בן פורת חלק א· רבי יוסף ענגיל
סימן ד · ג
מ"ש כ"ת דה"ל לגמ' לומר נפקותא בין חזקי' לר"א לעניין אי גיד אסור לב"נ בהנאה לשיטת דגיד אסור לב"נ. לא ידעתי מי הוא הסובר כן דמשניתנה התורה ודאי דאין גיד אסור לב"נ ורק לב"נ דמקודם מ"ת נסתפקו התוס' חולין (דף צ' ע"א) דהי' גיד אסור ולאו דוקא לבני יעקב יעוי"ש אבל עתה ודאי גיד מאיסורי ב"נ ולא לישתמיט מי לחשוב ח' מצות ב"נ ואקודם מ"ת לא הי' אפשר לגמ' לומר נפקותא דפלוגתתם הוא לעניין אי ב"נ דקודם מ"ת היו אסורים בהנאת גיד דמאי דהוי הוי ולא שייך לומר דפליגי בזה יעוין כזה ביומא (דף ה' ע"ב) כיצד הלבישן מאי דהוי הוי ובכתובות (דף ג' ע"א) קודם תקנת עזרא מאי דהוי הוי וכהנה רבות וירושלמי יומא ריש פ' יוה"כ דהמשנה דשם נשנית קודם תקנת עזרא דהתקין טבילה לבעלי קריין דאחר תקנת עזרא לא הוצרך לשנות איסור תשמיש ביוה"כ דבלאה"נ כיון דנשנה איסור רחיצה א"כ הא ממילא גם התשמיש אסור כיון דלא יוכלו לטבול אחר התשמיש ויהיו מנועים מתפלה עש"ה לא פליג אהך דכתובות דפריך קודם תקנת עזרא מאי דהוי הוי דשאני הך דירושלמי דקאי אמשנה ובמשניות יש שהם קדומות מאוד וכמו שהארכתי בזה בחידושי ממקומות רבות מאוד ואכ"מ]: