אור ברסלב
בני בבת עיני התוכחה בחינוך › אפשרות לתקן

בני בבת עיני

התוכחה בחינוך · אפשרות לתקן

לא בצורה חריפה מדי

* יֵשׁ לְהוֹכִיחַ דַּוְקָא בִּמְגַמָּה לְתַקֵּן לְהַבָּא אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן. * כַּאֲשֶׁר אֵין סִכּוּי לְתִקּוּן בֶּעָתִיד אוֹ שֶׁהַתִּקּוּן טָעוּן זְמַן רַב - אֵין לְהוֹכִיחַ, אֶלָּא אַדְּרַבָּא - יֵשׁ לְהַגִּישׁ עֶזְרָה.

כָּאָמוּר לְעֵיל, מַטְּרַת הַתּוֹכָחָה הִיא לְהָבִיא רְגִיעָה וְלִמְנֹעַ הִדַּרְדְּרוּת, וְאִם כֵּן, כְּדֵי שֶׁאָכֵן נַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה הַנַּ"ל, עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד, שֶׁעוֹד לִפְנֵי שֶׁנּוֹכִיחַ, נֵדַע הַאִם אוֹתוֹ הַמֶּחְדָּל נִתָּן לְתִקּוּן, שֶׁהֲרֵי אִם זֶה לֹא נִתָּן לְתִקּוּן, אִם כֵּן, מָה הַטַּעַם לְהוֹכִיחַ? הֲרֵי זֶה לֹא יַעְזֹר, וְאוּלַי אַף יִגְרֹם לְמֶתַח נוֹסָף וּמְיֻתָּר.

לְדֻגְמָא: יֶלֶד שֶׁהוּא קְשֵׁה הֲבָנָה, וְכַאֲשֶׁר הוּא חוֹזֵר מִמְּקוֹם לִמּוּדָיו, הָאָב בּוֹדֵק אֶת יְדִיעוֹתָיו וְנוֹכָח לָדַעַת שֶׁהוּא לֹא הֵבִין אֶת הַשִּׁעוּר. אִם הָאַבָּא יוֹכִיחַ אֶת הַיֶּלֶד עַל אִי יְדִיעוֹתָיו, הָאַבָּא לֹא יַשִּׂיג מְאוּמָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין זֶה בִּשְׁלִיטַת הַיֶּלֶד. פָּשׁוּט הֲבָנָתוֹ כְּבֵדָה וְאֵינָהּ מַתְאִימָה לְרָמַת הַכִּתָּה! וְכַאֲשֶׁר הָאַבָּא מוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ, בְּעֶצֶם הוּא לֹא מוֹעִיל לוֹ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, הוּא גוֹרֵם עָוֶל לַיֶּלֶד, וְסָבִיר מְאֹד שֶׁגַּם מַזִּיק לְנַפְשׁוֹ!

זוֹ מַלְכֹּדֶת כְּעֵין מַעְגָּל סָגוּר: הָאָב מוֹכִיחַ אֶת הַיֶּלֶד, הַיֶּלֶד מְנַסֶּה לְתַקֵּן וּלְלֹא הַצְלָחָה, וְשׁוּב הָאָב מַכְאִיב בְּתוֹכַחְתּוֹ [לְלֹא כַּוָּנָה רָעָה], וְשׁוּב כִּשָּׁלוֹן שֶׁל הַיֶּלֶד וְחוֹזֵר חָלִילָה. וּבְמַצָּב כָּזֶה הַיֶּלֶד מַרְגִּישׁ חֶנֶק, מִשּׁוּם שֶׁעַד עַכְשָׁו הוּא הִרְגִּישׁ לֹא בְנוֹחַ בַּכִּתָּה עֵקֶב רָמַת לִמּוּדָיו, וְאוּלַי הוּא חָשַׁשׁ שֶׁהַמּוֹרֶה גַּם לֹא מַעֲרִיךְ אוֹתוֹ, וּמִשְׁעַנְתּוֹ הָיְתָה אַהֲבַת וְהַעֲרָכַת הוֹרָיו, וְהִנֵּה עַתָּה נֶחְסְמוּ בְּפָנָיו גַּם אַהֲבַת וְהַעֲרָכַת הוֹרָיו, וְאֵין לְךָ חֶנֶק גָּדוֹל מִזֶּה. וּמַה גַּם, שֶׁהַתּוֹכָחָה שֶׁהָאָב מוֹכִיחוֹ לֹא הוֹסִיפָה כְּלוּם לְמִרְצוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, שֶׁהֲרֵי גַּם בְּלִי תוֹכַחְתּוֹ הַבֵּן מַרְגִּישׁ שֶׁלֹא בְנוֹחַ בִּגְלַל חֹסֶר הֲבָנָתוֹ.

אֶלָּא אַדְּרַבָּה, עַל הָאָב לְהִזְדַּהוֹת עִם בְּנוֹ וּלְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁלֹא הָעִקָּר הֵם הַלִּמּוּדִים, אֶלָּא הָעִקָּר הוּא הֶעָמָל עַל הַלִּמּוּד וְהַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּל יְהוּדִי נִדְרָשׁ וְכוּ', וְעוֹד כָּהֵנָּה דְבָרִים הַגּוֹרְמִים עִדּוּד. בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ, נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מִתְחַזֶּקֶת וּמִתְחַסֶּנֶת כְּנֶגֶד כָּל "הָרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת שֶׁלֹא לִרְצוֹנֵנוּ", מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּנוֹחַ, רָצוּי וְאָהוּב וְעִם עֵרֶךְ עַצְמִי, וְהוּא לֹא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ הַעֲרָכָה בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים.

מַצָּב נוֹסָף שֶׁלֹא כְּדַאי לְהוֹכִיחַ הוּא, כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּמַצָּב הַנִּתָּן לְתִקּוּן, אוּלָם הוּא מַצְרִיךְ זְמַן רַב.

לְדֻגְמָא: יֶלֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְטִיָּה לְאִי סֵדֶר - זוֹ תְכוּנָה הַנִּתֶּנֶת לְשִׁפּוּר, אוּלָם זֶה מַצְרִיךְ זְמַן רַב. בְּמִקְרֶה כָּזֶה לֹא כְּדַאי לְהוֹכִיחַ, אֶלָּא הָעֵצָה לָזֶה הִיא פְּשׁוּטָה: יֵשׁ לְהַסְבִּיר בְּנֹעַם חָזוֹר וְהַסְבֵּר כֵּיצַד יֵשׁ לְבַצֵּעַ סֵדֶר, וְזֹאת מִבְּלִי לְהַקְרִין לַיֶּלֶד רִגְשֵׁי אַשְׁמָה, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּשִׂמְחָה וּבְסַבְלָנוּת, וְעַל יְדֵי כָּךְ הַיֶּלֶד יְתַקֵּן אֶת הַנְּטִיָּה הַנַּ"ל מִתּוֹךְ נֶפֶשׁ בְּרִיאָה. וּבִפְרָט שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת רוֹאִים שֶׁזֶּה עִנְיָן שֶׁל גִּיל עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַ"בְּשֵׁלוּת" לְסֵדֶר, שֶׁאָז זֶה נִכְנָס לְתוֹדַעְתּוֹ. וּלְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר לִמּוּד זֶה נַעֲשֶׂה בְּתוֹכָחָה, זֶה מֶתַח מְיֻתָּר וּמְסֻכָּן לַיֶּלֶד, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַסֵּדֶר, וְכַאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה שֶׁהוֹרָיו מוֹכִיחִים אוֹתוֹ, הוּא מְפָרֵשׁ זֹאת שֶׁהֵם רוֹאִים אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ בְּצוּרָה שְׁלִילִית, וּכְכָל שֶׁנַּרְבֶּה לְהָעִיר לוֹ, תִּתְחַזֵּק אֶצְלוֹ הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהוּא שְׁלִילִי בְּעֵינֵי הוֹרָיו, וּמִמֵּילָא הוּא עָלוּל לְאַבֵּד אֶת בִּטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי, וְאוּלַי אֲפִלּוּ "לְיַצֵּר" בְּעָיוֹת אֲחֵרוֹת מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ וְאִי סִפּוּק. לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר זֶה בְּסַבְלָנוּת וְכַנַּ"ל, זֶה יַגְבִּיר אֶת בִּטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי וְאֶת הָאֵמוּן וְהָרָצוֹן לְהַצְלִיחַ, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ "מְשַׁדְּרִים" לוֹ, מְשַׁדְּרִים שֶׁהוּא יָכוֹל, שֶׁהוּא אָהוּב וְרָצוּי, וְכַמּוּבָן שֶׁנּוֹחַ לְהִתְמוֹדֵד עִם אֶתְגָּר בְּצוּרַת תַּדְמִית אִישִׁית חִיּוּבִית!

נְקֻדָּה נוֹסֶפֶת עָלֶיהָ יֵשׁ לְהַקְפִּיד, וְהִיא: גַּם כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּמַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בְּהֶחְלֵט נִתָּן לִשְׁלִיטָה בְּצוּרָה מִיָּדִית אוֹ לְפָחוֹת בִּטְוָח קָרוֹב - גַּם בְּמִקְרֶה זֶה עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד שֶׁהַתּוֹכָחָה תִּשָּׁמַע בְּעִקָּרָהּ לָעִנְיָן לְהַבָּא, וְלֹא עַל מַה שֶּׁהָיָה, מִשּׁוּם שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל, הַמַּטָּרָה הִיא לְתַקֵּן, וְלֹא בִּשְׁבִיל לְהַאֲשִׁים. וַהֲרֵי כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים אוֹ נוֹתְנִים לַיֶּלֶד לְהַרְגִּישׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, שֶׁזֶּה מַעֲשֶׂה מְכֹעָר - בְּכָל זֹאת הוּא אָהוּב וְרָצוּי וְאֵין נַחֲלַת הֶעָבָר מַטְרִידָה אוֹתָנוּ, אֶלָּא הֶעָתִיד, דְּהַיְנוּ שֶׁלְּהַבָּא לֹא יִשְׁנֶה מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה - זֶה עָשׂוּי לְהַגְבִּיר אֶת הָרָצוֹן בַּיֶּלֶד לְתַקֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת טוֹב וּמוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הוֹרָיו. וְכֵיוָן שֶׁכָּעֵת הוּא אָכֵן טוֹב בְּעֵינֵי הוֹרָיו, הוּא יִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּב מַעֲשֶׂה שֶׁכָּזֶה.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מוֹכִיחִים אוֹתוֹ עַל הַמַּעֲשֶׂה בִּלְבַד וְלֹא מְשַׁדְּרִים לוֹ שֶׁהָעִקָּר הוּא לְהַבָּא, הוּא עָלוּל לְהָבִין שֶׁעַכְשָׁו הוּא בְּגֶדֶר לֹא רָצוּי וְלֹא טוֹב, וְכַמּוּבָן שֶׁיּוֹתֵר קָשֶׁה לָצֵאת מִמַּצָּב גָּרוּעַ מֵאֲשֶׁר לְהִמָּנַע וּלְהִשָּׁמֵר מִלְּהִקָּלַע אֵלָיו, וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁהַהִסְתַּבְּרוּת שֶׁהַיֶּלֶד יִרְצֶה לְתַקֵּן הִיא קְטַנָּה יוֹתֵר.

וּמִכָּאן יֵשׁ לְהָבִין כַּמָּה גָרוּעַ לְכַנּוֹת יֶלֶד בִּשְׁמוֹת גְּנַאי, לַעֲשׂוֹת לוֹ "חוֹתֶמֶת" שֶׁל מְגֻנֶּה, כְּגוֹן לִקְרֹא לוֹ "שַׁקְרָן", "מְפֻזָּר", "אָנֹכִיִּי", "עַצְלָן" וְכַדּוֹמֶה, מִשּׁוּם שֶׁבְּכִנּוּיִים שֶׁכָּאֵלֶּה הַיֶּלֶד עָלוּל לְהִתְיָאֵשׁ וּלְהַשְׁלִים עִם הַכִּנּוּיִים שֶׁהוֹרָיו מוֹלִידָיו, שֶׁמַּכִּירִים אוֹתוֹ הֵיטֵב, הִדְבִּיקוּ לוֹ, וּכְאִלּוּ יֵשׁ לוֹ "תְּעוּדָה". אֶלָּא אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לוֹמַר לוֹ: "זֶה שֶׁקֶר! אָסוּר לְשַׁקֵּר!" אוֹ לוֹמַר: "שִׁקַּרְתָּ! אָסוּר לְשַׁקֵּר!" אוֹ: "זוֹ אָנֹכִיּוּת, וְזֶה לֹא טוֹב. צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵאָנֹכִיּוּת!" אוֹ לוֹמַר: "אַתָּה מִתְנַהֵג בְּרֶגַע זֶה בְּצוּרָה אָנֹכִית וְזֶה גָּרוּעַ. אַל תִּתְנַהֵג כָּךְ!" וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. תֵּן לַיֶּלֶד מוֹטִיבַצְיָה לְתַקֵּן!

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה