אור ברסלב
בן פורת חלק א סימן ד › ב

בן פורת חלק א· רבי יוסף ענגיל

סימן ד · ב

א

מה שהקשה כ"ת על דברינו במכתב הקדום דעכ"פ הא יש לאו דלא תאכלו באמ"ה דב"נ וא"כ שפיר ראוי שיאסר אמ"ה לב"נ בהנאה דלאו דלא תאכלו הא כולל גם הנאה. יעיין כ"ת בספרא שמיני פרק ה' בתחלתו לא יאכלו לחייב את המאכיל כאוכל או לא יאכלו לאוסרם בהנאה ת"ל לא תאכלו הא כיצד בהנאה מותרים באכילה אסורים הא מה אני מקיים לא יאכלו לחייב את המאכיל כאוכל עכ"ל ומבואר דהיכא דיש ב' כתובים באיסור האכילה האחד משמעות גם הנאה והב' משמעותו אכילה לבד אזי קרא דמשמעותו אכילה לבד מפיק מאידך קרא והוי גילוי גם אאידך קרא דאין הכוונה אהנאה רק אאכילה לבד ויעוי"ש בפי' הראב"ד שנתקשה בזה ויעוין רש"י עה"ת שם ובמפרשי רש"י ועכ"פ לפי סברת הספרא א"כ גם דברינו במכתב הקדום נכונים דכיון דקרא דאכול תאכל משמעותו אכילה לבד לכן הוא גילוי גם אקרא דלא תאכלו דקאי רק אאכילה ואולם יש לחלק בין ב' כתובים הנאמרים למצווה אחד לכאן דאכול תאכל נאמר לאדם ולא תאכלו לנח וי"ל דלאדם נאסר רק אכילה ולנח נאסר גם הנאה ולא הוי חד גילוי אאידך ואולם כיון דאכילה כבר נאסרה לאדם א"כ אילו היתה הכוונה להוסיף לנח הנאה הל"ל לא יהנה דוגמת ש"ס ב"ק (דף מ"א ע"א) דכיון דשור הנסקל בלא"ה אסור באכילה מפאת נבלה א"כ להנחה הל"ל לא יהנה עש"ה וה"נ דכוותה]:

תוכן העניינים

בן פורת חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה