או מחוסנת או מחוסלת! · "הרווחתי את... עצמי!!!"
רבנית מפורסמת מספרת, שפעם אחת היא נפגשה עם חוזרת בתשובה, ואותה אחת סיפרה לה על עצמה, על קשייה ורווחיה ממצב היהדות החדש לה לשמחתה, וכך אמרה: "כשהתחלתי לשמור שבת - הרווחתי יום!
כשהתחלתי לשמור כשרות - הרווחתי ראש!
אבל כשהתחלתי לשמור צניעות - הרווחתי את... עצמי!!!"
"מה, מה את מדברת? אינני מבינה למה את מתכוונת?", אמרתי.
והיא פיה פתחה בחכמה: "תביני, כאשר לא שמרתי שבת, כל השבת חיפשתי חוויות... נסיעות... השתוללויות... לא אפרט כאן יותר! אולם בסופו של דבר, הגעתי חזרה לעבודה ביום ראשון יותר עייפה ממה שהלכתי ממנה ביום שישי. אבל עכשיו... תענוג! ממש מעין עולם הבא! יום שבת מנוחה. אין שעון. אין לחץ ופגישות על סרט נע. יש לי זמן לבוראי, לילדיי, שולחן שבת, שירה, דברי תורה... מה יכול להיות יותר טוב מזה? - הרווחתי יום! יום נפלא שמעולם לא טעמתי כמותו... והכי חוויה, שכל שבוע זה שוב חוזר! לא מפסידים לעולם! זה לא נעלם. מחכים כל השבוע לשבת המלכה!
וכשהתחלתי לשמור כשרות, מצאתי ראשי צלול! לא לחינם נאמר שמאכל טריפה מטמטם ליבו של האדם. הוא נעשה מפגר, מבוהל, סוער. כל הזמן תזמורת בראש שלו... טום טום, דום דום... רדיו! מוזיקה! אוזניות! רעש! בלגן!... אני לא יודעת מה אני רוצה ומה מטריף! מדהים! מהמם!... אולם עם הכשרות אט אט נכנסתי לשלווה, לרגיעה, לשקט נפשי, אני יודעת מנין אני באה, ולאן אני רוצה ללכת. והכל בעזרת ה' בדרך הנכונה, הראש צלול - הרווחתי ראש!
אולם בקטע של הצניעות - זה היה מהפך שלם. סיבוב של 180 מעלות.
עד אז חשבתי שצניעות זו אפרוריות, התבטלות, מסכנות שאינה עליזה ונוצצת, זו הייתה כמובן טעות! אני חייתי בטעות, כיצד?
בעבר, הייתי בסוף החודש ניגשת עם כל המשכורת לחנויות האופנה בוררת לי חליפת בגדים תואמת, תכשיט ואביזר, מפסידה עליהם כמעט את כל הכסף ובאה למחרת לעבודה לקבל את המחמאה; "יו! איזה טעם! היכן השגת את הבגד המדהים הזה...?"
אולם אם שתקו ולא הגיבו, הייתי חושבת לעצמי, 'לא! הבגד לא מספיק אופנתי! אין בו "שיק" (ביגוד המדגיש את צורת חיטוב הגוף של האשה) אין בו מיוחדות, חבל על הזמן וחבל על הכסף, אלך ואקנה לי בגד אחר'.
וכך הנחתי את החליפה בצד. קניתי לי ב"אוברדראפט" חליפה נוספת, עד שתמצא חן בעיני מי שאני חשבתי ל... בכסף שלי. - קניתי בגד, עבורם! ואם זה לא היה מוצא חן בעיניהם, הכסף שלי אבוד!
היום זה לא כך! אני קונה בגד צנוע ואיכותי, מכובד ונאה העומד בכל כללי הכשרות, אני שמחה בו, נוח לי בהליכה, צנוע גם בישיבה וגם בעליה לאוטובוס בעל מדרגות גבוהות, והכי חשוב, גורם להקב"ה נחת רוח! עד כמה שזו הרגשה נפלאה קשה לתאר!
והיה אם מישהי מעקמת אף ולא נראה לה יפה, לא מפריע לי, היא יכולה מצדי להסתכל לצד השני, לא קניתי עבורה ולא עבור הטעם שלה, היא לא משלמת לי שום אגורה שאפסיד בגללה משהו ממה שטוב להקב"ה וממה שטוב לי! כשקלטתי את המחשבה הזו, נעשיתי מאושרת, משוחררת מהעול למצוא חן בעיני המחמיאים התורנים, קבלתי בטחון עצמי בדרך ה', בדרכי - בקיצור, הרווחתי את עצמי!".