אור ברסלב
בנות מדברות על עצמן אופנת פ'אות א'יפור ר'יח בושם י'ופי וקוסמטיקה ז'נות ופריצות [פאריז] › הכל שטויות!

בנות מדברות על עצמן

אופנת פ'אות א'יפור ר'יח בושם י'ופי וקוסמטיקה ז'נות ופריצות [פאריז] · הכל שטויות!

"כמעט שכחתי את העוגה..."

סיפור נוסף של מחנכת ותיקה בישראל הממחיש לנו כמה גדול כוחו של היצר ואיך הוא מנסה "לשבור" אותנו בטענות של הבל, "אני לא יכולה להשתנות"... "זה פשוט למעלה מכוחותיי"... ועוד כהנה טענות שטותיות ואוויליות שנובעות רק מחוסר רצון ואי חשק להשתנות:

"כשראיתי את עידוד הרבנים ללבישת מטפחת החלטתי נחרצות: זהו! עד כאן!! די לחכימא ברמיזה! אינני צריכה לחכות לפסק הלכה. אני מחליפה למטפחת ויהי מה!

אך לפתע הרגשתי שרגש הבושה מתחיל לכרסם בליבי: 'רגע רגע... מה, אני??!! אני אצא לרחוב? לעבודה? לחתונה עם מטפחת??! הרי אין דבר קשה מזה בעולם??!! לא, לא נראה לי'

כמעט שהרפיתי מהחלטתי...

והנה, לפתע פתאום, חולפים לנגד עיניי אסונות וטרגדיות נוראות של זמנינו אנו.

ואני מהרהרת לעצמי, בבתי החולים המלאים נשים וטף, בבלינסון מעל 500 ילדים חולי סרטן, בתל השומר מעל 400 (זה היה לפני כמה עשרות שנים... מה היום?) ועוד כל שנה ושנה מתווספים עוד ועוד חולים שמספרם נאמד באלפים, ישמור ה' ויציל!

ואז הבהרתי לעצמי: 'זהו! נכון שזה נקרא קשה, אבל אם ברצוני להפחית מהקשיים אעמוד בהחלטתי ולא אסוג ממנה!...

אך מה אעשה והבושה נשארת בושה ואין לי את העוז לעמוד כנגד מבטי החברות...?!

ואז שוב עלתה מחשבה במוחי: 'רק רגע, את מדברת על בושה?! ללכת כפי רצון ה' זו בושה?! ומי שהולכת עם שסע וחצאית צמודה, עם פאה שמתעופפת ברוח או נופלת על הפנים ומסתירה עין וחצי, ועוד ועוד... זו אינה צריכה להתבייש??!!

מה את לא מבינה', אני אומרת לעצמי, 'שהיצר הוא הוא זה שמסיתך להתבייש?! והוא הוא זה שמסית את אותה אחת שהולכת בפריצות שלא תתבייש??!!

ומלבד זאת, וכי יש סיבה להתבייש בדבר שברור שיכול לגרום נחת רוח לבורא עולם הרחום והחנון הטוב והמיטיב?! אינך חושבת שמגיע לו שתתאמצי קצת לכבודו אף על פי שיש בדבר מעט בושה??!! (כמובן מדומה) - ובפרט שגדולי הדור, ברוך ה', חיזקו את ידייך לדבר הזה אז מה בכלל מקום לבושה?!'

ומצפוני המשיך לייסרני...

אין זאת כי אם עצת היצר שחפץ ורוצה שתמשיכי לבזבז את כספך על קניית פאה במאות ואלפי שקלים, ועל סירוקים שגם המה מגיעים למחירים של כמה מטפחות... כי כידוע יצר הרע הוא 100% רע!!! והוא אינו חושב רק על הרע הרוחני של האדם אלא גם על רעתו הגשמית...

והנה אט אט... דעכו להן המחשבות וההתלבטויות...

סיכמתי לעצמי באופן ברור והחלטי: זהו! מהיום בעזרת ה' אני אם בישראל אמיתית!! אינני צריכה להיות כמו כולם!! מי שהוא כמו כולם אינו מיוחד!! לא אסתפק בצניעות מדומה, כי זו לא יכולה לעטר את כתרו של מלך מלכי המלכים.

וראו זה פלא.

כעבור כמה ימים מאותו רגע שהחילותי לממש את ההחלטה ולא העליתי על ראשי את הפאה, בידיעה ברורה שאם אחבוש אותה אז רק בבית ולא חס ושלום ברחוב או לעיני אורחים... השתנו אצלי כמה וכמה דברים לטובה:

שמתי לב שהלבוש הצר ממש לא מתאים לי (וגם לא לאף אחת אחרת).

חיפשתי לעצמי בגדים רחבים וראיתי סייעתא דשמיא בקניותי...

כך גם לגבי הגרביים השקופות. גם הן כבר לא דיברו אלי.

הכפתור שהייתי משאירה למעלה פתוח כדי להרגיש קצת מאווררת... התכפתר בהרגשה שהכל שטויות והבלים. הקב"ה הוא זה שקובע אם ייחם לי או לא, ולא הלבוש!!!

אמרתי לעצמי, שגם אם תצא אש מתחת לאדמה! אני לא אוסיף, בשום פנים ואופן, להתפתות ולהקריב את מצות הצניעות שלי שהיא חובתי הראשונה!

כשיצאתי בפעמים הראשונות עם מטפחת לרחוב, הרגשתי שבאמת החברות מסתכלות עלי ולא מסירות את עיניהן ממני... אמרתי לעצמי: 'לא אכפת לי שיסתכלו כמה שהן רוצות, שיגידו מה שיגידו... יש מישהו הרבה הרבה יותר גדול וחשוב - מבלי השוואות בכלל - שמביט בי ומסתכל עלי גם אם לא הייתי עושה את השינוי... אבי שבשמים!!! וממנו אני מתביישת!!! ובעיניו רצוני למצוא חן תחילה כי הוא המחיה אותי... והמספק לי את הכל...

והנה למרבה הפלא בשובי לביתי גם חששות הבושה שהרגשתי ברחוב נתבדו.

הטלפונים ששיגרו החברות אלי גילו לי את הסוד:

פלונית א': "כל הכבוד לך!!! ממש אם בישראל!!!"

פלונית ב': "אין לך מושג כמה שהמטפחת הולמת אותך! בהחלט צעד מבורך!!!"

פלונית ג': "נו תדברי, איך עושים את זה, בעלי כבר מזמן אמר שמההון של הפאות אפשר להקים כולל".

פלונית ד': "אשת חיל! יישמת מה שרבות חושבות בלב. אומר לך את האמת, אימי כל הזמן חוזרת ואומרת לי: "אינני מרגישה שחיתנתי בת, את נראית בדיוק כמו בחורה..."

ועכשיו אשה יקרה אני קוראת אלייך: אל תחכי שכולן תעשינה זאת לפנייך, היי גם את בין הנחשוניות, כי עוד מעט קט ומשיח צדקינו יקדימנו.

אשה יקרה!

כיסוי ראש כהלכה הוא מנהג אמותינו הקדושות והצנועות מדורי דורות, פאה אינה תואמת ואינה הולמת כלל וכלל את מעמדך בתור אם ואשה יהודיה אמיתית שרוצה בית של תורה ויראה!!!

אשה דואגת לראש של בעלה - שיהא לו ראש למדן דואגת היא לראשו של בנה - שיהא מכוסה בכיפה, דואגת היא אף לראש ביתה - שיהא נקי מכינים ואף לראש השנה דואגת היא - שיאכלו בו ראש של דג ואילו לראשה שלה - שיהא מכוסה כל כולו במטפחת - אין היא דואגת כלל!

ד"ש "חם" מ... הגיהנום! - חלק א'

תוכן העניינים

בנות מדברות על עצמן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה