אור ברסלב
בני בבת עיני התניה בחינוך › כלי עזר לתנאי

בני בבת עיני

התניה בחינוך · כלי עזר לתנאי

צורת התנאי

* הַהַסְבָּרָה בַּפֶּה וְהַסְבָּרַת הַפָּנִים הִנָּם כְּלֵי עֵזֶר לְהָסִיר אֶת עֹקֶץ הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁל הַיֶּלֶד. * הַהַסְבָּרָה מְשַׁדֶּרֶת שֶׁאָכֵן רָאוּי לְבַצֵּעַ אֶת הַתְּנַאי, וְאִלּוּ הַהִתְנַצְּלוּת מְשַׁדֶּרֶת שֶׁמִּן הַדִּין אֵין הַיֶּלֶד חַיָּב לְבַצֵּעַ. * רָצוּי שֶׁהַהַסְבָּרָה לֹא תִּהְיֶה בְּסָמוּךְ לִדְרִישָׁה מְחַיֶּבֶת.

בִּמְגַמָּה לְהַצְלִיחַ בַּהַתְנָיָה, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים הָרְצוּיִים לְהַצְלָחַת הַתְּנַאי. הָבָה נַעֲשֶׂה אִתָּם הֶכֵּרוּת!

כְּלִי נִפְלָא לְהֵעָזֵר בּוֹ הוּא הַהַסְבָּרָה.

כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד מֵבִין אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁבְּגִינָהּ נִתְּנָה הַהוֹרָאָה, אֲזַי לַיֶּלֶד קַל יוֹתֵר לְבַצֵּעַ אֶת הַהוֹרָאָה. פָּשׁוּט הוּא מֵבִין שֶׁחֲבָל לֹא לְבַצֵּעַ, זֶה הֶפְסֵד, וְלֹא כְּדַאי לְהַפְסִיד!

לְדֻגְמָא: אִם רוֹצִים שֶׁהַיֶּלֶד יִישַׁן לֹא יְאֻחַר מִשָּׁעָה מְסֻיֶּמֶת, לִפְעָמִים יֵשׁ צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְנַאי, כְּגוֹן לוֹמַר לוֹ: "אִם תַּצְלִיחַ לִישׁוֹן בַּשָּׁעָה הַנְּקוּבָה, בְּלִי נֶדֶר גַּם מָחָר תּוּכַל לְשַׂחֵק עִם פְּלוֹנִי!"

אוּלָם חָשׁוּב מְאֹד לְהַסְבִּיר לַיֶּלֶד, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא יָשֵׁן בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית, אָז יֵשׁ לוֹ כֹּחוֹת לָקוּם בַּזְּמַן וְלִהְיוֹת עֵרָנִי בַּלִּמּוּדִים - וְגַם הָאַחִים שֶׁלּוֹ לוֹמְדִים מִמֶּנּוּ לִישׁוֹן בַּזְּמַן. וּלְעֻמַּת זֹאת, אִם הוּא לֹא יָשֵׁן בַּזְּמַן, אֲזַי עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת תּוֹצָאוֹת הֲפוּכוֹת, חַס וְחָלִילָה, וְכוּ'.

כַּאֲשֶׁר מַסְבִּירִים בַּצּוּרָה הַנַּ"ל, אֲנַחְנוּ מַרְוִיחִים שֶׁהַהִתְנַגְּדוּת שֶׁל הַיֶּלֶד נֶחֱלֶשֶׁת אוֹ נֶעְלֶמֶת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלַּהוֹרָאָה "לִישׁוֹן בַּזְּמַן" יֵשׁ סִבָּה, וְלֹא לְחִנָּם נִתְּנָה, וְעַל פִּי רֹב הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהִיא נְכוֹנָה, אֶלָּא שֶׁיִּצְרוֹ תוֹקְפוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (ז, כ"א): "הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה". יֶלֶד זֶה יֶלֶד. הוּא מְשֻׁחָד לְיִצְרוֹ הָרָע!

וְגַם אִם הוּא לֹא מְשֻׁכְנָע שֶׁאָכֵן הַסִּבָּה מֻצְדֶּקֶת, מִכָּל מָקוֹם, עַל יְדֵי שֶׁמְּנַסִּים לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הַטַּעַם, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה שְׁרִירוּתִי, אֶלָּא יֵשׁ לָזֶה טַעַם לְדַעַת הוֹרָיו, שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהַטַּעַם מֻצְדָּק.

וּמְאֹד חָשׁוּב לְהַדְגִּישׁ, שֶׁהַהַסְבָּרָה הָרְצוּיָה בְּיוֹתֵר הִיא הַהַסְבָּרָה שֶׁלֹא בִשְׁעַת מַעֲשֶׂה. בַּדֻּגְמָא הַנַּ"ל, אִם נַסְבִּיר לַיֶּלֶד, כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ זְמַן הַשֵּׁנָה, אֶת חֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן, הַיֶּלֶד עָלוּל לְחַפֵּשׂ סִבּוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת שֶׁלֹא לְקַבֵּל אֶת הַנִּמּוּק שֶׁל הַהוֹרִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהַהַסְבָּרָה מִתְנַגֶּשֶׁת לוֹ בָּאִינְטֶרֶס הַמִּיָּדִי שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִישׁוֹן, וְאִלּוּ הַהַסְבָּרָה פָּשׁוּט "מַגְבִּילָה" אוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מְשֻׁחָד לָאִינְטֶרֶס שֶׁלּוֹ, אֲזַי הוּא יַעֲשֶׂה מַאֲמָץ לִפְסֹל אֶת הַהַסְבָּרָה. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא לֹא יִמְצָא "תֵּרוּץ" אוֹ "קֻשְׁיָה", מִכָּל מָקוֹם, הַהַסְבָּרָה שֶׁל הַהוֹרִים תִּהְיֶה עָלָיו לְמַשָּׂא. הוּא לֹא יֹאהַב שֶׁהַהוֹרִים יַסְבִּירוּ טְעָמִים שֶׁ"קּוֹשְׁרִים" וּ"מַגְבִּילִים" אוֹתוֹ.

לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר הַהַסְבָּרָה אֵינָהּ סְמוּכָה לִזְמַן הַשֵּׁנָה, הוּא "אֵינוֹ דּוֹאֵג כָּל כָּךְ". אֵצֶל הַיֶּלֶד, הֶעָתִיד וְהַתַּרְגּוּם שֶׁל הַהַסְבָּרָה לִשְׂפַת הַמַּעֲשֶׂה הוּא מְעֻרְפָּל [בְּאֹפֶן יַחֲסִי לַהַסְבָּרָה בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה], וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁהַשֹּׁחַד שֶׁהוּא נָתוּן בּוֹ, דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת עֵר מֵעֵבֶר לַזְּמַן הַנָּקוּב, הוּא חַלָּשׁ יוֹתֵר, וְהַסִּכּוּיִים לְקַבֵּל אֶת הַהַסְבָּרָה, וְכֵן הָרָצוֹן לִשְׁמֹעַ מִן הַהוֹרִים, הֵם גְּדוֹלִים יוֹתֵר.

הָעִקָּרוֹן הַנַּ"ל - לְהַסְבִּיר שֶׁלֹא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה - יָפֶה כֹחוֹ לְכָל הֶרְגֵּל אוֹ מִצְוָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַקְנוֹת וּלְהַפְנִים לַיֶּלֶד. אָמְנָם יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּהַסְבָּרָה, מִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹא תוּבַן הַהַסְבָּרָה כְּהִתְנַצְּלוּת, מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵי הֲפָכִים. הַהַסְבָּרָה מְשַׁדֶּרֶת, שֶׁאָכֵן מוּבָן וְטִבְעִי הַדָּבָר הַתְּנַאי שֶׁהִתְנֵינוּ אִתּוֹ, וְאִלּוּ לְעֻמַּת זֹאת הַהִתְנַצְּלוּת פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁהַתְּנַאי לֹא כָּל כָּךְ מֻצְדָּק אוֹ לֹא כָּל כָּךְ מֻכְרָח, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ מִתְנַצְּלִים. וְכַמּוּבָן, כַּאֲשֶׁר יֶלֶד יוֹדֵעַ וּמֵבִין שֶׁאָכֵן הַתְּנַאי מֻכְרָח וּמֻצְדָּק, אֲזַי הוּא יְצַיֵּת בְּרָצוֹן לַתְּנַאי. וּלְעֻמַּת זֹאת בְּמִקְרֶה שֶׁל הִתְנַצְּלוּת, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מֵבִין מִדְּבָרֵינוּ שֶׁאֵין זֶה מֻצְדָּק אוֹ אֵין זֶה מֻכְרָח לְהַתְנוֹת, אֲזַי הוּא עָלוּל לְהִתְנַגֵּד לַתְּנַאי שֶׁנִּרְאֶה לוֹ כְעָוֶל, וּכְמוֹ שֶׁהַהוֹרִים בְּעַצְמָם רוֹמְזִים לוֹ עַל יְדֵי הַהִתְנַצְּלוּת.

דֻּגְמָא לְהַסְבָּרָה: "רְאוּבֵן! הַחֶדֶר צָרִיךְ לִהְיוֹת מְסֻדָּר לִפְנֵי הַשָּׁעָה שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ סֵדֶר יוֹם, וְאִם לֹא תְסַדֵּר לִפְנֵי הַשָּׁעָה שֵׁשׁ, לֹא תוּכַל לְהִתְפַּנּוֹת לָזֶה, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים נוֹסָפִים לַעֲשׂוֹת. לָכֵן עָלֶיךָ לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר, וְכַאֲשֶׁר תִּגְמֹר, אָז תּוּכַל לָצֵאת לְשַׂחֵק."

דֻּגְמָא לְהִתְנַצְּלוּת: "רְאוּבֵן! עָלֶיךָ לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר עַד הַשָּׁעָה שֵׁשׁ, וְכַאֲשֶׁר תִּגְמֹר לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר, תּוּכַל לָצֵאת. וַאֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁאֲנִי מַגְבִּיל אוֹתְךָ. אֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁאַתָּה מֵבִין אוֹתִי."

מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁתֵּי הַדֻּגְמָאוֹת? תְּשׁוּבָה: הַדֻּגְמָא הָרִאשׁוֹנָה, בְּרוּחַ הַדְּבָרִים מוּבָן, שֶׁסִּדּוּר הַחֶדֶר לִפְנֵי הַיְצִיאָה הוּא פֹּעַל יוֹצֵא שֶׁל כֹּרַח הַמְּצִיאוּת [שֶׁאַחֲרֵי הַשָּׁעָה שֵׁשׁ לֹא יוּכַל לְסַדֵּר, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד סִדּוּרִים וְעִנְיָנִים אֲחֵרִים], וְלָכֵן מֻצְדָּק לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ לְהַתְנוֹת אִתּוֹ שֶׁיְּסַדֵּר וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּדֻּגְמָא הַשְּׁנִיָּה, הַיֶּלֶד מֵבִין שֶׁזּוֹ מִגְבָּלָה שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלֹא בְהֶכְרֵחַ מֻצְדֶּקֶת, אוֹ אֲפִלּוּ לֹא מֻצְדֶּקֶת, וְלָכֵן הֵם מִתְנַצְּלִים וּמְבַקְשִׁים אֶת הַסְכָּמָתוֹ [אַתָּה מֵבִין אוֹתִי?].

כְּלִי נוֹסָף הוּא "הַסְבָּרַת פָּנִים". דְּהַיְנוּ, גַּם כַּאֲשֶׁר הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בְּהַתְנָיָה, אֵין פֵּרוּשׁוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְאוֹת סֵבֶר פָּנִים חֲמוּרוֹת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, עָלֵינוּ לְהַסְבִּיר פָּנִים אוֹהֲבוֹת וּלְהַקְרִין לַיֶּלֶד, שֶׁאִם הוּא יַצְלִיחַ לְבַצֵּעַ אֶת מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנּוּ, זֶה יֵרָאֶה כְּהֶשֵּׂג שֶׁל הַיֶּלֶד וְאָנוּ מַעֲרִיכִים זֹאת, זֶה מַרְאֶה לָנוּ שֶׁהוּא עִם מִדּוֹת טוֹבוֹת אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹפִי יַצִּיב וְכַדּוֹמֶה. בְּסִכּוּם, הוּא צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁכְּדַאי לוֹ לְבַצֵּעַ אֶת הַבַּקָּשָׁה גַּם בְּלִי קֶשֶׁר לָעֹנֶשׁ. פָּשׁוּט מְאֹד נוֹסְפָה לוֹ "נְקֻדַּת זְכוּת". אִם נַסְבִּיר לוֹ פָנִים כַּנַּ"ל, זֶה יַחֲלִישׁ אֶת הָרָצוֹן לְהִתְנַגֵּד אוֹ לְהִתְחַמֵּק, וְאַדְּרַבָּה, זֶה עָשׂוּי לְהַמְרִיץ אוֹתוֹ לְבַצֵּעַ וְעוֹד לִרְצוֹת אֶתְגָּרִים נוֹסָפִים, וְכַנַּ"ל בְּ"צוּרַת הַתְּנַאי".

