אופנת פ'אות א'יפור ר'יח בושם י'ופי וקוסמטיקה ז'נות ופריצות [פאריז]
"שאף אחד לא יכיר אותי!!"
האדמו"ר הקדוש רבי יהושע רוקח מבעלז, היה רגיל לומר: "בתחילה שהקב"ה ברא את יצר הרע קראו לו "יצר הרע", כך היה שמו, "כי יצר לב האדם רע מנעוריו".
לאחר זמן קצר מגיע "יצר הרע" לבית דין של מעלה ואומר: "תשמעו, זה לא הוגן שקראתם לי "יצר הרע" כולם יודעים שאני רע, אף אחד לא רוצה לדבר איתי... תעשו לי שינוי השם שאף אחד לא יכיר אותי ואולי תהיה לי קצת עבודה".
נענו בית דין של מעלה לבקשתו ושינו לו את השם ל"שטן".
"יופי!" "מצויין!", שמח היצר הרע.
זה עבד תקופה מסוימת, עד שעלו גם על זה, כולם גילו פתאום ש"השטן" הוא למעשה יצר הרע, ואז יצר הרע עוד פעם נהיה מובטל...
שוב הופיע יצר הרע לפני בית דין של מעלה וביקש שימציאו לו שם אחר.
ישבו בית דין של מעלה ושינו לו את השם ל"בעל דבר"
"או, זה נשמע יותר טוב". היצר הרע היה מרוצה.
לאחר תקופה מסוימת מצא את עצמו ה"בעל דבר" שוב מובטל.
והנה בפעם השלישית הוא מגיע לפני בית דין של מעלה ואומר בכעס: "מה זה מכת האבטלה הזאת??? תנו לי שם טוב שתהיה לי תעסוקה בלי הפסקות... שאף אחד לא יכיר אותי!!"
בפעם הזאת שינו לו בית דין של מעלה את השם ל"מנהג העולם", מה שאנחנו קוראים היום בשם "מודה".
המשיך האדמו"ר מבעלז ואמר: "תדעו לכם השם הזה "מודה" מוצלח מאוד, והראיה שעד היום אף אחד לא גילה שזה יצר הרע בתחפושת חדשה..."
"עמלקיות" בסמינר???!!
כותב הגאון רבי סנדר ארלנגר: "כבר חכמינו זיכרונם לברכה אמרו לנו, שיצר הרע הוא "רשע ערום" מאוד מאוד חכם להרע. הוא נלחם נגדינו במלחמה שקטה, ללא תרועות וללא זעקות קרב, הוא כובש בת אחרי בת, אחת אחרי השניה.
הוא יוצר מצב שאף אשה לא חושבת להחטיא אחרים.
היצר פשוט מתהלך בחוצות עם פזמונים רבים:
"ככה כולם הולכים"
"את זה כולם קונים"
"כך הוא מנהג המקום"
"וכי אתלבש אחרת מכולם"
"קשה לי להיות שונה מהחברות"...
היצר הרע הוא בנוסף לכך תלמיד חכם! מה הוא עושה?
הוא תופס בת אחת בסמינר והיא פורצת גדר...
השניה נמשכת אחריה...
השלישית נגררת...
הרביעית כבר עושה דרך לרבים...
החמישית כבר נראית מוזר אם היא לא נמשכת ונסחפת.
כך אחת מושכת את חברתה עד שהיצר כובש את כל הסמינר!!
מלבד הבת האחרונה הצנועה ביותר.
בתחילה הבת הזאת מתעקשת, היא משננת לעצמה "לא תלך אחרי רבים לרעות" אין מצווה ללכת אחרי הרוב כשהוא נוהג להקל בצניעות.
אך אז מגיע יצר הרע בדמות תלמיד חכם ואומר לה: "תראי, זה לא צנוע להיראות שונה מכולן, את בולטת לזרים בכך שאת צנועה יותר מכולן..." ובסוף גם הצנועה משתכנעת ונלכדת ברשתו.
אחר כך כאשר בא מישהו בטענה לאותה הבת הראשונה שפרצה את הגדר ואומר לה: "זה לא צנוע ללכת ככה", מיד באה התשובה: "הנה גם הצנועה המיוחדת ההיא הולכת ככה, מה אתם רוצים ממני..."
איפה הראש של הבנות היום נמצא, על מה הן חושבות, להוציא לשניה את העיניים בבגדים. בנות סמינר אומרות: "הבגד שלי יותר יפה משלך", ובזה מביישות אחת את חברתה.
זה הגאווה שלהן. התאווה הנוראה הזו לאופנה, פשוט הוציאה אותן מן העולם. הרסה אותן מכל מוסריות, והשחיתה אותן עד היסוד.
"ממש לאחרונה", סיפר הרב מנחם שטיין, "היה באיזור הצפון מקרה עם בת בגיל 16 בשכונת 'דניה'. בת להורים מליונרים חילוניים שהרגישה שהנפש שלה מתחברת ליהדות והיא החליטה להתחזק ולהתחזק... עד שהתחברה לבית יעקב. בגיל 17 בערך, היא שינתה את כל מלתחת הבגדים שלה בהשקעה של עשרות אלפי שקלים!! וזרקה את כל הביגוד הקודם שהיה לה!!!
ייאמר לשבחם של הוריה שהם לא נלחמו בה על כך.
וכך - בחולצה רחבה ומכופתרת בצוארון, ובחצאית פליסה עדינה כשלרגליה גרביים עבות ואטומות של 70 דנייר, לפי כל כללי וגדרי הצניעות - הגיעה הבת הזאת לסמינר 'בית יעקב'.
כמעט הכל התפוצץ...
איך שהיא נכנסת... היא שומעת התלחשויות מהבנות: "תראו מי הגיעה אלינו... איזו דוסית חנוקה מ'מאה שערים'"... "ממש מרובעת"... "כזאת חנונית מיושנת" ...
היא לא האמינה למה ששמעה. היא שאלה את עצמה: 'מה זה, לאן הגעתי? זה בית יעקב??!!'
היא נשברה. היא רצתה לחזור בה. למה שהייתה קודם לכן.
אבל לפני שעשתה את הצעד הזה, היא זכרה, שפעם בא לשם איזה רב לדבר...
היא אמרה: 'אני בכל אופן אשלח לו פקס...'
אומר הרב: "קיבלתי את הפקס שלה.
עניתי לה: "אני לוקח עכשיו תור אצל גדול הדור תבואי ביום זה וזה..."
היא הגיעה, ונעמדה מחוץ לדלת. נכנסתי פנימה בשבילה, ואני שואל: "הרב, הבת הזאת חזרה בתשובה שלימה, כל האחים והאחיות פורקי עול... ונפשה של הבת הזאת נמשכת אל הקדושה. היא התלבשה בצניעות והיא קיבלה מהסמינר שלה תגובות כאלה וכאלה..."
גדול הדור דופק על השולחן שמונה פעמים כשהוא בוכה וצועק: "עמלקיות בסמינרים...!!! עמלקיות בסמינרים...!!! עמלקיות בסמינרים...!!!" - היא שמעה זאת מעבר לדלת ומאוד נחרדה... התשובה המאוד ברורה הרגיעה אותה! היא הרגישה טוב עם הצעד שעשתה".
"היא סך הכל כמו סוסה על שתי רגליים"...
כולם שואלים:
"הכיצד מעיזות בנות חרדיות שמקפידות בכל העניינים על קלה כבחמורה, ללכת ברחובה של עיר בבגדים צרים וצמודים שמבליטים את כל צורת גופן ומחטיאות את הרבים??
בחצאיות קצרות, צרות, וישרות, שמתגלים בהן מקומות החייבים בכיסוי מהתורה??
בבגדים ובגרביים שקופים המותירים חלקי גוף חשופים??
בפאות של היום, ששמות ללעג ולקלס את מצות כיסוי הראש, ומבעירות אש טומאה בלב רואיהן...??
התשובה לזה אחת היא: מפני שלא לימדו אותן!!! חד וחלק! - הן חושבות שהצניעות שייכת לצדיקות הדור - בשבילן הצניעות נחשבת ל"פרומקייט (לצידקות)".
הרב גדעון בן משה (ראש בית המדרש "יחוה דעת") מספר בכאב, שהוא מקבל מאות טלפונים של בנות סמינרים ששאלתן הקבועה היא: "מחייבים אותנו ללבוש צנוע, ואחרי הלימודים אנחנו לובשות בגדים כמו שבא לנו, למרות שזה "לא צנוע", כי אף אחד לא מסביר לנו מה זה בכלל צנוע? וזה כואב לנו, למה לא מסבירים?! כי אנחנו באמת רוצות להיות בסדר".
סיפרה הרבנית רחל אלבוים:
"אני לא יכולה לשכוח, לפני 14 שנה היינו בשליחות בברזיל. פעם ראשונה ראיתי אז את הגויה - השפחה (אליזבטה קראו לה) היא הייתה עם חולצה הדוקה מאוד מאוד על הגוף ומכנסיים הדוקים... חשבתי שעוד רגע יהיה כאן פיצוץ... איך לובשים כזה דבר??! זה הגעיל אותי... חשבתי שעוד מעט אני אקיא עליה את כל ארוחת הבוקר שלי... שתלבש חלוק!
אני זוכרת, הבן שלי היה אז בן 8, הוא אמר לי: "אמא, הגויה היא סך הכל כמו סוסה על שתי רגליים... אל תתייחסי לזה!". הוא הרגיע אותי קצת.
הלכתי ברחוב, אני רואה עוד גויה לבושה כך ועוד גויה... אמרתי לעצמי: 'מגעיל, מה הן מראות את עצמן!? מה יש להן להבליט...!?'
הפלא הגדול היה, שהאשה הייתה לבושה, נועז, מבליט, פרוץ... והגבר הולך לידה עם חולצה סגורה ועניבה, מכנסיים ארוכים... צנוע שבצנוע.
'טוב', חשבתי לעצמי, 'אלו גויים, מה ניתן לצפות מהם...'
לאחר 14 שנה, אני רואה שבנות שלנו מ'המגזר החרדי' מפגרות אחריה... מה שראיתי שם, בברזיל, לפני 14 שנה... היום אני רואה את זה פה!!!
את?! הבת היהודייה?! האצילה?! מהעם הנבון?! תלכי אחרי אותה חסרת דעת מהשפחות הכי בזויות שיש?! איך זה יכול להיות???!!... איך קרה לנו כזה דבר...??!!"
חשיפה - מערוץ 10
ומה קורא היום בחנויות הבגדים של בני ברק? פשוט מזעזע... הכל נמכר שם! בגדים של כושים, של אינדיאנים, של יושבי קרנות, של בני חושך וצלמות.
והנשים והבנות החרדיות קונות כל בגד, העיקר שיהיה מיוחד, מעורר תשומת לב.
היום הכל חותר אל ההתבלטות, אל הראוותנות, אל המרשים ביותר, ולעיתים קרובות עד כדי מוזרות וגיחוך.
בשבועות האחרונים פורסם בעיתון חרדי היוצא לאור בארה"ב, מאמר רווי כאב על מצב הצניעות. בין היתר מספר שם הכותב:
"גוי טמא, אמר לי: "מה קורה לנשותיכן היהודיות? הן רוצות להשלות את עצמן שהן צנועות? אני יכול לומר לך שבלבושן הצר, הנצמד לגוף, הן משתוות לפרוצות ביותר! זה אולי מכוסה, אך בולט כאילו זה לא מכוסה!!!"
כמה כתבים חילוניים וחילוניות ערכו תחקיר על העולם החרדי. התחקיר הזה פורסם ושודר בערוץ 10 בטלוויזיה. והנה ציטוט חלקי מתוך אותו תחקיר (לדאבונינו הרב):
"הרגלי הלבוש במגזר החרדי עם כל "הצניעות" המתבקשת צומחת כאן תעשייה ענפה, צבעונית ואפילו נועזת, בני ברק, רחוב רבי עקיבא, לא מה שחשבתם...
עמוק בתוך הרחובות העמוסים והצפופים של בני ברק הולכת וצומחת לה תעשיית אופנה שלא הייתה מביישת את 'כיכר המדינה' ואת ה'קניונים' התל אביבים...
יש יותר חנויות אופנה ברבי עקיבא מחנויות של ספרי קודש... שמלה יפה לחתונה יכולה להגיע עד... 1,250 שקלים!! את יכולה לראות את הנשים הולכות לך לחתונות בערב מתופפות על עקבים, את מרגישה שאת ב'מילאנו' או ב'רומא'.
היא הולכת עם מחשוף ופאה ארוכה רוצה לעשות שינוי...
קצת קשה לדבר על צניעות נוכח המרדף הגובר והולך אחר 'טרנד אין', חשוב שהשמלה תעבור את קו הברך (לצערינו, גם זה כבר לא נכון!) אבל לא פחות חשוב שתהיה של 'מותג' שאפשר להשוויץ בו... הציבור החרדי צמא היום גם ל'פרמיום' גם ל'מותגים' יש לו כוח צריכה... מי שישכיל ללמוד את כללי המשחק ימצא כאן 'פוטנציאל' כלכלי מבטיח ביותר!"
לסיום, שואלת הקריינית החילונית כמה מהבנות החרדיות שהלכו שם עם פאות ארוכות ולבוש שחצני: "אתן מרגישות בנות של מלך?"
והחצופות הללו עונות לה: "בטח בנות של מלך... חבל על הזמן!"
(הן צודקות, הן בנות של יצר הרע שהוא מכונה "מלך זקן וכסיל").
כתבה זו שודרה בטלוויזיה הישראלית, לעיניהם של מאות אלפי אזרחים חילוניים משתאים... ככה הציגו אותנו - המגזר החרדי לעיניהם... אוי לבושתינו!! אוי לחרפתינו!! אוי לנו מחילול שמו של ה' יתברך הגדול והנורא...!!!
"עם המפה אני מצטלמת... עם המפה אני רוקדת..."
סיפרה הרבנית רחל אלבוים:
"סיפרה לי חברה טובה על בחורה אחת שהייתה שייכת לקהילה של הרב אוירבך ב'תל אביב'. לפני כ-3 חודשים היא הייתה 'שחקנית הבימה' וכיום הינה בעלת תשובה.
הם התייחסו אליה יפה והתמסרו אליה, וברוך ה' מצאו גם את הזיווג שלה.
עורכים חתונה. הרבנית אוירבך מגיעה לחתונה רואה את הכלה ו... חשכו עיניה.
הכלה הייתה חשופה, שמלה קצרה... הרב לא יוכל לסדר חופה וקידושין.
היא שלחה לו פתק.
הרב ענה לה: "טוב, שמישהי תתנדב תשים לה ז'קט על השמלת כלה".
"ז'קט שחור, כחול, ירוק, על בגד לבן...?! הרב, זה לא יתקבל! הכלה לא תסכים!"
הרב הציע: "תקחו מפה מאחד השולחנות, תנערו אותה, ושימו עליה. אין ברירה!".
הם לוקחים מפה ומנערים אותה... מתרימים כמה סיכות ביטחון ומתקרבים אליה... אבל איך הם יגידו לה דבר כזה??!! - שמלה שעלתה לה 4,000 שקל(!!) ב'דיזינגוף' ב'תל אביב', בשבילה היא הייתה שמלת החלומות הכי יפה שיכולה להיות.
היא עוד לא קלטה את הנושא של צניעות, זה היה עדיין קשה לה. אבל איך הם יגידו לה? היא עלולה לחזור בשאלה? היא תגיד, 'מה הדתיים האלה הולכים לשים על השמלת חופה שלי מפת שולחן וסיכות ביטחון!??' - הנשים סביבה התלחשו קצת בקול.
היא פנתה לאחת הנשים: "אני שומעת כאן משהו ברקע... על מה מדברים?"
"תראי, אם את שואלת אנחנו אומרות לך: הרב אמר שאת צריכה עם המפה הזאת להתכסות!"
אותה בחורה בעלת תשובה מרימה שתי ידיים כנועות לשמים ואומרת: "אם זה מה שהרב ביקש, אני עושה את מה שהוא אומר!! - עם המפה אני נכנסת לחופה, עם המפה אני מצטלמת, ועם המפה אני רוקדת עד סוף החתונה!!"
היום היא אחת מהמחזירות בתשובה הכי גדולות ב'שנקין' ב'תל אביב'".
אומרת הרבנית אלבוים: "נחשוב רגע, האם אני צריכה להיות שחקנית הבימה בעולם הזוהמה, כדי להגיע פעם לאיזה מצב שאני אגיד: "אני כנועה כי זה מה שהרב אומר"? - אי אפשר להישאר במצב שלי, בת 'בני ברקית', לעבור בחנויות הבגדים המזעזעות ולומר, "זאת לא החנות שלי!! כי זה מה שהרבנים ביקשו!?"
מה קורה היום בחנויות הבגדים?
בת הנכנסת לחנויות שאין בהם פיקוח של רבנים (שבין ביקור לביקור לפעמים הם מכניסים בגדים האסורים בלבישה שלא בידיעת הרבנים), עוברת על חילול ה'.
אמנם ברצונינו לציין, שגם אם יש פיקוח לחנות, אין זה אומר שאפשר לקנות משם כל בגד.
צריך תמיד לשאול ולברר על כל בגד אם הוא צנוע כפי הנדרש לפי כל כללי ההלכה (כגון, שלא יהא צמוד, עשוי בצורה מוזרה כגון קומות וכדומה, בצבעים שהם בולטים או משובצים בצורה משונה, משתקף לאור השמש וכו' וכו').
חנות בגדים עם פיקוח, מורה שיש סיכוי למצוא בגדים צנועים טוב יותר (יחסי) משאר החנויות.
סיפרה אחת הרבניות:
"בת אחת נכנסה לחנות בבני ברק וראתה בגד באמת מוצלח וצנוע העונה על כל הדרישות...
הוא מאוד מצא חן בעיניה והיא ניגשה לשלם. פתאום היא תפסה את עצמה: 'רגע רגע, מה קורה פה?' היא פנתה אל המוכרת ושאלה: "יש לכם פיקוח?"
"לא, אבל בשביל מה את צריכה את זה?! את לא רואה איך שזה לבוש עליך, מה את צריכה פיקוח?! תפקחי על עצמך!"
"נכון", ענתה הבת, "אבל קידוש ה' - לקנות אך ורק מחנויות שיש בהם פיקוח - לא יהיה לי". היא יצאה מהחנות ללא הבגד שכל כך חפצה בו.
הרבנים לצערינו, לא יכולים לסגור חנויות של תועבה, הם יישבו ב'בית סוהר', הבג"ץ יעשה בהם שמות... אבל מה שהם כן יכולים לעשות זה, להתחנן בפניך שלא להיכנס לשם!!
פעם, בשביל להשיג חסה נקיה מתולעים, היה צריך לינסוע למקום רחוק אי שם בארץ ולחכות זמן רב עד שיגיע התור... היום זה לא כך! בכל איזורי הארץ, בכל מקום ובכל פינה, יש בחנויות ובצרכניות חסה נקייה מתולעים בשפע רב, כמה שרק רוצים!!
מה השתנה היום מפעם?
פשוט מאוד, היום הציבור החרדי גדל עשרות מונים ועקב כך התרבתה גם הדרישה למזון כשר!
אותו דבר לגבי קניית בגדים.
אם נשים ובנות תכנסנה לחנויות ותשאלנה: "האם יש לכם פיקוח מאושר מהרבנים?"
מה שיקרה הוא, שבמשך הזמן כל בעלי החנויות! ללא יוצא מן הכלל! יתאמצו וישתדלו באמת לספק את הבגדים הצנועים והראויים... הם יבינו, שלא משתלם להם להפסיד לקוחות רבות כיון שיש היענות ודרישה מוגברת לכך. אבל כאשר בעלי החנויות רואים שגם החנויות האחרות שאינן בפיקוח מתמלאות בנשים, הם אומרים: "בשביל מה לקחנו את הפיקוח על הראש שלנו? למה לנו לשלם כל חודש לרבנים על הפיקוח ולהפסיד כסף רב?"
הדבר תלוי בכל אחת ואחת מאיתנו!!!
רק שתביני מה קורה היום בחנויות:
סיפר לנו תלמיד חכם על אחד מחבריו, אברך ירא שמים, שנכנס עם אשתו לאחד החנויות בבני ברק כדי לקנות איזה בגד. המוכרת נתנה לה למדוד איזשהו בגד מאוד פרוץ והחלה להחמיא לה: "ואוו, איך את יפה, זה בול עליך, ממש מתאים לך..."
האברך הזדעזע, הוא מאוד התקומם איך המוכרת (שהייתה בעצמה לבושה בפריצות נוראה) משכנעת את אשתו בלשון חלקלקה על אותו בגד פרוץ... הוא חשש שאשתו עלולה להשתכנע.
הוא הסתובב מיד למוכרת והביט בה בכעס. הרים את קולו ואמר: "את לא תאמרי לנו מה יפה ומה לא... שמעת?? תפקידך למכור ולא להביע דעות! ואל תדחפי את האף שלך איפה שלא צריך!!..."
לאותה אשה, הייתה סייעתא דשמיא ללכת דווקא עם בעלה שהיה חזק ויציב בדיעותיו, והוא זה שהצליח לשמור עליה שלא תתפתה חלילה לקנות את אותו בגד פרוץ.
כמה נשים ובנות הולכות לקנות בגדים לא צנועים לבדן (באותן חנויות אופנה "חרדיות") ובעודן בוחרות או מתלבטות על בגד זה או אחר המוכרות משכנעות מהללות ומשבחות את טיב טעמן!? - המסכנות הללו בעל כרחן הולכות שבי ומתפתות אחר דברי המוכרת (או במקרה הגרוע שהמוכר הוא זה שמחמיא לה, שזה חמור מאוד מאוד!!!), וקונות לבסוף את אותו בגד פרוץ... מי יעזור להן ויחזק אותן שאסור לרכוש כזה בגד!??
האם המוכרת יכולה לקבוע איזה בגד מתאים לאשה ובת חרדית ללבוש ואיזה לא?
האם בסמכותה להחליט במקום גדולי ישראל איזה בגד עונה לדרישת ההלכה ואיזה לא?
מי היא בכלל שתביע את דעתה??!!
עוד סיפר לנו אותו תלמיד חכם, שפעם אחת, ביום שישי בשעה די מאוחרת, הוא עצמו היה נוכח ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, והוא ראה את המוכרת נועלת את חנות ההלבשה (חנות ידועה שנשים חרדיות רבות קונות משם) ויוצאת אחר כך לבושה בלבוש חילוני(!!), ואיזה בחור אחד ללא כיפה, לבוש כמו חילוני רגיל לכל דבר (אולי זה המעסיק שלה!?) בא ברכב עם גג נפתח לאסוף אותה...
ועם אחת כזאת אנחנו מתייעצות מה מותר לפי ההלכה ומה לא... איזה אבסורד!!!
עיצוב... עיצוב... עיצוב...
שח הרב ניסים יגן:
"לא אשכח את אותה הזדמנות בה שידלתי זוג חילוני מרמת גן לחזור בתשובה.
הבעל אמר לי: "הרב, אתה מתכוין שאנחנו נהיה כמו החרדים האלה, שהנשים שלהם הולכות כמו מיטב האופנה ו"כאילו" בצניעות? כמו הנשים האלה שחובשות פאה שנראית יותר יפה ומושך משיער טבעי? הרי זו צביעות ממש!" - הם אמרו, ואני התביישתי!!"
כבר התריעו הרבנים בדורנו על בתים של תורה, בתים של יראה, בתים של חסידות, שהפכו "למאכולת של אש" בעידן המפותח ביותר של האופנה הארורה. נכדות לסבים שהיו קנאים על כל סטייה מדרך היהדות בלבוש, בחינוך, ובכל מה שנוגע להבדלות מהגויים, ניראות היום כמו איזה "פרוצות מפאריז".
כמה מעליב שאת אופי בגדינו קובעים מעצבי אופנה טמאים מפאריז. האם התדרדרנו עד כדי כך שכל גוי מושחת חסר - תוכן, ההוגה הברקות ורעיונות כיצד להדגיש את בהמיותו ולהבליטה קבל עם, יכתיב לנשותינו ובנותינו את סגנון הופעתן??!!
הסיסמאות "המושכות" מארצות הגויים, הצועקות מכל פינה:
"בקשתם אמריקה? הבאנו לכם!", "ישר מפאריז!", "לונדון בבני_ברק!", הם לנו פשוט בושה וחרפה, מי שמע כזאת...?!
או כמו שראיתי ממש לאחרונה, פרסומת לקראת חג הפסח תשע"ד:
"יותר מ-30 דגמי נעליים!!
יותר מ-200 קשתות לשיער (פאה, וגם לרווקות)!!
יותר מ-300 פרחים וסרטים שונים!!
יותר מ-500 עגילים ושרשראות!!"
ולמטה, מתחת לכל תמונות הפאות הסרטים הקשתות והנעליים... (שלא היו מביישות דוגמניות צמרת גויות פרוצות מפאריז ומהוליווד) היה כתוב:
"א... מקשטים אותך יופי!!!"
אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
היום מקדמים מכירות בריכוז חרדי הגדול והמכובד בעולם, בסגנון של: "התלבשי כמו סקנדינבית!", "נסי להדמות לאמריקנית!", "לאירופאית!" "לספורטיבית!" "למודרנית...!"
הידעת במה כרוכה כל יציאה לרחוב, למכולת, לחנות הירקות?
איפור - פנים, בושם, פאה מעוצבת בקפידה, מערכת תכשיטים וכו' וכו'.
הרי אי אפשר בלי זה.
אשה אחת אמרה זאת בפירוש: "לפני שהייתי יוצאת - אפילו לקניה פשוטה של לחם וחלב באחת הצרכניות השכונתיות - הייתי משקיעה באיפור ובתלבושת... ממש כאילו הייתי צריכה לצאת לאיזה אירוע... לא הייתי מסוגלת שלא לצאת כך".
כבר לכל אירוע דרושה שמלה חדשה, מיוחדת יותר מזו שלבשה בפעם שעברה.
נסיעה לשבת אחת מחייבת מלתחה שלימה: 3 שמלות! שמלה אחת לכל סעודה!
ימי "השבע ברכות" הם הזדמנות פז להעשיר את ארון הבגדים של הכלה הצעירה ב-7 חליפות נוספות. כמה ההורים מרוקנים כיסיהם עד הפרוטה האחרונה לשם כך?... לשם מה, בעצם?
הצניעות והפנימיות, זכרונם לברכה, כבר מזמן אבד עליהם הכלח. עד למעלה ראש שקועים אנו בחיצוניות. עיצוב השיער, עיצוב הפנים, עיצוב הבגדים, עיצוב הריהוט, עיצוב... עיצוב... עיצוב...
בכל מפגש, בשמחות, בעזרת הנשים, הנושא המדובר הוא:
"איזה בגד מהמם!"
"איזו חליפה מדהימה - היכן רכשת אותה?"
"איזו תסרוקת משגעת!"
"הנעליים? - משהו לא נורמלי!"
"הפאה שלך כל כך טבעית, את נראית פשוט מקסים!"
"אולי תאמרי לי מי הפאנית שלך? - היא עשתה אותך צעירה ב-20 שנה!".
הכל משגע, מהמם, לא נורמאלי. זוהי השפה! זוהי הרמה! כאן - כאילו נעצרים החיים, אין צורך להתקדם.