התוכחה בחינוך · לא בזמן פיתוי חזק
* בִּזְמַן פִּתּוּי חָזָק הַתּוֹכָחָה עֲלוּלָה לִפֹּל עַל אָזְנַיִם אֲטוּמוֹת.
* בִּמְקוֹם לְהוֹכִיחַ רָצוּי לְהַגְבִּיר אֶת הַמּוּדָעוּת בְּצוּרָה לֹא מְחַיֶּבֶת.
"הָאָדָם חָפְשִׁי בְּדִמְיוֹנוֹ וְאָסוּר [פֵּרוּשׁ, קָשׁוּר] בְּמֻשְׂכָּלוֹ. דִּמְיוֹנוֹ מוֹלִיכוֹ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לֶברְצוֹנוֹ. בַּל יֵחַת מִן הֶעָתִיד הַוַּדָּאִי!" (אגרת המוסר להגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל - תנועת המוסר).
פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁמֹּחַ הָאָדָם מֻרְכָּב מִכַּמָּה כֹּחוֹת [חָכְמָה, בִּינָה וָדַעַת]. הַחָכְמָה - דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל - הִיא הַהִסְתַּכְּלוּת הַיְשָׁרָה עַל הַחַיִּים לְלֹא שׁוּם תּוֹסֶפֶת וּמִגְרַעַת, הִסְתַּכְּלוּת שֶׁשּׁוֹאֶפֶת לִהְיוֹת נְכוֹנָה, שֶׁמּוֹנַעַת הִסָּחֲפוּת אַחֲרֵי תַעֲנוּגוֹת מְפֻקְפָּקִים, וּמַרְחִיקָה אֶת הָאָדָם מִמַּלְכּוֹדוֹת הַפְּרוּסוֹת עַל הַחַיִּים.
לְעֻמַּת זֹאת - הַדִּמְיוֹן הוּא כֹּחַ הָפוּךְ, כֹּחַ שֶׁסּוֹחֵף אֶת הָאָדָם לְלֹא שׁוּם בִּקֹּרֶת, אֶלָּא מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ - מַכְשִׁירוֹ הַדִּמְיוֹן לְבִצּוּעַ, בֵּין טוֹב, אוֹ, חַס וְחָלִילָה, לִשְׁלִילָה. וְזוֹהִי נְקֻדַּת הַתָּרְפָּה שֶׁל הָאָדָם הַגּוֹרֶמֶת לוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים שְׁלִילִיִּים, וְאַף שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּוַדָּאוּת שֶׁהוּא עָתִיד לְשַׁלֵּם עֲלֵיהֶם מְחִיר כָּבֵד שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם, "בַּל יֵחַת מֵהֶעָתִיד הַוַּדָּאִי!"
בְּדוֹמֶה לָזֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל "אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעְרוֹ!" בִּזְמַן שֶׁאָדָם נִמְצָא בְּצַעַר גָּדוֹל, אֵין לִשְׁפֹּט אוֹתוֹ עַל כָּל מִינֵי בִּטּוּיִים וְהִתְנַהֲגֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹפְטִים אָדָם בִּזְמַן רָגוּעַ!
וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁאָז שִׂכְלוֹ מְעֻרְבָּב, הָרֶגֶשׁ וְהַדִּמְיוֹן פּוֹעֲלִים בְּצוּרָה מֻגְבֶּרֶת, וּמִמֵּילָא קָשֶׁה לְאָדָם זֶה לִמְנֹעַ טָעֻיּוֹת, בֵּין בְּדִבּוּר וּבֵין בְּמַעֲשֶׂה, וְאִם כֵּן, אֵין לְדוּנוֹ עַל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁדָּנִים אָדָם שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ וְנִנּוֹחַ.
וּלְעִנְיָנֵנוּ - מִכָּאן יֵשׁ לְהָבִין, שֶׁאֵין טַעַם לְהוֹכִיחַ יֶלֶד בִּזְמַן שֶׁהוּא נִמְצָא בְּפִתּוּי חָזָק שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן אֵין לוֹ כֹּחַ וְרָצוֹן נַפְשִׁי לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְלוּ גַּם אִם יֵשׁ הוֹכָחוֹת שֶׁהַתּוֹכָחָה הִיא אֲמִתִּית - זֶה לֹא יַעְזֹר, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָם רְגָעִים הַיֶּלֶד נָתוּן לְפִתּוּי, וְהוּא נִגְרָר אַחֲרֵי דִמְיוֹנוֹ, וְשִׂכְלוֹ מְעֻרְבָּב. אַדְּרַבָּה, הוּא יְחַפֵּשׂ כָּל מִינֵי אֲמַתְלָאוֹת לְהַכְשִׁיר אֶת מַעֲשָׂיו, לְהַכְשִׁיר אֶת הַ"שֶּׁרֶץ"! וַאֲפִלּוּ אִם הָאֲמַתְלָאוֹת שֶׁיַּמְצִיא תִּהְיֶינָה רְחוֹקוֹת מֵהַהִגָּיוֹן - הוּא יֶאֱחֹז בָּהֶן!
טִלְפְּנָה אֵלַי אִמָּא וּשְׁאֵלָה בְּפִיהָ: בְּנָהּ אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה [מִשּׁוּם שֶׁלָּמַד בְּמִסְגְּרוֹת לֹא לְרוּחַ הַתּוֹרָה], וְהוּא הִתְגַּיֵּס לַצָּבָא, וְשָׁם הִכִּיר נַעֲרָה חִלּוֹנִית, וְעַתָּה נַפְשָׁהּ שֶׁל הָאֵם לִשְׁאוֹל הִגִּיעָה: כַּמָּה שֶׁהִיא מְנַסָּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת בְּנָהּ בְּכָל מִינֵי דְרָכִים - בְּכַעַס, בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים לַעֲזֹב אֶת הַנַּעֲרָה הַנַּ"ל וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה - בְּכָל זֹאת הוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. הִיא מְצַיֶּנֶת, שֶׁבֵּן זֶה עֲדִין־נֶפֶשׁ וּמִשְׁתַּדֵּל לְרַצּוֹת אוֹתָהּ, אוּלָם דַּוְקָא בְּעִנְיַן הַנַּעֲרָה וְהַתְּשׁוּבָה - אָזְנוֹ עֲרֵלָה מִשְּׁמֹעַ, וְלָכֵן הִיא שׁוֹאֶלֶת מַה לַּעֲשׂוֹת?
עָנִיתִי לָהּ: רֵאשִׁית, עָלַיִךְ לְשַׁחְרְרוֹ שֶׁהוּא יִקְבַּע לְעַצְמוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת לְלֹא לַחַץ, וּמִתּוֹךְ גִּלּוּי שֶׁל אַהֲבָה אֵלָיו, שֶׁבָּזֶה אַתְּ מַסְבִּירָה, שֶׁבְּעֶצֶם, לְדַעְתֵּךְ, כְּדַאי שֶׁהוּא יִבְחַר אֶת דַּרְכּוֹ, וּבְחִירָה זוֹ לֹא תִהְיֶה מֻגְבֶּלֶת דַּוְקָא לְדַעְתֵּךְ, וְאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ בְּלִי תְנָאִים, וְכַמּוּבָן בְּלִי קֶשֶׁר לַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא יִבְחַר לָלֶכֶת בָּהּ. זֶהוּ בְּנֵךְ, וּבְכָל מַצָּב הוּא בְּנֵךְ, וְאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. אָמְנָם תֹּאמְרִי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁלְּדַעְתֵּךְ, דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הִיא הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַבְּטוּחָה בְּיוֹתֵר, וְאִם הוּא בְּכָל זֹאת יְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ הַצָּעָה, תַּצִּיעִי לוֹ אִם בִּיכָלְתּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ כָּל יוֹם לְשִׁעוּר תּוֹרָה.
עוֹד אָמַרְתִּי לָהּ: דְּעִי לָךְ, הַבָּחוּר עָלוּל לְהִכָּנֵס לִמְצוּקָה, וְהוּא עָלוּל לִרְצוֹת לַעֲבֹר לְדִירָה שְׂכוּרָה כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַצַּעַר שֶׁלָּךְ הַגּוֹרֵם לוֹ הַרְגָּשָׁה נוֹרָאָה, שֶׁהוּא אֵינוֹ מוֹצֵא לָהּ שׁוּם מוֹצָא, וּכְבָר הָיָה מִקְרֶה כָּזֶה.
לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, הִיא עָנְתָה: "כְּבוֹד הָרַב, כָּךְ בֶּאֱמֶת אָמַר לִי בְּנִי: אִמָּא, אֲנִי חוֹשֵׁב לִשְׂכֹּר דִּירָה לָגוּר בְּאֹפֶן עַצְמָאִי. כּוֹאֵב לִי לִרְאוֹת אוֹתָךְ בְּצַעַר".
זוֹהִי דֻגְמָא לְפִתּוּי חָזָק. הַבָּחוּר יָדַע שֶׁאָכֵן דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הִיא הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, אוּלָם בְּעִקְּבוֹת הַתְּנָאִים הַסְּבִיבָתִיִּים שֶׁבָּהֶם הוּא גָדַל, נוֹצְרוּ פִּתּוּיִים חֲזָקִים לִפְרֹק עֹל, וְאַף שֶׁבְּכָל לִבּוֹ הוּא רָצָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אִמּוֹ, בְּכָל זֹאת "הַדִּמְיוֹן", "הַפִּתּוּי", לֹא הִנִּיחַ לוֹ זֹאת. וּמִכֵּיוָן שֶׁדָּבָר זֶה הֵצִיק לוֹ, הוּא הִתְכַּוֵּן לִשְׂכֹּר דִּירָה כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַתְּלוּת הָרִגְשִׁית, אַף עַל פִּי שֶׁבְּעֶצֶם בָּזֶה הוּא גוֹרֵם צַעַר גָּדוֹל יוֹתֵר לְאִמּוֹ - דָּבָר שֶׁהוּא לֹא הָיָה חָפֵץ. פָּשׁוּט, כֹּרַח הַפִּתּוּי גָרַם זֹאת, הוּא לֹא יָכוֹל אַחֶרֶת.
וּמַה כֵּן יֵשׁ לַעֲשׂוֹת? יֵשׁ לִיצֹר מוּדָעוּת לִשְׁלִילַת הַפִּתּוּי. אָמְנָם יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁמּוּדָעוּת זֹאת לֹא תִיצֹר נְסִיגָה, וְלָכֵן יֵשׁ לְהִמָּנַע מִתּוֹכָחָה אוֹ מוּדָעוּת שֶׁיּוֹצֶרֶת רֹשֶׁם שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לְחַיֵּב אוֹתוֹ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה - הַמּוּדָעוּת תִּהְיֶה כְּעֵין תּוֹסֶפֶת יְדִיעָה נְעִימָה [וּפָשׁוּט הַדָּבָר, שֶׁכְּכָל שֶׁיִּכָּנֵס לְשִׂכְלוֹ שְׁלִילַת הַפִּתּוּי, עִם הַזְּמַן הוּא יִתְגַּבֵּר עָלָיו].
אוּלָם אֵין כַּוָּנָתֵנוּ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לְהַשְׁמִיעַ תּוֹכָחָה מְחַיֶּבֶת. אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר! אוּלָם לֹא עַל יְדֵי הַהוֹרִים, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה עָלוּל לְהַרְחִיקוֹ. יֵשׁ לָתֵת לְגוֹרֵם זֶה לְהַכּוֹת בְּשֵׁבֶט מוּסָר עַל קָדְקֳדוֹ, וְאָז, אִם יְקַבֵּל אֶת דְּבָרָיו - הִנֵּה מַה טּוֹב, וְאוּלַי יֵקַל לוֹ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא לֹא מַרְגִּישׁ מְחֻיָּבוּת לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ מִיָּדִית, כִּי בְּעֶצֶם הוּא לֹא חַיָּב וְלֹא קָשׁוּר לַמּוֹכִיחַ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא יִסְלֹד וְיִתְרַחֵק מֵהַמּוֹכִיחַ, אֵין זֶה מַפְרִיעַ אִם הוּא יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי מִמֵּילָא הוּא לֹא הָיָה קָרוֹב אֵלָיו. אֶפְשָׁר גַּם "לְשַׁדֵּר" לַיֶּלֶד אוֹ לוֹמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֲנַחְנוּ מְבִינִים אוֹתוֹ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהִתְגַּבֵּר, וְשֶׁלֹא יַרְגִּישׁ שֶׁלֹא בְּנוֹחַ וְשֶׁלֹא יִדְאַג, וַאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיָּבוֹא יוֹם וְהוּא מֵעַצְמוֹ יִתְעוֹרֵר לַחֲזֹר לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אִם זֶה יִהְיֶה עוֹד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְכוּ'.
בְּצוּרָה כָּזוֹ אֲנַחְנוּ יוֹצְרִים אֲוִירָה חִיּוּבִית שֶׁעֲשׂוּיָה לְהוֹלִיד רָצוֹן טוֹב בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת. וּכְלָל גָּדוֹל הוּא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת חַיֵּי שֶׁקֶר לְלֹא מַשְׁבֵּר אוֹ רֶגַע שֶׁל אֱמֶת. לַשֶּׁקֶר אֵין רַגְלַיִם, וּבְאוֹתָם רְגָעִים הוּא עָשׂוּי לִזְכֹּר אֶת הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּית וְהַפִּנָּה הַחַמָּה בַּלֵּב אֵלָיו, וְיֵקַל לוֹ לַחֲזֹר לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת!
אָמְנָם יֵשׁ לְצַיֵּן! כַּאֲשֶׁר הָעִנְיָן בִּשְׁלִיטָתֵנוּ לְלֹא חֲשַׁשׁ הִתְרַחֲקוּת, כְּגוֹן יֶלֶד שֶׁבְּיָדֵינוּ כְּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר - אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁבְּדַרְכּוֹ הַנְּלוֹזָה הוּא עָלוּל לְהִדַּרְדֵּר, יֵשׁ לִקְבֹּעַ לוֹ בְּצוּרָה חַד מַשְׁמָעִית אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלֵךְ בָּהּ, וּלְבַצֵּעַ זֹאת גַּם אִם זֶה לֹא נִרְאֶה לוֹ, וְלֹא לַחְסֹךְ מִמֶּנּוּ שֵׁבֶט מוּסָר. אִם כִּי חוֹבָה לְהַסְבִּיר וְלִיצֹר אֲוִירָה שֶׁיָּבִין שֶׁזּוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְזוֹ הַדֶּרֶךְ הַכְּדָאִית בְּיוֹתֵר, לַעֲטֹף אוֹתוֹ בְּחֹם וְאַהֲבָה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ לִבְדֹּק אֶת הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ נָבְעָה הַבְּעָיָה וּלְבַעֲרוֹ. וְאִידָךְ זִיל גְּמֹר.
וְהָיָה רֵאשִׁיתוֹ מִצְעָר וְאַחֲרִיתוֹ יִשְׂגֶּה מְאֹד (ע"פ איוב ח, ז).