כְּמוֹ כֵן אֶפְשָׁר לְהַצִּיעַ לוֹ עֶזְרָה חֶלְקִית בְּאֹפֶן זְמַנִּי [כַּמּוּבָן, בְּמִקְרֶה שֶׁשַּׁיָּךְ]. זֶה מַרְאֶה לַיֶּלֶד שֶׁלֹא עוֹשִׂים לוֹ בְּדַוְקָא, וְגַם הַהֲקַלָּה בְּבִצּוּעַ הָאֶתְגָּר מְעוֹדֶדֶת אוֹתוֹ לִרְצוֹת לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה.

אֵין שׁוּם פְּסוּל לְהַצִּיעַ בְּשָׁלָב רִאשׁוֹן עִדּוּד עַל יְדֵי פְרָס בְּמִדָּה וְרוֹאִים שֶׁהָאֶתְגָּר מִדַּי קָשֶׁה פִיזִית אוֹ הַסְבָּרָתִית, וּבִפְרָט אִם יֵשׁ חֲרִיגִים, שֶׁאָז זֶה כְּעֵין הַקְרָבָה מִצַּד הַיֶּלֶד. אוּלָם יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ לַיֶּלֶד, שֶׁאֵין בִּצּוּעַ הַמַּעֲשֶׂה מֻתְנֶה בִּנְתִינַת הַפְּרָס, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, גַּם בְּלִי פְרָס יֵשׁ לְבַצֵּעַ אֶת הָאֶתְגָּר, אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ מְאֹד מְעֻנְיָנִים לְהָקֵל עָלָיו לְבַצֵּעַ, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ מְעוֹדְדִים בִּפְרָס.

לְדֻגְמָא, אִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיַּגִּיעַ מֻקְדָּם לַתְּפִלָּה, וַאֲנַחְנוּ מַתְנִים אִתּוֹ: "אִם תַּצְלִיחַ לָקוּם וּלְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַתְּפִלָּה, תּוּכַל לְשַׂחֵק עַד הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה, וַאֲנַחְנוּ מְאֹד נִשְׂמַח אִם תַּצְלִיחַ לָקוּם וּלְהַגִּיעַ בַּזְּמַן, וַאֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים לָתֵת לְךָ פְּרָס, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר תָּקוּם שְׁבוּעַ יָמִים בִּזְמַן זֶה. כַּמּוּבָן, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לָקוּם וּלְהַגִּיעַ בַּזְּמַן בְּלִי קֶשֶׁר לַפְּרָס. אֶת הַפְּרָס אֲנַחְנוּ רוֹצִים לָתֵת מִתּוֹךְ שִׂמְחָתֵנוּ שֶׁאַתָּה מַצְלִיחַ לָקוּם בַּזְּמַן לַתְּפִלָּה וְטוֹב לְךָ."

כַּאֲשֶׁר אֵין בְּרֵרָה, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲנִישָׁה. אִם נִתָּן, רָצוּי מְאֹד לְלַוּוֹת אֶת הָעֲנִישָׁה בְּהַסְבָּרָה עֲקִיפָה עַל שֶׁבְּלֵית בְּרֵרָה עָלֵינוּ לְהַעֲנִישׁוֹ. [דֻּגְמָא לְהַסְבָּרָה עֲקִיפָה: יֶלֶד שֶׁלֹא מֵכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, וְאַחֲרֵי נִסְיוֹנוֹת רַבִּים עֲדַיִן הַיֶּלֶד לֹא מֵכִין אֶת שִׁעוּרָיו וְלָכֵן הֶחְלִיטוּ הַהוֹרִים לְהַעֲנִישׁוֹ, יֵשׁ לוֹמַר לוֹ: "חֲבָל מְאֹד שֶׁאֲנַחְנוּ נֶאֱלָצִים לְהַעֲנִישׁ!"] וּכְמוֹ כֵן לְהַקְרִין לוֹ שֶׁלֹא שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ אוֹ יַחְלִיט לֹא לְבַצֵּעַ מַה שֶּׁלֹא נִרְאֶה לוֹ, אֶלָּא עָלָיו לָדַעַת, שֶׁהַהוֹרִים הֵם קוֹבְעִים, וְעַל פִּיהֶם יֵצֵא וְעַל פִּיהֶם יָבוֹא!

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה