אור ברסלב
בן פורת חלק א סימן ז › ד

בן פורת חלק א· רבי יוסף ענגיל

סימן ז · ד

ג

מה שהקשה כ"ת בסוכה (דף מ"א ע"ב) דמחייב ר' יוסי בהוציא לולב לרה"ר ואמאי הא הוי משאצל"ג לרשב"א שבת (דף ק"ה ע"ב) דלצורך מצוה חשוב מלאכה שאצל"ג ור' יוסי הא ס"ל בשבת (דף כ"ט ע"ב) אליבא דר' יוחנן דמלאכה שאצל"ג פטור עכ"ל. לא ידעתי מדוע לא הקשה מסוגי' דשבת (דף צ"ד ע"ב) במקומה דמודה ר"ש במוציא ס"ת לקרות בו דחייב ולא ידעתי מה בין מוציא ספר תורה לקרות בו למוציא לולב לצאת בו ובביצה (דף י"ב ע"א) במשנה נשנו שניהם יחד ס"ת לקרות בו ולולב לצאת בו ויעוין זבחים (דנ"ז ע"ב) סוף העמוד דאין דרך התנא לשנות דרבנן בהדי דאורייתא ואולם י"ל דב"ש ס"ל דמשאצל"ג חייב והוי כולם דאורייתא וזה מתאים קצת עם סוגי' דשבת (דף צ"ד ע"ב) דמחייב ר' אליעזר במשאצל"ג יעוי"ש תוד"ה אבל דר"א מתלמידי ב"ש וס"ל כוותייהו וכדמצינו בכ"ד יעוין תוס' ביצה (דף ל"ד ע"ב) ד"ה ואומר והא דדייקי ר' יצחק בר אבדימי ור' יוחנן בביצה (ד' י"ב) שם דב"ה ס"ל מתוך גם לעניין דאורייתא אע"ג דאיכא למימר דרק במשאצל"ג דרבנן מקילים וס"ל דמשאצל"ג פטור אין לומר כן כיון דתני ב"ה מתירין מוכת דמתירין בכל אפי' בס"ת לקרות וזה וודאי דאורייתא דהא מודה ר"ש בס"ת לקרות וכש"ס שבת הנ"ל אולם באמת לא ידעתי שום סברא לחלק בין ס"ת לקרות ללולב לצאת בו וע"כ צ"ל דבהוצאה חשוב גם צורך מצוה צורך יעוין תוס' שבת (דף צ"ד ע"א) ד"ה ר"ש דבהולאה לא בעי ר"ש דומיא דמשכן שיהי' הצורך לגופה רק בצורך המוציא נמי חייב יעויש"ה. וצורך המוציא חשוב שפיר גם מצוה ומוציא מת לקוברו דפטר ר"ש אע"ג דקבורת מתים מצוה דדייק הרשב"א שם מזה דאין מצוה צורך צ"ל דרק בזה שאין נהנה דיותר הי' נוח לו שלא יומת ולא יהי' מצוה לקוברו הוא דלא חשוב צורך יעוין רשב"א שבת (דף צ"ד ע"א) אהא דפוטר הי' ר"ש אף במוציא מת לקוברו דדבריו מוכיחים כן ואיך שיהי' הטעם מ"מ זה ברור דכי היכא דמוציא ס"ת לקרות בו דחייב ה"ה במוציא לולב לצאת בו:

והנה גם לפי הבנתו י"ל דר' יוסי ס"ל כר"ש רק בגוף הדין דמשאצל"ג פטור משא"כ בהא דלא מיחשיב לי' לר"ש צורך מצוה צורך לא סבר כוותי' וברשב"א שבת (דף ק"ה ע"ב) שם דקבורת מת מצוה שריא לר"ש מה"ת בשבת כיון דקיום מצוה לא חשוב תיקון ואילו סתימת הש"ס בכל מקום דאסור וא"כ צ"ל פשוט דר' יוסי פליג בהא דאילו הי' גם ר' יוסי סובר כן הי' ראוי לפסוק כן דר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי כמבואר בעירובין (דף מ"ו ע"ב) ומה גם כאן דר"ש קאי בהדי' והו"ל ר' יהודה יחיד נגד רבים וע' בכורות (דף ל"ז ע"א) דה"א למיפסק כר' יוסי אפי' נגד רבים מטעמא דנימוקו עמו ויעוין עירובין (דף נ"א ע"א) דתני לה בדר' יוסי כי היכי דליקביל לה מיני' משום דר' יוסי נימוקו עמו ובב"ק (דף כ"ד ע"א) דר' יהודה ור' יוסי הלכה כוותייהו לגבי ר"מ ור"ש וכן ר"מ ור' יוסי הלכה כוותייהו לגבי ר' יהודה ור"ש מטעמא דר' יוסי נימוקו עמו ור' יוחנן גופי' דס"ל אליבא דר' יוסי דמשאצל"ג פטור ס"ל סנהדרין (דף ל"ה ע"ב) דקבורת מת מצוה אסורה מה"ת בשבת יעוי"ש [ובתוס' שבת (דף קל"ב ע"א) ד"ה מה צרעת וכו' הקשו דנימא קבורת מת מצוה תוכיח וי"ל באמת דשם בעל המאמר רבא ורבא ס"ל בשבת (דף קמ"א ע"ב) דמשאצל"ג פטור וא"כ קבורת מת מצוה מותרת בשבת ואולם בסנהדרין (דף ל"ה ע"ב) שם מוכת קצת דגם רבא ס"ל דקבורת מ"מ אסורה בשבת]:

ומה שהביא כ"ת עוד בשם הכפות תמרים דבמעביר לא בעי' מלאכת מחשבת ועפי"ז כ' כ"ת דה"ה דלא בעי במעביר מלאכה הצריכה לגופה דפטור דמשאצל"ג הרי הוא רק משום מלאכת מחשבת וכמ"ש התוס' בכמה דוכתי. יש ליישב בזה דברי המדרש הובא בתוס' ב"ב (דף קי"ט ע"ב) ד"ה אפי' דמקושש לש"ש נתכוון להורות לישראל דמחלל שבת במיתה יעוי"ש וק' דא"כ הו"ל משאצל"ג ומדוע נתחייב באמת ויעוי"ש בח"א במהרש"א ולהנ"ל י"ל דבעל המאמר דהמדרש הנ"ל ס"ל כשמואל בשבת (דף צ"ו ע"ב) דמקושש מעביר הי' ושפיר נתחייב וגם י"ל דשמואל בזה לטעמי' אזיל דס"ל בשבת (דף ג' ע"א) דמשאצל"ג פטור יעוי"ש בתוד"ה הצד [ובתוס' שבת (דף ק"ו ע"א) ד"ה מה דשמואל כר"ש ס"ל במקלקל בהבערה ולרש"י שם דר"ש לטעמי' אזיל במשאצל"ג דפטור א"כ בהכרח ס"ל לשמואל נמי דמשאצל"ג הטור] וע"כ י"ל דהי' סובר ג"כ כמדרש הנ"ל דמקושש לש"ש נתכוין והוקשה לו דא"כ מדוע נתחייב הא הוי משאצל"ג ולכן הוצרך לומר דמעביר דייקא הי' דמיחייב גם באין צריך לגופה:

ואולם גוף דין זה דמעביר חייב גם באצל"ג קשה לומר אף שלא ידעתי לכאורה סתירה מפורשת לזה מ"מ ברור שאינו כן וזורק ד"א ברה"ר פשוט דחיובו ג"כ משום מעביר ד"א ברה"ר וא"כ למאי דאמר בשבת (דף צ"ז ע"ב) דנתכוון לזרוק ד' וזרק ח' פטור והטעם משום דלא הוי מלאכת מחשבת כמבואר בתוס' שבת (דף ע"ב ע"ב) ד"ה נתכוין וכ"ה להדיא גם בב"ק (דף כ"ו ע"ב) דנתכוון לזרוק ב' וזרק ד' פטור משום דמלאכת מחשבת בעי' ע"ש וא"כ מבואר דגם במשכיר בעי' מלאכת מחשבת ואולם יש להביא קצת ראי' דלא בעינן במעביר מלאכה הצריכה לגופה מעירובין (דף צ"ז ע"ב) דאמר לר"ש דאין מוליכין התפילין פחות פחות מד"א דילמא אתי לאתויינהו ד' אמות ברה"ר ומוכח דאי מייתי להו ד' אמות ברה"ר עביד איסור מה"ת יעוש"ה ואע"ג דמוליכן שם רק כדי שלא יתבזו וא"צ לגופם ומוציא מת לקוברו הוא משאצל"ג ושם נמי בסנהדרין (דף מ"ו ע"ב) הוא איבעי' דלא איפשיטא אי קבורה משום בזיונא ע"ש:

תוכן העניינים

בן פורת חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה