צניעות "חברת השקעות" בעלת ערך מוסף [בע"מ] בעולם הזה ובעולם הבא!!! · גם השטן, בעל כרחו, יענה אמן!
אמא שעלתה מתימן מספרת, שבאותן שנים ראשונות שעלו לארץ הם היו גרים במחנה עולים ככל התימנים שעלו לארץ. באותן שנים חשך עליה עולמה וכפי שהיא מספרת כדלהלן:
"יום אחד נראו שני גברתנים חדשים במחנה. הם נכנסו לבתי העולים במכוון בשעות שבעל הבית יצא מביתו. הבנות בצניעותן הטבעית, הצטופפו מאחרי אמן בבושת פנים כיאה לבנות ישראל. - אותם גברתנים לטשו עיניים לעבר הבנות, ובחיוך ובמתק שפתיים שיכנעו את האם לחתום על מסמך כלשהו שלא הבינה את תוכנו. בעל פה נמסר לה שהבנות תבקרנה במחנה נוער.
כעבור כמה ימים באו משאיות רבות ולקחו את בנותיה של אותה אם יחד עם ילדים רבים נוספים. בהתרגשות גדולה נופפו הבנות לשלום לאמן האוהבת ונעלמו מן העין. זו הייתה הפעם האחרונה שראתה אותן...
שם במחנות הנוער נלחמו מאות בנות על צניעותן. הן הושפלו ודוכאו יום אחר יום.
בנות רבות לבשו במשך שנה ויותר!!! את אותם בגדים, מאחר שהממסד הארור סיפק להן רק בגדים פרוצים. כל גופן התכסה בפצעים צורבים, משום שלא הרשו להן לכבס את בגדיהן הצנועים. את גבורתן העצומה אין לשער!!!
בתקופה יותר מוקדמת, בתקופת השואה האיומה, המשיכו הבנות לשמור על צניעותן בחירוף נפש. גרביים לא היו בגטו, אפילו גרביים פשוטות לא היה להן, כלום! לא לחם, לא מים, לא תרופות, לא חיים...
ובכל זאת אם אין גרביים, אז כבר פטורים ממצות הצניעות?!... לא ולא!
מה עשו אותן בנות? פשוט לקחו את המזרונים שהיו ישנות בהם וקרעו אותם... חלק מהקרעים תפרו להן בתור גרביים, וחלק מהקרעים הוסיפו לאורך השמלות ולאורך השרוולים.
ככה התהלכו הבנות בגטו. המוות ארב להן בכל רגע ורגע, בין אם זה מחמת רעב, בין אם זה מחמת שוטרי הגסטאפו הארורים ימח שמם וזכרם, לא היה אכפת להן מכלום, העיקר שיש להן גרביים אטומות, ושמלות ארוכות וצנועות.
כשיבוא היום ויבואו כל המלאכים ויתאספו סביב הקב"ה, ישאל אותם בורא עולם:
"הראיתם את בנותיי בגטו 'אוטבוצק', שאין כמותן בכל הארץ".
גם השטן יבוא וגם אליו תופנה שאלת בורא עולם... גם השטן, בעל כורחו, יענה אמן!!!
הוא לא חלם מה שעתיד להתרחש ברגעים הקרובים...
בפרס לפני כמה עשרות שנים, היה מושל בשם ריזה שאה פהלווי, ימח שמו וזכרו.
הוא גזר, שבמדינתו אף אשה לא תצא רעולת פנים (כי אז היו הנשים והבנות הולכות רעולות פנים מחמת צניעות). וכל מי שעמד כנגדו הוצא להורג. הוא חשב שבדרך זו הוא יביא את הקידמה והחופש לארצו. הוא אף נתן פקודה לשוטרים, שכל אשה שהם רואים רעולת פנים שיפשיטו אותה לגמרי, כדי שכל הנשים ישמעו וייראו...
רחל אמינוף, ילידת 'משהד' בפרס, מספרת שהיא זוכרת שהייתה אשה אחת שרצתה לבקר את בתה, אך בשום פנים ואופן לא הייתה מוכנה לוותר על כיסוי הפנים, מה עשתה? נכנסה לתוך ארגז מעץ והזמינה סבל, שיקח את הארגז על כתפיו לבית בתה, וכך היא תגיע לבית בתה בלי שיראו את פניה.
באמצע הדרך התעייף הסבל והניח את הארגז על גדר אבנים כדי לנוח מעט. האשה בחושבה שהגיעו כבר לבית, שאלה מתוך הארגז את הסבל: "האם הגענו לבית בתי?"
שוטרים שהסתובבו במקום שמעו קולות בוקעים מתוך הארגז.
הם עצרו את הסבל ושאלוהו: "מה יש לך בארגז?"
"איני יודע אני רק סבל", השיב להם. השוטרים פתחו את הארגז והנה... אשה.
"חוטף נשים!!" האשימו אותו השוטרים.
אך האשה אמרה: "לא! הוא לא חטף אותי, אני רציתי להיות בארגז כדי שלא אצא לרחוב בפנים גלויות". האשה המסכנה שילמה על כך ביוקר! עשו לה מה שעשו לה... לעין כל!
אחד מן הסיפורים האדירים והמדהימים, הוא סיפורה של הצדקת המכונה 'השושנה מסלוניקי':
הסולטן הטורקי דרש מאחת הבנות שבקהילה היהודית להינשא לו. לכולם ברור היה כי אילו תעז לסרב ל"בקשתו" של המושל היא תומת ביסורים קשים, ומאידך היענותה לאותה דרישה, שתהפוך אותה לאשת המלך, תבטיח לה חיים רצופי תענוג ועושר.
האשה הגיעה לארמון הסולטן כמצוותו, וכאשר נכנסה לפניו, ביררה בעדינות ובצניעות במה בדיוק מצאה חן בעיניו? תשובתו של הסולטן הייתה, כי עיניה היפות הן אלו שכבשו את ליבו, ובגללן הוא חפץ בה לאשה! כשמוע האשה את דבריו של הסולטן העריץ ביקשה ממנו כמה רגעים בכדי להתכונן ביחידות, ומבוקשה, כמובן ניתן לה בחפץ לב. הסולטן היה בטוח שעלה בידו לקנות את ליבה.
בחלומותיו הפרועים והדמיוניים ביותר הוא לא העלה בדעתו את אשר עתיד להתרחש בארמונו ברגעים הקרובים...
מיד לאחר שהועמד חדר מפואר לרשותה של האשה היהודיה, היא מיהרה בגבורה נפשית עילאית שאין כדוגמתה פשוט לעקור באצבעותיה את שתי עיניה ממקומם!!! לא פחות ולא יותר...!!! בצאתה מן החדר, הגיעה לסולטן שחיכה לה כשהיא עיוורת לחלוטין, וכל פניה מרוטשות בצורה מפחידה ודם רב זב מהם... - הסולטן נחרד ביותר למראה הכל כך קשה ומזעזע, בחיים שלו הוא לא נתקל בדבר כזה מזעזע... - הושיטה את עיניה לעברו של הסולטן ואמרה לו: "בעיניים שלי חפצת? אותן רצית? הרי לך! קח אותן ועזוב אותי לנפשי..."
מדהים איזה מושגים של צניעות היו לנו אז... איזו מסירות נפש!