָה שֶׁהִיא תוֹצָאָה יְשִׁירָה שֶׁל הִצְטַבְּרוּת מְדֻמָּה. הִנֵּה קָרָה שֶׁהַיֶּלֶד לֹא הִגִּיעַ בַּזְּמַן הַבַּיְתָה, וְהוּא בָּא מִיָּזְמָתוֹ וּמִתְנַצֵּל, וְגַם מִשְׁתַּדֵּל לְהַבָּא לֹא לְאַחֵר, אוּלָם אַחֲרֵי זְמַן קָצָר הַהוֹרֶה שׁוֹמֵעַ שֶׁהַיֶּלֶד לֹא הֵכִין אֶת שִׁעוּרָיו וְעוֹד תְּלוּנוֹת שׁוֹנוֹת. כְּתוֹצָאָה מֵהַתְּלוּנוֹת שֶׁהִצְטַבְּרוּ, הַהוֹרֶה מַתְחִיל לְהוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ עַל אִי הֲכָנַת שִׁעוּרֵי בַּיִת וְשֶׁזּוֹ רַשְׁלָנוּת וְכוּ', וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁהוּא אֵחֵר לָבוֹא הַבַּיְתָה, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה גַּם כֵּן רַשְׁלָנוּת וְכוּ'.
אִם נִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹכָחָה הַנַּ"ל, רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לַהוֹרֶה כַּוָּנָה טוֹבָה לְדַרְבְּנוֹ לְאַחֲרָיוּת, אוּלָם בְּהֶחְלֵט הָיָה מְיֻתָּר לְהַזְכִּיר אֶת הָאִחוּר הַבַּיְתָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כְּבָר הִתְנַצֵּל עַל כָּךְ וְאַף הִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן, וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ לְהַזְכִּיר לוֹ זֹאת שׁוּב? אֵין זֹאת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִצְטַבְּרוּת שֶׁיָּצְרָה רֹשֶׁם שְׁלִילִי, וְזֶה גָּרַם לָ"אִסּוּף" שֶׁל כָּל הַכִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד, וְאַף שֶׁחֶלְקָם הוּא נַחֲלַת הֶעָבָר.
בִּנְפִילַת אַפַּיִם אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מֵאֵת ה' - "אַל תִּזְכֹּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים". וְאִם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים - כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ נִדְרָשִׁים לִנְהֹג עִם יְלָדֵינוּ. עָלֵינוּ לְהַכְנִיס לְרֹאשֵׁנוּ, שֶׁכָּל יֶלֶד הָיָה רוֹצֶה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הוֹרָיו וּלְהֵחָשֵׁב כְּיֶלֶד טוֹב, וְכַאֲשֶׁר רוֹאִים רָצוֹן טוֹב, יֵשׁ לְעוֹדְדוֹ, וְלֹא לְדַכְּאוֹ. אַדְּרַבָּה, אִם נִתֵּן לַיֶּלֶד הַרְגָּשָׁה שֶׁל מוֹדֶה וְעוֹזֵב - יְרֻחַם! זֶה יְדַרְבֵּן אוֹתוֹ לִשְׁאֹף לַכִּוּוּן הַחִיּוּבִי. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדֶרֶךְ הַשְּׁלִילָה, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי "אִסּוּף הַאֲשָׁמוֹת", זֶה לֹא יִבְנֶה אֶת מִדּוֹתָיו שֶׁל הַיֶּלֶד, וְאוּלַי אַף יִגְרֹם לְיֵאוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: "וְרוּחַ נְכָאָה תְּיַבֶּשׁ־גָּרֶם" (משלי יז, כב).
נָכוֹן, מַפְרִיעָה לְךָ הַהִתְנַהֲגוּת הַשְּׁלִילִית שֶׁל הַיֶּלֶד, אַתָּה צוֹדֵק, אַתָּה צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ! אֲבָל תּוֹכִיחַ רַק עַל הַהִתְנַהֲגוּת הַשְּׁלִילִית הַקַּיֶּמֶת, וְלֹא עַל מַה שֶּׁהַיֶּלֶד הִתְחָרֵט וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְתַקֵּן לְהַבָּא. וּבִפְרָט אִם הַהִתְנַצְּלוּת בָּאָה מִצַּד הַיֶּלֶד - אִם תַּתְקִיף אוֹתוֹ עַל כָּךְ, הוּא עָלוּל לְהָבִין שֶׁלֹא כְּדַאי לְהוֹדוֹת אוֹ לְהִתְחָרֵט, שֶׁהֲרֵי זֶה נַעֲשֶׂה כְּחֵץ נֶגְדּוֹ. וְאִם בְּכָל זֹאת רְצוֹנְךָ לְהוֹכִיחוֹ עַל חֹסֶר אַחֲרָיוּת בְּאֹפֶן כְּלָלִי, אַל תּוֹכִיחוֹ בְּסָמוּךְ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שְׁלִילִי, שֶׁאָז אַתָּה וְהַיֶּלֶד נִמְצָאִים בְּמֶתַח שֶׁאֵינוֹ מְאַפְשֵׁר לַתּוֹכָחָה לַחְדֹּר בְּצוּרָה בְּרִיאָה. עַל כֵּן תּוֹכִיחוֹ לְמָחֳרַת הַיּוֹם בַּאֲוִירָה נִנּוֹחָה, וְלֹא בְּצוּרַת הַאֲשָׁמָה, אֶלָּא כְּעֵין נִתּוּחַ הֶעָבָר עַל מְנָת לְתַקֵּן אֶת הֶעָתִיד, וְאָז תּוּכַל לְהַזְכִּיר אֶת הַכִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינְךָ מַפְנֶה כְּלַפָּיו אֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה, אֶלָּא מְנַתֵּחַ אוֹתָם לְשֵׁם תּוֹעֶלֶת!
"פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ" (משלי ד, כו).
דברים ברורים ומשכנעים
* מַה שֶּׁבָּרוּר לָנוּ לֹא בְּהֶכְרֵחַ בָּרוּר לַיֶּלֶד, וְלָכֵן יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָסִיר כָּל סָפֵק עַל יְדֵי פֵּרוּט.
* יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין הוֹרָאָה שֶׁאָז הַיֶּלֶד חַיָּב לְצַיֵּת לָהּ, וּבֵין הַצָּעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְסָרֵב.