אור ברסלב
בנות מדברות על עצמן או מחוסנת או מחוסלת! › מה אומרת מעצבת אופנה מבני ברק...?

בנות מדברות על עצמן

או מחוסנת או מחוסלת! · מה אומרת מעצבת אופנה מבני ברק...?

"הרווחתי את... עצמי!!!"

מעצבת אופנה ידועה מבני ברק מעידה, שבעיסוקה היא רואה מאות רבות של נשים חרדיות והיא יכולה להעיד שכל אשה שמתלבשת בפריצות, מבחינה אסטטית זה פשוט לא יפה!

הבגדים הצמודים, הקצר והמבליט, והפאות המנסות להרשים ולהלהיב, אינן מכבדות כלל! - הבגד הצמוד דומה להצגת בשר בחלון הראווה. אולי זה מעורר תאווה, אבל לא יופי וכבוד! מה שהוא רחב וצנוע הוא יפה ואצילי! - אשה שמכסה את ראשה ואת עצמה בצניעות ובפשטות בבגדים רחבים, רואים בכך יופי וחן יהודי! הנשים שמתלבשות בביגוד שמטרתו להבליט ניראות כמו צעצוע, כמו ילדות קטנות חסרות שכל וטעם ואינן מוסיפות כבוד לעצמן. גם אם הן נשים חשובות.

נשים חילוניות שיש להן משרות מכובדות ורוצות לכבד את עצמן, באות בלבוש הולם וצנוע. שרת כנסת לא תבוא בלבוש פרוץ, עורכת דין לא תכנס לבית המשפט בלבוש פרוץ, ואף לא מגישת חדשות ופקידת בנק... אף שהינן חילוניות מוצהרות!! הן הולכות וקונות את החליפות שלהן מהקניונים, חליפות מחוייטות ארוכות, צנועות (יחסית לחילונית ממוצעת). למה?

כי היא רוצה שיכבדו אותה.

אין אף אחת בעולם שלא יודעת ש... לבוש צנוע, מביא יותר כבוד לאדם!

"אתה יותר חתול!" אמר הרב לנהג מונית

הרב שלום שבדרון היה הולך עם מעיל בקיץ כשמתחת חולצה וציצית של צמר.

יום אחד היה ממש 'חמסין' ורבי שלום נכנס למונית.

נהג המונית ישב בתוך המונית רק עם גופייה.

הנהג מסתכל בתדהמה על רבי שלום ואומר לו: "תגיד לי, לא חם לך שאתה לובש מעיל??! איך אתה מסוגל??!"

"נכון", ענה לו רבי שלום, "באמת חם לי, אבל לך לא חם?"

אומר הנהג: "כן, גם לי חם!"

"אני לא מבין", שואל אותו רבי שלום, "אם חם לך, למה אתה לא מוריד את הגופייה?"

"מה, אני אוריד את הגופייה??!! מה פתאום?! אני אראה כמו חתול!"

אורו עיניו של רבי שלום והוא אמר: "אוהו... אמרת דבר נכון! כמה שפחות בגדים, אתה יותר חתול! כמה שיותר בגדים אתה יותר בן אדם!".

ישנו גילוי מדהים: ככל שדבר יותר פחות דומה לשני, ככה הוא יותר נעלה וערכי.

למשל, נקח שתי טיפות מים ונשים אותן אחת ליד השניה, המראה שלהם יהיה זהה בדיוק! - אבל אין להם כל ערך וחשיבות!

נעלה קצת בדרגה, נקח את כל הנמלים, הקופים, העכברים, והפילים... אף שהם עדיין דומים ממש אחד לשני, אבל יש ביניהם איזה הבדל מועט ושוני קטן במראה שלהם! (ביחס למראה המים) - ולכן להם יש קצת יותר ערך וחשיבות מטיפות המים!

נעלה עוד קצת בדרגה, נקח את כל הכושים ואת כל הסינים... עדיין דומים הם אחד לשני! אבל ההבדל והשוני במראה שלהם כבר יותר גדול! (ביחס למראה החיות) - ולכן ערכם וחשיבותם גבוה יותר מבעלי החיים!

נעלה בדרגה יותר גבוהה, נקח את כל היהודים, תימנים, אשכנזים, ספרדים, מרוקאים, בוכרים, עירקים, פרסים וכו' במראה שלהם הם הכי שונים ומובדלים מכולם! - זה מלמדינו, שאנחנו היהודיים, הערך הכי גבוה בבריאה!

הכלל הוא: ככל שאני שונה יותר, כך אני ערכי וחשוב יותר!!!

אותו דבר לגבי הלבוש. ככל שאשה הולכת ומגלה יותר ויותר חלקים מגופה והיא פחות מכסה את עצמה - עם חצאית קצרה, עם גרביים שקופות או בצבע הרגל, עם חולצה שהצווארון שלה פתוח ושרווליה מגיעים עד המרפקים, עם פאה (שהיא נחשבת לגילוי ראש 'למהדרין') - היא נהיית יותר בהמית וחומרנית! ערכה וחשיבותה האישי, יורד! משום שהיא, בלא יודעין, מקרבת את עצמה לבעלי החיים המסתובבים גלויים ללא כל כיסוי ולבוש...

וגם אם היא תקפיד שכולה תהיה מכוסה בבגדים (כדי להיות שונה מהבעלי חיים), אם בגדיה צמודים ברמה כזאת שמבליטים את איבריה הצנועים... זה עדיין לא שווה כלום! משום שגם לבעלי החיים רואים את כל האיברים, ומה ההבדל בינה לבינם...!!??

אולם - ככל שהאשה יותר עטופה ומכוסה, ככל שהיא יותר מצניעה את עצמה - הולכת עם מטפחת פשוטה שמכסה את כל שערות ראשה, עם חולצה שצוארונה סגור ושרווליה מגיעים עד כף היד, עם חצאיות רחבות וארוכות המגיעות עד קרסוליה, עם גרביים עבות ואטומות שאינן בצבע הרגל, (ובפרט אם היא שמה 'שאל') - בצורה הזו, היא בעצם מרחיקה את עצמה יותר ויותר מלהדמות לבעלי החיים, והיא הכי נעלה והכי ערכית וחשובה יותר מכל הברואים שברא הקב"ה בעולמו!!!

על כל פעולה ופעולה... מקבלים עולם הבא!!!

בחור ישיבה שאל פעם את הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך:

"כל בוקר אני מברך שלא עשני גוי, מה גרוע בלהיות גוי? הרי גוי שמקיים שבע מצוות בני נח רק בגלל שהקב"ה ציוה, יזכה לגן עדן! אמנם לא כל כך גדול, אבל גן עדן יהיה לו! אם כך", שאל, "בשביל מה אני צריך להיוולד יהודי ולקיים את כל המצוות... עם כל הקשיים...? אני מעדיף שיהיה לי גן עדן קטן?"

שאל אותו רבי שלמה זלמן: "אתה הולך עם נעליים?"

"כן", ענה הבחור.

"יש לך שרוכים בנעליים?"

"כן"

כמה פעמים ביום אתה נועל נעליים? לפחות פעם אחת!

ואם אתה הולך לנוח צהריים, אז אתה נועל אותם פעמיים ביום!

יוצא לך, אם כן, לנעול נעליים 730 פעם בשנה!

וב-10 שנים? יוצא לך לנעול 7,300 פעם!!

וב-50 שנה? 36,500 פעם!!!

ואם תחיה 80 שנה... קרוב ל-60,000 פעם!!! - זאת אומרת, קרוב ל-60,000 פעם בחיים שלך אתה תנעל נעליים ותוריד אותם, נכון?"

"נכון", אישר הבחור.

"עכשיו", המשיך הרב, "אני שואל אותך: אפשר לחיות בלי נעליים?"

"לא!"

אמר לו רבי שלמה זלמן: "בוא ותראה כמה הקב"ה אוהב אותך... הקב"ה רצה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

בא הקב"ה ואומר לך, "תראה, אתה הרי במילא חייב כל יום לנעול נעליים ולהוריד אותם (אף אחד הרי לא הולך לישון עם נעליים), אני נותן לך את הסדר לנעול נעליים! - אני מבקש ממך תתחיל לנעול בימין, ואחר כך תעבור לנעול את של שמאל, קשור את השרוכים של נעל שמאל ואחר כך תקשור את השרוכים של נעל ימין! - ועבור זה אתה מקבל ממני עולם הבא!"

ממשיך הקב"ה ואומר, "אתה צריך לאכול ולשתות כדי לחיות? אין בעייה, אבל תאכל כמו שאני מבקש! תברך בכוונה לפני האוכל ואחרי האוכל! - עבור זה אתה מקבל ממני עולם הבא!

אתה צריך מידי פעם להתפנות? בסדר גמור, אבל כמו שאני רוצה! תצא מהשירותים, תמתין 20 שניות ותברך בכוונה ברכת אשר יצר! - עבור זה אתה מקבל ממני עולם הבא!

פעם בשבוע אתה צריך לנוח? מצויין, רק תזהר שלא לעשות דברים האסורים בשבת! אל תתעסק בשום דבר... תשאיר את הראש "נקי" ורגוע משיחות טלפון, מעבודה... תתלבש יפה... תשב ביחד עם כל בני המשפחה... תאכל מאכלים טעימים... תשיר... תטייל... תלך לישון... פשוט תתענג! - עבור זה אתה מקבל ממני עולם הבא!

הקב"ה כל כך אוהב אותך - שהוא נותן לך שכר לא רק על הפעולות שהוא חייב אותך לעשות, כמו: להניח תפילין, ללמוד תורה, ולהתפלל שלוש תפילות ביום... - אלא אף על כל פעולה ופעולה שאתה עושה במשך היום במילא... הוא נותן לך עבורם עולם הבא!!!"

סיים רבי שלמה זלמן את דבריו בחיוך ופנה לבחור: "אתה, בתור יהודי, זכית לקבל שכר על כל פעולה ופעולה שבמילא היית עושה כל ימי חייך (אף ללא קשר לשמירת התורה וקיום המצוות), גן עדן בדרגות הכי גבוהות שאין לשער ואין לתאר...!!!

אבל הגוי לא!!!

הגוי ישאר עם גן עדן קטן ומצומצם! עבור אותם 7 מצוות בני נח שלו ותו לא!".

נפלא ביותר!

כנ"ל לגבייך, הקב"ה נתן לך (כמו לכולם) את הצורך להתלבש ולהיראות מסודרת.

כשהוא ביקש ממך להתלבש בצורה צנועה כמו נסיכה, בצורה מכובדת, הוא רצה לרומם אותך! לתת לך תחושה של ערך כבוד ואצילות! שתרגישי כמה שאת באישיותך חשובה באמת!

(ולא סתם איזו אחת שלבושה בצורה מצועצעת וזולה... שאף אחד מאנשי הרחוב לא מכבד אותה כפי איך שהיא באמת בתור בן אדם אלא לפי איך שהיא נראית... ולכן, מה הפלא שלאחר תקופה זורקים אותה כמו איזה חפץ משומש...)

אבל הקב"ה לא מסתפק בזה, הוא רוצה שגם תרוויחי על הלבוש הצנוע והמכובד הזה, שבמילא היית צריכה ללבוש, עולם הבא לנצח נצחים!!!

מדהים ממש כמה הקב"ה מחפש להיטיב לך וכל כך חפץ בטובתך האישית!!!

310 כפול 6,000... על מה?

אם את מעוניינת לדעת איזו טובה נפלאה ועוצמתית מאוד מאוד מחכה לך מאת הקב"ה בכבודו ובעצמו ומהו גודל שכרך בעולם הבא? התבונני בדברים הבאים:

ידועים לך ודאי דברי הגמרא הקדושה האומרת, "שעתיד הקב"ה לתת לכל איש ואשה צדיקים, 310 עולמות!"

מה הכוונה 310 עולמות?

במה זה מתבטא במושגים שלנו?

אם תיקחי את כל ההנאות של כל כדור הארץ - את כל ההנאות שחוו מיליארדים על מיליארדים של בני אדם, גברים, נשים, זקנים, וילדים... החל מאדם הראשון ועד שיבוא המשיח - במשך 6,000 שנה... כל ההנאות הללו הם בסך הכל רק עולם אחד!

בא הקב"ה ואומר לך, שהשכר שמחכה לך לעולם הבא, הוא לא עולם אחד כזה, אלא 310 עולמות!!! - כלומר, תכפילי את כל ההנאות שקיבלת במשך 6,000 שנה ב-310 פעם, זו עצמת ההנאה שמגיעה לך!!!

אך עדיין לא סיימנו את החשבון:

הגאון רבי משה סופר בעל 'החתם סופר', מגלה לנו שאת כל השכר העצום הזה, מקבלים בתור מתנה בלי להתאמץ! בלי ידיעתו של האדם בכלל!

לדוגמא: אשה שהתחזקה בצניעות והחלה ללכת בלבוש צנוע או במטפחת... וחברותיה ושכנותיה רואות אותה ואומרות בהתפעלות: "מה, היא התחילה ללכת בבגדים צנועים? היא העיפה את הפאה? היא זרקה את החצאיות הקצרות שלה? כל הכבוד לה! אשריה!". ואותה אשה בכלל לא יודעת שראו אותה החברות והשכנות ושיבחו אותה... - על דבר כזה אומרים חכמינו זיכרונם לברכה, מגיע לה את השכר העצום והנפלא של ה-310 עולמות כפול 6,000 שנה הנאות של מיליארדי בני אדם...!!!

זה, בסך הכל רק "הריבית" שנותן לך הקב"ה מהצד!

אבל על "הקרן" - על הצניעות עצמה...

על כך שהיה לה בהתחלה צער להחליף את בגדיה לבגדים צנועים...

על כך שהיא ירדה מהפאה מהאיפור מהבושם מהתכשיטים...

על כך ששמרה את עצמה במקומות עבודה ובמקומות אחרים שלא לדבר עם גברים ללא צורך...

על כך שהלכה בצניעות ברחוב במסירות נפש ממש... קיץ וחורף, יום יום, בלי לוותר ובלי להיכנע לאופנה "החרדית" הפרוצה שישנה היום...

על כך שלא חישבנה לא לחברותיה ולא לשכנותיה ועל אף מבטיהם התמהים ולגלוגיהם העוקצניים המשיכה ללכת בצניעות ובגאון...

על זה חכמינו בכלל לא דיברו!!! - על זה מחכה לה לא רק 310 עולמות כפול 6,000 שנה - אלא שיא השיאים של כל ההנאות שהמוח האנושי לא יכול לסבול ולעכל כלל וכלל... ואפילו לא מלאך!!! - אי אפשר בכלל לתפוס ולהבין באיזה תענוג ואושר מדובר...!!!

הרב בויאר סיפר על מחקר אחד שעשו פעם בצפרדע. כמה חוקרים לקחו צפרדע אחת וחיברו לה אלקטרודות אשר באמצעותם ניתן לדעת מה מרגישה הצפרדע.

הם גילו שבכל פעם שמביאים לה את אותו אוכל קבוע יום יום... ההתרגשות וההנאה והשמחה שלה הם תמיד באותו שיא!! באותה עוצמה!!

החוקרים התפלאו איך זה יכול להיות? הרי גם אם אדם יאכל חטיף שוקולד כל יום... בסופו של דבר זה יימאס לו! הוא ישנא את זה עד שלא יוכל להסתכל יותר על שוקולד. (וכמו שהיה עובד אחד ב'קוקה קולה', שהיה מקבל ארגזים של בקבוקים בחינם... מרוב שהיה שותה את ה'קולה' בוקר צהריים וערב... זה יצא לו מהאף!! עד כדי כך שאם יניחו לו בקבוק 'קולה' על השולחן... הוא יסובב את הפנים!! הוא לא מסוגל לראות יותר את המשקה הזה ואף לא לגעת בו.)

נו, אז למה הצפרדע נהנית מאותו אוכל כל פעם מחדש?

הם הגיעו למסקנה הפשוטה: ש... לצפרדע אין זיכרון!

הצפרדע לא זוכרת מה היא אכלה לפני כמה דקות, ולכן ממילא היא לא התרגלה לאותו מאכל שהובא לה מידי יום ביומו! תמיד אותו מאכל היה משהו חדש בשבילה, ותמיד היא נהנתה ממנו בכל פעם מחדש!

לא כן אצל האדם!

אנחנו מתרגלים מהר מאוד לכל דבר. כל הזמן אנחנו צריכים חידושים.

הקב"ה בגודל טובו וחסדו עימנו, סידר לנו, שבעולם הבא המציאות היא שההנאה לא נשארת קבועה, היא משתנה מרגע לרגע... עוד הנאה ועוד הנאה... הנאה יותר גדולה... ועוד יותר גדולה... ועוד יותר גדולה... ועוד ועוד... ממש בלי סוף...

מה שזה אומר, שמובטח לך, שבכל רגע ממש יתחדשו - במיוחד בשבילך - תענוגים רוחניים כבירים אין סופיים אשר לא ניתנים להשגה בשכל כלל וכלל!!!

וכך גם מובא בכתבי הגאון מווילנא: "שלא יהיו רגעים ששווים זה לזה בהנאתם!!!"

רק בכדי שנוכל לקרב לך ממש מעט את הדברים אל השכל, נשתמש בהמחשה מאוד מאוד עלובה ודלה מהעולם שלנו:

זה כמו שיתנו לך לאכול משהו שאת מאוד אוהבת, למשל, ארטיק קרח בטעם לימון, ומיד לאחר שטעמת ממנו, נותנים לך משהו יותר גדול שאת עוד יותר אוהבת מהראשון: ארטיק חלבי בטעם ריבת חלב. ומיד לאחר שטעמת ממנו, נותנים לך משהו עוד יותר גדול ממנו שאת עוד יותר אוהבת: טילון גדול בטעם שוקולד נוגט וקרמל. ולאחר שטעמת ממנו, נותנים לך משהו עוד יותר גדול שאת עוד יותר אוהבת... ככה בדיוק יהיה לך בעולם הבא! ההנאה תתחדש לך ותגדל לך כל הזמן!!! ממש בלי הפסקה!!! בלי שיימאס לך!!! ולנצח נצחים!!!

פשוט לא יאומן.

אשריך ואשרי חלקך!!!

תוכן העניינים

בנות מדברות על עצמן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה