אור ברסלב
בן פורת חלק א סימן י › ה

בן פורת חלק א· רבי יוסף ענגיל

סימן י · ה

ד

מה שהקשה מב' ששחטו לעכו"ם אינו קושי' דשחיטה לעכו"ם תלוי בכעין פנים כמבואר בע"ז (דף נ' ע"ב ונ"א ע"א) ובחולין (דף ל"ט ע"א) דבשוחט לזרוק לעכו"ם חייב מפאת דמחשבין מעבודה לעבודה וילפי' חוץ מפנים וכ"ה בכ"ד וא"כ כיון דבפנים ב' ששחטו בקדשים כשר לכ"ע כמבואר בחולין (דף כ"ט ע"ב) תוד"ה תרי ומיקרי שחיטה וא"כ שפיר גם לעכו"ם חשיב שחיטה בכה"ג וז"פ:

ועוד יש לעיין אם אין לחלק בב' שעשאוהו בין מידי דתלוי במחשבה לתלוי במעשה כי היכא דמחלקי' בזה בעניין אא"א דשא"ש [ע' תוס' יבמות (דף פ"ג ע"ב) ד"ה אין] דמידי דתלוי במחשבה יוכל להיות וכך נראה דעיקר האיסור בו הוא רק הרצון והמחשבה הרעה והא דבעי' מעשה הוא רק לעניין חיוב לפי שהמחשבה אין בה מעשה ואין אדם מתחייב רק על עשי' אבל כשיש שם עשי' עם המחשבה אז עיקר החטא הוא רק המחשבה הרעה יעיין ס' נתיבות עולם למהר"ל מפראג ז"ל נתיב (הפרישות) פרק (ב') יעייש"ה שכ' כן דהצרכת המעשה הוא רק מפאת שאין עונש רק על מעשה יעייש"ה וא"כ כיון שעיקר החטא המחשבה והמחשבה הרי חשב כל אחד בפ"ע ולא שייך בה ב' שעשאוהו לכן שפיר שניהם חייבין וה"ז כהך דמכות (דף כ' ע"ב) תני תנא קמי' דר' חסדא אחד המקיף ואחד הניקף לוקה אמר לי' מאן דאכיל תמרי בארבילא לקי דאמר לך מני ר' יהודה היא דאמר לשאב"מ לוקין עליו כו' ר' אשי אמר במסייע ודברי הכל וכ' הריטב"א שם דלא שייך לומר בזה מסייע אין בו ממש כיון דעצם הלאו יש בניקף גם בלי מעשה ולא בעי מעשה רק לעניין המלקות לשלא יוחשב לשאב"מ ומשא"כ כשיש מעשה אז שפיר מתחייב על גוף הלאו ואין החיוב על המעשה וע"כ לא בעי' רק מעשה כל דהו ודי במסייע לשלא יוחשב לשאב"מ עש"ה בריטב"א בד"ה במסייע ודברי הכל וע"כ ה"נ כל שהמחשבה הוא העבירה והמחשבה הרי הי' לכל אחד בפ"ע ובעי' מעשה רק עבור שאין עונש על מחשבה בלי מעשה וע"כ גם מעשה דב' שעשאוהו חשיב מעשה לעניין זה ק"ו ממסייע וכמובן וביותר י"ל בע"ז כן דעיקר האיסור הוא המחשבה והדיעה הרעה דנותן חשיבות ומייחס כח מה לע"ז [והרי אפי' במקבלו עליו באלו"ק מתחייב כמבואר בסנהדרין (דף ס' ע"ב) במשנה ותמיד בעי' מקבלו עליו בלב דאל"כ לא חשיב ע"ז כמבואר שם (דף ס"ב ע"א) ושבת (דף ע"ב ע"ב) אי דלא קבלי' עלי' באלו"ק לאו כלום הוא] ובעי' מעשה רק משום דאין עונש רק על מעשה וא"כ שפיר מתחייב גם בב' שעשאוהו וכנ"ל וגם י"ל דבע"ז המחשבה עיקר האיסור מפאת קרא דלמען תפוש את בנ"י בלבם דמה"ט נמי המחשבה בע"ז מצטרפת למעשה יותר מבכה"ת כמבואר בקידושין (דף ל"ט ע"ב) ואולם בסנהדרין (דף ס"ה ע"א) מוכח לכאורה דעכו"ם לא חשיב ישנו בלב וע"ש בתוד"ה הואיל:

ומ"ש דעל כשרות שחיטה בב' לדידן אין קושי' כיון דלא בעי' עשי' רק כח גברא. אין זה נכון לרא"ש חולין פרק השוחט סי' ח' דגם בשחיטה בעי' ועשית דוזבחת הוי לכל הפחות כמו ועשית:

תוכן העניינים

בן פורת חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה